var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=102371;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","53"),new MostViewed("107157","הגהות הגר"א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","35"),new MostViewed("107177","הערה ברש״י","שמואל דוד","16/05/24 05:35","595","25")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("102371","0","אבקש תגובות שלא קבלתי","25/12/22 15:25","א טבת","תשפ"ג","15:25","עלי","במועד קטן ד פתחתי אשכול ולא נעניתי ואני מעלה שנית :
שמיטה וחסכון / ‏עלי
הקב"ה הבטיח 'וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את התבואה לשלוש השנים', והנה אם אדם זרע בתחילת ששית תבואה ועלתה יפה אך במידה שתספיק רק לשנה אחת בצמצום, הנה עם תחילת השמיטה אם לא יזרע אותו אדם כבשנים רגילות, הנה בהגיע עת קציר, ירעב הוא ואשר עמו בהעדר תבואה חדשה, ואפילו אם תהיה השישית יפה יותר ותעשה עודף שיכול להספיק לעוד חצי שנה לאוכל ( בצמצום ), אם לא יזרע בשביעית ירעבו כולם חצי שנה...
וכל זה נכון אלא אם במהלך שש השנים שלפני השביעית לא יעשו דבר, אך אם בכל שנה יחסכו מפיתם ככל יכולתם ויאכלו בצמצום כפי צרכם, יתכן מצב שבהגיע השביעית יהיה עודף המספיק לשנה תמימה והותר, ואזי יוכלו באמת להימנע מלעבוד בשביעית ( כמו שיוסף חסך בשנות השבע לשנות הרעב ).
אמנם אפשר שלמרות שיחסכו כל חמש השנים הראשונות, לא יצליחו לחסוך די כדי שתשלים השישית לכדי שנה שלמה נוספת אלא אם תתברך תבואתה במיוחד. ונראה שלזה כוונה התורה, שהקב"ה מבטיח שישלים בשנה השישית את השתדלות בני האדם להכין לשנה השביעית ואם צריך אף לשמינית ( אם יהיה היובל, ואולי אף לתשיעית ).
הטפשים יחשבו שגם אם לא יחסכו בכל אופן יברך הקב"ה את השישית כדי להשלים להם לשנה או שנתיים נוספות אך התורה לא תסמוך על הנס ויתכן שבאמת לא יוכלו לקיים את מצוות השמיטה. כך כנראה קרה בתקופת בית ראשון שלא שמרו שמיטות. ולא שרשעים היו באופן בסיסי, רק לא טרחו לחסוך ולהטמין לשביעית ונותרו בלי תבואה לשביעית והוכרחו לגדל תבואה גם בשמיטה. אילו טרחו וחסכו כדי שישית מהרווח של כל שנה היה בידם די לעוד שנה, וגם בימינו ניתן היה לחייב כל חקלאי לעשות כך וכל בית בישראל לחייב להשתתף בזה ( ששית היינו קצת יותר מ-16% ), ולתת על זה פטורים שונים ואזי היה קל מאד לקיים שמיטה, אבל אף אחד לא מוכן להצטמצם ולכן לא חוסכים ולכן מגיעים לשמיטה ואין ממה לחיות ( בצמצום ) ולכן נאלצים להערים. אך מדוע הקדמונים לא עשו היתר מכירה ומכרו לאוה"ע ? ומדוע לא ייבאו תבואה מארצות שסביב א"י כמו שייבאו ירקות ?
( אגב המון מזון נזרק כל הזמן לשווא ולו חסכו זאת היה עוד המון עודף )
אשמח לקרא תגובות","209","","509","True","True","False","","338","87.70.7.129","0","0","נדרים|סא ע"א",""),new Message("102372","102371","וגם על זה ( חפש : ועשת את התבואה )","25/12/22 15:33","א טבת","תשפ"ג","15:33","עלי","ברה"ש כתבתי תגובה זו
כלל לא ברור לי / ‏עלי
א. מדוע צריך את ברכת 'ועשת את התבואה לשלש השנים' בשמיטות רגילות, כי אם זורעים בכל שנה בתחילת ובמהלך החורף, וקוצרים מפסח ועד אחר שבועות ואוכלים תבואה זו במהלך השנה מהפסח ועד הפסח הבא, הרי שבשנה השישית זורעים ואוכלים את תבואתה מפסח השישית עד פסח השנה השביעית, ואם חלה הברכה לשנתיים הרי שאוכלים את תבואתה עד פסח של השנה השמינית, ואין צורך מעתה בברכה לעוד שנה כי בחורף השנה השמינית כבר זרעו וקוצרים מפסח ואוכלים. אם כן יוצא שברכת השנה השלישית נצרכת רק במקרה ויש יובל לאחר השמיטה שאז באמת צריך ברכה בשנה השישית לשלוש שנים !
אולם לשיטת רבי יהודה לפי הירושלמי עפי"ר אין בזה צורך אלא אחת לשנים רבות ?!
ויותר קשה בכלל הלשון שצריך ברכה לארבע שנים שזה אינו לעולם !
ב. אם החשבון הוא שבכל שנה זורעים, אבל מה שקוצרים אוכלים בשנה שאחריה כפי שלכאורה עולה מהכתוב, הרי שבשנה השישית אוכלים את יבול השנה החמישית ובשביעית את יבול השישית, ובשנה הראשונה לשמיטה הבאה שהיא השמינית והיובל צריך לאכול את ברכת השנה השישית ובשנה התשיעית אוכלים את ברכת השנה השניה מהשישית, אך מדוע צריך ברכה של שנה רביעית כלל לא ברור שהרי בשנה העשירית כבר אוכלים מה שזרעו בתשיעית שאינה כבר לא שמיטה ולא יובל ?

על כן הפסוק :"וּזְרַעְתֶּם אֵת הַשָּׁנָה הַשְּׁמִינִת וַאֲכַלְתֶּם מִן-הַתְּבוּאָה יָשָׁן עַד הַשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִת עַד-בּוֹא תְּבוּאָתָהּ תֹּאכְלוּ יָשָׁן." לא ברור מה טעם מבטיחה התורה שגם בשנה התשיעית בה כבר ניתן לאכול את תבואת השמינית יאכלו ישן מהשנה השישית כשאין בכך כלל צורך .

אשמח לקרא אפוא הסבר ברור לשאלתי. ( בעצם צריך להסביר את הספרא על הפסוק שאינה ברורה מבחינת החשבון, וראה שגם המלבי"ם התקשה לפרש )

ראוי כאמור לקרא את כל האשכולות בעניין השמיטה לפי חיפוש בפורום לפי 'ועשת את התבואה'
אגב, ניסיוני מהשנה שעברה וגם עדיין בשנה הנוכחית דומה לחלוטין לזה של לפני שבע שנים ונתן לי תחושת כשלון ולא מפני שאני מחפש ח"ו לקטרג, אלא מדאבון הלב.
אילו היתה מדינת ישראל מגדלת את כמות החיטה והשעורה הדרושה לצורכי אזרחיה +שישית כל שנה, היה ניתן לחסוך די חיטה לשמיטות, וגם לאכול מלחם הארץ ולקיים את המצוות התלויות בארץ, הרי לשם כך באנו לכאן, לאכול מפריה ולשבוע מטובה ולקיים את המצוות התלויות בארץ, מה שאיננו זוכים כיום כי רק שיקול כספי ותועלתי מעשי עומד לנגד עיני מנהיגינו ( ואת הציבור הדתי זה אפילו לא מעניין ולא מדברים על זה ). אני מאמין שאילו דרשנו לאכול מלחם הארץ בלבד היה גם הקב"ה נותן ברכתו בארץ בהתאם, וגם נותן לנו את הארץ כפשוטו, אבל אם לא רוצים בזה מדוע שיתן אותה לנו ?","209","","509","True","True","False","","104","87.70.7.129","0","102371","נדרים|סא ע"א",""),new Message("102374","102371","אתה באמת רוצה שיגיבו לך שכתבת שטויות?","25/12/22 19:07","א טבת","תשפ"ג","19:07","Almuaddib","מעל 90% מהתבואה הנצרכת בישראל בכל שנה - היא מיבוא. איזה חסכון אתה רוצה לכפות על חקלאי ישראל בשביל השנה השביעית?

ותמהני עליך, שאתה מכנה "טפשים" פרשנים רבים ונכבדים, כמו הרשב"ם נכדו של רש"י, ועוד.
והרי רבים פירשו כפשוטו, שתבואת השנה השישית תהיה רבה כל כך, שיאכלו ממנה גם בשביעית וגם בשמינית - עד לקציר תבואת השמינית. ואתה בא ומכנה בעלי תריסין בשם טפשים?","107","","509","True","True","False","","108","147.235.195.174","0","102371","נדרים|סא ע"א",""),new Message("102378","102371","כמה מספרים, כדי להסיר בורות מהשולחן:","25/12/22 22:58","א טבת","תשפ"ג","22:58","Almuaddib","בישראל, כיום, כ-9.5 מיליון נפש. אין נתוני צריכה מלאים עבור השנה הנוכחית, אז ניקח נתונים עבור שנת 2018, שהתפרסמו במלואם - ואלו היו נתונים של אוכלוסיה קטנה יותר.

סך גידול הדגנים והקטניות בישראל עמד על 191,400 טון. מתוכם - 70,500 טון חיטה.

סך יבוא הדגנים והקטניות לישראל, באותה השנה, עמד על 2,693,499 טון. מתוכם - 1,876,763 טון של חיטה ואורז. בהערכה - כ-1.5 מיליון טון מתוך אלו, היו של חיטה בלבד.
לפי נתונים של משרד החקלאות, מדונם שדה מפיקים כטון חיטה.

שטח מדינת ישראל כולו, כולל אגמים, כבישים וכו', עומד על 21,937 קמ"ר. כלומר - שטח של 2,193,700 דונם.
שטח אדמה, בניכוי הכנרת ושאר גופי המים - עומד על 21,497 קמ"ר (2,149,700 דונם).
גם אם נעבור לגור מתחת לאדמה, ונעבד את כל השטח של מדינת ישראל, כולל שטח הכבישים והבניינים כיום - אי אפשר יהיה לגדל שם את כל צרכי התזונה של אזרחי ישראל כיום - גם לאחר דיאטה חריפה.

אלו המספרים. כעת, בחן שוב את הצעותיך הרומנטיות מול המציאות.","107","","509","True","True","False","","72","147.235.195.174","0","102371","נדרים|סא ע"א",""),new Message("102380","102371","רעיון דומה בפנים יפות לרבי פנחס הורוויץ","26/12/22 09:51","ב טבת","תשפ"ג","09:51","אוריאל שלמוני","(בעל ספר ההפלאה) בפירושו לויקרא כה, כא: "וצויתי את ברכתי וגו'. בת"כ וצויתי את ברכתי לכם בשנה השישית אין לי אלא בששית, בחמישית וברביעית ובשלישית מנין וכו', ת"ל ובשנה, לכאורה אינו כמובן מן הכתוב שבשנה השישית לבד יהיו כפלים לעצמו ולשביעית, ולפי לשון ת"כ היה גדל בכל שנה חלק שישית יותר, והיה נשאר מן שנה ראשונה החלק השישית והיו אוכלין אותו בשנה שנייה כדי שישאר מתבואה הגדילה בשנה שניה שני חלקי ששית, וכן בכל השנים עד שכל תבואה הגדילה בשנה ששית יהיה נשאר לשנה השביעית, והיינו דקאמר בת"כ משנה לחברתה, ולכאורה היה מן הראוי למעט בנס שזה דרך הטבע יותר, ועוד כי בדרך הטבע שנה ראשונה שהיתה אחר השמיטה מגדלת תבואה יותר כיון שהיתה השדה בורה בשנה שביעית ובשנה שנייה אין מספיק כח האדמה להוציא כ"כ, כדאיתא בריש חזקת הבתים [ב"ב כט א] דמטעם זה היו נוהגים לזרוע שדה שנה ולהוביר שנה, וכן בכל השנים ולמה הוצרך לנס הזה שבשנה ששית שהשדה כחושה שכבר הוציאה פירות חמש שנים תוסיף תת כחה כפלים, ולכאורה היה נראה דאדרבה דהיה בזה מיעוט הנס משום שבכל שנה היה מנהגם לזרוע חצי ולהניח חצי כדאיתא בכה"ג בסוגיא שם, ובשנה ששית היו זורעין את כל השדה אף שנזרע כבר בשנה חמישית והיתה כחושה, והיה הנס שתעשה תבואה כמו החצי שהיתה בורה בחמישית, ובזה יש ליתן טעם על שאמרה התורה שאין שדה אחוזה נגאלת פחות משתי שנים, דהיינו שהלוקח יאכל התבואות של כל השדה חציה בשנה זו וחציה בשנה אחרת, אלא לא משמע כן מדברי הת"כ.
ומכוח זה כתב הרב אליעזר מלמד בפניני הלכה (שביעית ויובל פרק א הערה 2): "הברכה באה על ידי תכנון נכון בשנים שלפני השביעית, וכן אפשר להבין מספרא בהר (פרשה ג' ד, ו): "וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית, אין לי אלא בשישית, בחמישית וברביעית בשלישית ובשנייה (ובראשונה) מניין? משנה לחבירתה מניין? תלמוד לומר ובשנה". פירש ר' פנחס בעל ה'הפלאה' ב'פנים יפות' (ויקרא כה, כא), שהכוונה שבכל שנה נתנה הארץ יבול גדול בשישית מכדי צרכם, ואת השישית הזו היו חוסכים ושומרים לשנה השביעית. וכך היא מידת שמאי, כמבואר בביצה טז, א, שהיה שומר מיום ראשון מאכלים טובים לשבת. וכך היא ההנהגה הראויה לעשיר, לתכנן היטב את מעשיו ועסקיו. אבל הלל לא היה חוסך לשבת אלא מאמין שיזמן לו ה' ביום שישי מאכלים טובים לשבת, וכך היא ההנהגה של עניים, שצריכים לסמוך על ה'. ע"כ דבריו. כידוע ברכת התורה שישראל יחיו כעשירים. וכן נפסק בהלכות שבת, שהמנהג המתאים לכלל הוא כמידת שמאי (מ"ב רנ, ב; פנה"ל שבת ב, א). ועי' ב'קרא שמיטה' עמ' 62-65. ועוד עי' בב"ב צ, ב"","605","","508","True","True","False","","65","147.234.130.134","0","102371","נדרים|סא ע"א",""),new Message("102375","102374","האם אתה","25/12/22 20:07","א טבת","תשפ"ג","20:07","עלי","חוסך מכספך ? או שמא אינך חוסך כי שטות היא בעיניך ? אם כן מדוע שמדינה לא תחסוך מתוצרתה ויבולה לשנה בה עליה לחיות מחסכונותיה ? התורה וחז"ל למדונו שלא לסמוך על נסים, כי כך ראוי לנהוג, להשתדל כפי האפשר בדרך הטבע, ורק אם לא די בכך להטיל על הי"ת יהבנו שיעזרנו ואם הדבר הכרחי אף בנס, שעדיף שגם הוא יהיה 'טבעי'.
מי שאינו חוסך גם מתעלם מדברי שלהע"ה 'לך אל נמלה עצל...', כי רק העצל הסכל לא יכין לחורף מזונו. וכבר למדנו עניין זה כפי שכתבתי מיוסף הצדיק בפרשתנו, שקבץ את האכל בערים לשבע שנות הרעב.
כן. אני מעוניין לכפות על חקלאי ישראל לגדל חיטה ושעורה לשם אפיית לחם וכדו', ( בעצם, להם צריך לשלם כראוי ועל הממשלה לממן זאת ) כדי שנאכל מיבול הארץ ותוך כדי נקיים את כל המצוות התלויות בארץ כולל שמיטה ועד כמה שניתן בלי להיזקק לניסים, וברכות הנהנין מדאורייתא. לשם כך באנו לארץ ולא רק כדי להתגורר בה ורק ללמוד על המצוות הללו בלי לקיימן, גם אם אין הדבר רווחי כלכלית כמו ליבא חיטה בזול. יקרה חיטת הארץ בעיני וטובה כארץ עצמה. ( עדיף לגדל חיטה ושעורה יותר מתות שדה או גזר...)
ברכת ה' בשנה השישית היא לענ"ד ברכה מצטברת משש שנות גידול חיטה, כאשר אם כל שנה תיחסך שישית מהיבול יהיה די גם לשמיטה. יש לתכנן ולבצע זאת באופן מושכל כמובן ולהפסיק את היבוא העצום ויוצר התלות הזו.
תמהני מדוע קשים דברי להבנה...ואינני נוהג להעליב את זולתי ולא תוכל אלמואדיב לגרור אותי לסגנון שכזה.","209","","509","True","True","False","","101","87.70.7.129","0","102371","נדרים|סא ע"א",""),new Message("102376","102375","למה לשוב ולהתעקש לפרסם את בורותך ברבים?","25/12/22 21:08","א טבת","תשפ"ג","21:08","Almuaddib","אנא, בדוק כדי להבין:

1. כמה טון חיטה צורכים אזרחי ישראל בשנה

2. כמה דונם אדמה חקלאית נדרשת כדי לגדל את כמות החיטה הזו

3. כמה שטח צריכה מדינת ישראל לכבוש, כדי להיות מסוגלת לאכוף על חקלאים לגדל חיטה במידה שתספיק לאזרחי ישראל


כעת, אני מקווה שתבין כי דבריך, שאתה חושב שהם קשים להבנה, פשוט מעידים על בורות קשה, אך לא קשה עד כדי כך שאי אפשר לפתור אותה באמצעות חצי-שעה של לימוד באינטרנט.

נ.ב.
האם אתה מוכן שמדינת ישראל תאכוף עליך להפסיק לעבוד לפרנסתך במקצועך, אותו אתה בחרת, כדי שתעבור לגדל חיטה לפי דרישותיך שלך?
או שמא אתה תובע לכפות רק על זולתך את מה שאינך מוכן שיכפו עליך?","107","","509","True","True","False","","65","147.235.195.174","0","102371","נדרים|סא ע"א",""),new Message("102377","102375","אגב, כשאתה קורא לפרשנינו טפשים, זה כי","25/12/22 21:16","א טבת","תשפ"ג","21:16","Almuaddib","אינך נוהג להעליב את זולתך?

חוששני כי על עצמך העדת, לא על הרשב"ם ודעימיה.","107","","509","True","True","False","","73","147.235.195.174","0","102371","נדרים|סא ע"א",""),new Message("102381","102378","תגובה","26/12/22 10:01","ב טבת","תשפ"ג","10:01","עלי","א. לא כיניתי אף אחד מחז"ל טפש וגם לא בשום כינוי גנאי. מדובר באמירה כללית שמי שאינו חוסך נוהג בטפשות. לא הבנת את דבריי.
ב. אדרבה, הסבר אתה כיצד אתה מפרש את הכתוב המבטיח ברכה שתספיק לשלוש שנים אם גם לשנה אחת אין די ברכה אפילו בצמצום רב. וכי התורה תעשה דבריה פלסתר ?
ג. בעת העתיקה אכן הגידול העיקרי היה הדגן וכל שטח נוצל עד כמה שאפשר.
ד. שטח מדינת ישראל אינו שטחה הכולל של ארץ ישראל המובטחת שהינו גדול בהרבה ובס"ד ירחיב ה' גבולנו .
ה. גם אם בכל אלו לא די, צריך היה להשתדל לגדל כפי יכולתנו המרבית כדי להקטין את התלות החיצונית, אך כמו שכתבתי המטרה אינה כלכלית בדווקא אלא כדי לזכות לקיים באופן מרבי מצוות וברכות, ובזה ודאי שיכולה לשרות ברכת ה'.
ו. לו היה הדבר נדרש אכן לא הייתי נמנע מעבודת האדמה.
ו. לא אכפת לי שתקרא לי בור ועוד כינויי גנאי. הרי בלאו הכי אינני מתיימר ולא התיימרתי מעולם לחשוב שאני ידען באיזשהו תחום. להיפך, אינני אלא כשואל ומבקש תשובות וכך הוצגו הדברים מתחילתם.","209","","508","True","True","False","","95","87.70.7.129","0","102371","נדרים|סא ע"א",""),new Message("102382","102381",""הטפשים יחשבו שגם אם לא יחסכו בכל אופן..","26/12/22 15:07","ב טבת","תשפ"ג","15:07","Almuaddib",""הטפשים יחשבו שגם אם לא יחסכו בכל אופן יברך הקב"ה את השישית כדי להשלים להם לשנה או שנתיים נוספות".

זה אני כתבתי?

ראית את הרשב"ם? אתה מבין שזה בדיוק מה שהוא כותב?","107","","508","True","True","False","","57","212.199.247.214","0","102371","נדרים|סא ע"א","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82860);