var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=11442;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","51"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("11442","0","טוב אשר לא תידור","30/06/11 08:58","כח סיון","תשע"א","08:58","מתפעל","לפי הסימון לעין משפט על שיטת רבי מאיר, נראה שפסקינן כר"מ שעדיף לא לידור כלל אפילו אם ישלם בסוף.
ולפי"ז צריך להזהיר גבאים בבתי כנסת לומר בעבור שיתן כך וכך בלי נדר!
לא ראיתי שמקפידים על זה.

אמנם יש לדון שהגבאי מכריז בעבור שיתן, ואולי אין זה קבלת נדר לעולה אם הוא עצמו לא אמר כך. מצד שני, בסוף המי שבירך הוא אומר אמן על הברכות שקיבל ואולי זה כולל גם אמן על הבעבור שיתן ושוב יש כאן קבלת נדר.","148","","4687","True","True","False","","1217","94.188.248.70","0","0","חולין|ב ע"א",""),new Message("11443","11442","הלכה כרבי יהודה","30/06/11 10:25","כח סיון","תשע"א","10:25","דוד כוכב","ראה בסעיפים הראשונים בשו"ע של הלכות נדרים ובבאר הגולה שם.
והסימון הוא על רבי מאיר כי הוא שניסח שלא טוב לנדור, ורבי יהודה כמעט ואינו חולק עליו. וכיוון שברוב המקרים רבי יהודה אינו חולק, טענתך קיימת גם לפי דעתו.
ורבים דוקא מקפידים לומר בלי נדר.
דברי הגבאי הם ברכה על הצד שיתן, ועניית אמן היא קבלת אותם הדברים עצמם, ואינה מוסיפה פרשנות של נדר.","125","","4687","True","True","False","","115","95.86.101.33","0","11442","חולין|ב ע"א",""),new Message("11446","11443","כיצד הגעת לזה?","30/06/11 11:20","כח סיון","תשע"א","11:20","מתפעל","שהשו"ע פוסק כר' יהודה?

ממה שאני רואה, נראה לי שפסק כר"מ:

"אף על פי שמקיימו, נקרא רשע וחוטא"
"צריך להיזהר שלא ידור שום דבר ואפילו צדקה אין טוב לידור".","148","","4687","True","True","False","","184","94.188.248.70","0","11442","חולין|ב ע"א",""),new Message("11449","11446","וההמשך שם: "אלא אם ישנו בידו, יתן מיד"","30/06/11 11:49","כח סיון","תשע"א","11:49","דוד כוכב","וזהו דעת רבי יהודה לפי פסק והסבר הרא"ש, כמובא שם בב"י.","125","","4687","True","True","False","","119","95.86.101.33","0","11442","חולין|ב ע"א",""),new Message("11452","11449","הבית יוסף אומר שזה לפי ר' יהודה?","30/06/11 12:30","כח סיון","תשע"א","12:30","מתפעל","אני ממש לא מבין, מה שכתוב אם ישנו בידו יתן מיד, ברור, זה בלי לנדור. לתת צדקה.
אבל לנדור אפילו לצדקה אסור וזו שיטת רבי מאיר.
לפי רבי יהודה, אם אתה בטוח שתתן, אתה יכול גם לנדור. ובלבד שלבסוף תתן.","148","","4687","True","True","False","","195","94.188.248.70","0","11442","חולין|ב ע"א",""),new Message("11458","11452","כן","30/06/11 16:39","כח סיון","תשע"א","16:39","דוד כוכב","מסקנת הגמרא במסכת נדרים דף י ע"א - בלישנא בתרא:
"אפילו תימא רבי יהודה, כי א"ר יהודה - בנדבה, בנדר לא אמר. והקתני: טוב מזה ומזה נודר ומקיים! תני: נודב ומקיים".

וכתב הרא"ש שם פרק א סימן ח:
"ואסיקנא דאתיא כר' יהודה, וכי א"ר יהודה בנדבה אבל בנדר לא אמר והא קתני טוב מזה ומזה נודר ומקיים תני נודב ומקיים מ"ש נדר דלא דאתי לידי תקלה נודב נמי אתי לידי תקלה.
רבי יהודה לטעמיה דתניא רבי יהודה אומר אדם מביא כבשתו חולין לעזרה ומקדישה וסומך ידו עליה ושוחט.
ושמעינן מהא דלא מיבעי ליה לכשר למינדר או לאישתבועי במידי אלא כדבעי למעבד מידי או אפילו למיתב זוזי לעניים ואפי' לפדיון שבוים וכיוצא בזה, אי איתא לההוא מידי בידיה ליתיב לי' מיד ואי לא, לישתוק עד דהוי בידיה ויהיב ליה.
ואם פוסקין צדקה והוא צריך לפסוק עמהם יאמר בלא נדר".

וכתב הבית יוסף יורה דעה סימן רג אות ד ד"ה על כן:
"ופסק הרא"ש כלישנא בתרא וא"כ הו"ל לרבינו לפרש דדוקא בנודב הוא דשרי כשמזומן לפניו אבל בנדר כלל כלל לא".

הרא"ש לא פירש כרש"י שכתב: "וכי קאמר ר' יהודה טוב נודר ומשלם היינו דאמר בלשון נדבה", אלא פירש "בנדבה" - שינדוב מיד ממש.","125","","4687","True","True","False","","116","95.86.101.33","0","11442","חולין|ב ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);