var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=106675;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","55"),new MostViewed("107157","הגהות הגר&quot;א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","36"),new MostViewed("107177","הערה ברש״י","שמואל דוד","16/05/24 05:35","595","27")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("106675","0","היה לה שלא תאכל","01/01/24 01:24","כ טבת","תשפ&quot;ד","01:24","ביבי","מ<br />מה היה ההווה אמינם של הגמרא לאמר שפטור הבהמה כשאכלה משום היה לה שלא תאכל?","51977","","137","True","True","False","","136","","0","0","בבא קמא|כח ע&quot;ב",""),new Message("106735","106675","תשובה","13/01/24 21:19","ג שבט","תשפ&quot;ד","21:19","ברכה עד בלי די","יש טעות במראה מקום וצריך לומר מז ע&quot;ב<br />וביאר בשוטנשטין ואף על פי שזה דבר שכיח שהבהמה תאכל ותזיק את עצמה, אין לחייב את בעל הפירות. שמכיון שהבהמה הביאה על עצמה את הנזק בכוונה, אין ראוי לחייב את מניח הפירות לשלם על הנזק (תוספות; אולם עיין רא״ש סימן ג; סמ״ע שצג, ר). כלומר, שבלא סברא זו שהיה לה שלא תאכל, היה ניתן לחייב את מניח הפירות מרין &quot;בור&quot; [ואף שהבור לא הזיק כמקומו, מכל מקום הרי זה כ״בורו המתגלגל ברגלי ארם וברגלי בהמה&quot; שהמניחו חייב בנזקיו אף שהוא הזיק במקום אחר (עיין לעיל ו, א), ואף כאן על ירי אכילת הבהמה הכור התגלגל למעיה], או מדין &quot;אש&quot; [שמעשה האכילה של הבהמה נחשב כרוח מצויה שמוליכה את האש למקום שכו היא מזיקה]. אבל מכיון שהבהמה הביאה על עצמה את הנזק, אין מעשה הנחת חפירות רומה לחפירת בור או להדלקת אש. ואף שבכל נזק על ידי בור הבהמה התקרבה אל הבור מרצונה, מכל מקום הנפילה עצמה היתה בעל כרחה. מה שאין כן בנזק שנגרם מאכילה, שהיא הביאה את כל ההיזק על עצמה מתחילה ועד סוף, לפיכך אין למניח הפירות דין מזיק בלל (עיין חזון איש ח, ט; וראה שם יד, ט הרחבה בענין זה). וכן אין לחייב את המניח מטעם &quot;אדם המזיק&quot; על כך שמעשיו גרמו לנזק. שאין זה אלא &quot;גרמא&quot; בנזיקין, והמזיק ב״גרמא&quot; פטור מדיני ארם ותוספות רי״ד; רבינו יהונתן: מאירי; ראה תוספות בבא בתרא כב, ב ד״ה זאת אומרת.","51148","","125","True","True","False","","24","162.158.95.16","0","106675","בבא קמא|כח ע&quot;ב","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82860);