var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=11805;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","64"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("11805","0","הערות בסוגיא דרוב מצויין אצל שחיטה","10/07/11 19:02","ח תמוז","תשע&quot;א","19:02","המכריע","א. בעא ר' דימי האומר לשלוחו. לכ' הרי הרגע הבאנו ברייתא על זה. אמנם שם מדובר על האומר לשלוחו שחוט, והלך השליח ומצא שכבר שחוט. כאן הבעיא האומר לשלוחו שחוט, והלך השליח ולא הודיע לבעה&quot;ב אם קיים מצוותו  ובעה&quot;ב מצאו שחוט. ודוק.<br /><br />ב. לכי תיכול עליה כורא דמילחא. ברש&quot;י פירש כשתמדוד לי. והיינו כייל מלשון מדידה, והיא מילה עברית גם כן, &quot;וכל בשליש עפרהארץ&quot; והוא קמץ רגיל הנקרא כמו פתח אצל עדות המזרח, ולא כיש טועין בזה. ואחר שפירש&quot;י תמדוד, הוסיף תמדוד לי, למרות שזה לא נזכר להדיא, כי אחרת מה טעם, <br /><br />ועוד כ' רש&quot;י דהיינו בדיחותא. אמנם יש לציין להקדמת שערי יושר על כגון דא בסוגיא דזה נהנה וזל&quot;ח לכי תשמש לי, דמייסד הגרש&quot;ש דעל ידי השימוש הוא יותר מקשיב ומקבל. יעוי&quot;ש היטב.<br /><br />וקצת בדומה, המשגיח ר' ירוחם היה נוהג לגבות מן האורחים שבאו למיר (בפרט בימי אלול) איזה מטבע קטן עבור שמיעת שיחותיו. והסביר שכך טבע האדם, אם הוא משלם, הוא משתדל לנצל. וזה נורא. לשמוע שיחה מאביר המוסר ר' ירוחם, עלולה לא להספיק, מטבע קטנה תגמור הענין. וזה לך האות כמה שזה נכון, צא ולמד מאדם שקנה עיתון. אותו עיתון שהיה נופל לידו חינם, לאחר שהיה  רואה בו שתים שלש שורות ריקות מתוכן היה זורקו מידיו, ואילו לאחר ששילם הוא לא מחמיץ כמעט שום מודעה, הרי אם לא יקרא חצי עמוד נמצא בזבז פרוטה לשוא... ואע&quot;פ שזמנו הרבה יותר יקר. <br /><br />ג. באשפה שבבית. ובתוס' דפליגי גם בשוק בלא אשפה. וזה חידוש כי שם ע&quot;כ פליגי במחלוקת שונה לגמרי האם אדם עשוי לזרוק נבלתו בשוק לא באשפה, ואין קשר לפלוגתתם שלנו. ובמקרה פליגי בשתי תופעות האם אדם עשוי וכללום במחלוקת אחת.<br /><br />ד.  בסוף הסוגיא בעמ' ב' רש&quot;י פי' רק את הנראין הראשון ודחק עצמו דממילא שמעינן דפליגי באשפה שבבית.והוא פלט מדוע הוצרך לידחק, הלא בהכרח להמשיך ולפרש דנראין דברי ר' חנינא המיקל לר' יהודה בבית עצמו, והשתא בהכרח (ולא רק משמע) דפליגי באשפה שבבית.","199","","4680","True","True","False","","913","95.86.99.206","0","0","חולין|יב ע&quot;א",""),new Message("11811","11805","לכי תשמש לי (מסכת ב&quot;ק דף כ ע&quot;ב)","10/07/11 21:09","ח תמוז","תשע&quot;א","21:09","דוד כוכב","נראה שיש בזה ענין נוסף, שכדי שיהא התלמיד ראוי ללמוד מרבו עליו לשמשו. <br />שכן בְּשִׁמּוּשׁ חֲכָמִים זו אחת ממ&quot;ח דברים שהתורה נקנית בהם במסכת אבות פרק ו משנה ו.<br />ובמסכת ברכות דף ז ע&quot;ב: &quot;ואמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: גדולה שמושה של תורה יותר מלמודה, שנאמר: (מלכים ב' ג') פה אלישע בן שפט אשר יצק מים על ידי אליהו, למד לא נאמר אלא יצק - מלמד שגדולה שמושה יותר מלמודה&quot;. <br />ואמר רבי יהושע בן לוי במסכת כתובות דף צו ע&quot;א: &quot;כל מלאכות שהעבד עושה לרבו - תלמיד עושה לרבו&quot;.<br />ובמסכת קידושין דף עא ע&quot;ב: &quot;יומא חד הוו קאזלי באורחא, מטו לעורקמא דמיא, ארכביה {זעירי} לר' יוחנן אכתפיה וקא מעבר ליה&quot;. <br />ובר קפרא דרש מספר פעמים תמורת הסבריו במסכת נדרים דף נא ע&quot;א: &quot;תירמי לי נטלא&quot;.<br /><br />מי שזוכר, נא להביא עוד דוגמות.","125","","4680","True","True","False","","147","213.151.55.128","0","11805","חולין|יב ע&quot;א",""),new Message("11867","11805","אשפה שבבית ושוק ללא אשפה","11/07/11 20:46","ט תמוז","תשע&quot;א","20:46","איתן","כפי שהרב המכריע כתב, תוס' השוו אם נמצא באשפה שבבית למקרה שנמצא בשוק בלא אשפה. <br />וראייתם - מהגמ' ב&quot;אלו מציאות&quot;, (דף כ&quot;ד ע&quot;ב), על ר' חנינה שמצא גדי שחוט בין טבריה לציפורי, והיתירו לו את הגדי, ור' אמי מסביר שם שהיתירו את הצד הממוני של המציאה - משום &quot;כלי אנפוריא&quot;, והיתירו לאכול - כר' חנינא בנו של ריה&quot;ג, הרי ש&quot;בין טבריה לציפורי&quot; שהוא דרך, מעין שוק - הוא כמו אשפה שבבית, שר' חנינה בנו של ריה&quot;ג מתיר. <br />ואילו הרמב&quot;ם כנראה חולק, כי בפ&quot;ד מהל' שחיטה הל' ח' פסק שרק אם מצאו בבית מותר, אבל באשפה שבבית אסור, כר' יהודה. והסביר הכס&quot;מ שלדעת הרמב&quot;ם רב נחמן בר יצחק בסוגייתנו חולק על ר' אמי, ולפי סוגייתנו אף ר' חנינא המתיר - לא היתיר אלא באשפה שבבית ולא בשום ציור אחר, ואף בזה הלכה כר' יהודה. <br /><br />לא עיינתי ברא&quot;ש ובטור, ותן לחכם ויחכם עוד.","123","","4679","True","True","False","","220","213.151.51.146","0","11805","חולין|יב ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);