var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=102746;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","39"),new MostViewed("107157","הגהות הגר&quot;א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","22"),new MostViewed("107163","הגהות הגר&quot;א בבא מציעא עו","אוריאל שלמוני","14/05/24 18:18","605","12")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("102746","0","המשכן והחצר","11/04/23 17:56","כ ניסן","תשפ&quot;ג","17:56","עלי","באשכול משנים קודמות הוכחתי שכשכתוב 'המשכן', הכוונה - ולא החצר, עיי&quot;ש, ולכן מוכח לענ&quot;ד שכמשרע&quot;ה משח את המשכן ואת כל כליו בשמן המשחה, הוא לא משח את עמודי החצר שעמדו בגבול שטח החצר מצידו החיצוני של הגבול ואילו הקלעים תלו עליהם מצידם הפנימי ממש על קו הגבול ( ובניגוד לתרשימים וציורים ודגמים שונים של המשכן וכליו שלענ&quot;ד מסיבה זו בטעות יסודם כי לא דייקו ). מסיבה זו גם לא עשו עגלות מיוחדות לעמודי החצר כמו שש עגלות הצב שהביאו הנשיאים בחנוכת המשכן לנשיאת קרשי המשכן. ויש להניח שתשעת עמודי המשכן נישאו בעגלות הצב מעל הקרשים.","209","","400","True","True","False","","230","77.127.97.138","0","0","סוטה|יג ע&quot;א",""),new Message("102756","102746","וזה לשונו שם","13/04/23 04:47","כב ניסן","תשפ&quot;ג","04:47","ברכה עד בלי די","ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן כך כתוב, ולמדים מזה שדווקא מקרקע ההיכל ולא מקרקע החצר. מכאן ראיה שהכינוי 'משכן' כולל רק את המשכן וקרקעו בלבד ולא את החצר. והנה כתוב בתורה 'וְנָסְעוּ, הַקְּהָתִים, נֹשְׂאֵי, הַמִּקְדָּשׁ; וְהֵקִימוּ אֶת-הַמִּשְׁכָּן, עַד-בֹּאָם'. אם כן בני גרשון ובני מררי שנשאו את המשכן ( לא בני קהת שנשאו את כלי המשכן בכתפיהם ), והקימו אותו עד בא הקהתים, לא הקימו את החצר אלא רק את המשכן עצמו ! האם זה הגיוני ? במאמר שכתבתי על סדר מסע המחנות במדבר ( מופיע ב'מאמרים' בפורטל בזבחים סא,א ) הסברתי בשונה משיטות רש&quot;י ובעלי התוספות במסכת זבחים (ס,א ), את סדר המסע :<br />וַיִּסַּע דֶּגֶל מַחֲנֵה בְנֵי-יְהוּדָה, בָּרִאשֹׁנָה--לְצִבְאֹתָם; ...וְהוּרַד, הַמִּשְׁכָּן; וְנָסְעוּ בְנֵי-גֵרְשׁוֹן וּבְנֵי מְרָרִי, נֹשְׂאֵי הַמִּשְׁכָּן. וְנָסַע, דֶּגֶל מַחֲנֵה רְאוּבֵן--לְצִבְאֹתָם;...וְנָסְעוּ, הַקְּהָתִים, נֹשְׂאֵי, הַמִּקְדָּשׁ; וְהֵקִימוּ אֶת-הַמִּשְׁכָּן, עַד-בֹּאָם. וְנָסַע, דֶּגֶל מַחֲנֵה בְנֵי-אֶפְרַיִם--לְצִבְאֹתָם; ...וְנָסַע, דֶּגֶל מַחֲנֵה בְנֵי-דָן--מְאַסֵּף לְכָל-הַמַּחֲנֹת, לְצִבְאֹתָם; ...אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, לְצִבְאֹתָם; וַיִּסָּעוּ.<br />תחילה נכנסו הכהנים וכיסו את הכלים ( כמובא בפרשת במדבר ). אח&quot;כ פורק המשכן ( ולא החצר, ומבחוץ פורק ) בידי בני גרשון ומררי והועמס על העגלות ( עמודי וקלעי החצר לא הועמסו על העגלות של הנשיאים אלא על אחרות ). אזי הם המתינו עם המשכן שעל העגלות עד בא בני קהת לשאת את הכלים, ורק כאשר נסעו הקהתים עם כלי המשכן, החלו בני גרשון ומררי לנסוע סביבם עם העלות של המשכן. את החצר פירקו בני גרשון ומררי בעת כניסת הקהתים לשאת את הכלים, ונסעו ג&quot;כ מיד לאחר העגלות שעם המשכן.<br />המשפט 'והקימו את המשכן' מתפרש במשמעות של 'ועמדו והמתינו עם המשכן', כלומר נושאי המשכן נסעו רק אל מחוץ לחצר ושם עמדו והמתינו לנושאי הכלים ונסעו יחד עימם סביבם. למדתי זאת מהברייתא דמלה&quot;מ והירושלמי בעירובין<br />בירושלמי עירובין פרק ה מובא : ובמדבר מי היה מכוין להן את הרוחות א&quot;ר אחא ארון היה מכוין להם את הרוחות הדא הוא דכתיב (במדבר י) ונסעו הקהתים נושאי המקדש זה הארון (במדבר ב) והקימו בני מררי את המשכן עד בואם - ( של ) בני קהת שעליהן היה הארון נתון.<br />אם הארון היה צריך לכוון את כיוון המשכן בבנייתו, היה עליו להגיע ראשון לחניה, ולכן היה צריך לצאת ראשון ממקומו בה בכל תחילת מסע. ובני גרשון ומררי הקימו את המשכן עד בא בני קהת נושאיו. אך אליה וקוץ בה, אם המשכן הוקם=נבנה תחילה ורק אז באו בני קהת עם הארון, כיצד כיוון הארון את בניין המשכן ?<br />על כן הכרחי לומר שכוונת רב אחא שהמתינו בני מררי עם המשכן עד בא בני קהת לשאת את הארון, ורק אז הוחל במסע עד סופו, וכשהגיע הארון למקום החדש כשהעגלות עם המשכן סביבו, הקימו את החצר והמשכן בכיוון שכיוון הארון.<br />כל פרשת מסע המשכן עוסקת בתחילת המסע, ורק המשפט וְהֵקִימוּ אֶת-הַמִּשְׁכָּן, עַד-בֹּאָם פורש בידי רש&quot;י כנוגע לסוף המסע, כך שמשפט זה חורג בלי סיבה מכלל הפרשה. ואילו באופן המוסבר לעיל הוא שייך ככל שאר הפסוקים לתחילת המסע.<br />כך מבואר שעד שנסע הארון ושאר הכלים - החצר עמדה במקומה, וניתן היה לאכול קדשים בחצר, וכן כשנבנה המשכן בחניה תחילה הוא נבנה עם החצר לאחר שכבר הכלים עמדו במקומם, ולכן כבר קודם שנתקעו יתדות המשכן ניתן היה להקריב קרבנות ולאוכלם בחצר הבנויה וקודם שפורקה החצר ג&quot;כ.<br />זו הכוונה בזבחים ס : דתניא בשעת סילוק מסעות קדשים נפסלין וזבים ומצורעים משתלחים חוץ למחיצה ותניא אידך בשני מקומות קדשים נאכלים מאי לאו הא בקדשי קדשים הא בקדשים קלים אמר רבינא אידי ואידי בקדשים קלים ולא קשיא הא רבי ישמעאל הא רבנן ואיבעית אימא הא והא בקדשי קדשים ומאי בשני מקומות קודם שיעמידו לוים את המשכן ולאחר שיפרקו הלוים את המשכן מהו דתימא איפסיל להו ביוצא קא משמע לן . עיי&quot;ש שרש&quot;י ממש מתקן את נוסח הגמרא בלי שום ראיה לתיקונו רק מפני שהבין את הכתוב כפי שהבין, ולשיטתי אין בזה צורך !","51148","","398","True","True","False","","45","37.60.47.23","0","102746","סוטה|יג ע&quot;א",""),new Message("102757","102746","לא ציינת למקום הנכון וצ''ל טו ע''ב","13/04/23 05:55","כב ניסן","תשפ&quot;ג","05:55","ברכה עד בלי די","הרבה כך מביאים שהחצר אינה בכלל המשכן וכמו שאמרת <br />כן כתב  בספר פרקי תורה  א לרב גיפטר על פרשת פקודי עמ' פט וכן כתב בספר תורה אור - (על חידושי מרן רי&quot;ז הלוי עה&quot;ת) לר' פינקלשטיין על ויקרא עמ' רצא עיי''ש וכן בספר זכרון כרם ישראל עמ' שיב בענין יסוד דין חצר המשכן <br /><br />ובענין נשיאת עמודי החצר וקרשי המשכן ראה מש''כ בספר דברות אליעזר לר' גיסברגר על פרשת נשא עמ' רטו וז''ל ואולי אפשר לומר דהנה בגמרא שבת דף צח א וברש&quot;י שם מפורש דעל ארבע העגלות שקבלו בני מררי מתוך השש נשאו רק את ארבעים ושמונה קרשי המשכן והנה היו לבני מררי עוד משאות עמודי החצר ועמודי שער החצר שהיו ביחד ששים עמודים בגובה חמש עשרה אמות שזה היה גובה של קלעי החצר כדאיתא במסכ' שבת דף צב א ברש&quot;י ד&quot;ה אף מזבח עי&quot;ש ועוביים היה אמה נך מובא בספר מעשה חושב עמ' בשם הרא&quot;ם האדנים הבריחים והיתדות וכוי ואיך נשאו את כל אלה ואין לומו דנשאו אותם על הכתפיים שהרי אנו רואים דעל הכתפיים נשאו את המשאות המקודשים ביותר משא בני קהת ואייכ השתא את קרשי המשכן שהיו יותר מקודשים מעמודי החצר נשאו על עגלות כל שכן את עמודי החצר ומאין היו להם עגלות לכל המשאות האלה ובהכרח שמלבד נדבת הנשיאים היו עוד עגלות שנדבו הציבור ומה שלא הזכיר הכתוב נדבה זו יש לומר שהנשיאים נדבו שש עגלות צב והציבור נדבו עגלות פשוטות והפסוק מזכיר רק את עגלות הצב החשובות ואם נכונים הדברים מיושב יפה לשון רש&quot;י כי אכן בתחילה נדבו הנשיאים את העגלות צב ואח&quot;כ נדבו הצבור את שאר העגלות ודו&quot;ק שוב הראוני ביפה עינים שבת צח ב ד&quot;ה ביתידות שהביא בשם המדרש רבה ולע&quot;ע לא מצאתי שליתידות האדנים והקלעים היו עגלות מיוחדות ובהם לא היה קירוי בדרא תתאה ומבואר כדברינו שהיו עוד עגלות פרט לעגלות הצב שהביאו הנשיאים.<br />והמדרש רבה שציין היפה עינים  גם בספר מגדים חדשים לר' ויס על מסכת שבת העיר שם על הגמ' בדף צ''ח ע''א וז''ל ביפה עינים שכתב לפרש בתירוץ הגמ' ביתידות שהכוונה להעגלות המיותדות להוביל יתדות המשכן כמ&quot;ש בבמד&quot;ר פ&quot;ו שלהיתדות והאדנים והקלעים היו עגלות מיוחדות ע&quot;ש והנה מלבד שהוא דחוק בלשון הגמ' דאמאי נקט הגמ' יתידות דוקא ולא אדנים ועמודים גם מה שתשב ביניהם קלעים אינו מדוייק דהקלעים היו משא בני גרשון כמפורש בכתוב גם מש&quot;כ כן בשם המדרש לא מצאתי כן במדרש דשם במדרש פ&quot;ו דקחשיב כל הדברים שהיו משא בני מררי בפרוטרוט ואיתא שם מתריהם שבהם אוסרים העמודים והבריתים וטוענים על העגלות שלא יפלו לאר אבל לקרשים היו עושים אטבי של ברזל שבהם מחזיקים הקרשים שלא יפלו מעל העגלות ע&quot;ש אמנם אינו מבואר שם שהיו עגלות מיוחדות ליתידות ואדרבא במדרש להלן פי&quot;ב יט איתא לבני מררי שהיתה עבודתם קשה וכבידה קרשים ובריתים ועמודים ואדנים ויתידות ומיתרים לכל כליהם ולכל עבודתם נתן להם ארבע עגלות ע&quot;ש הרי מפורש שכל אלו הדברים היו על ארבע העגלות בלבד וצ&quot;ע","51148","","398","True","True","False","","37","37.60.47.24","0","102746","סוטה|יג ע&quot;א",""),new Message("102763","102757","יש בחצר","13/04/23 07:54","כב ניסן","תשפ&quot;ג","07:54","עלי","שני 'דינים'.<br />שטח החצר נחשב פתח אהל מועד והוא חלק מה'משכן' שהרי עמדו בו המזבח והכיור שנמשחו בשמן המשחה ונתקדשו וגם חלל שמעל השטח מקודש כמובן.<br />קלעי החצר התלויים בעמודים ובקונטיסים ( שגם הם סוג של יתדות ) והם אינם מקודשים ומשרע&quot;ה לא משחם בשמן המשחה אעפ&quot;י שעמדו על קו הגבול של שטח החצר מצידו החיצון. להם נעשו עגלות נוספות על ששת עגלות הצב שהביאו הנשיאים וכיון שלא נשאו עליהן חלקים מקודשים של המשכן לכן אינן נזכרות בכתוב. כנלענ&quot;ד.<br />ותודה על כל התגובות היפות והמפורטות שכתבת באשכולות השונים שכאן.<br />היות שאינני ת&quot;ח אלא בעל בית פשוט, טוב שיש מי שמבקר את דבריי.","209","","398","True","True","False","","80","77.127.13.113","0","102746","סוטה|יג ע&quot;א","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82818);