var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=10803;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","40"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","24")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("10803","0","שאלה עקרונית","09/06/11 00:24","ז סיון","תשע"א","00:24","גיא","כשאדם תובע מחבירו את הפקדון שהפקיד ברשותו,
והנתבע כופר בפקדון(כופר בכל),
האם אפשר יהיה לקבוע עליו שבועת היסת?
שהרי אין עדים שיעידו שהוא גזלן,כגון שהפקדון נמצא בידיו או בביתו והוא כופר בו בכל זאת.
ומאידך אין אנו יכולים לדעת אם משתמט הוא והוא רק מושך זמן עד שימצא את הפקדון ויחזיר אותו לחבירו.

תהיה שבועת היסת או לא?

כי במקום שראוי להטיל על אדם שבועת היסת אלא שאי אפשר להשביעו מפני שהוא חשוד-פטור הנתבע מן התשלומין בלא שבועה(זה משוטנשטיין).

כיצד נקבע אם אותו אדם חשוד או לא?","174","","4707","True","True","False","","979","84.108.221.200","0","0","בבא מציעא|ו ע"א",""),new Message("10809","10803","ניתן להשביעו","09/06/11 00:42","ז סיון","תשע"א","00:42","דוד כוכב","ואין הוא בהכרח חשוד על הגזל, כי יתכן שהוא רק טרם מצא את הפיקדון, ומשתמט בינתיים.","125","","4707","True","True","False","","114","95.86.72.208","0","10803","בבא מציעא|ו ע"א",""),new Message("10810","10803","עקרונית","09/06/11 00:52","ז סיון","תשע"א","00:52","המכריע","אכן שבועת היסת היא בכל כופר הכל. ולכן אם יש עדים שהופקד אצלו, זה מספיק כדי לחייבו היסת.
אמנם יש דיעה שאין לחייב היסת אלא אם כן יש דררא דממונא, כלומר איזה רקע מוקדם, (שללא טענותיהם יש מקום להסתפק), שאם לא כן כל אדם יאמר לחבירו החולצה שאתה לובש שלי היא, יענה הלה, חלמא טבא חזית, הכי נחייבו שבועת היסת?
בכל אופן אדם שקיבל שמירה וטוען מה שטוען, אין לך דררא דממונא גדול מזה, וברור לכאורה שאין שום מקום לפוטרו מהיסת.

אכן אם הוא חשוד ייפטר בלא שבועה, ואין הופכים את השבועה על התובע, או דנים "מתוך שאין יכול לישבע לשלם" אלא בשבועה דאורייתא (לפעמים גם שבועת המשנה) ולא בהיסת, כמבואר בכמה סוגיות ולכך כמה טעמים בראשונים. (ביניהם הסבר הקדמונים ששבועת התורה זה או השבע או שלם, אבל היסת, זה חיוב שבועה נטו, ואם אנוס, פטור ממנה).

חשוד, היינו שהתברר שנשבע לשקר בעבר או שהוא גזלן שאינו נאמן, עד שיחזור בתשובה באופנים המבוארים במס' סנהדרין שעל ידה תחזור חזקתו למקומה ושוב יהא נאמן לישבע.","199","","4707","True","True","False","","184","95.86.66.135","0","10803","בבא מציעא|ו ע"א",""),new Message("10854","10810","אז עוד שאלה עקרונית לפי מה שאתה אומר(ה,ב","10/06/11 14:37","ח סיון","תשע"א","14:37","גיא","אתה אומר "חשוד, היינו שהתברר שנשבע לשקר בעבר או שהוא גזלן שאינו נאמן, עד שיחזור בתשובה באופנים המבוארים במס' סנהדרין שעל ידה תחזור חזקתו למקומה ושוב יהא נאמן לישבע."

אם תקנתו של ר' יוחנן היא כדי שלא יהא כל אחד הולך ותוקף בטליתו של חבירו ואומר שלי הוא,
מדוע התשובה שנתנה הגמרא בדף ה' עמוד ב' בעניין של שבועה שאינה ברשותו,להלן בברודו:
"אלא הא דאמר רב הונא משביעין אותו שבועה שאינה ברשותו נימא מיגו דחשיד אממונא חשיד אשבועתא התם נמי מורה ואמר דמי קא יהבנא ליה"

אם בשבועה שאינה ברשותו מתרצת הגמרא שיש אחד שמורה היתר לעצמו ובכך אינו נחשב רשע וגזלן,
מדוע לא תתרץ כך גם במקרה של תקנתו ר' יוחנן,שישנו אחד שמורה היתר לעצמו כמו בדף ב' עמוד ב',כמו למשל במקרים של מקח וממכר שמובאים שם?

האם יהיה נכון לומר,מבחינה עקרונית,שאדם שידוע כגזלן לכולם והוא גזל כבר כמה פעמים בחיים שלו,תקף את טליתו של חברו ואף על פי כן ישביעו אותו שבועה על פי ר' יוחנן?

או בקיצור-מדוע לא תשתמש הגמרא באותו תירוץ של מורה היתר לעצמו גם אצל ר' יוחנן כמו שהשתמשה במקרה של רב הונא?

מקווה שהובנתי.תודה רבה,אתם עוזרים הרבה.","174","","4706","True","True","False","","86","84.108.221.200","0","10803","בבא מציעא|ו ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);