var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=102834;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107140","הצעה לספירות הפסוקים של אזהרה בגר בתורה","jklein","06/05/24 22:59","705","76"),new MostViewed("107151","למה אימצת את עצמך כך לקרוא דף שאתה...","לינקוש","08/05/24 11:52","58","66"),new MostViewed("107150","הגהות הגר"א ב"מ ע","אוריאל שלמוני","08/05/24 10:31","605","41")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("102834","0","מזבח הר עיבל","01/05/23 17:42","י אייר","תשפ"ג","17:42","עלי","במשנה בדף לב א כמו גם במקרא לא נזכר היכן בדיוק נבנה המזבח, ולכאורה תמיד חשבתי שבין ההרים למטה עד שנתגלו שרידי המזבח שבהר עיבל ע"י פרופ' זרטל ( בהנחה שאלו אכן שרידי המזבח שנבנה בכניסה לארץ ). ותמהתי מדוע בנו אותו דווקא בהר עיבל ולא בין ההרים או בהר גריזים. היש תשובה לשאלה זו והיש קשר לכך שדווקא הקללות נכתבו בתורה ולא הברכות ?","209","","377","True","True","False","","239","84.110.114.25","0","0","סוטה|לב ע"א",""),new Message("102835","102834","איך תתכן תשובה","01/05/23 19:06","י אייר","תשפ"ג","19:06","אור חדש","למיקום המזבח אם רק לפני כמה עשורים אדם לא יר"ש העלה לראשונה השערות לגבי המיקום?","458","","377","True","True","False","","95","147.235.204.179","0","102834","סוטה|לב ע"א",""),new Message("102837","102834","בדברים כ''ז מפורש הציווי לבנות בהר עיבל","02/05/23 17:00","יא אייר","תשפ"ג","17:00","אליעזר מ ש","אולי שאלתך מה טעם הצווי, אולי להראות שההר הזה לא מקולל וגם הוא מבורך.","610","","376","True","True","False","","62","132.71.108.65","0","102834","סוטה|לב ע"א",""),new Message("102838","102834","עיין יהושע פרק ח' פסוקים ל' והלאה","02/05/23 17:22","יא אייר","תשפ"ג","17:22","Almuaddib","","107","","376","False","True","False","","59","147.235.196.131","0","102834","סוטה|לב ע"א",""),new Message("102859","102834","מנין שזה המזבח של יהושע.","05/05/23 16:16","יד אייר","תשפ"ג","16:16","אליצפן","לפי המסופר בתלמוד (סוטה דף לו עמוד א): "והעלו עולות ושלמים ואכלו ושתו ושמחו, וברכו וקללו, וקיפלו את האבנים ובאו ולנו בגלגל,

הרי שלא נשאר מהזמבח כלום.

אז מנין הסברה ששרידי המזבח שנמצא בהר עיבל הוא של יהושע?","502","","373","True","True","False","","65","84.229.46.93","0","102834","סוטה|לב ע"א",""),new Message("102843","102837","אמנם, אבל","03/05/23 10:30","יב אייר","תשפ"ג","10:30","עלי","הגמרא דנה היכן התקיים טכס הברכה והקללה ומסיקה שבין שני ההרים למטה, ולמדה שמשמעות המילה 'על' היא 'סמוך', אם כן מדוע את המזבח בנו על ההר למעלה ולא בשיפולי הר עיבל, במקום הטכס, למטה ?

( בפרשת השבוע, אמור, יש פסוק שלגבי משמעות 'על' הכתובה בו ג"כ נחלקו התנאים חכמים ור' יוסי בברייתא דמלה"מ פרק ט, ולכאורה נפסק להלכה לכתחילה כחכמים אך למעשה באופן חלקי.
'על המנורה הטהורה יערך את הנרות לפני ה' תמיד', ולשיטת חכמים יש לערוך את הנרות על גבי המנורה ורק לשיטת ר' יוסי הכוונה בסמוך, כלומר באהל מועד אך לאו דווקא על גבי המנורה. יעויין בפירוט במאמרי שבחוברת מב ב'מעלין בקדש'. נמצא במרשתת )","209","","375","True","True","False","","69","84.110.114.28","0","102834","סוטה|לב ע"א",""),new Message("102860","102859","אין לבלבל","06/05/23 23:27","טו אייר","תשפ"ג","23:27","עלי","בין אבני המזבח לאבנים שעליהן כתבו את התורה שקפלו אותן ממקומן והעבירום עמהם לגלגל. אבל את המזבח השאירו במקומו.","209","","372","True","True","False","","71","87.70.76.42","0","102834","סוטה|לב ע"א",""),new Message("102862","102860","יש לך מקור להבחנה?","07/05/23 07:22","טז אייר","תשפ"ג","07:22","אליצפן","","502","","371","False","True","False","","58","84.229.47.133","0","102834","סוטה|לב ע"א",""),new Message("102864","102862","באמת","07/05/23 09:18","טז אייר","תשפ"ג","09:18","עלי","כדבריך הבינו הראשונים ורש"י בראשם בהסבר הסוגיה, אולם כשלומדים סוגיה אני מקוה שאתה וגם שאר הלומדים אינם מסתפקים בקריאת הגמרא ופרשניה אלא שבים תחילה אל המקורות, היינו המקרא, היינו שילוב של הציווי בספר דברים בפרשת תבוא עם התיאורים ספר יהושע וכמובן שיש שינויים מתיאור לתיאור.
הציווי בפרשת תבוא :
"וַיְצַו מֹשֶׁה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-הָעָם לֵאמֹר שָׁמֹר אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם. ב וְהָיָה בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת-הַיַּרְדֵּן אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-ה' אֱלֹקיךָ נֹתֵן לָךְ וַהֲקֵמֹתָ לְךָ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת וְשַׂדְתָּ אֹתָם בַּשִּׂיד. ג וְכָתַבְתָּ עֲלֵיהֶן אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בְּעָבְרֶךָ לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-ה' אֱלֹקיךָ נֹתֵן לְךָ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֱלֹקי-אֲבֹתֶיךָ לָךְ. ד וְהָיָה בְּעָבְרְכֶם אֶת-הַיַּרְדֵּן תָּקִימוּ אֶת-הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם בְּהַר עֵיבָל וְשַׂדְתָּ אוֹתָם בַּשִּׂיד. ה וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ לַה' אֱלֹקיךָ מִזְבַּח אֲבָנִים לֹא-תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל. ו אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה אֶת-מִזְבַּח ה' אֱלֹקיךָ וְהַעֲלִיתָ עָלָיו עוֹלֹת לַה' אֱלֹקיךָ. ז וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים וְאָכַלְתָּ שָּׁם וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹקיךָ. ח וְכָתַבְתָּ עַל-הָאֲבָנִים אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בַּאֵר הֵיטֵב."
ציווי א. להקים אבנים גדולות מסוידות ולכתוב עליהן את התורה ולהציבן בהר עיבל.
ציווי ב. לבנות בהר עיבל מזבח אבנים.
לא ברור אם הסיום מכוון לאבני המזבח שגם עליהן יש לכתוב את התורה או לאבנים שלקחו מהירדן שיש לכתוב עליהן את דברי התורה אך גם לכתוב ביאור להם.
פרשת חציית הירדן והאבנים מופיעה בפרק ד :
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל-יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר. ב קְחוּ לָכֶם מִן-הָעָם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים אִישׁ-אֶחָד אִישׁ-אֶחָד מִשָּׁבֶט. ג וְצַוּוּ אוֹתָם לֵאמֹר שְׂאוּ-לָכֶם מִזֶּה מִתּוֹךְ הַיַּרְדֵּן מִמַּצַּב רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים הָכִין שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה אֲבָנִים וְהַעֲבַרְתֶּם אוֹתָם עִמָּכֶם וְהִנַּחְתֶּם אוֹתָם בַּמָּלוֹן אֲשֶׁר-תָּלִינוּ בוֹ הַלָּיְלָה. {ס} ד וַיִּקְרָא יְהוֹשֻׁעַ אֶל-שְׁנֵים הֶעָשָׂר אִישׁ אֲשֶׁר הֵכִין מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ-אֶחָד אִישׁ-אֶחָד מִשָּׁבֶט. ה וַיֹּאמֶר לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ עִבְרוּ לִפְנֵי אֲרוֹן ה' אֱלֹקיכֶם אֶל-תּוֹךְ הַיַּרְדֵּן וְהָרִימוּ לָכֶם אִישׁ אֶבֶן אַחַת עַל-שִׁכְמוֹ לְמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל. ו לְמַעַן תִּהְיֶה זֹאת אוֹת בְּקִרְבְּכֶם כִּי-יִשְׁאָלוּן בְּנֵיכֶם מָחָר לֵאמֹר מָה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה לָכֶם. ז וַאֲמַרְתֶּם לָהֶם אֲשֶׁר נִכְרְתוּ מֵימֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵי אֲרוֹן בְּרִית-ה' בְּעָבְרוֹ בַּיַּרְדֵּן נִכְרְתוּ מֵי הַיַּרְדֵּן וְהָיוּ הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה לְזִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַד-עוֹלָם. ח וַיַּעֲשׂוּ-כֵן בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוֹשֻׁעַ וַיִּשְׂאוּ שְׁתֵּי-עֶשְׂרֵה אֲבָנִים מִתּוֹךְ הַיַּרְדֵּן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל-יְהוֹשֻׁעַ לְמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲבִרוּם עִמָּם אֶל-הַמָּלוֹן וַיַּנִּחוּם שָׁם. ט וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים הֵקִים יְהוֹשֻׁעַ בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן תַּחַת מַצַּב רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן הַבְּרִית וַיִּהְיוּ שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה."
ואילו פרשת המזבח בהר עיבל מופיעה בנפרד בסוף פרק ח :
"אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ לַה' אֱלֹקי יִשְׂרָאֵל בְּהַר עֵיבָל. לא כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד-ה' אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה מִזְבַּח אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת אֲשֶׁר לֹא-הֵנִיף עֲלֵיהֶן בַּרְזֶל וַיַּעֲלוּ עָלָיו עֹלוֹת לַה' וַיִּזְבְּחוּ שְׁלָמִים. לב וַיִּכְתָּב-שָׁם עַל-הָאֲבָנִים אֵת מִשְׁנֵה תּוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר כָּתַב לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. לג וְכָל-יִשְׂרָאֵל וּזְקֵנָיו וְשֹׁטְרִים וְשֹׁפְטָיו עֹמְדִים מִזֶּה וּמִזֶּה לָאָרוֹן נֶגֶד הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית-ה' כַּגֵּר כָּאֶזְרָח חֶצְיוֹ אֶל-מוּל הַר-גְּרִזִים וְהַחֶצְיוֹ אֶל-מוּל הַר-עֵיבָל כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד-ה' לְבָרֵךְ אֶת-הָעָם יִשְׂרָאֵל בָּרִאשֹׁנָה. לד וְאַחֲרֵי-כֵן קָרָא אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה כְּכָל-הַכָּתוּב בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה. לה לֹא-הָיָה דָבָר מִכֹּל אֲשֶׁר-צִוָּה מֹשֶׁה אֲשֶׁר לֹא-קָרָא יְהוֹשֻׁעַ נֶגֶד כָּל-קְהַל יִשְׂרָאֵל וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְהַגֵּר הַהֹלֵךְ בְּקִרְבָּם."
א. הנך רואה שבפרשת המזבח בהר עיבל לא נזכר כלל שפירקו בסיום הטכס את אבני המזבח עליהן כתבו את משנה התורה ולקחו אותם משם לגלגל. למעשה, גם לא כתוב שמדובר באבנים שלקחו מהירדן כמצווה בתורה.
ב. 24 אבנים לקח יהושע מהירדן. 12 השאירו בירדן ו-12 לקחו עימם למלון שלא נזכר מקומו. לא נזכרה כלל כתיבה על אבנים אלו. לא נזכר שלקחו את חלקן-האחרונות שלקחו למלון או נוספות, להר עיבל וחזרה.
אחר שקראנו בספר יהושע עלינו לקרא את תיאורי חז"ל כדי לראות ולבחון כיצד שילבו חז"ל את שני התיאורים לתיאור משולב אחד וכיצד ביארו את הכתוב במקרא :
( המשך יבוא, כשאתפנה לכתוב אותו אך יכול כל אחד לעשות זאת )","209","","371","True","True","False","","72","84.110.114.28","0","102834","סוטה|לב ע"א",""),new Message("102865","102864","האם רש"י לא קרא את המקורות?","07/05/23 10:03","טז אייר","תשפ"ג","10:03","אליצפן","","502","","371","False","True","False","","49","84.229.47.133","0","102834","סוטה|לב ע"א",""),new Message("102866","102865","ברור שקרא","07/05/23 10:05","טז אייר","תשפ"ג","10:05","עלי","ברור שקרא. נא השווה את שכבר כתבתי לתיאור חז"ל ולפירש"י. כשאתפנה ( אני מצטער אך אני באמצע העבודה כעת... )אשלים אם אתה לא תעשה זאת בעצמך לפני...","209","","371","True","True","False","","54","84.110.114.25","0","102834","סוטה|לב ע"א",""),new Message("102869","102866","השיטות בדברי חז"ל","07/05/23 22:20","טז אייר","תשפ"ג","22:20","עלי","אני מקווה שאחר העיון של הלומדים בסוגיה מורכבת זו, יוסכם שהמקורות נראים כאילו כל מקור אומר דברים אחרים ואין התאמה מליאה ביניהם, כמצוי במקומות רבים במקרא, כשכל מקור נותן מבט שונה וכך מדגיש היבט אחר. ממילא הדבר הביא לקיומן של שיטות שונות בדברי התנאים המובאים גם בגירסאות שונות בתלמודים ובתוספתא והדבר מצריך כמובן השוואות מדוקדקות כפי שעשו כבר בעלי התוספות ושאר פרשנים, ואינני מחדש אפוא דבר.
במקום לכתוב כאן מאמר שלם ובו ציטוטי כל המקורות והשוואתם שאין בכך תועלת ומקום בפורום, אתחיל בציטוט משנתנו המשלבת בין שלושת המקורות שציטטתי מהמקרא :
'ברכות וקללות ...עד שגומרין ברכות וקללות. ואחר כך הביאו אבנים, ובנו את המזבח, וסדום בסיד, וכתבו עליהן את כל דברי התורה הזאת בשבעים לשון--שנאמר "באר היטב" (דברים כז,ח); ונטלו את האבנים, ובאו ולנו במקומן'.
תחילת הדברים - ואחר כך הביאו אבנים,ובנו את המזבח וסדום בסיד וכתבו עליהן וכו' הוא ציטוט למעשה של פרק ח ביהושע כפי שראינו. וההמשך - וכתבו עליהן...בשבעים לשון שנאמר וכו', מבוסס על הכתוב בפרשת תבוא, והסיפא מבוססת על יהושע פרק ד.
הקורא את המשנה אכן יכול להבין שמדובר באותן אבנים שכתבו עליהן את כל דברי התורה בשבעים לשון שמהן גם בנו את המזבח ולבסוף פירקו אותו ולקחו אותן למלון בגלגל. כך כאמור הבינו הראשונים.
אבל צריך עיון : אם מדובר באבנים שנטלו מהירדן, מדוע לא כך כתוב הדבר במשנה 'ואחר כך הביאו את האבנים [ שהביאו מהירדן ] ובנו [ מהן/בהן ] את המזבח', וגם - מדוע לא כתוב במשנה '[ ופירקו את המזבח ] ונטלו את האבנים' וכו' ?
אם כן אפשר גם בלשון המשנה כמו במקרא עצמו לומר ולפרש שמדובר בשני דברים נפרדים : לקיחת אבנים מהירדן עד לרגלי הר עיבל, שעליהן כתבו את דברי התורה בשבעים לשון, וכתבו את הדברים רק לאחר שבנו את המזבח בהר עיבל ( ולאחר שהקריבו עליו עולות ושלמים ) ככתוב ביהושע ח, ולאחר שסדו את האבנים בסיד.
אבל את המזבח עצמו בנו מאבנים אחרות.
ובאמת, הכתוב ביהושע ח מטעה למדי כי כתוב בו :
אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ ...כַּכָּתוּב ...מִזְבַּח אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת ... וַיַּעֲלוּ עָלָיו עֹלוֹת לַה' וַיִּזְבְּחוּ שְׁלָמִים. לב וַיִּכְתָּב-שָׁם עַל-הָאֲבָנִים אֵת מִשְׁנֵה תּוֹרַת מֹשֶׁה..., שמזה אפשר לחשוב שעל אבני המזבח כתבו את דברי התורה, כי לא כתוב 'ויכתב שם על האבנים - שהביאו מהירדן - את משנה תורת משה' כפי שהיינו מצפים לו בהם היה מדובר. אולם לקורא בפרשת תבוא, ברור שמדובר בשני סוגי אבנים :
א. האבנים שלקחו מהירדן המתוארות רק כ'גדולות'.
ב. אבני המזבח שצריכות להיות 'שלמות' וש'לא יונף עליהן ברזל'.
אילו באותן אבנים היה מדובר, יכול היה הכתוב להתייחס לכל תכונותיהן יחד בבת אחת, אך לא כך כתוב אלא בנפרד. וכאמור, לולא הציווי בפרשת תבוא לקחת אבנים מהירדן להר עיבל לשם כתיבת התורה עליהן, לא היינו חושבים כלל שהאבנים הנזכרות ביהושע ח מקורן בירדן כי הדבר לא נזכר שם כלל, אבל ברור שחז"ל הבינו שהדבר מוכרח מצירוף שני המקורות, אבל לפי הציווי בפרשת תבוא היה גם ברור שמדובר בשני סוגי אבנים נפרדים כי שם כתוב :"וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ לַה' אֱלֹקיךָ מִזְבַּח אֲבָנִים לֹא-תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל" ולא כתוב ' וּבָנִיתָ [ מהן/בהן ] שם מִזְבֵּחַ לַה' אֱלֹקיךָ מִזְבַּח אֲבָנִים לֹא-תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל', כמתבקש - אילו מהאבנים הגדולות שלקחו מהירדן היו צריכים גם לבנות את המזבח.
( המשך יבוא )","209","","371","True","True","False","","59","77.125.208.165","0","102834","סוטה|לב ע"א",""),new Message("102870","102869","אמנם ( המשך )","07/05/23 22:51","טז אייר","תשפ"ג","22:51","עלי","ראוי לעיין בלשון הגמרא :
"וְאַחַר כָּךְ הֵבִיאוּ אֶת הָאֲבָנִים וּבָנוּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ וְסָדוּהוּ בְּסִיד וְכָתְבוּ עֲלֵיהֶם אֶת כׇּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן שֶׁנֶּאֱמַר בַּאֵר הֵיטֵב
וְהֶעֱלוּ עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ וְשָׂמְחוּ וּבֵרְכוּ וְקִלְּלוּ וְקִיפְּלוּ אֶת הָאֲבָנִים וּבָאוּ וְלָנוּ בַּגִּלְגָּל שֶׁנֶּאֱמַר וְהַעֲבַרְתֶּם אוֹתָם עִמָּכֶם וְהִנַּחְתֶּם אוֹתָם בַּמָּלוֹן",
שהיה ראוי לומר במקום 'וסדוהו בסיד' - 'וסדום בסיד' כלשון המשנה והמקרא, ונראה לענ"ד שעל זה הסתמך רש"י בפירושו, ולולא דמיסתפינא הייתי אומר שנראה כשיבוש לשון קל בגמרא, שנוצר מריהטת הלשון המחברת לכאורה בין שני סוגי האבנים לסוג אחד. וגם תוכלו לראות שלשון הגמרא בזה אינה תואמת מבחינת סדר הדברים למקרא ביהושע ח, שרק לאחר שסיים לומר על כתיבת דברי התורה על האבנים, כתב שהעלו על המזבח עולות ושלמים, בעוד שבמקרא ביהושע כתובים הדברים כסדר, והיה ראוי לכתוב בגמרא
אַחַר כָּךְ בָנוּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ וְהֶעֱלוּ עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ וְשָׂמְחוּ, ואז : וְאַחַר כָּךְ הֵבִיאוּ אֶת הָאֲבָנִים וסדום בסיד וְכָתְבוּ עֲלֵיהֶם אֶת כׇּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן שֶׁנֶּאֱמַר בַּאֵר הֵיטֵב, ולבסוף : וּבֵרְכוּ וְקִלְּלוּ וְקִיפְּלוּ אֶת הָאֲבָנִים וּבָאוּ וְלָנוּ בַּגִּלְגָּל שֶׁנֶּאֱמַר וְהַעֲבַרְתֶּם אוֹתָם עִמָּכֶם וְהִנַּחְתֶּם אוֹתָם בַּמָּלוֹן.
( וכלל לא נכנסתי לדיון בשיטת ר' ישמעאל הסובר שמעמד הברכה והקללה התרחש 14 שנה לאחר חציית הירדן מה שמשנה לגמרי את כל הסבר הסוגיה אך אכמ"ל בדיון בשיטות כל התנאים בנפרד אלא רק נגעתי ב'קצה המזלג' )
עכשו, משראינו את השינוי מלשונות ופשט משמעות המקרא אל לשונות חז"ל, ובהם מלשון המשנה ללשון שבגמרא ולפרשנים, ברור ש'קרה משהו' שגרם לשינויים אלו.
אני כשלעצמי לא הייתי מעלה בדעתי למרות הקריאה שקראתי במקרא כנ"ל, לפרש באופן שונה מרש"י ושאר הפרשנים את מה שקרה, אבל אחרי שנתגלה המזבח בהר עיבל ע"י פרופ' זרטל ז"ל, כאשר כל המימצאים הארכיאולוגיים מתאימים למתואר במקרא ( ואינני נכנס כאן לראיות הנוגעות להתאמה זו כאן כי קצרה היריעה ), ברור שמתבקש לומר שהעובדות הארכיאולוגיות היסטוריות מוכרחות להתאים לפשט המקרא ולאו דווקא ללשונות חז"ל ופרשניהם שלא ידעו על המימצא הארכיאולוגי ויכלו להשתבש בחלוף הזמן הממושך. וכמובן שכל הנושא עדיין מצריך עיון רב ולא באתי אלא לפתוח את הנושא ולעודד את העיון וקטונתי מנשוא לבדי.","209","","371","True","True","False","","54","77.125.208.165","0","102834","סוטה|לב ע"א",""),new Message("102873","102870","ועוד הערה קטנה","08/05/23 17:52","יז אייר","תשפ"ג","17:52","עלי","לשאלת 'אליצפן' :
גם אם נניח שהאבנים שלקחו מהירדן שימשו לבנין המזבח בהר עיבל, קשה לבנות מזבח שלם מ-12 אבנים בלבד ויהיו גדולות ככל שיהיו. יש להניח שרק חלק מאבני המזבח יכלו להיות האבנים שלקחו מהירדן וממילא שאר המזבח נשאר במקומו ואפשר שגם השלימוהו באבנים אחרות וממילא אין הדבר קשה מניין ששרידי המזבח שנמצא בהר עיבל הם שרידי מזבח יהושע.","209","","370","True","True","False","","61","84.110.114.28","0","102834","סוטה|לב ע"א","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82739);