var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=12645;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","67"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("12645","0","בסוגיא דמחשבין מעבודה לעבודה","04/08/11 23:24","ד אב","תשע&quot;א","23:24","המכריע","א. ריו&quot;ח ור&quot;ל נחלקו בין השאר על מחשבין מעבודה לעבודה בשלא לשמה. וקשה על ר&quot;ל ממתניתין. ובתי' קמא אמרי' דר&quot;ל הודה לריו&quot;ח מכח האי מתניתין. ולפ&quot;ז הלכה כריו&quot;ח שהרי ר&quot;ל הודה לו. אמנם לפי מאי דחזר ופירק ר' ששת מתני' לא איירי כלל בענין מעבודה לעבודה, ור&quot;ל יכול להישאר בדעתו. ואין הכרח דהלכה כריו&quot;ח (לולא כללא דרבא דהלכה כוותיה בר מתלת). אבל ראיה מהא דתניא כוותיה דר' יוחנן בעמ' ב' ואע&quot;פ דהוא לענין מעבודה לעבודה במחשבת ע&quot;ז, הא מוכח לעיל דאי ילפי' חוץ מפנים ק&quot;ו פנים מפנים. ואולי לכן רש&quot;י לא הוצרך לפסוק אף לגבי שלא לשמה. או דסמך על רבא הנ&quot;ל. או דבקדשים לא קמיירי רש&quot;י רק בדיני חולין הנוהגין בזמן הזה.<br /><br />ב. בעמ' ב' בשתי עבודות. מרש&quot;י יוצא דמחשבה בזריקה פוסלת את כל הבהמה, ותוס' בשם ריב&quot;א חולק. והנה לרש&quot;י יוצא דין מוזר (חידה עבור מתפעל). אדם שחט בהמה כדין והיא כשירה ומהודרת. ואחר כך קרה משהו שלא נעשה בה עצמה שהופך אותה לאיסור הנאה (בלא נדר והקדש). ומשכח&quot;ל אפילו שכבר אכלה, והבשר שבמעיו נעשה תקרובת ע&quot;ז.<br /><br />ג. בסוף הסוגיא, גבי יהב זוזא לטבח ישראל אם אינו אלים, הבהמה מותרת אף לר&quot;א. ורש&quot;י קשיא ליה הא מעות קונות לעכו&quot;ם. והתוס' באמת כתבו דכהאי גוונא חסר בסמיכות דעת והמעות לא יקנו לו. אבל רש&quot;י הבין שהמעות קונות, ואעפ&quot;כ ע&quot;י שישראל יכול לדחותו, אינו נאסר אף לר&quot;א ולא מהני מחשבת הבעלים, משום דלא הוי שלוחו. וזה לכ' צ&quot;ב דהא טעמא דר&quot;א אינו כלל משום שליחות הבעלים, אלא דילפי' מקדשים דמחשבת בעלים מהני מקרא דהמקריב (ושם יש צד לגמרא דכהני לאו שלוחי דידן). ויל&quot;ע. אמנם רש&quot;י מוסיף בה עוד דברים לאו לעוותי שיתפתיך. אולי כוונתו דמכח טענה זו אכן הוא מסלק את קניינו דהעכו&quot;ם. וצ&quot;ב.","199","","4655","True","True","False","","870","212.76.99.44","0","0","חולין|לט ע&quot;א",""),new Message("12646","12645","לכאורה רש&quot;י מדבר על שני עניינים","04/08/11 23:52","ד אב","תשע&quot;א","23:52","הקטן","ומעלה שתי בעיות אפשריות:<br />א. שהגוי נהפך לבעלים מדין מעות קונות.<br />ב. גם אם היהודי מסלקו אולי יש לחוש שהוא שלוחו.<br /><br />ורש&quot;י עונה על שתי הבעיות הללו.<br /><br />ולאו דווקא כמו שהבין כב' שאחד תלוי בשני","228","","4655","True","True","False","","77","95.86.87.76","0","12645","חולין|לט ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);