var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=106529;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","54"),new MostViewed("107157","הגהות הגר&quot;א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","36"),new MostViewed("107177","הערה ברש״י","שמואל דוד","16/05/24 05:35","595","27")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("106529","0","חיכתי שמדקדקי הרש’’י ישאלו אז אני ישאל במקומם","17/12/23 00:29","ה טבת","תשפ&quot;ד","00:29","מנחת טנא","מדוע רש’’י כתב בקושיית הגמ’ מועד לאדם הוי מועד לבהמה בתמיה וכן בטריפה. ואילו בעובד כוכבים רש’’י לא כתב בתמיה","49159","","152","True","True","False","","129","","0","0","בבא קמא|מא ע&quot;א",""),new Message("106531","106529","הערה ודיוק יפה","17/12/23 06:59","ה טבת","תשפ&quot;ד","06:59","אלף בית רשי","ובכן בתחילת מהלך הגמרא לשלשת האוקימתות, בהמה-אדם, גוי-יהודי, טריפה-שלם מסביר רש&quot;י בד&quot;ה ראשון הוי מועד לאדם &quot;בתמיה&quot;. שזה מהווה את הוראת הלימוד לכל המהלך המתמשך הנראה בבהירות לכל לומד שהוא הנחה ותמיהה הנחה ותמיהה הנחה ותמיהה, ובוודאי הלומד הרגיל מבין בפשטות שגם גוי ויהודי היא הנחה ותמיהה אחריה כפי שנראה מהמשכו של המהלך, אבל באחרון היה צריך לציין שוב &quot;בתמיה&quot; כי מכאן פנו למהלך חדש בכיוון שונה, ובשעת הלימוד הלומד עלול לחשוב לרגע שזה סיום המהלך המשולש ועלול לפרש בניחותא ולקרוא ומועד לטריפה הוי מועד לאדם!","278","","152","True","True","False","","44","172.70.230.41","0","106529","בבא קמא|מא ע&quot;א",""),new Message("106586","106531","ברוך שכיוונת","21/12/23 02:22","ט טבת","תשפ&quot;ד","02:22","ברכה עד בלי די","בים של שלמה התייחס לדיוק הנפלא שלך וז&quot;ל הים של שלמה מסכת בבא קמא פרק ד:  כג. <br />מתניתין (מ&quot;א ע&quot;א) שור שהמית אדם. מועד משלם כופר, תם פטור מן הכופר. אבל שניהן בסקילה. ומפרש תלמודא, מועד היכא משכחת, מאחר דפעם הראשון סוקלין אותו. אמר רבה, הכא במאי עסקינן, כגון שאמדוהו לג' בני אדם, שרץ אחריהם, וברחו מפניו. ואי לא ברחו אמרינן דבודאי קטיל להו. רב אשי אמר, אומדנא לאו כלום. והכא במאי עסקינן כגון שסיכן לג' בני אדם, ולא מתו. הלכך לא נסקל בג' הראשונים. וכשנגח ברביעית מתו נמי הג' הראשונים, רב זביד אמר, כגון שהרג ג' בהמות. ומועד לבהמה הוי מועד לאדם, בתמיה. אלא אמר רב שימי, כגון שהרג ג' גוים, ומועד לגוים הוי מועד לישראל. אלא אמר רשב&quot;ל כגון שהרג ג' טרפות, ומועד לטריפה הוי מועד לשלם. אלא אמר רב פפא, דקטל וערק לאגמא. וקטל וערק לאגמא, פי', שהמית וברח, המית וברח, ובנגיחה רביעית תפסוה, רב אחאי בריה דרב איקא אמר, כגון שהוזמו זוממי זוממין. פי', שנגיחה ראשונה, כשהעידו עדים שהמית האדם, באו כת אחרת והזימום, וכן בנגיחה שנייה ושלישית, ובנגיחה הרביעית באו עדים והעידו. ונתגלגל הדבר שהוזמו אותו הזוממים מג' נגיחות. ואישתכח דקושטא קאמרי ג' כתות עדים הראשונים, ונעשה מועד. ואסיק תלמודא, לפי מאי דמספקא לן לעיל בפ' כיצד (כ&quot;ד ע&quot;א). דילמא ליעודי גברא בעינן, ועומד בספק, א&quot;כ לא נעשה מועד כה&quot;ג, דיכול בעל השור לומר לא הוי ידענא דנגחנא הוא. שסמכתי על עדות המזימים, דאמרי לא נגח. אם לא שיעידו הג' כיתות או כת המזימין, שבעל השור גופא היה רואה הג' נגיחות, איך שהמית האדם. רבינא אמר, שהיו מכירים בעל השור, ולא הכירו השור, בג' נגיחות הראשונות. והתרו בבעל השור, תורא נגחנא אית לך בבקרך, ואיבעי לך לנטריה כולי בקרך. ובנגיחה רביעית הכירוהו. מסוגיא זו ג&quot;כ משמע דאינו מועד לענין תשלומין אלא לנגיחה רביעית. וכן פי' הרמב&quot;ם (ה' נזקי ממון פ&quot;י ה&quot;ג) והיינו כמו שפי' כיצד סימן כ&quot;ז.<br />ומה שפי' כאן רש&quot;י (ד&quot;ה שסיכן) הכופר על הנגיחה שלישית. הוא הולך לשיטתו דלעיל. אבל אין נראה כלל, דהא בסוגיא משמע על הרביעית. מדאמר שסיכן ג' בני אדם כו'. או הרג ג' בהמות, ג' גוים, ג' טריפות כו'. משמע דכופר על נגיחה רביעית קאי. ואולי אף ברש&quot;י טעות הוא, שהרי התו' (ד&quot;ה כגון) לא הזכירו שרש&quot;י חולק בזה. רק בפ' כיצד (לעיל כ&quot;ג ע&quot;ב, ד&quot;ה ולא) הזכירו התו' שרש&quot;י פי' בנגיחה שלישית משלם נ&quot;ש. והקשו עליו, וכתבו שרש&quot;י עצמו חזר בו. כדאיתא להדיא בפ' ח&quot;ה (ב&quot;ב כ&quot;ח ע&quot;ב) דקאמר סתמא דתלמודא, שור המועד עד נגיחה רביעית לא מחייב. וכן מצאתי במגיד משנה (ה' נזקי ממון פ&quot;י ה&quot;ג) שהביא לשון רש&quot;י, וז&quot;ל, סיכן ג' בני אדם ולא מתו, וכשנגח הרביעי מתו כולן כו', כך פי' רש&quot;י ז&quot;ל עכ&quot;ל, וכן מצאתי בפי' רש&quot;י מדויק.<br />ותימא על הרמב&quot;ם (שם) שהך אוקימתא כשהוזמו זוממי זוממין לא הזכיר. והזכיר ג' אוקימתות דדחי תלמודא. כגון הרג ג' בהמות, ג' גוים, ג' טריפות. ובלי ספק שהוא לא גרס בתלמוד אלא, וגורס הכל בניחותא, ומועד לבהמה הוי מועד לאדם, וכן מועד לגוים וטריפה. וכן מישבו המגיד משנה (שם), שהיה לו גרסא אחרת, שלא כספרים שלנו. והר&quot;ן הסכים עמו בחדא, שכתב וז&quot;ל, ומועד היכא משכחת. וי&quot;ל כגון שהרג ג' גוים כו', וכן יש קצת משמעות מרש&quot;י, שאינו גורס אלא גבי מועד לגוים כו'. מדפירש אהא דמועד לבהמה הוי מועד לאדם בתמיה. וכן אמועד לטריפה הוי מועד לשלם בתמיה. ואאמצעי ומועד לגוים לא פי' בתמיה, משמע דמפרש בניחותא, ומ&quot;מ אי דייקת מוכח להדיא דליתא לכל הני אוקימתות. אלא הנך ג' בתרייתא, הא דרב פפא, ורב אחא, ורבינא. מדפריך תלמודא לקמן בפרק שור שנגח הפרה (מ&quot;ח ע&quot;ב) בסימן י&quot;ב. אי הכי בר קטלא הוא, ופי' רש&quot;י דליכא לשנויא הא דערק, או שאין מכירין, או הוזמו זוממי כו', ואי איתא, לישני כגון שהרג ג' גוים, או ג' טריפות, או שסיכן, או ג' בהמות. אלא ש&quot;מ דכולהו ליתא, ונדחו. אף דאהא דסיכן לא פריך תלמודא מידי. מכל מקום תלמודא לא ס&quot;ל כלל לייעודי תורא בסיכן. שתופשין הב&quot;ד בודאי, עד שיראו אם יחיה אם ימות, דלא עדיף מגברא, וק&quot;ל. וכן הרמב&quot;ם נמי לא הזכירו. ואף שהתוספת (מ&quot;ד ע&quot;א, ד&quot;ה הכא נמי) פירשו אי הכי בע&quot;א דלא קשה מידי. והבאתי דבריהם פ' שור שנגח סימן י&quot;ב. מכל מקום הוכחתי בראיות ברורות כדברי רש&quot;י.","51148","","148","True","True","False","","24","172.70.246.60","0","106529","בבא קמא|מא ע&quot;א","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82860);