var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=4870;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("110490","סימני הש״ס - סוגיות סימנים","שמואל דוד","28/05/26 15:32","595","106"),new MostViewed("110493","חידה לשבת: 3 פעמים פרשת השבוע בדף היומי","עדי דיאמנט","29/05/26 12:31","952","99"),new MostViewed("110488","מטבילין בראשין ואין מטבילין בכיפין, למה?","יעקב ליפשיץ","28/05/26 14:38","53327","84")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("4870","0","כוכב אחד לשבעים שנה וכו'","07/11/10 14:42","ל חשון","תשע"א","14:42","שאינו יודע לשאול","דר' גמליאל ורבי יהושע הוו אזלי בספינתא בהדי דר' גמליאל הוה פיתא בהדי רבי יהושע הוה פיתא וסולתא שלים פיתיה דר' גמליאל סמך אסולתיה דרבי יהושע אמר ליה מי הוה ידעת דהוה לן עכובא כולי האי דאיתית סולתא אמר ליה כוכב אחד לשבעים שנה עולה ומתעה את (הספינות) [הספנים] ואמרתי שמא יעלה ויתעה [אותנו] אמר ליה כל כך בידך ואתה עולה בספינה א''ל עד שאתה תמה עלי תמה על שני תלמידים שיש לך ביבשה רבי אלעזר חסמא ורבי יוחנן בן גודגדא שיודעין לשער כמה טפות יש בים ואין להם פת לאכול ולא בגד ללבוש נתן דעתו להושיבם בראש
האם מה שהדגשתי מתפרש כפשוטו?
אם כן - האם מישהו מכיר עובדות מציאותיות בנוגע לכך?","48","","5688","True","True","False","","3177","192.115.90.150","0","0","הוריות|י ע"א",""),new Message("4873","4870","כוכב השביט האלי","07/11/10 15:43","ל חשון","תשע"א","15:43","דוד כוכב","הוא כוכב השביט המפורסם ביותר.
והוא מגיע כל מעט יותר משבעים שנה.
בעניין טיפות המים בים. אם ידוע נפח הים די קל לחשב גם את מספר הטיפות שהוא מכיל.","125","","5688","True","True","False","","274","212.76.102.160","0","4870","הוריות|י ע"א",""),new Message("106998","4870","מדובר בתופעה המכונה "נובה"","17/03/24 15:06","ז אדר ב","תשפ"ד","15:06","גדי איידלהייט","זו תופעה אסטרונומית של כוכב חדש, שנראה לזמן קצר והיא יכולה, אבל לא חייבת להיות מחזורית.
אין אפשרות שמדובר בכוכב שביט בכלל ובוודאי לא בכוכב השביט האלי. הדבר לא מתאים לתיאור וספציפית להאלי לא מתאים ללוחות הזמנים.","2663","","809","True","True","False","","99","172.71.250.46","0","4870","הוריות|י ע"א",""),new Message("4876","4873","לעניין הטיפות שבים","07/11/10 17:18","ל חשון","תשע"א","17:18","student","ראה מה שהובא בעלון "היכלי תורה":
"אם יש טיפה בים שאינה מתחלקת ליותר חלקים.
בגמרא מסופר על רבי אלעזר חסמא ורבי יוחנן בן גודגדא , שהיו יודעים לשער כמה טיפות יש בים.
וכתב בצפנת פענח ( בסוגייתנו, ובקונטרס השלמה לח " ד דף 38 ) , שמדברים אלו נראה שיש טיפות שאינן מתחלקות , שהם עצמים פרדיים [ דהיינו עצמים בלתי מתחלקים ] שאי אפשר לחלקן יותר, שהרי אם לעולם אפשר לחלק את הדבר היותר קטן עוד ועוד, אין שייך לשער מנין הטיפות שבים, שאין מנין לטיפותיו, אלא לעולם יכולים לחלק כל טיפה עוד ועוד ולהגדיל מנין הטיפות עד אין סוף [ וראה במפענח
צפונות ( פ"ב ) שהאריך בענין זה מדברי הצפנת פענח בשאר ספריו.
ומדברי הראשונים שדנו בזה, הרס"ג ( האמונות ודעות מאמר א) והרמב"ם (מורה נבוכים ח"א פע"ג)]. ומנידון זה עולה חילוק להלכה בדין מי אפר פרה, וכמו שיתבאר. הנה במשנה ( פרה פ"ט מ"א ) שנינו, צלוחית שיש בה מי אפר פרה שממנה מזים על טמא מת לטהרו, שנפלו לתוכה מים שאינם מקודשים, בשיעור כלשהו, ר"א אומר שאפשר להזות ממים אלו שתי הזיות וחכמים פוסלין. ופירש הרע"ב דעת ר"א , שכשבא להזות על טמא מת יזה עליו בכל פעם ב ' הזיות במקום הזיה אחת , ואז יש לנקוט בודאי שהזה גם מהמים הכשרים , שאם מזה רק פעם אחת יש לחשוש שמא אין כאן מן הכשרים והזה את הטיפה הפסולה שנפלה , אבל כשמזה ב ' הזיות אי אפשר שלא יהיה באחת מהן מן הכשרים , שהרי אין כאן מן הפסולים אלא כל שהוא . וכן ביארו התוס' ( זבחים פ . ד"ה רב אשי ) בדברי הגמרא ( שם ) , והקשו על ר"א , היאך יוכל להיות שלא יוכלו לחלוק הכל שהוא לשתים , וא"כ אפשר שכשהזה ב' טיפות היו שתיהן מהכלשהו שנפל מהמים שאינם מקודשים.
וכתב בתוס ' יו"ט ( פרה שם ) , שזה מבואר מאוד למתחילים במדות , שאין טיפה שא"א לחלקה לשתים . וכ"כ עוד התוס ' יו"ט ( מקואות פ"ג מ"א ) , שאין לך כלשהו שלא נוכל לחלקו לשתים. וכתב בגאון צבי ( זבחים שם ) בביאור קושית התוס ', שכוונתם לדחות שלא נתרץ שכיון שלא נפל אלא כלשהו אם כן אי אפשר לחלקו מחמת קטנותו , ולכן כתבו שזה אינו , שאפילו קטן ופחות שבפחותים גם כן יוכל להתחלק לעולם . והוא לכאורה שלא כמו שהוכיח בצפנת פענח מסוגייתנו. ובאמת הרמב"ם ( פירוש המשניות פרה שם ) פירש דברי ר"א באופן אחר , שאין כוונתו להזות שתי הזאות על הטמא מת , אלא להזות מהמים שבצלוחית שתי הזיות ולזורקן לחוץ , וסובר ר"א שיכולים לתלות שהמים שיצאו הם המים שנכנסו ונשארו בכלי רק המים הכשרים. וכתב בפנים מאירות ( זבחים שם ) , שהטעם שמיאן לפרש כפירוש שאר הראשונים , שמזים ב ' הזאות על הטמא , הוא משום שסובר שגם כלשהו אפשר לחלק לשנים , והוקשה לו כקושית התוס'.
ולכן הוצרך לבאר בכוונת ר"א שצריך להשליך שתי טיפות לחוץ , כיון שאפשר שהכלשהו נחלק לשתים . ועל מה שכתב בתוס ' יו"ט שדבר זה מבואר מאוד למתחילים במדות שאפשר לחלק הכלשהו לשנים, כתב במתקלן דקשוט ( על הגאון צבי שם , אות קיט ) , שכן הסכימו כמה מחכמי המדות שעל כל פנים מתחלק במחשבה עד אין תכלית , והביאו מזה מופת שאין לסמוך על המופת השכלי שהוא סותר את עצמו , שהרי טיפה זאת אף על פי שאינה גדולה אלא כמר מדלי , מכל מקום יש לה קץ וגבול , ואם כן היא בעלת תכלית , ושוב איך היא מתחלקת לעולם במחשבה עכ"פ עד אין תכלית , ולכן צדיק באמונתו יחיה ולא בחקירות הכרעות השכל כלל".","177","","5688","True","True","False","","767","87.69.131.60","0","4870","הוריות|י ע"א",""),new Message("4877","4873","כוכב השביט האלי - פשוט גאוני","07/11/10 17:31","ל חשון","תשע"א","17:31","student","תודה לרב כוכב על המידע. כל פעם מחדש אני מתפלא על הידע של רבותינו הקדושים, שנגלה לציבליזציות המערביות רק בשנת 1705...
לערך בויקיפדיה על שביט האלי ראו כאן.","177","","5688","True","True","False","","310","87.69.131.60","0","4870","הוריות|י ע"א",""),new Message("46939","4873","נראה לי שקשה להסביר שמדובר על כוכב שביט","08/12/16 15:20","ח כסלו","תשע"ז","15:20","אביגדור","כיוון שכוכב שביט נראה שונה מאוד מכוכב רגיל, הדבר בולט לכל עיין. יש לו זנב ובד"כ הוא גם גדול.
לכן, לא מסתבר שהוא מה שמתעה את הספנים.","571","","3465","True","True","False","","279","95.86.111.140","0","4870","הוריות|י ע"א",""),new Message("4905","4877","תסבוכת בזמנים","08/11/10 23:57","א כסלו","תשע"א","23:57","מדפדף","לפי האמור בויקיפדיא בקישור דלעיל, השביט האלי הופיע בשנת 66 ולאחריו בשנת 141. דהיינו מבחינת סדר דורותינו - פעם אחת לפני חורבן הבית השני, ובפעם שלאחר מכן אחרי מרד בר כוכבא. אם כן, קשה לומר כי רבן גמליאל ורבי יהושע ירדו בספינה וראו כוכב זה, שכן הסיפור על פי עצמו מתוארך לדור יבנה (בטרם החורבן רבן גמליאל לא היה מוכר, ורבי יהושע היה תלמיד עדיין, ולא היו לו תלמידים שיכלו לשער את הים הגדול וכו'), ואלו החכמים לא האריכו ימים עד המרד, שהיה בהנהגת רבי עקיבא תלמידם בימי זקנותו. לפיכך נראה לענ"ד שהכוכב עליו מדובר אינו השביט הזה, אלא אם כן שינה השביט את זמני התגלותו, כך שיוכל להופיע בזמן מסוים בטווח השנים 80-110.","187","","5687","True","True","False","","238","94.159.218.87","0","4870","הוריות|י ע"א",""),new Message("46940","4877","בנוסף לתגובתי דלעיל -","08/12/16 15:20","ח כסלו","תשע"ז","15:20","אביגדור","יש להעיר שכוכבי שביט היו ידועים היטב ליוונים לרומאים לסינים וכו', הרבה לפני תקופת התנאים.","571","","3465","True","True","False","","245","95.86.111.140","0","4870","הוריות|י ע"א",""),new Message("4908","4905","לשון הגמרא","09/11/10 07:41","ב כסלו","תשע"א","07:41","דוד כוכב",""שלים פיתיה דר' גמליאל...
"אמר ליה: כוכב אחד לשבעים שנה עולה ומתעה את (הספינות) [הספנים], ואמרתי: שמא יעלה ויתעה [אותנו]".
לא הוזכר שאותו כוכב אכן עלה באותה עת. רבי יהושע רק היה רגיל לחשוש שמא יעלה, והיה רגיל להביא צידה יתירה. ואילו ר"ג הביא מעט פחות מדאי, או שבזבז מעט יותר מדאי.","125","","5686","True","True","False","","257","95.86.93.151","0","4870","הוריות|י ע"א",""),new Message("46952","46939","לא תמיד כך","08/12/16 23:19","ח כסלו","תשע"ז","23:19","דוד כוכב","אמנם בהופעתו לפני כ1000 שנה נראה האלי גדול מאוד, אך בהופעתו לפני 30 שנה ראיתיו קטן מטושטש וללא זנב ברור.","125","","3465","True","True","False","","238","213.151.58.84","0","4870","הוריות|י ע"א",""),new Message("109365","106998","שלוש שאלות על עניין הכוכב של ר' יהושע","11/09/25 23:38","יח אלול","תשפ"ה","23:38","שי ואלטר","ישנן שלוש שאלות בסוגיה:
1. מהי התופעה האסטרונומית אותה זיהה ר' יהושע ככוכב שעולה פעם בשבעים שנה ומטעה את הספנים.
2. האם שבעים שנה דווקא, או מדובר במטבע לשון המסמל זמן ארוך, כלומר תופעה נדירה.
3. כיצד בדיוק נוצרת ההטעיה?","948","","266","True","True","False","","51","172.69.128.174","0","4870","הוריות|י ע"א",""),new Message("109366","109365","ניסיונות לתשובה על שאלה מס' 1","11/09/25 23:49","יח אלול","תשפ"ה","23:49","שי ואלטר","1. הופעה של כוכב "חדש" בשמיים. הוצעו מספר תשובות.
א. כוכב השביט האלי. זאת התשובה הנפוצה. מצביעים שמחזורו של הכוכב הוא כ-76 שנה קרוב למספר 70 שנזכר בסוגיה.
הקושי בהצעה, הכוכב הופיע בשנת 66 לפני זמן נשיאותו של רבן גמליאל. 76 שנה אחר כך, זה כבר אחרי מרד בר כוכבא, ורבן גמליאל ור' יהושע כבר נפטרו.
ב. כוכב משתנה ארוך מחזור. למשל הצעה של חוקר בשם ורון (הובאה במאמרו יובל נאמן, "אסטרונומיה בישראל", בתוך: ילקוט מאמרים בנושא אסטרונומיה, אסטרופיסיקה וחקר השמש (מתוך כתב העת 'מדע'), ירושלים 1984 , עמ' 22-18)
המשתנה ארוך מחזור (הכוכב המכונה 'מיירה', אומיקרון בקבוצת לוייתן) אך מחזורו של זה הוא 331 יממות בלבד. שינוי הבהירות של הכוכב הוא מאוד משמעותי. אבל הוא קצר בהרבה מ-70 שנה.
ג. נובה - "כוכב חדש".
(הוצע במחזור הדף היומי הקודם על-ידי גדי איידלהייט לעיל)
עוד סוג של כוכב משתנה. מדובר בהתבהרות של כוכב מסוים במערכת של כוכבים כפולים, בגלל נפילה של חומר מבן הזוג. לעתים יש מחזוריות של ההתבהרות.
ד. בדומה לג' אפשר להציע "סופרנובה" שהוא פיצוץ כוכב המסתיים בסוף "חייו" של כוכב כאשר הכוכב מכלה את מלאי היסודות ה"קלים" בליבתו. לגבי כל כוכב סופרנובה הוא אירוע חד פעמי.
בשתי ההצעות ג' וד' על-כרחנו יש להבין 70 שנה כמאורע נדיר ולאו דווקא.","948","","266","True","True","False","","45","172.69.128.175","0","4870","הוריות|י ע"א",""),new Message("109367","109365","ניסיונות לתשובה על שאלה מס' 2","11/09/25 23:51","יח אלול","תשפ"ה","23:51","שי ואלטר","כאמור, אם מדובר בכוכב השביט האלי, המספר 70 שנה הוא קרוב.
אבל 70 שנה כלשונות של הפלגה יש למשל במקומות הבאים:
משנה מכות י ע"א:
סנהדרין ההורגת אחד בשבוע נקראת חובלנית.
רבי אלעזר בן עזריה אומר, אחד לשבעים שנה.
תוספתא סוכה פרק ג'
ר"א בר צדוק אומר לול קטן היה בין האולם למזבח למערבו של כבש ואחד לששים או לשבעים שנה פרחי כהונה יורדין לשם ומלקטין משם יין קרוש.
כריתות ו ע"ב
תנו רבנן מותר הקטרת אחת לששים או לשבעים שנה היו מפטמין אותה לחצאין
אבל תוס' שם מחשבים: אחת ל-72 שנה בדיוק.","948","","266","True","True","False","","44","172.69.128.175","0","4870","הוריות|י ע"א",""),new Message("109368","109365","נסיונות לתשובה על שאלה מס' 3","12/09/25 00:05","יט אלול","תשפ"ה","00:05","שי ואלטר","ביאור לדברי רש"י בסוגיה נמצא אצל ר' נסים וידאל, ספר צבא השמים, חלק ה, עמ' 623 - 627.
קישור לספר
כאן
ר' נסים וידאל מדגיש שלפי רש"י הניווט לא נעשה על-פי כוכב הצפון, כפי שמקובל היום, ומסביר מדוע.
הסבר אחר (בשם ת"ח):
כוכב הלכת נוגה הוא הכוכב הבהיר ביותר בשמים. מקומו איננו קבוע, והוא מופיע לעתים בבוקר ולעתים בערב, במחזוריות של כ-8 שנים.
כאשר הוא מופיע בבוקר, הוא מופיע בצד מזרח לפני עלות השחר.
אם במקום כוכב נוגה הופיע בבוקר אחת מן התופעות האסטרונומיות שצוינו לעיל כתשובה לשאלה מס' 1, יכול היה הדבר להטעות את הספנים ולחשוב שזהו המזרח.","948","","265","True","True","False","","44","172.69.128.175","0","4870","הוריות|י ע"א",""),new Message("109370","109368","ההסבר השני","12/09/25 10:37","יט אלול","תשפ"ה","10:37","שי ואלטר","הוא של מו"ר הרב זלמן קורן שליט"א.","948","","265","True","True","False","","26","172.69.128.149","0","4870","הוריות|י ע"א",""),new Message("109371","109368","[ללא נושא]","12/09/25 11:13","יט אלול","תשפ"ה","11:13","נתנאל (לאנתנ)","לשאלה 3,
כיצד בדיוק נוצרת ההטעיה?
א.
יש לציין דאפשר דברש''י על אתר ישנה תשובה על האפשרות לטעות של הספנים
כיון שאינם מיומנים ובעלי נסיון מספיק לנווט על פי הכוכבים,
והרי הציטוט מרש''י:
ומתעה את הספנים. שכן דרך של ספנים לשעה הפורשין לים רב החובל נותן עיניו....
ב.
ולשאלות בכלל -
תשובה אפשרית [אמנם בדוחק] -
" אֲמַר לֵיהּ כּוֹכָב אֶחָד לְשִׁבְעִים שָׁנָה עוֹלֶה וּמַתְעֶה אֶת (הַסְּפִינוֹת) [הַסַּפָּנִים] וְאָמַרְתִּי שֶׁמָּא יַעֲלֶה וְיַתְעֶה אוֹתָנוּ..
שמא -
ר' יהושע הביא את הכוכב המסויים. כדוגמא וכראייה שישנם כוכבים שהופעתם אחת לכמה זמן או אפילו חד פעמית : שביטים מחזוריים או כאוטיים - המטעים ספנים פחות מיומנים.
ומשום כך הצטייד במזון רב יותר.","53443","","265","True","True","False","","34","172.69.128.174","0","4870","הוריות|י ע"א",""),new Message("109372","109371","כיצד בדיוק נוצרת ההטעיה?","12/09/25 11:15","יט אלול","תשפ"ה","11:15","נתנאל (לאנתנ)","הכותרת להודעה הקודמת - שנשמטה.","53443","","265","True","True","False","","33","172.69.128.174","0","4870","הוריות|י ע"א","")];var iTotalPages=867;var SeverTime;fInitTree();getPersist(84272);