var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=106592;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","63"),new MostViewed("107157","הגהות הגר"א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","41"),new MostViewed("107177","הערה ברש״י","שמואל דוד","16/05/24 05:35","595","38")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("106592","0","פסק מהדף היומי - נזוק בבור מקרקע עולם","21/12/23 21:09","ט טבת","תשפ"ד","21:09","שי הלוי","פסק דין מהדף היומי - דף נ
נתקל בבור וניזוק מקרקע עולם


הגמרא מביאה מחלוקת בין רב לשמואל ביסוד החיוב בנזקי בור; לדעת רב החיוב הוא על הנזק מההבל שבבור אבל מכח המכה אין חיוב משום שנעשתה על ידי קרקע עולם, ולדעת שמואל, החיוב הוא גם על המכה שחטף מקרקע הבור. במקרה שנתקל בבור וניזוק מהנפילה מחוץ לבור, לרב ודאי פטור. אך מה הדין לדעת שמואל?

שאלה זו עמדה לפני בית הדין ארץ חמדה בירושלים. המקרה היה בבעל מקצוע שטיפל בבור ביוב ברשות הרבים, ונאלץ לעצור לזמן מה משום שבאיזור עמדה קבוצת חיילים. הוא סגר את הבור ככל האפשר, אך עדיין נשאר ברזל בולט, ולכן עמד שם על מנת שלא יתקלו אנשים. אדם עבר במהירות בין החיילים, נתקל בבור הפתוח, ונפל ונחבל בקרקע הרחוב, והוזקק עקב כך לניתוח יקר. הנחבל תבע את עלות הניתוח מבעל המקצוע שפתח את הבור.

בית הדין האריך לדון בשאלה זו, האם ניתן לחייב על נזק מקרקע עולם.

התוספות (ד"ה לשמואל) מוכיח לכאורה מהגמרא בדף נג. שלשמואל פטור אם נפל לאחורי הבור, ואם כן, מה שחייב הנתקל בגובה, זה רק במצב שכרה סביב הגובה ונפל לתוך מקום הכרייה. לפי תירוץ זה, בעל הבור פטור על מי שנתקל בבור ונחבל בקרקע שחוץ לבור.
אומנם, בתירוץ השני מחלק התוס' שהפטור שהובא בדף נג, הוא דוקא באופן שנפל מקול הכרייה, ולא הבור גרם לנפילה, אבל אם הבור עצמו לנפילה, יחייב שמואל גם כאשר החבטה הייתה מקרקע עולם.

במחלוקת זו נחלקו כמה ראשונים, ואף האחרונים בהבנת דברי הרמב"ם ומתוך זה השולחן ערוך. שכן מצד אחד פסקו (שו"ע חו"מ תי לא, תיא א) לפטור על הניזק מקרקע עולם ומקול הכריה, ומצד שני חייבו את השופך מים ברשות הרבים, 'והחליק אדם ונפל לארץ והוזק' (תיב ה), ומשמע שהוזק בקרקע עולם! הסמ"ע מעמיד את המקרה האחרון, שמדובר שהוזק בקרקע שנעשתה סמיכה ובוצית, אבל בסתם קרקע עולם - פטור כתירוץ הראשון של תוספות, ודעת הגר"א שחייב גם בהוזק בקרקע עולם.

למעשה, בית הדין פטר את הנתבע, משום שאי אפשר לחייב ממון כאשר יש ספק בחיוב.

סיבה נוספת לפטור העלה בית הדין, משום שבדף נה. הגמרא מביאה שבבור התורה הסתפקה בשמירה קלה: 'ארבעה דברים התורה מיעטה בשמירתן, ואלו הן: בור ואש, שן ורגל. בור, דכתיב: כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור ולא יכסנו, הא כסהו - פטור.' וכאן הרי הפותח עמד לצד הבור והזהיר, והנתקל, שינה בהליכתו, ואם כן, הנזק נעשה באונס, וגם מחמת זה יש לפטור את הפותח.

לפסק המלא באתר פסקים: 'נזקי בור באונס ומקרקע עולם'


(בפסק נדונו נושאים נוספים השייכים לדיני בור: האם דנים בנזק בור בזמן הזה? על מי מוטלת האחריות על נזקי הבור הפתוח, ומה הדין בנזקי ריפוי בבור.)","51846","","150","True","True","False","","107","172.71.186.205","0","0","בבא קמא|נ ע"ב","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82910);