var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=102985;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","47"),new MostViewed("107157","הגהות הגר"א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","28"),new MostViewed("107163","הגהות הגר"א בבא מציעא עו","אוריאל שלמוני","14/05/24 18:18","605","19")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("102985","0","איך ידעו על כל אי ואי מאיזה צד הוא נמצא?","25/05/23 15:34","ה סיון","תשפ"ג","15:34","אליצפן","התלמוד הבבלי (גיטין דף ח עמוד א): "הנסין שבים, רואין אותן כאילו חוט מתוח עליהם מטורי אמנון עד נחל מצרים, מן החוט ולפנים - א"י, מן החוט ולחוץ - חו"ל;

איך זה בוצע בפועל? איך ידעו על כל אי ואי מאיזה צד הוא נמצא?","502","","357","True","True","False","","414","84.229.47.236","0","0","גיטין|ט ע"א",""),new Message("102987","102985","שאלה מצוינת","25/05/23 17:34","ה סיון","תשפ"ג","17:34","אביגדור","אילו היו להם מפות של היוונים, זה היה אפשרי.
אבל ככל הנראה - ממה שאנחנו רואים בסוגיות אחרות - לא היו להם.
אפשר לראות בתוס' שאמרו "אנחנו למערבה של ארץ ישראל".
וזה גם מתקשר לדברי הגמרא שבבל לצפונה דארץ ישראל.

אם הם הסתמכו על ראייה רגילה, זה באמת מעשי רק לאיים שממש קרובים לארץ ישראל.

אלא אם כן מישהו כאן יעלה רעיון אחר","571","","357","True","True","False","","177","212.76.108.172","0","102985","גיטין|ט ע"א",""),new Message("102989","102985","פשוט כביעתא בכותחא","28/05/23 00:02","ח סיון","תשפ"ג","00:02","שטייגעניסט","אפשר למדוד את הזוית מקו המשווה על ידי מדידת זוית השמש מצפון לדרום בחצות היום דהיינו בקו המשווה ממש ביום השוויון יהיה בראש כל אדם דהיינו בקו ישר 90 מעלות מצפון לדרום. ככל שנתקדם לכיוון צפון הנטיה תתרחב עד שבדרום ארץ ישראל הנטייה 32 מעלות ובצפונה 35 מעלות. כנל כל אי שיימצא במעלות הנ''ל דינו כארץ ישראל.","1319","","354","True","True","False","","54","","0","102985","גיטין|ט ע"א",""),new Message("102990","102985","פשוט כביעתא בכותחא","28/05/23 00:02","ח סיון","תשפ"ג","00:02","שטייגעניסט","אפשר למדוד את הזוית מקו המשווה על ידי מדידת זוית השמש מצפון לדרום בחצות היום דהיינו בקו המשווה ממש ביום השוויון יהיה בראש כל אדם דהיינו בקו ישר 90 מעלות מצפון לדרום. ככל שנתקדם לכיוון צפון הנטיה תתרחב עד שבדרום ארץ ישראל הנטייה 32 מעלות ובצפונה 35 מעלות. כנל כל אי שיימצא במעלות הנ''ל דינו כארץ ישראל.","1319","","354","True","True","False","","30","","0","102985","גיטין|ט ע"א",""),new Message("102997","102985","העובדה שאין אנחנו יודעים איך הם ידעו","28/05/23 08:25","ח סיון","תשפ"ג","08:25","Almuaddib","לא קובעת שהם לא ידעו.

אם לא נשתנתה המפה מאז, בכל מקרה מדובר על האיים הקטנים* שנמצאים בסמוך לחופי ארץ ישראל, וניתן היה לדעת בבירור.

* לא כל האיים היו ממש קטנים. העיר צור היתה על אי, עד המצור שהטיל אלכסנדר מוקדון.","107","","354","True","True","False","","61","147.235.207.130","0","102985","גיטין|ט ע"א",""),new Message("105607","102985","בהוריות דף י' :'כוכב אחד' ...","07/06/23 17:21","יח סיון","תשפ"ג","17:21","אליעזר מ ש","שם יש מעשה ברבן גמליאל ורבי יהושע וכו' ואמר רבי יהושע שכוכב אחד עולה אחת לשבעים שנה ומטעה את הספנין. מכאן שהספנין נווטו לפי הכוכבים. 2] הכוכב הזה הוא מפרשים השביט ע''ש האלי , שחוזר לשמי כדוה''א אחת לשבעים וכמה שנים. הוא זוהר וגדול, וכן שובלו - ה'זנב' של,ו ולכן הוא יכול להסתיר לספנין מלראות את הכוכבים הרלוונטיים למציאת המקום שבו אנו נמצאים ולנווט.","610","","344","True","True","False","","52","132.71.130.244","0","102985","גיטין|ט ע"א",""),new Message("102994","102987","חז''ל הרי אמרו שא''י היא 'מערבא' כלומר..","28/05/23 08:17","ח סיון","תשפ"ג","08:17","אליעזר מ ש","שנמצאת ממערב לבבל, היכן שישבו האמוראים בסורא ופומפדיתא והאיזור. וזה אכן מה שידוע לנו מהמפה. ומה שרבי חנינא אמר לבני בבל כשנפרדו ממנו לחזור לבבל שבתפילתם ידרימו, כי בבל מצפון לארץ ישראל, היינו, שהם הלכו מא''י לבבל דרך צפון והגיעו לאיזור שבבבל שבצפון מערב עירק, ומשם המשיכו לדרום מזרח עד לאיזור סורא וכו'. ובאופן כללי, כל בבל רבתי שהיא כל מסופוטמיא ארץ שני הנהרות הפרת והחדקל ארם נהריים , משתרעת ממזרח לא''י ועד לצפון צפון מזרח לא''י. וכ''כ בתוספות רי'ד שבבל מצפון מזרח לארץ ישראל. 2]ומי זה אמר לך שחז''ל לא ידעו את המפות של היונים? ובאופן כללי, אחד התנאים להתמנות בסנהדרין ובפרט לסנהדרי הגדולה, זה, כידוע, להיות בקי בחוכמות ובלשונות. ולכן מובן שחז''ל למדו יונית וחוכמות הטבע שהיו מקובלים בימיהם בעולם הכללי ע''פ האסכולא היונית הלנסטית. והרי גם במסכת פסחים יש שתי מחלוקות בין חכמי ישראל לחכמי אומות העולם. וההסבר להם, שחכמי אומות העולם במחלוקת הראשונה שם, הם תיאוריית הגלגלים היונית, כמ''ש במו''נ לרמב''ם, ובפי' האברבנאל עה''ת על היום הרביעי לבריאה, וכפי שהסבירו עוד חכמים. ומצוין לזה בשסי''ם מתיבתא ושטיינזלץ שם. [אם כי חלק מההסברים הנוספים שיש בשסי''ם האלו בענייני האסטרונומיה שבתלמוד , לא נכונים או לא מדוייקים, ואין כאן המקום להאריך בזה] וכפי שהסביר הרב היש''ר מקנדיא זצ''ל.","610","","354","True","True","False","","160","132.71.104.161","0","102985","גיטין|ט ע"א",""),new Message("102991","102989","הבנת כבר את הטעות שלך, או שצריך להסביר?","28/05/23 08:01","ח סיון","תשפ"ג","08:01","Almuaddib",".","107","","354","True","True","False","","49","147.235.207.130","0","102985","גיטין|ט ע"א",""),new Message("102995","102989","טוב. נו. הסבר + תמונה","28/05/23 08:19","ח סיון","תשפ"ג","08:19","Almuaddib",".

ניקח לדוגמא את העיר ניקוסיה, עיר הבירה של האי קפריסין. כפי שניתן לראות בכל מפה, היא נמצאת ממערב לחוט שיימתח מטורי אמנון לנחל מצרים - אפילו אם נרחיב את ההגדרות של שניהם. כל האי נמצא ממערב לקו זה.
קו הרוחב של ניקוסיה הוא 35.
לא מתאים?
נרד מעט דרומה לעיר השניה בגודלה באי, לימסול. היא כבר נמצאת על קו 34 (ו-40 דקות).
בתוך הטווח של ההסבר - אבל לגמרי מבחוץ.","107","jpg","354","True","True","False","","56","147.235.207.130","0","102985","גיטין|ט ע"א","0-jpg"),new Message("102999","102989","מדידת זווית השמש והכוכבים","28/05/23 08:44","ח סיון","תשפ"ג","08:44","אביגדור","יכולה כעיקרון להועיל (כפי שהיוונים הסתמכו במיפוי שלהם)
אבל זה בתנאי... שאתה מודע לכדוריות הארץ והשפעתה על זוויות הכוכבים.
לעומת זאת, עיין בגמרא הזו:
"אדם נותן עינו בכוכב אחד, הולך למזרח - עומד כנגדו, לארבע רוחות העולם - עומד כנגדו" (פסחים צד.)
אם לא נתרץ שם שינויי דחיקי מאוד (למשל דברי המהרל, כמדומני), נאלץ להסיק שהם לא ידעו שבמקומות שונים בעולם זוויות הכוכבים משתנות.","571","","354","True","True","False","","49","212.76.108.172","0","102985","גיטין|ט ע"א",""),new Message("103001","102989","המדידה הפשוטה היא לפי 'כוכב הצפון'","28/05/23 09:26","ח סיון","תשפ"ג","09:26","אליעזר מ ש","המדידה הפשוטה באיזה קו רוחב צפוני אנו נמצאים, היא לפי נקודת הצפון הנצפית בשמים, שסביבה, אנו רואים [ מחצי כדור הארץ הצפוני] את המון: 'כוכבי השבת' במזלותיהם [=קבוצותיהם הנראות לנו] נעים בצורה מתואמת במהלך הלילה ממזרח למערב בקשת נוטה לכיוון דרום. בימינו, נקודת הצפון הזו היא ב'כוכב הצפון' שבקצה מזל [=קבוצת הכוכבים] 'העגלה הקטנה' שגם מכונה: 'הדובה הקטנה', בימיהם, נקודת הצפון הזו הייתה במקום אחר בשמים בסביבת ה'עגלה'. [וזה פירוש מ''ש בתלמוד: ''עגלה בצפון'' לפי הפי' הא' במאירי (עירובין נ''ו) והריטב''א שם וכך נראה לפי ר''ח שם ורבינו יהונתן על הרי''ף שם] הנקודה נעה באיטיות במהלך השנים, וזה מוזכר גם בפי' הראב''ע למקרא וברמב''ם. רואים את גובה נקודת הצפון מעל אופק צפון, וזהו קו הרוחב הצפוני שבו אנו נמצאים. כגון, אם נראה את כוכב הצפון בגובה 32 מעלות מעל אופק צפון, הרי אנו בקו רוחב צפוני 32 מעלות - מצפון לקו המשוה. ואם נראה אות כוכב הצפון בגובה 40 מעלות מעל אופק צפון, הרי שאנו בקו רוחב צפוני 40 מעלות מצפון לקו המשוה.","610","","354","True","True","False","","44","132.71.104.161","0","102985","גיטין|ט ע"א",""),new Message("103011","102989","אכן ההסבר שכתבתי הוא לדעת רבי יהודה","28/05/23 20:02","ח סיון","תשפ"ג","20:02","שטייגעניסט","לדעת רבנן יש גם כן שיטה לבדוק על ידי שנמדוד את הפרשי הזמן בין נחל מצרים לטורי אמנון. (אפשר לעשות זאת על ידי שני שעוני חול שיתחילו את המדידה באותו זמן אחד ניקח לטורי אמנון והשני לנחל מצרים וכל אחד ירשום כמה זמן עבר עד חצות היום במקום שלו)
כעת כשמתעוררת שאלה לגבי אי מסוים נמדוד ראשית מה המרחק שלו מנחל מצרים ביחס לטורי אמנון (כלומר האם הוא במחצית הדרך או בשלישה וכדומה) סינית למדוד את המרחק ממזרח למערב מנחל מצרים עד טורי אמנון על ידי מדידת זמן כנל.
כעת אם המרחק היחסי ממזרח למערב אינו עולה על המרחק מדרום לצפון האי נחשבת ארץ ישראל.","1319","","354","True","True","False","","28","","0","102985","גיטין|ט ע"א",""),new Message("102993","102990","זה לדעת ר' יהודה מה לגבי חכמים?","28/05/23 08:07","ח סיון","תשפ"ג","08:07","אליצפן","הם מדברים על קו ישר בין טורי אמנון לנחל מצרים? קו אלכסוני?","502","","354","True","True","False","","36","84.229.47.236","0","102985","גיטין|ט ע"א",""),new Message("103012","102991","טעיתי בהבנת השאלה","28/05/23 20:03","ח סיון","תשפ"ג","20:03","שטייגעניסט","תיקנתי את התשובה בתגובה נפרדת","1319","","354","True","True","False","","34","","0","102985","גיטין|ט ע"א",""),new Message("102996","102993","את זה אפשר לשער על פי המרחק מהחוף ...","28/05/23 08:23","ח סיון","תשפ"ג","08:23","אליעזר מ ש","כלומר, מודדים באיזה קו רוחב צפוני אנו נמצאים, כפי שכתב שטייגעניסט.. וכדי לדעת אם אנו ממזרח או ממערב לקו האלכסוני שמהר ההר בצפון מערב א''י לשפך של נחל מצרים בדרום מערב של ארץ ישראל, כלומר, שהקו הזה נע באלכסון מכיוון צפון לכיוון דרום מערב, וככל שאנו נדרים יותר, הקו הזה מתרחק יותר מהחוף המערבי של ארץ ישראל. [היכן שחיפה ויפו וכו']","610","","354","True","True","False","","33","132.71.104.161","0","102985","גיטין|ט ע"א",""),new Message("103014","102995","תיקנתי בתגובה נפרדת ","28/05/23 20:37","ח סיון","תשפ"ג","20:37","שטייגעניסט","לשיטת חכמים. מה שנכתב לעיל הוא לשיטת רבי יהודה","1319","","354","True","True","False","","42","","0","102985","גיטין|ט ע"א",""),new Message("103000","102996","איך הם מודדים את המרחק מהחוף?","28/05/23 09:00","ח סיון","תשפ"ג","09:00","אליצפן","","502","","354","False","True","False","","30","84.229.47.236","0","102985","גיטין|ט ע"א",""),new Message("103003","102997","כמדומני שהמושגים של קוי אורך וקוי רוחב","28/05/23 09:39","ח סיון","תשפ"ג","09:39","אליעזר מ ש","היו ידועים, והמדידות לפי הכוכבים באיזה קו אורך ובאיזה קו רוחב אנו נמצאים, היו ידועות. גם אם לא מיספרו וסדרו את הקוים לפי גריניץ', כמו בימינו, כל מושגי הניווט האלו לפי הכוכבים היו ידועים. [אח''כ, לפני כמה מאות שנים המציאו מכשיר שיקל על המדידה הזו, אבל כמדומני שכבר בימי קדם ידעו כך לנווט, כך כתוב בהיסטוריה של יורדי הים הפיניקים הצורים הקדמונים, שמוזכרים גם במקרא, שידעו לנווט כך]","610","","354","True","True","False","","47","132.71.104.161","0","102985","גיטין|ט ע"א",""),new Message("103006","102999","הם ידעו היטב... הרי הרמ''א בספרו ...","28/05/23 10:26","ח סיון","תשפ"ג","10:26","אליעזר מ ש","תורת העולה ח''א פ''ב כתב שחז''ל ידעו את האסטרונומיה היונית, ובכמה דברים ידעו יותר טוב מהיונים. וכך גם מוכח. 2] ולגבי הקטע שצטטת, שהוא מפסחים צ''ד, הוא מתחיל: ''כל הישוב כולו תחת כוכב אחד הוא עומד'' וכו' דברי רבי נתן הם רק תיאור מקוצר להתחלת המדידה והלימוד. במאמר בשלמותו בתחילתו שם: ''תנא דבי אליהו רבי נתן אומר כל הישוב כולו תחת כוכב אחד הוא עומד '' וכו'. ביאור המאמר, שכוונתו ב' דברים:1] מדידת טריגונלציה לכוכבים, שממנה ידעו שהמרחק המינימלי המשוער אליהם הוא גדול מאד, לפחות מליוני ק''מ . ] שכל כוכב גדול מאד. הסבר : מדידת טריגונלציה לכוכבים, ''טריגון''פירושו משולש ביונית עתיקה, ומופיע במשנה[ בהלכות נגעים , נגע שהוא טריגון = בצורת משולש , ומוזכר גם ''פנטיגון'' = בצורת מחומש] אדם עומד במקום מסוים בשעה מסוימת וצופה לכוכב מסוים ומודד אותו שהוא בזוית מסוימת מעל לראשו. באותו זמן יעמוד אדם במקום אחר ב'ישוב' כלומר ביבשת, ויצפה באותו כוכב ויראה אותו בזוית מעט שונה מעל לראשו. אמנם, לאחר חישוב קימור עגולת פני כדור הארץ, רואים, שכל השינוי הזה הוא בגלל זה. ולו יצויר שכל פני הארץ היו שטוחים בין צופה א' [שנניח נמצא במזרח פרס] לבין צופה ב' [שנניח שנמצא במערב מצרים, מרחק אלפי ק''מ מערבה מצופה א'] היו כולם רואים את הכוכב באותה זוית מעל ראשם. וזה מוכיח שהמרחק המינימלי מהארץ לכוכב הוא גדול מאד. מדידה זו הייתה ידועה בחוכמות בימיהם, ומופיעה בספר על השמים והעולם שכתב תלמי פטולימיוס שהיה בזמן רבי עקיבא ותלמידיו, הוא היה אחד מגדולי האסטרונומים והגיאוגרפים היונים, שבספרו סיכם שיטות חכמי יון שלפניו, וגם הוסיף. ולכן, לא האריכו בגמרא להסביר, אלא רק לציין לזה שמשם תלמד על השמים והעולם, בידיעה בסיסית, ולא תטעה מדברי רבה או כל חכם אחר להבין אחרת על מבנה העולם, אלא, תפרש ברבה שכוונתו על דרך הרמז בפנימיות ומה שרבי נתן אומר זה התחלת הלימוד, כאן מדובר שאדם נמצא נניח בירושלים, ובשעה 7 בלילה נותן עינו בכוכב מסוים ורואהו בזוית מסויימת מעל לראשו, ולמחרת, בשעה 7 פחות כמה דקות [שהרי אנו רואים שכל כוכבי השבת משלימים סבוב סביבנו ביממה פחות כמה דקות] הוא נמצא נניח בתל אביב, ונותן עינו באותו כוכב, ורואה אותו באותה זוית מעל ראשו. ומכן אנו מתחילים ללמוד שהכוכבים שנראים לנו כנקודות אור קטנות הם בעצם מאד רחוקים. וכן רואים ממדרש תנחומא על בראשית, שהמאמר ''כל הישוב תחת כוכב אחד הוא עומד'' משמעו לבטא שהכוכבים מאד רחוקים מאתנו ומאד גדולים. זהו הפירוש הנכון למאמר זה. 2]הכלל הוא, שארבעת המאמרים ששם בפסחים צ''ד, [כל הישוב כולו תחת כוכב אחד הוא עומד, עגלה בצפון ועקרב בדרום, וכל הישוב כולו לא הוה אלא בין עגלה לעקרב, וכל הישוב כולו לא הוה אלא שעה ביום (=מדידת פרלקסה לשמש שממנה ידעו שגודלה המינימלי גדול מאד, לפחות פי כמה וכמה מקוטר כדור הארץ, ושהמרחק הצמינימלי אליה גדול מאד] הם ציונים כלליים לדברים שהיו ידועים ומוסכמים גם בימיהם בחכמת האסטרונומיה, ולכן, לשניים מהם הגמרא כתבה והוסיפה רק כמה מילים כהתחלת הלימוד, ולשניים מהם, לא נכתב כלל באור בגמרא. כי אלו הם יסודות באסטרונומיה היא חכמת התכונה, שהיו ידועים ונלמדים גם בימיהם, ולכן לא היה צורך לגמרא להסבירם אלא רק לציין הם.","610","","354","True","True","False","","61","132.71.104.161","0","102985","גיטין|ט ע"א",""),new Message("105597","102999","ברור שידעו כדוריות הארץ, והרבה יותר מזה","06/06/23 19:50","יז סיון","תשפ"ג","19:50","אליעזר מ ש","1] הראב''ע בפירושו למקרא ישעיהו מ', ורמב''ם במו''נ, מביאים הפסוק: ''היושב על חוג הארץ'' כמשתמע ממנו שהארץ כדורית. ובמו''נ מוסיף, שזה מראה לכאורה על הסיבוב [כלומר שהארץ חגה ומסתובבת סביב צירה] וראב''ע שם מוסיף, שאין צורך שזה ייכתב במקרא כי כבר נודע בראיות. ורמב''ם כתב שהיא נודעה במופת [ = ראיה מדעית] ומי שמכחיש, הוא סכל המכחיש המופת. [וזה מוזכר במקרא בישעיהו מ', אגב דברי הנבואה להתבונן בהשגחת ה'] 2]כל המשכילים ידעו כבר מימי קדם בכל אזורנו עניין זה. והראיות ידועות כבר בספרי חכמת הטבע לאריסטו שהיה בימי הכנסת הגדולה, והוא לא הראשון שאמרם, או עכ''פ לא הראשון שאמר את כולם. 3] גם כתוב באברבנאל עה''ת שמות י''ב ב' שמשה ואהרן למדו את כל התכונה בעניין קדוש החודש מה'. ורמב''ם כתב במו''נ שבהתחלה היו החוכמות בעמינו. והמהר''ל כתב בספרו נתיבות עולם נתיב התורה פרק י''ד, שלחכמים הראשונים היתה מסורת ממשה מהי התכונה הנכונה. 4]גם כדוריות הארץ מוזכרת בחז''ל בכמה מקומות, במדרש במדבר רבה על פרשת נשא, אחד הפירושים עה''פ- ''מזרק אחד כסף'' - לפי שהעולם ככדור שנזרק מיד ליד. ובזוהר ויקרא י', ובתלמוד ירושלמי ע''ז ריש פרק ג'. וכן ע''פ הכוזרי ובעל המאור ועוד ראשונים, פירוש ג' השמועות בר''ה כ' קשור ל''קו התאריך'', ומושג זה קשור לעניין שהארץ כדורית ומרחפת במרחבי שמים, ושאור השמש נראה סובב אותה כל הזמן, וכשאצלנו יום בצד השני לילה וכו'.","610","","345","True","True","False","","38","199.203.37.197","0","102985","גיטין|ט ע"א",""),new Message("103002","103000","יתכן ע''פ מפות מחכמי הגיאוגרפיה שבימיהם","28/05/23 09:31","ח סיון","תשפ"ג","09:31","אליעזר מ ש","או ששטו בספינה. או לפי קו האורך שבו אנו נמצאים. כלומר, רואים באיזה קו אורך וקו רוחב ''הר ההר'', ובאיזה קו אורך השפך של נחל מצרים לים התיכון הוא הים הגדול, שהוא בקו אורך מערבי יותר. ולפי זה משרטטים קו על המפה, ולפי זה רואים איזה מקומות בקוי אורך וקוי רוחב הם ממזרח לקו שמההר ההר לשפך של נחל מצרים לים התיכון, ואיזה ממערב לו, ולפי זה משערים בכל מקום בים, [שבכל מקום מודדים באיזה קו אורך ואיזה קו רוחב אנו נמצאים].","610","","354","True","True","False","","42","132.71.104.161","0","102985","גיטין|ט ע"א",""),new Message("103018","103000","שפופרת של רבן גמליאל","29/05/23 11:16","ט סיון","תשפ"ג","11:16","אביגדור","עירובין תחילת פרק ד","571","","353","True","True","False","","48","212.76.108.172","0","102985","גיטין|ט ע"א",""),new Message("103015","103001","נכון","28/05/23 20:42","ח סיון","תשפ"ג","20:42","שטייגעניסט","כך יותר פשוט. אמנם למה שתיקנתי בתגובה נפרדת למדוד גם לשיטת חכמים המרחק ממזרח למערב חובה לבדוק את השעה בחצות היום וכמו שנתבאר","1319","","354","True","True","False","","22","","0","102985","גיטין|ט ע"א",""),new Message("103005","103002","אני מחפש מקורות לא סברות","28/05/23 09:49","ח סיון","תשפ"ג","09:49","אליצפן","","502","","354","False","True","False","","37","84.229.47.236","0","102985","גיטין|ט ע"א",""),new Message("103009","103003","אתה בטוח שהכירו את ארטוסתנס מאלכסנדריה?","28/05/23 13:22","ח סיון","תשפ"ג","13:22","Almuaddib","לי אין שום מידע על כך.

ולמען האמת, יש יותר מדי מקורות שמראים שהם כנראה לא הכירו את שיטותיו.","107","","354","True","True","False","","56","91.246.218.2","0","102985","גיטין|ט ע"א",""),new Message("103007","103005","מה פירוש 'מקורות'? אם...","28/05/23 10:46","ח סיון","תשפ"ג","10:46","אליעזר מ ש","ידוע לנו שאחד התנאים לשבת בסנהדרין, הוא להיות גם בקי בחוכמות, הרי שמה שידוע לנו שהיה בימיהם בחוכמות, ידעו חכמינו הגדולים התנאים והאמוראים, שישבו בבית הדין הגדול. ועוד ידעו יותר מזה , יותר ממה שהיה ידוע בחוכמות בימיהם כדמוכח לגבי כמה עניינים. כל העניין הזה של מציאת המקום שבו אנו נמצאים - לפי הכוכבים, ידוע בחוכמות כבר מימי קדם, זה ידוע בהסטוריה של המדעים בעולם. ואפשר גם לראות במסכת עירובין נ''ו, לגבי ההלכה שראוי לרבע את תחומי העיר לפי ריבועו של עולם, יש שם בתלמוד שתי שיטות למצוא היכן הצפון והדרום, האחת לפי השמש, והשניה לפי הכוכבים . שיטות אלו בהרחבה הידועות בקשר לעניין שאנו עוסקים בו. 2] ועוד, שרמב''ם ב'מורה נבווכים' כתב שבעבר היו החוכמות אצל עמנו, עד שנשכחו [ חלק מהם כנראה] והוצרכנו ללמוד מחכמי הגויים.2] כמו כן, ההסבר המפורט למחלוקת הראשונה בין חכמי ישראל לחכמי אומות העולם בפסחים צ''ד, מראה את גודל הבנתם של חכמינו בכל הנושאים האלו.","610","","354","True","True","False","","53","132.71.104.161","0","102985","גיטין|ט ע"א",""),new Message("103008","103007","האם יש מפות מזמן חז"ל עם האיים?","28/05/23 11:40","ח סיון","תשפ"ג","11:40","אליצפן","","502","","354","False","True","False","","52","84.229.47.236","0","102985","גיטין|ט ע"א",""),new Message("103013","103008","יש מפות על פי שיטת תלמי","28/05/23 20:04","ח סיון","תשפ"ג","20:04","אביגדור","אני לא חושב שיש לנו ממש מפות מזמנם.
יש לנו את החישובים של תלמי ויש מפות מאוחרות יותר שצוירו על סמך חישובים אלו וחישובים דומים להם באותה שיטה ובשיטות נוספות.
אני מצרף צילום מתוך ספר גיאוגרפיה של תלמי. תלמי עצמו היה בזמן חזל, אבל המפה המצורפת היא מהמאה ה-14. היא מתאימה לענייננו.
אבל שוב, חזל עצמם, ככל הנראה, לא היו מודעים לגיאוגרפיה היוונית, כפי שלא היו מודעים לאסטרונומיה היוונית (עכ"פ לא בשלמותה אלא עירובי עקרונות שלה עם אסטרונומיה בבלית) ולא הכירו את הרפואה היוונית.","571","jpg","354","True","True","False","","51","212.76.108.172","0","102985","גיטין|ט ע"א","0-jpg"),new Message("105595","103009","מהם מקורותיך שאתה טוען שמראים שלא הכירו?","06/06/23 19:21","יז סיון","תשפ"ג","19:21","אליעזר מ ש","כמו כן, הנווט לפי הכוכבים, ומציאת המקום לפי זה, היה ידןע כבר כנראה לספני צור הפיניקים הקדומים שהיו לפני כ3 אלף שנה ויותר. כך מובא בהסטוריה העתיקה.","610","","345","True","True","False","","26","199.203.37.197","0","102985","גיטין|ט ע"א",""),new Message("103019","103018","מנין לך זה למדידת מרחק?","29/05/23 13:30","ט סיון","תשפ"ג","13:30","אליצפן","מה גם שהאיים יכולים להיות מעבר לקו האופק.","502","","353","True","True","False","","45","84.229.47.236","0","102985","גיטין|ט ע"א",""),new Message("103021","103019","מפורש בעירובין שם","29/05/23 22:37","ט סיון","תשפ"ג","22:37","אביגדור","שבעזרת השפופרת יודע אם נמצאים בתוך התחום","571","","353","True","True","False","","47","212.76.108.172","0","102985","גיטין|ט ע"א",""),new Message("103024","103021","מדובר על תחום שבת בקושי 1 ק"מ","30/05/23 07:26","י סיון","תשפ"ג","07:26","אליצפן","תלמוד בבלי מסכת עירובין דף מא עמוד ב

מעשה שבאו מפלנדרסין והפליגה ספינתם בים, רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה הלכו את כולה, רבי יהושע ורבי עקיבא לא זזו מארבע אמות, שרצו להחמיר על עצמן. פעם אחת לא נכנסו לנמל עד שחשיכה, אמרו לו לרבן גמליאל: מה אנו לירד? אמר להם: מותרים אתם, שכבר הייתי מסתכל והיינו בתוך התחום עד שלא חשיכה.

תלמוד בבלי מסכת עירובין דף מג עמוד ב

שפופרת היתה לו לרבן גמליאל שהיה מביט וצופה בה אלפים אמה ביבשה, וכנגדה אלפים בים.

מדובר על מדידות מרחק של עד תחום שבת. הניסין (האיים) שבים רחוקים יותר מקו האופק אי איך אפשר לשייך את קביעת מקומם ל"שפופרת של רבן גמליאל"?","502","","352","True","True","False","","52","84.229.47.236","0","102985","גיטין|ט ע"א",""),new Message("103025","103024","זה אומר שהטכנולוגיה היתה קיימת","30/05/23 08:42","י סיון","תשפ"ג","08:42","Almuaddib",".

ולגבי קו האופק - זה תלוי בגובה בו עומד הצופה.

כשאתה עומד על החוף ומתבונן מערבה, אם הגובה שלך מטר ושמונים, קו האופק יהיה בערך במרחק של 4.7 ק"מ.

אם תעמוד על מצוק שגובהו 10מטרים מעל החוף, האופק יהיה במרחק של 11.3 ק"מ, ואם גובה הצופה יהיה 30 מטר - זה כבר מגיע למרחק של 19.6.

כל אלו חישובים שהיו ביכולתם לבצע כבר אז.","107","","352","True","True","False","","40","147.235.200.142","0","102985","גיטין|ט ע"א",""),new Message("105594","103024","כנראה השפופרת הזו מדדה ע''פ ...","06/06/23 19:20","יז סיון","תשפ"ג","19:20","אליעזר מ ש","השיטה למדידת מרחק כמו השיטה במשקפת עם אלפיות. [ כמו משקפת 8 30, או משקפת של תותחן הטנק.] לפי איפוס בשפופרת בתוך שפופרת. לדוגמא, מה שברוחב אמה, ייראה לכל רוחב השפופרת במצב מסוים שלה, במרחק אלף אמה. ובמרחק אלפיים אמה ייראה לחצי רוחבה.","610","","345","True","True","False","","46","199.203.37.197","0","102985","גיטין|ט ע"א",""),new Message("103027","103025","אלו מרחקים זניחים לעומת המרחקים של האיים","30/05/23 09:36","י סיון","תשפ"ג","09:36","אליצפן","וחוץ מזה איך בעזרת משקפת קובעים מרחק?","502","","352","True","True","False","","40","84.229.47.236","0","102985","גיטין|ט ע"א",""),new Message("103028","103027","השאלה על משקפת","30/05/23 11:59","י סיון","תשפ"ג","11:59","אביגדור","כבר נכנסת לסוגיה בעירובין.

לי ברור שלא מדובר בבדיקת הפוקוס של המשקפת (אפילו שזה מאוד מפתה לחשוב כך, הרי אפשר לפי הפוקוס לדעת את המרחק).
אין שום הבדל בפוקוס בין ק"מ לק"מ וחצי. מה שעלול להטעות זה שבמרחקים קצרים יש שינויים גדולים. אבל ההבדל בפוקוס בין ק"מ לבין 380000 ק"מ (להסתכל על הירח) הוא די זניח.
הסיבה לכך היא שמה שמשפיע על הפוקוס זה לא המרחק עצמו, אלא הזווית שבין האור החוזר מהעצם לבין שולי העדשה (כלומר החלקים שלה הרחוקים ביותר מהמרכז). זו הסיבה גם שיש השפעה גדולה לרוחב העדשה - ככל שהעדשה רחבה יותר, כך הטשטוש למה שלא בפוקוס גדול יותר.
ההבדל בזווית הזו בין ק"מ לק"מ וחצי הוא קטנטן.

לכן צריך לומר שמדובר בשפופרת של ר"ג למשל אם הם מדדו ממקומות שונים בעלי מרחק קבוע ביניהם, וחישבו את שינויי הזווית. או לחלופין כיוונו את השפופרת לשני מקומות שונים שהמרחק ביניהם היה ידוע, ובדקו את שינויי הזווית.
אולי יש רעיונות אחרים. עכ"פ לא ע"פ בדיקת הפוקוס.","571","","352","True","True","False","","64","212.76.108.172","0","102985","גיטין|ט ע"א",""),new Message("103029","103027","בשפופרת זו אין עדשות. זה רק צינור","30/05/23 16:00","י סיון","תשפ"ג","16:00","Almuaddib",".

במשקפת עם עדשות, מסמנים שנתות, ולפיהם אפשר למדוד מרחק במשקפת - ע"ע אלפיות במשקפות.

בשפופרת הנ"ל, אתה בודק בצורה אחרת.

למשל, אתה מעמיד אדם שגובהו ידוע במרחק מדוד היטב - 2000 אמה, ומסמן בשפופרת את גובהו, או שאתה קובע את אורכה כך שגובהו - במרחק זה - נכנס בדיוק בשפופרת.
כעת, בכל פעם שתרצה למדוד, אתה מעמיד אדם שגובהו זהה, ומתבונן בו דרך השפופרת, עד שהוא 'נכנס' בדיוק במרווח שהוגדר בכיול הראשוני.","107","","352","True","True","False","","26","147.235.200.142","0","102985","גיטין|ט ע"א",""),new Message("103033","103028","את כל זה עושה ר"ג מהספינה שמתנדנדת בים?","31/05/23 07:23","יא סיון","תשפ"ג","07:23","אליצפן","","502","","351","False","True","False","","36","84.229.47.236","0","102985","גיטין|ט ע"א",""),new Message("103032","103029","איך רבן גמליאל עושה את זה מהספינה?","31/05/23 07:21","יא סיון","תשפ"ג","07:21","אליצפן","","502","","351","False","True","False","","31","84.229.47.236","0","102985","גיטין|ט ע"א",""),new Message("103035","103032","כשהים שקט ולא גבה-גלי","31/05/23 08:48","יא סיון","תשפ"ג","08:48","Almuaddib",".","107","","351","True","True","False","","47","147.235.200.142","0","102985","גיטין|ט ע"א",""),new Message("103034","103033","באמת אינני יודע","31/05/23 08:36","יא סיון","תשפ"ג","08:36","אביגדור","ברור מהמשנה שם שהיתה לו איזו טכניקה עם שפופרת.
ברור לי מה זה לא - זו לא מדידת פוקוס, כפי שהסברתי.
מה זה כן? יכולות להיות השערות טובות יותר או פחות. אתה בהחלט צודק שמדידת זוויות לא מסתברת על ספינה. האפשרות של מדידת גודל של חפץ מוכר, כפי שציין אלמואדיב, נשמעת יותר סבירה. וזה אפשרי גם בספינה.
אבל שוב, אין נפק"מ גדולה איך בדיוק עשה זאת.","571","","351","True","True","False","","33","212.76.108.172","0","102985","גיטין|ט ע"א",""),new Message("103039","103034","וכל זה על מרחק של פחות מק"מ","31/05/23 11:59","יא סיון","תשפ"ג","11:59","אליצפן","מה לגבי איים שנמצאים עשרות ק"מ מהחוף, בתוך המשולש טורי אמנון נחל מצרים?","502","","351","True","True","False","","35","84.229.47.236","0","102985","גיטין|ט ע"א",""),new Message("103038","103035","הוא שט בספינה עם משקפת","31/05/23 11:57","יא סיון","תשפ"ג","11:57","אליצפן","לקראת שבת הם מתקרבים לחוף, אוטוטו נכנסת שבת, אז על איזה שקט ולא גבה גלים אתה מדבר.","502","","351","True","True","False","","36","84.229.47.236","0","102985","גיטין|ט ע"א",""),new Message("103042","103038","אתה יודע איזה מזג אוויר היה באותו היום?","31/05/23 12:04","יא סיון","תשפ"ג","12:04","Almuaddib","ספר לנו מהיכן. זה מאד מעניין.","107","","351","True","True","False","","28","212.199.247.214","0","102985","גיטין|ט ע"א",""),new Message("103043","103038","כדי למדוד מרחק צריך לצפות על היעד מ-2 מק","31/05/23 12:18","יא סיון","תשפ"ג","12:18","אליצפן","כדי למדוד מרחק צריך לצפות על היעד מ-2 מקומות שונים.
בעזרת המרחק בין שתי הנקודות והזוית בו נצפה היעד ניתן לקבוע באיזה מרחק הוא נמצא מכל נקודה - חוק חפיפת משולשים זוית צלע זוית.

מדידה כדו לא ניתן לעשות על ספינה שהמרחק שלה מהחוף הוא כק"מ. והיא גם מתנדנדת על הגלים","502","","351","True","True","False","","73","84.229.47.236","0","102985","גיטין|ט ע"א",""),new Message("103041","103039","לאיזה איים אתה מתכוון?","31/05/23 12:03","יא סיון","תשפ"ג","12:03","Almuaddib","","107","","351","False","True","False","","26","212.199.247.214","0","102985","גיטין|ט ע"א",""),new Message("103044","103041","על ניסין שבים בין החוף לבין הקו המחבר","31/05/23 12:20","יא סיון","תשפ"ג","12:20","אליצפן","על ניסין שבים בין החוף לבין הקו המחבר את טורי אמנון ונחל מצרים

ניסין שבים = איים.","502","","351","True","True","False","","38","84.229.47.236","0","102985","גיטין|ט ע"א",""),new Message("103049","103044","תודה על התרגום. שאלתי *איזה איים*","31/05/23 18:44","יא סיון","תשפ"ג","18:44","Almuaddib","אני לא מכיר במפה של הים התיכון משהו שעונה על הדרישות/התיאור שלך.

לאיזה איים אתה מתכוון, הנמצאים בים התיכון, שנמצאים גם במרחק כזה מהחוף, וגם בתוך השטח שממזרח לאותו 'חוט'.","107","","351","True","True","False","","37","147.235.206.150","0","102985","גיטין|ט ע"א",""),new Message("103052","103049","אני לא שואל על האיים אני שואל איך קבעו","01/06/23 07:45","יב סיון","תשפ"ג","07:45","אליצפן","אני לא שואל על האיים אני שואל איך קבעו כלל הלכתי "ניסין שבים" כאשר אין לחז"ל כלים לקבוע בשטח.","502","","350","True","True","False","","47","84.229.47.236","0","102985","גיטין|ט ע"א",""),new Message("103053","103052","שאלתך על טעות מבוססת, היו להם כלים","01/06/23 07:50","יב סיון","תשפ"ג","07:50","Almuaddib","כפי שהוסבר לך לעיל.

אתה מעלה שאלה תאורטית על איים שאינם קיימים, ומתפלא שלא מתייחסים לכך.","107","","350","True","True","False","","44","147.235.206.150","0","102985","גיטין|ט ע"א",""),new Message("103055","103053","חז"ל דנים באיים שאין להם שום כלי לקבוע","01/06/23 09:27","יב סיון","תשפ"ג","09:27","אליצפן","חז"ל דנים באיים שאין להם שום כלי לקבוע האם הם בתחום א"י או לא.

איך דנים בהלכה שאין שום כלי לקבוע, ואשר מגיעים לאיים בים אין שום מורה הוראה שיכול לקבוע האם היא חלה באי הזה או לא?","502","","350","True","True","False","","31","84.229.47.236","0","102985","גיטין|ט ע"א",""),new Message("103438","103055","לא. הם דנים באיים הקטנים הסמוכים לחופים","01/06/23 12:43","יב סיון","תשפ"ג","12:43","Almuaddib","כמו האיים הקטנים שמול חופי נהריה וכו', או כמו העיר צור.

על סמך מה אתה קובע שהם דנים באיים שאין להם שום דרך לקבוע? אין איים כאלו כלל!","107","","350","True","True","False","","33","91.246.218.2","0","102985","גיטין|ט ע"א",""),new Message("103439","103438","בשביל איים קטנים מול ראש הנקרה","01/06/23 12:49","יב סיון","תשפ"ג","12:49","אליצפן","בשביל איים קטנים מול ראש הנקרה לא צריך לציין קו בין טורי אמנון לנחל מצרים. היה אפשר פשוט למור איים שנראים מהחוף.

אבל התלמוד אומר דווקא קו בתוך היום רחוק מאד מהחוף.","502","","350","True","True","False","","36","84.229.47.236","0","102985","גיטין|ט ע"א",""),new Message("105576","103439","כך נותנים גם את הסיבה","01/06/23 17:20","יב סיון","תשפ"ג","17:20","Almuaddib","באיים הנראים מהחוף, אינך יודע מדוע הם נכללים בתחומי א"י.

ובכל מקרה, אני שב וחוזר על דברי:

אין במציאות איים העונים על הקריטריונים שהצבת מקודם.","107","","350","True","True","False","","38","147.235.206.150","0","102985","גיטין|ט ע"א",""),new Message("105601","105594","אבל לא מעבר לקו האופק","06/06/23 22:45","יז סיון","תשפ"ג","22:45","אליצפן","והניסין שבתוך המשולש בין טורי אמנון לנחל מצרים נמצאים גם מעבר לאופק","502","","345","True","True","False","","30","176.230.127.102","0","102985","גיטין|ט ע"א",""),new Message("105596","105595","מה המקור שלך לכך שהכירו?","06/06/23 19:41","יז סיון","תשפ"ג","19:41","Almuaddib",".

ועל סמך מה אתה טוען שספני צור הקדומים ידעו לנווט בעומק הים, ולא שטו רק שיט חופים?","107","","345","True","True","False","","38","147.235.200.179","0","102985","גיטין|ט ע"א",""),new Message("105598","105596","כך קראתי בהסטוריה של המדעים בעולם...","06/06/23 19:57","יז סיון","תשפ"ג","19:57","אליעזר מ ש","העתיק. והרי המקרא מספר שאין יורדי ים כמו הצורים. ובהוריות דף י' מעשה ברבן גמליאל ורבי יהושע וכו' אמר רבי יהושע כוכב אחד עולה אחת ל70 שנה ומטעה את הספנין. מכאן שהם נווטו לפי הכוכבים. (2]הם כנראה ידעו כדוריות הארץ בגלל כשרונם הגדול לנווט לפי הכוכבים. שזה כידוע אחת ההוכחות הידועות מימי קדם לכדוריות הארץ והיותה מרחפת במרחבי השמים. כמובא כבר בספרי חוכמת הטבע לאריסטו. וזה גם קשור למאמר בתלמוד [עירובין נ''ו ופסחים צ''ד ] ש''עגלה בצפון ועקרב בדרום '' לפי פי' הראשון בראשונים, תצפית כללית מכדור הארץ לכוכבים, ואחת ההוכחות לזה, ואחת השיטות למדידת היקף כדוה''א. והתלמוד לא הסביר כלום מה המאמר, כי זה היה ידוע גם בימיהם.","610","","345","True","True","False","","43","199.203.37.197","0","102985","גיטין|ט ע"א",""),new Message("105612","105607","הם ידעו לנווט כיוונים אך לא למדוד מרחקים","07/06/23 21:00","יח סיון","תשפ"ג","21:00","אליצפן","","502","","344","False","True","False","","32","176.230.127.102","0","102985","גיטין|ט ע"א","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82837);