var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=12455;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","47"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","36"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","18")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("12455","0","שאלה בפשט התורה","28/07/11 09:14","כו תמוז","תשע&quot;א","09:14","עלי","&quot;ועתה שא נא כליך תליך וקשתך וצא השדה וצודה לי ציד...&quot;, כך הורה יצחק אאע&quot;ה לעשו בנו. עיין רש&quot;י המבוסס על ב&quot;ר סה, יג. וכן במסכת ביצה, עיי&quot;ש.<br />לפי הפשט, היה על עשו לשאת עמו לציד את קשתו וחיציו ולצוד, וממה שיצוד להכין מטעמים ליצחק. לפי מדרש חז&quot;ל הורה יצחק לעשו שלא להביא לו נבלות טרפות או גזולות. ברור שלא ניתן לשחוט באמצעות חץ בהמה או חיה אלא רק עוף, שכן שחיטת בהמה מחייבת שחיטת רוב שני הסימנים בעוד שבשחיטת עוף די בשחיטת סימן אחד.<br />אף שחיטת עוף בהולכה בלבד ללא הבאה, מותרת למעשה רק בדיעבד.<br />לפי גמרתנו, קשה מאד לשחוט עוף בעת מעופו, כי צריך לפגוע בצוארו בדיוק מקום הראוי לשחיטה, באופן שלא יגרום לחלדה או דריסה וכדו' הפוסלות את השחיטה,וכך שהשחיטה תתחיל בחיתוך הנוצות והעור ואח&quot;כ הסימנים - כהלכות שחיטה, וצריך לשחוט במקום שעפרו עבר תיחוח ולכסות את הדם המתפזר. <br />בתור דיון עקרוני על גבולות ההיתר והאסור בשחיטה הדיון יפה מאד, אך לבצע &quot;שחיטה&quot; בחץ בעת מעופו בפועל ממש קשה מאד, ולכן לא שמענו מעולם שדבר כזה נעשה באופן שגרתי. <br />על כן ברור לענ&quot;ד, שמדרש חז&quot;ל במקומו מונח, אך אין מדובר בפשט. ברם הפשט &quot;חזק&quot; והמדרש &quot;חלש&quot; מאד, ואף נראה סותר לו.<br />אעפי&quot;כ מתבסס רש&quot;י בפירושו ( וכמובן אף לא אחד מפשטני התורה )על מדרש זה.   <br />כיצד לדעת לומדי הדף היומי עלינו להתייחס לפער זה שבין הפשט לדרש  ?","209","","4658","True","True","False","","1088","212.76.102.33","0","0","חולין|ל ע&quot;ב",""),new Message("12461","12455","מה הבעיה?","28/07/11 11:13","כו תמוז","תשע&quot;א","11:13","המכריע","מי הזכיר שהשחיטה תהא על ידי החיצים? נכון שבפשט המקרא לא הוזכר כלל שחיטה כשירה, והיה אפשר להבין שהוא יפגע בבעל חי על ידי החיצים, שימות  מזה לגמרי או ייפצע אנושות, ועשו יסיים את העבודה.<br /><br />אך לאחר שחז&quot;ל קיבלו שהאבות שמרו את התורה, וזה כבר לא איזה מדרש &quot;זניח&quot;, אלא קבלה חזקה מאד ביד רבותינו שהשפיעה על אין ספור מדרשות, בהכרח גמור שיצחק התכוין לאכול שחוטה כדין, ומזה נתעוררו חז&quot;ל להסביר ששא הוא לשון חידוד כמו משיאין סכין ע&quot;ג חברתה, ואדרבא יצחק בודאי הזהיר את עשו לקחת סכין חדה כדי לשחוט.<br /><br />עכשיו נותר להבין אם כן איך יצוד בחיציו, ואעפ&quot;כ תישאר הבהמה לא טריפה ותהא מוכנת לשחיטה כשירה? את זה באמת חז&quot;ל לא ביארו, ושערי תירוצים לא ננעלו, וכגון שיורה בחיציו לסלק את רוב העדר כדי שיוכל לתפוס בהמה או חיה אחת, או שיורה ברגלה מתחת לארכובה באופן שאינה נטרפת וכדומה. יתכן שבכלל לא היה אמור לצוד בחיציו, אלא יצחק הורה לו לקחת כל כליו כדי שכיבוד האב שלו יהא מושלם, ראה מלבי&quot;ם.<br /><br />יצויין שהרא&quot;מ באמת הבין ברש&quot;י שישחוט עוף ע&quot;י החיצים, ונתקשה בזה מאד, אבל בשפ&quot;ח הביא כעין דבריי שיורה בחיה במקום שאינו מטריפה.","199","","4658","True","True","False","","214","212.76.100.97","0","12455","חולין|ל ע&quot;ב",""),new Message("12465","12455","מה הבעיה?","28/07/11 12:17","כו תמוז","תשע&quot;א","12:17","עציוני","כפי שציינת, הפשט הוא שעשיו ישתמש בחצים כדי לצוד, וממילא מן הסתם הבהמה לא תזכה להכשר הבד&quot;ץ. המדרש הוא שעשיו (כמו שאר בני משפחת האבות) הקפיד על כל הלכות שחיטה. הפשט הוא הפשט, והמדרש הוא מדרש, והם לא מסתדרים זה עם זה. למה הם חייבים להסתדר?<br />עכשיו אתה שואל מה היה בפועל - האם הבהמה שם היתה כשרה או לא? זו שאלה היסטורית מענינת. התשובה של כל אחד תהיה תלויה בעמדתו הכללית ביחס למדרשי חז&quot;ל. אם אתה סבור שהמדרש בא ללמד אמת היסטורית, אז אתה סבור שעשיו אכן הקפיד על הלכות שחיטה, וממילא פשט הפסוקים לא מלמד את הפרטים של מה שקרה שם אלא נותן רק מושג כללי. אם אתה סובר שעיקר מטרת המדרש היא להעביר מסר, והוא לא מתיימר להגיד מה קרה שם בפועל, אז הפשט מתאר את המציאות וחובה עליך ללמוד את המדרש ולנסות להבין מה הוא בא ללמד אותנו.<br />תוקפו של המדרש זו שאלה כללית שנחלקו עליה גדולי עולם בכל הדורות, וכל צד יכול להביא ציטוטים התומכים בעמדתו. המקרה המסויים הזה לא שונה מהרבה אחרים, וכל גישה שאתה מזדהה איתה ביחס לשאר המדרשים תוכל ליישם גם כאן.","159","","4658","True","True","False","","250","132.70.40.183","0","12455","חולין|ל ע&quot;ב",""),new Message("12473","12455","אין הבדל בין עוף לבהמה","28/07/11 16:44","כו תמוז","תשע&quot;א","16:44","דוד כוכב","קשה לתאר גם שחיטת רוב סימן בעוף ע&quot;י חץ, הרי כח החץ רק לכיוון קדימה, וכיצד נעשה חתך לצד? וצריך לומר שהחץ מתרחב. וכך ניתן לשחוט גם בהמה, וביתר קלות, היא הרי עשויה לעמוד במקומה, שלא כשחיטה המובאת בגמרא של עוף פורח.","125","","4658","True","True","False","","127","213.151.62.163","0","12455","חולין|ל ע&quot;ב",""),new Message("12479","12455","אתה נמצא תחת הרושם של הדף היומי","29/07/11 08:22","כז תמוז","תשע&quot;א","08:22","קותי","רש&quot;י מדגיש את חידוד הסכין ולא החץ<br />רש&quot;י בראשית פרק כז פסוק ג <br /><br />(ג) תליך - חרבך שדרך לתלותה:<br />שא נא - לשון השחזה כאותה ששנינו (ביצה כח א) אין משחיזין את הסכין אבל משיאה על גבי חברתה, חדד סכינך ושחוט יפה, שלא תאכילני נבלה:<br />וצודה לי - מן ההפקר ולא מן הגזל:<br /><br />העובדה שהגמרא לא הביאה את הדוגמא של עשו אלא  של רבי יונה בר תחליפא <br />מדגישה את העובדה שפשט הפסוק אינו תומך בשחיטה ע&quot;י חץ","217","","4657","True","True","False","","235","109.186.215.186","0","12455","חולין|ל ע&quot;ב",""),new Message("12480","12455","&quot;חזק&quot; ו&quot;חלש&quot; במדרשי חז&quot;ל","29/07/11 09:58","כז תמוז","תשע&quot;א","09:58","יהודי_קדום","עם כל התהיות לגבי ביצוע שחיטה כשרה, באופן זה במציאות, הרי שגדלות המאמר עומדת ביכולתו <b>לגרום לנו </b>להבין ולזכור באמצעות <b>תמונה קיצונית </b>ובעייתית לתפיסת ההגיון  (כדברי כב') &quot;<b>דיון עקרוני </b>על גבולות ההיתר והאסור בשחיטה&quot;.<br />זה הכלל: אם ברצוננו לזכור פרטים המרכיבים עניין אחד (שחיטה בהולכה בלבד למשל) נביאם פרט פרט לתמונה לא הגיונית באופן קיצוני (&quot;...רבא הוה בדיק ליה גירא לר' יונה בר תחליפא ושחט בה עופא בהדי דפרח...&quot;)  ודוק ברשימת קניות למכולת!<br /><br /> כל טוב<br />אליהו","233","","4657","True","True","False","","183","109.67.194.123","0","12455","חולין|ל ע&quot;ב",""),new Message("12463","12461","שערי תירוצים לא ננעלו","28/07/11 12:08","כו תמוז","תשע&quot;א","12:08","עלי","תודה. אך כל התשובות קשות.<br />אילולא לשם ציד עוף כולל שחיטתו בעת הציד, למה להזכיר את הקשת בכלל ? יכול היה יצחק לומר לעשו לצוד באופן כללי ודיו. מה אכפת לנו כיצד ובאיזה כלים יצוד ? אם כלים אלו שימשו אותו להגנתו מאויב מה הקשר ללקיחתם לציד ? אין בכל הדברים הסבר לפירוט, והרי כל מילה בתורה היא ברת משמעות !<br />נראה  שחז&quot;ל הבינו שאכילת בשר שאינו שחוט כהלכה אינה רק עבירה אלא עלולה לגרום מין נזק נפשי או גופני לאדם האוכל, ואם כן לא יתכן שצדיק כיצחק יאכל נבילה או טריפה, שכן הקב&quot;ה אינו מביא תקלה לצדיקים.<br />יכול היה יצחק לבקש מעשו שיכין לו מטעמים מגדיי עיזים מעדריהם כרבקה מיעקב. יצחק רצה שעשו יצוד בדווקא כדי שישיג את בעה&quot;ח מההפקר, ובעצם ממה שיקרה ה' לפניו    ( כפי שאמר לו יעקב  ) כדי שיתרגל עי&quot;כ שכל מה שיש לו הוא מה' ועי&quot;כ ניתן יהיה לברכו שתימשך ההשגחה הזו אליו. <br />על כן בקש יצחק שיקח עשו אפילו קשתו וחיציו שקשה מאד לצוד באמצעותם עוף ותוך כד כך יבצע שחיטה, כדי לומר לו שעליו לסמוך על ה' אפילו עד כדי כמעט נס כי אין מעצור לה' אם ראוי האדם לכך. <br />חז&quot;ל דרשו במדרשם שכל אותו יום ניסה עשו לצוד בע&quot;ח באמצעות מלכודות דווקא כדי שלא להטריפם, אך מלאך בא ושחררם בכל פעם מחדש, עד כי לבסוף נתיאש עשו ותפס כלב והביא אותו ליצחק ! לכאורה אין למדרש עתיק זה המובא בתרגום יונתן מקור.<br />ברם יש לו כנראה מקור בתורה : יצחק מריח את המטעמים של עשו ונחרד חרדה גדולה &quot;מי אפוא הוא הצד ציד ואכל מכל בטרם תבוא ואברכהו&quot; ?, ובאמת אפשר לקרא את הכתוב גם באופן הבא :מי אפוא הוא הצד ציד ואכל מכלב טרם תבוא ואברכהו ?<br />ומשנתברר ליצחק כיצד בקש עשו להתברך, והבין שמי שצד לו ציד לפני עשו הוא יעקב המחופש לעשו, קבע &quot;גם ברוך יהיה&quot;.","209","","4658","True","True","False","","271","212.76.102.33","0","12455","חולין|ל ע&quot;ב",""),new Message("12476","12461","החרב החץ והקשת היו להגנה עצמית","28/07/11 21:31","כו תמוז","תשע&quot;א","21:31","קותי","הציד היה באמצעות רשתות או מלכודות<br />חיפשתי וכל המופעים של קשת הם בהקשר של מלחמה בין אנשים<br />מטרות די נייחות וגדולות","217","","4658","True","True","False","","170","109.186.215.186","0","12455","חולין|ל ע&quot;ב",""),new Message("12482","12463","בחרבי ובקשתי - בצלותי ובבעותי. <img src='/icon/3.gif'>","29/07/11 14:40","כז תמוז","תשע&quot;א","14:40","דוד שפירא","","180","","4657","False","True","False","","242","213.151.47.231","0","12455","חולין|ל ע&quot;ב",""),new Message("12481","12480","יפה","29/07/11 13:32","כז תמוז","תשע&quot;א","13:32","דוד כוכב","","125","","4657","False","True","False","","121","213.151.62.163","0","12455","חולין|ל ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);