var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=106304;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","54"),new MostViewed("107157","הגהות הגר&quot;א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","36"),new MostViewed("107177","הערה ברש״י","שמואל דוד","16/05/24 05:35","595","27")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("106304","0","מנסה להבין מה ההיגיון","12/11/23 18:01","כח חשון","תשפ&quot;ד","18:01","עלי","היות ומשפטי התורה אמורים להיות הגיוניים ולא רק גזירת הכתוב כחוקים, אבקש לקבל הסבר לדין הנובע מהכתוב :<br />וְכִי-יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר אוֹ כִּי-יִכְרֶה אִישׁ בֹּר וְלֹא יְכַסֶּנּוּ וְנָפַל-שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר.  לד בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו וְהַמֵּת יִהְיֶה-לּוֹ.  {ס} לה וְכִי-יִגֹּף שׁוֹר-אִישׁ אֶת-שׁוֹר רֵעֵהוּ וָמֵת וּמָכְרוּ אֶת-הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת-כַּסְפּוֹ וְגַם אֶת-הַמֵּת יֶחֱצוּן.  לו אוֹ נוֹדַע כִּי שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמוֹל שִׁלְשֹׁם וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם שׁוֹר תַּחַת הַשּׁוֹר וְהַמֵּת יִהְיֶה-לּוֹ. <br /><br />וכדוגמה : רוב הנוהגים ברכב כאשר הם מעורבים בתאונה ( שלא הם גרמו לה אלא רכבם ניזוק בה, ונניח שמדובר ברכב חדש ), מעדיפים שייגרם TOTAL LOSS ( הפסד מלא ) של רכבם, על מנת שיקבלו מחברת הביטוח את תשלום הנזק של הרכב ויוכלו לקנות רכב חדש שטרחתו מעטה ולא נזק חלקי מה שאומר שמעתה יהיה להם רכב משומש שנפגע בתאונה שגם ערכו ירד וגם קשה יהיה יותר למוכרו ושגם תשלום הנזק של הביטוח אינו מכסה בד&quot;כ את כל הנזק כמות שהוא.<br />מדוע אני מאריך בכך ? כי דומה הדבר לפחות חלקית ל'פסיכולוגיה' של בעלים של שור שננגח למות ע&quot;י שור אחר.<br />עדיף לבעל השור המת שבעל השור הנוגח יתעסק בנבלה ושהוא יקבל את תשלום הנזק  כולו וכך יחסוך לעצמו לפחות את טורח ההתעסקות הזו. <br />אבל התורה קובעת ש'המת יהיה לו' לבעל השור המת והוא זה שיתעסק בנבלה, וגם אילו היה בעל השור הנוגח צריך לעסוק בנבלה היה יכול לשלם לניזק בנבלה שהרי גם שוה כסף יכול להיות חלק מהתשלום.<br />וזו אם כן שאלתי : מדוע הטילה התורה את הטיפול בנבלה על הניזק ולא על המזיק, ומדוע אפשרה לשלם גם בשוה כסף, ומדוע לא חייבה את המזיק בתשלום הנזק בכסף ( או קרקע ) בדווקא , הרי הניזק מעדיף תמיד לחסוך לו את הטרחה הכרוכה בטיפול בשור המת או בחפץ הניזק, ואם כן העדיפה התורה בזה את האינטרס של המזיק על פני אינטרס הניזק. מדוע כך ולא להיפך, אם המזיק צריך לשלם עבור חדלונו ורשלנותו - ישלם כבר הכל ועד הסוף, מדוע הקלה עליו התורה והקשתה על הניזק ?","209","","187","True","True","False","","201","172.71.135.27","0","0","בבא קמא|י ע&quot;א",""),new Message("106305","106304","&gt;&gt;&gt;","12/11/23 19:55","כח חשון","תשפ&quot;ד","19:55","אבי גרינבלט","לענ&quot;ד, מה שכתבת &quot;הרי הניזק מעדיף&quot; מוכיח את מה שהתורה רצתה למנוע.<br />המזיק אמנם התרשל אך התורה מבקשת לדייק את התשלום ולא לגורם למזיק לשלם מעבר למה שהוא חייב במדוייק.<br />היום אין גבול למה שתובעים, &quot;עגמת נפש&quot; , &quot;פגיעה במוניטין&quot; ועוד ועוד (מציע לראות נאום של השר אורי אורבך ז&quot;ל עמד על בימת הכנסת ודבר בליגלוג על חוק לשון רע שאנשים כמעט מבקשים שיכפישו אותם....).","539","","187","True","True","False","","47","172.69.151.176","0","106304","בבא קמא|י ע&quot;א",""),new Message("106306","106305","ממש לא הבנתי","12/11/23 22:08","כח חשון","תשפ&quot;ד","22:08","עלי","לו היה לך שור, שכל שעליך לעשות לגביו הוא להניחו באחו לרעות, ולו מת השור בנסיבות בהן דובר, כלומר ששור אחר נגח אותו למות, הרי עתה היה עליך לטפל בנבלה, למצוא קונה לעור וקונה אחר לשאריות הבשר לטובת כלבים שיאכלו אותו, ואח&quot;כ למצוא מוכר שימכור לך שור אחר, הרי זה טורח לא קטן, שבסופו של דבר בעל השור הנוגח גרם לך. <br />אינני מבין את דבריך 'התורה בקשה לדייק את התשלום ולא לגרום למזיק לשלם מעבר למה שהוא חייב במדויק', מה הקשר בין הדברים ? <br />עניין אחד הוא שהמזיק ישלם עבור ההפרש בין מחיר השור החי למת שעליו לשלם, ועניין שני הוא ערך השור המת והטורח למכור אותו, ועניין שלישי הוא לאחר המכירה לקנות שור במקום המת. ניחא שהיה עליך לקנות שור חלופי - זה סביר. <br />האם הטורח להתעסק בשור המת קשור לתשלום ערכך השור המת בלבד ? <br />הטורח הוא זמן מבוזבז, הליכה לשוק העורות, חיפוש קונים וכדו', וגם זמן=כסף כידוע. <br />המזיק - הוא שגרם לטורח וכל הקשור בו. מדוע אתה הניזק צריך לטרוח כל זאת ? <br />יטרח המזיק שגרם לטורח !","209","","187","True","True","False","","53","172.71.134.99","0","106304","בבא קמא|י ע&quot;א",""),new Message("106309","106306","אכן","14/11/23 09:26","א כסלו","תשפ&quot;ד","09:26","עלי","מדובר בגזירת הכתובים ( כמה כתובים יחד ), כפי שלמדים בדף היומי, ומבחינת ההיגיון קשה מאד להסביר זאת אם בכלל ניתן. <br />דומה הדבר למי שהיה לו בקבוק יין ופתח חבירו את הבקבוק ושפך לו חבירו 80% מהיין. אם יישאר הבקבוק פתוח תחמיץ גם שארית היין. <br />הנזק שנגרם הוא ערך 80% מהיין. שאר היין של הניזק הוא ואם יטפל בו ימשיך להיות שלו ולא יוכל לתבוע לקבל בקבוק חדש אלא רק את הנזק, שהוא כאמור ערך היין שנשפך, אעפ&quot;י שכשבאים אליו אורחים היה מעדיף לפתוח בקבוק חדש ומלא, וזה - אין לו עתה. ההיזקים הנלוים שאינם ניכרים אינם נחשבים ולא יפוצה עליהם. <br />המסקנה : בעלמא דשקרא אין לחפש שלימות.<br />ואם כבר, אספר משהו מעולם המעשה. יש לי מכונית מתוקה... שכולם 'מנשקים'. יש לה כבר כמה שריטות שפשופים ומעיכות קטנות. כולם רצו בכל פעם שכך קרה לשלם עבור התיקון אך ויתרתי על כך, גם בגלל הטורח וגם כי הנזק בסופו של דבר קטן, וגם בגלל ההרגשה שלי שגם זו 'כפרת עוונות' כי גם אני אינני מושלם... רק בקשתי שיעברו קורס נישוק כראוי...<br />אלא מאי, מי שעיניו בראשו מבין שכאשר יגיע ערב יוהכ&quot;פ, לא יוכל בקלות לרצות את חבירו למחול לו על מה שגרם לו, כולל התרעומת. וישתדל להיזהר...","209","","185","True","True","False","","48","172.71.135.111","0","106304","בבא קמא|י ע&quot;א",""),new Message("106959","106309","ההלכה ודרשת &quot;והמת יהיה לו&quot;","05/03/24 00:13","כה אדר א","תשפ&quot;ד","00:13","yeshol","יש כמה סוגי דרשות בספרות חז&quot;ל: מדרשי ההלכה, התלמודים [ולפעמים במשנה]: מדרש יוצר או מחדש, <a target='_blank' rel='nofollow' href='https://textologia.net/?p=18595'>מדרש מקיים</a>, ואסמכתא. הגמרא לומדת את המשנה ומנסה להראות שלהלכה הכתובות במשנה יש מקור בתורה שבכתב.<br />הרמב&quot;ם בשורש השני של ההקדמה לפירוש המשניות כותב שרק במקרה שהתלמוד הבבלי כותב שההלכה היא דבר התורה - &quot;דאורייתא&quot; או בטוי מקביל - יש להבין שהתורה היא המקור. כל שאר ההלכות הם הלכות דרבנן. [שם הרמב&quot;ן חולק על זה, ורוב דברי חכמים הולכים בשיטת הרמב&quot;ן.] חלק ניכר מהלכות של ממונות נובעות ממקרים שבאו לפני בית דין, ופסקו, ומה שפסקו הפך להיות הלכה. זה קורה בכל מערכת משפט  הידועות לי. ראה ספרו של משה זילברג, &quot;כך דרכו של תלמוד&quot;. <br />וגבי &quot;והמת יהיה לו&quot; - הפסוק אמביולנטי, ניתן לפרש כפי שאתה חושב שצריך להיות: המת יהיה לבעל השור הפוגע, והוא יפצה את בעל השור שנהרג בכל ערך השור. חז&quot;ל בחרו לפרש כפי שפרשו, ושאלתך מוצקת: מדוע? אולי התשובה בגלל יסוד במשפט: &quot;המוציא מחברו עליו הראיה&quot;, שהתפרש בתקופה מאוחרת לומר שהתובע חייב להוכיח מהו הסכום המדויק שירד ערך הנכס - ורק את זה הוא רשאי לתבוע.","598","","73","True","True","False","","30","162.158.254.135","0","106304","בבא קמא|י ע&quot;א","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82860);