סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

בְּנָשִׂיא שֶׁעָשׂוּי לְהִשְׁתַּנּוֹת
אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי מֵהָכָא מִכְּדֵי מִצְוֹת מִצְוֹת יָלְפִי מֵהֲדָדֵי
כֵּיוָן דְּיָלְפִי מֵהֲדָדֵי לְמָה לִי דִּכְתִיב שָׁלֹשׁ יְדִיעוֹת גַּבֵּי יָחִיד וְגַבֵּי נָשִׂיא וְגַבֵּי צִבּוּר אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְגוּפֵיהֶן דְּהָא גָּמְרִי לְהוֹן מִצְוֹת מִצְוֹת תְּנֵהוּ עִנְיָן הֵיכָא דְּמִתְיְידַע לֵיהּ בָּתַר יוֹם הַכִּיפּוּרִים הוּא דְּמַיְיתֵי חַטָּאת
אֵימָא כִּי מִתְיְידַע לֵיהּ בָּתַר יוֹם כִּפּוּרִים הוּא דְּמַיְיתֵי חַטָּאת מִשּׁוּם דְּיוֹם הַכִּפּוּרִים לָאו עַל הָדֵין חֵטְא קָא אָתֵי אֲבָל אָשָׁם תָּלוּי דְּעַל הָדֵין חֵטְא קָאָתֵי אֵימָא הָכִי נָמֵי דְּמִיכַּפַּר דְּכִי מִתְיְידַע [לֵיהּ] לְבָתַר דְּקָא מַיְיתֵי אָשָׁם תָּלוּי לָא מַיְיתֵי חַטָּאת
אָמַר רָבָא אֲמַר קְרָא אוֹ הוֹדַע אֵלָיו מִכׇּל מָקוֹם הַשְׁתָּא דְּאָמַר כִּי מִתְיְידַע לֵיהּ מַיְיתֵי חַטָּאת אָשָׁם תָּלוּי לָמָּה בָּא אָמַר רַבִּי זֵירָא שֶׁאִם מֵת מֵת בְּלֹא עָוֹן מַתְקֵיף לַהּ רָבָא מֵת מִיתָה מְמָרֶקֶת אֶלָּא אָמַר רָבָא לְהָגֵן עָלָיו מִן הַיִּיסּוּרִים
חַטַּאת הָעוֹף הַבָּא עַל הַסָּפֵק אָמַר רַב וְכִיפֵּר אִי הָכִי אַמַּאי תִּקָּבֵר
לְפִי שֶׁאֵינָהּ מִשְׁתַּמֶּרֶת אֵימַת לֹא מִשְׁתַּמֶּרֶת אִי מֵעִיקָּרָא חַיָּה הָוְיָא אִי לְבַסּוֹף קָמְנַטַּר לַהּ [כֹּהֵן]
אֶלָּא מַתְנִיתִין בְּנוֹדַע לָהּ דְּלֹא יָלְדָה וּבְדִין הוּא דְּמוּתֶּרֶת בַּהֲנָאָה וּמַאי תִּקָּבֵר מִדְּרַבָּנַן
וְכִי אִיתְּמַר דְּרַב עַל הָאִשָּׁה שֶׁהֵבִיאָה חַטַּאת הָעוֹף בְּסָפֵק אִם עַד שֶׁלֹּא נִמְלְקָה נוֹדַע לָהּ שֶׁיָּלְדָה וַדַּאי תַּעֲשֶׂה וַדַּאי שֶׁמִּמִּין שֶׁהֵבִיאָה עַל לֹא הוֹדַע מְבִיאָה עַל הוֹדַע
אִם מִשֶּׁנִּמְלְקָה נוֹדַע שֶׁיָּלְדָה אָמַר רַב מַזֶּה דָּמָהּ וּמוֹצֶה דָּמָהּ וְכִפְּרָה [וּ]מוּתֶּרֶת בַּאֲכִילָה רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֲסוּרָה בַּאֲכִילָה גְּזֵירָה שֶׁמָּא יֹאמְרוּ חַטַּאת הָעוֹף הַבָּאָה עַל הַסָּפֵק נֶאֱכֶלֶת
תָּנֵי לֵוִי כְּוָתֵיהּ דְּרַב חַטַּאת הָעוֹף הַבָּאָה עַל הַסָּפֵק אִם מִשֶּׁנִּמְלְקָה נוֹדַע שֶׁיָּלְדָה וַדַּאי מַזֶּה דָּמָהּ וּמוֹצֶה דָּמָהּ וְכִפְּרָה [וּ]מוּתֶּרֶת בַּאֲכִילָה
תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן חַטַּאת הָעוֹף הַבָּאָה עַל הַסָּפֵק אִם עַד שֶׁלֹּא נִמְלְקָה נוֹדַע לָהּ שֶׁלֹּא יָלְדָה תֵּצֵא לְחוּלִּין אוֹ תִּמָּכֵר לַחֲבֶרְתָּהּ אִם עַד שֶׁלֹּא נִמְלְקָה נוֹדַע לָהּ שֶׁיָּלְדָה וַדַּאי תַּעֲשֶׂה וַדַּאי שֶׁמִּמִּין שֶׁמְּבִיאָה עַל לֹא הוֹדַע מְבִיאָה עַל הוֹדַע
אִם מִשֶּׁנִּמְלְקָה נוֹדַע שֶׁיָּלְדָה אֲסוּרָה אֲפִילּוּ בַּהֲנָאָה שֶׁעַל הַסָּפֵק בָּאָה מִתְּחִלָּתָהּ כִּפְּרָה סְפֵיקָהּ וְהָלְכָה לָהּ
מַתְנִי' הַמַּפְרִישׁ שְׁנֵי סְלָעִים לְאָשָׁם וְלָקַח בָּהֶן שְׁנֵי אֵילִים לְאָשָׁם אִם הָיָה אֶחָד מֵהֶן יָפֶה שְׁתֵּי סְלָעִים יִקְרַב לַאֲשָׁמוֹ וְהַשֵּׁנִי יִרְעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב וְיִמָּכֵר וְיִפְּלוּ דָּמָיו לִנְדָבָה
לָקַח בָּהֶן שְׁנֵי אֵילִים לְחוּלִּין אֶחָד יָפֶה שְׁתֵּי סְלָעִים וְאֶחָד יָפֶה עֲשָׂרָה זוּז הַיָּפֶה שְׁתֵּי סְלָעִים יִקְרַב לַאֲשָׁמוֹ וְהַשֵּׁנִי לִמְעִילָתוֹ
אֶחָד לְאָשָׁם וְאֶחָד לְחוּלִּין אִם הָיָה שֶׁל אָשָׁם יָפֶה שְׁתֵּי סְלָעִים יִקְרַב לַאֲשָׁמוֹ וְהַשֵּׁנִי לִמְעִילָתוֹ וְיָבִיא עִמָּהּ סֶלַע וְחוּמְשָׁהּ
גְּמָ' מַאי מְעִילָתוֹ דְּקָתָנֵי רֵישָׁא וְהַשֵּׁנִי לִמְעִילָתוֹ
אִילֵּימָא אֵיל אָשָׁם לְמֵימְרָא דְּחוֹמֶשׁ בַּהֲדֵי אַיִל מַיְיתֵי לֵיהּ וְהָכְתִיב וְאֵת אֲשֶׁר חָטָא מִן הַקֹּדֶשׁ יְשַׁלֵּם וְאֶת חֲמִישִׁיתוֹ יוֹסֵף עָלָיו אַלְמָא בַּהֲדֵי גְּזֵילוֹ מַיְיתֵי לֵיהּ
וְעוֹד קָתָנֵי סֵיפָא אֶחָד לְאָשָׁם וְאֶחָד לְחוּלִּין אִם הָיָה שֶׁל אָשָׁם יָפֶה שְׁתֵּי סְלָעִים יִקְרַב לַאֲשָׁמוֹ וְהַשֵּׁנִי לִמְעִילָתוֹ וְיָבִיא עִמָּהּ סֶלַע וְחוּמְשָׁהּ אַלְמָא חוֹמֶשׁ בַּהֲדֵי גְּזֵילוֹ מַיְיתֵי לֵיהּ
אֶלָּא מְעִילָתוֹ מַאי דְּאִיתְהֲנִי מֵהֶקְדֵּשׁ וְיֶשְׁנוֹ מִשְׁתֵּי סְלָעִים דְּאַפְרֵישִׁנּוּ[ן] לְאָשָׁם וְלָקַח בָּהֶן שְׁנֵי אֵילִים לְחוּלִּין דְּיָפֶה שְׁתֵּי סְלָעִים מַקְרֵיב לֵיהּ אֵיל אָשָׁם וְיָפֶה עֲשָׂרָה זוּז יָהֵיב לֵיהּ לְמַאי דְּאִיתְהֲנִי מֵהֶקְדֵּשׁ דְּהָוֵה לֵיהּ גְּזֵילוֹ וְחוּמְשׁוֹ וּמַאי מְעִילָתוֹ גְּזֵילוֹ
בְּמַאי אוֹקֵימְתַּאּ לִמְעִילָתוֹ דְּרֵישָׁא גְּזֵילוֹ אֵימָא סֵיפָא אֶחָד לְאָשָׁם וְאֶחָד לְחוּלִּין אִם הָיָה שֶׁל אָשָׁם יָפֶה שְׁתֵּי סְלָעִים יִקְרַב לַאֲשָׁמוֹ וְהַשֵּׁנִי לִמְעִילָה וְיָבִיא עִמָּהּ סֶלַע וְחוּמְשָׁהּ
אַלְמָא מְעִילָתוֹ אֵיל אָשָׁם רֵישָׁא קָרֵי לֵיהּ לִמְעִילָתוֹ גְּזֵילוֹ

רש"י

נשיא עשוי להשתנות. דאי עבר מנשיאותו כשאר יחיד הוי: מצות מצות ילפי מהדדי. יחיד ונשיא וצבור דבכולהו כתיב מצות וילפי כולהו בהך גזירה שוה מהדדי במסכת הוריות (דף ח:) לדבר שחייבין על זדונו כרת וחייבין על שגגתו חטאת הילכך להא מילתא נמי לילפו מהדדי: לאו על הדין חטא קאתי. כלומר לא על הדין לחודיה קאתי: אם משנמלקה נודע לה. שלא ילדה: שאינה משתמרת. כיון דעל הספק באה ולא לאכילה הוה קיימא לא שמרוה יפה ונפסלה בהסח הדעת שמא נטמאה: אי מעיקרא. קודם מליקה חיה הוות ובעלי חיין אינן מקבלין טומאה: ובדין הוא דמותרת בהנאה. דחולין גמורין היא ומשום חולין בעזרה נמי ליכא למימר דלא אסרה תורה אלא שחיטה אבל מליקה לא אבל רבנן גזרו דאסור בהנאה שמא יאמרו נהנין מחטאת העוף ספק: וכי איתמר דרב אהא איתמר. דתנן בפרק דם שחיטה (לעיל כב:) האשה שהביאה כו' ועלה קאי רב ואמר אם משנמלקה נודע לה כן שילדה ודאי מזה ומוצה כמשפט חטאת העוף כדכתיב (ויקרא ה) והזה מדם החטאת על קיר המזבח והנשאר בדם ימצה וגו'. הזאה שאוחז בראש העוף ומעלה ומוריד והדם ניתז. מיצוי שמקריב ומקיף בית מליקתו לקיר המזבח וסוחט: אסורה באכילה. שמא יאמרו חטאת העוף הבאה על הספק נאכלת: ואסורה בהנאה. כשאר חטאת העוף ספק שאסור באכילה שמא חולין היא ונבלה היא ובהנאה נמי אסורה דשמא קדש היא וקדש שאינו נאכל אסור בהנאה אחרת שהרי לכלבים לא יאכילנו: שעל הספק כו'. הילכך כמי שלא נודע דמי: מתני' שתי סלעים. זהו דין אשם דכתיב בערכך כסף שקלים בשקל הקדש לאשם: והשני ירעה. לפי שנקח ממעות אשם לשם אשם: לקח בהן שני אילים לחולין. לאכילה ומעל במעות ויצאו לחולין ויש עליו לשלם אשם של עשרה זוז לקרן וחומש של אשם ראשון ואשם בשתי סלעים לאשם מעילות אם היה אחד מהן יפה שתי סלעים ואחד מהן עשרה זוז היפה שתי סלעים יקרב לאשם מעילות והשני היפה עשרה זוז יקרב למעילתו מפרש בגמ' יקרב בשביל אשם ראשון והרי נפטר מקרן וחומש והשתא קרי למעילתו גזילו: אחד לאשם ואחד לחולין. מעל בסלע אם היה של אשם יפה שתי סלעים יקרב לשמו הראשון שהרי לשמו נלקח וממעות שהופרשו לו: והשני. שהוא חולין יקרב למעילתו לאשם מעילתו והשתא קרי לאיל האשם של אשם מעילות מעילתו: ויביא עמה סלע וחומשה. קרן שמעל בו ויפלו לנדבה שהרי ממותר אשם הראשון בא: יביא סלע וחומשו. מביתו שמה ששיבח אשם בשתי סלעים שבח הקדש הוא: גמ' אילימא איל אשם. של אשם מעילות: למימרא דחומש בהדי איל אשם מייתי ליה. אם הביא אשם שהוא שוה על ב' סלעים כדי חומש הקרן נפטר מן החומש והכתיב כו': ועוד מדקתני סיפא. היכא דמעל בסלע והשני יקרב למעילתו דע''כ האי למעילתו איל לאשם מעילות הוא דהא קתני ויביא עמה סלע וחומש לקרן וחומש: אלמא חומש בהדי קרן מייתי ליה. והאי דהדר ומקשי ממתני' דלא תימא קרא אישתעי בדנהנה מקדשי בדק הבית או מהקדש עולה הילכך חומשו כי מייתי ליה בהדי איל אשם לא נפיק דחומש כי קרן בעי מהוי אבל האי דקרן גופיה אשם הוה כי מייתי חומש בהדי אשם של מעילה שפיר דמי. תא שמע מסיפא: אלא מאי למעילה דרישא גזילו. הוא האשם הראשון דאיתהני האי מהקדש דידיה בשתי סלעים שהפרישו לשמן וילקח בהן שני אילים לחולין דיפה שתי סלעים מקריב ליה לאיל מעילות והוא לאשמו דקתני במתני' והיפה עשרה זוז יהיב ליה למאי דאיתהני מהקדש כלומר יקריבנו לאשמו הראשון ויהיו תשלומין לקרן וחומש שמעל בהן והיינו לאשמו דקתני מתני' אימא סיפא כו'. על כרחיך לאשמו דסיפא הוא אשם ראשון שהרי איל זה לשמו נלקח ולמעילתו הוא אשם מעילות ולא לתשלומי הקרן דהא קתני יביא סלע וחומשו לתשלומי קרן וחומש: רישא קרי גזילו למעילתו

תוספות

אין פירוש לקטע זה

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר