var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=12827;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","56"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","50")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("12827","0","בענייני הקיבה","15/08/11 01:36","טו אב","תשע&quot;א","01:36","המכריע","א. תחילת הסוגיא עוסקת בדיני חלב. וזה לכ' לא קשור. וכי משום שהזכירו קיבה לענין טריפה בניקבה זו סיבה לדון בחלב שעל הקיבה. אמנם בהמשך זה יחזור לדון אי החלבים מכשירים נקבים בסתימתם ולכן הקדימו מעט בענין החלבים השונים העוטפים את מערכות העיכול, שאלו נקלפין ואלו לא, שהרי מהאי טעמא מחלקים להלן שהטהור מגין משום שהוא אדוק.<br /><br />ב. ואני אברכם. ודאי פשטות הקרא על ישראל קאי, שלכהנים מדבר בלשון נוכח כה תברכו, והיה לו לומר ואני אברככם. ולכן כ' התוס' דהיה קשיא לרי&quot;ש דפשיטא דמסכים.<br /><br />ג. (מט:) להביא חלב שעל הדקין, עי' רש&quot;י. וקצ&quot;ב אי מרבי קרא מה צריך לכך שמעורב בו חלב שעל הקרב, ואי מעורב מה צריך קרא לאסור. <br /><br />ד. התורה חסה על ממונן של ישראל. לענ&quot;ד מצוה רבה לבאר (בביאור מרווח ולא בבוקי סריקי) מאי ס&quot;ד דרבא להתיר משום טעם שכזה. הא תינח אי היה זה הטעם הראשון היה מקום קצת בדוחק לפרש שזה מסייע להכריע כר' ששת, אבל אחר שכבר אמר הא ר' ששת, מה מוסיף טעם זה בפני עצמו להתיר איסורים.<br /><br />ה. ר' שמעון וסכנת נפשות. יש לבאר דלעיל היה זה נידון רק של איסורא ובזה הלכה כרבים ולכן כל הקושיא היתה משום דרב נגד ר' ששת אין לנו כלל ברור כמי  הלכה, וסגי להקשות מספק דאורייתא. אבל כאן מקשה מר' שמעון נגד רבים, ולזה הדגיש דחמירא סכנתא מאיסורא ויש לחוש גם לדעת יחיד.","199","","4643","True","True","False","","825","212.76.125.73","0","0","חולין|מט ע&quot;א",""),new Message("12829","12827","וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי... וַאֲנִי אֲבָרְכֵם","15/08/11 03:11","טו אב","תשע&quot;א","03:11","דוד כוכב","וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרְכֵם.<br />ושמו - הכהנים, בגוף שלישי, לכן 'אברכם' שבגוף שלישי יכול להיות מכוון אליהם לא פחות מלישראל המוזכרים גם הם בפסוק בגוף שלישי.<br />וכתיב ברישא:<br />דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם.<br />ה' מדבר אל משה על הכהנים, והם בגוף שלישי (אמור להם). והמילים כה תברכו הם רק חלק מהדיבור שנצטוה משה למסור בעתיד.<br /><br />ד. וקשה יותר, מה עלתה על דעתו של רבא, הרי ודאי ספיקא דאורייתא לחומרא, ומה בכך שרב ששת מיקל והרי רב החמיר.<br />אלא שניכרין דברי רבא שסבר בעצמו כרב ששת. אלא שלא רצה להדיא לחלוק ולדחות את דברי רב, אלא רק להצטרף לדברי רב ששת, והלכתא כרבים. וזהו שאמר רבא: &quot;דהא אמר רב ששת&quot; - ומצטרף הוא לדעתי להכריע את רב.<br />[ורב פפא סבר שכיון שלא עמדו למנין לא נדחו לגמרי דברי היחיד ומידי ספיקא לא נפקא ומחמרינן בדאורייתא].<br /><br />וכתב בספר מסילת ישרים - פרק יד:<br />וְהַפְּרִישׁוּת בַּדִּינִים הוּא - לְהַחֲמִיר בָּהֶן תָּמִיד לָחוּשׁ אֲפִלּוּ לְדִבְרֵי יָחִיד בְּמַחֲלֹקֶת אִם טַעְמוֹ נִרְאֶה אֲפִלּוּ שֶׁאֵין הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ, וּבִתְנַאי שֶׁלֹּא יִהְיֶה חָמְרוֹ קֻלּוֹ, וּלְהַחֲמִיר בַּסְּפֵקוֹת אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁאֶפְשָׁר לְהָקֵל בָּהֶם.<br />וזהו שסיים רבא, שלא תאמר שיש להחמיר כרב, לכל הפחות מדרכי פרישות. שכיון שהתורה חסה על ממונן של ישראל נמצא חָמְרוֹ קֻלּוֹ.","125","","4643","True","True","False","","149","95.86.68.223","0","12827","חולין|מט ע&quot;א",""),new Message("12943","12827","בענין הקשר של דיני חלב לסוגית הקבה (א.)","19/08/11 12:04","יט אב","תשע&quot;א","12:04","אהרן","רש&quot;י ד&quot;ה נהגו בו היתר (מט.) כתב: ומשום רבי ישמעאל נקיט לה. האם רש&quot;י מתכוין בדבריו להסביר מדוע מובאת כן מימרא זו? אם כן מה ההסבר &quot;משום רבי ישמעאל? ואם לא מה כן מתכוין רש&quot;י במילים אלו?","226","","4639","True","True","False","","79","81.218.178.70","0","12827","חולין|מט ע&quot;א",""),new Message("12833","12829","צודק","15/08/11 11:53","טו אב","תשע&quot;א","11:53","המכריע","פשוט זכרתי רק את כה תברכו ולא את תחילת הפסוק הרלוונטי.<br /><br />מוזר לומר שהחכם מצרף דעתו ומכריע מדין רבים.<br /><br />דומני שבקטע הזה במסילת ישרים נשמט מרוב המהדורות קטע מענין וחשוב ממש בנושא שלנו. שבו הוא מתאר שאם יאמרו לאדם שבאחת ממאה צלחות יש רעל, ודאי הוא לא יאכל מאותן צלחות. כך יש לפרוש ממאה שערי היתר שלא ליכשל בשער אחד של איסור.<br /><br />דומה שעדיין צ&quot;ב אחרי שמסתבר לרבא כר' ששת, לכ' א&quot;צ להחמיר כרב אם אין &quot;טעמו נראה&quot;. בכל אופן באמת פתחת פתח להתחלת הבנת הענין הזה, ויישר כחך.","199","","4643","True","True","False","","156","213.151.58.49","0","12827","חולין|מט ע&quot;א",""),new Message("12843","12833","אכן","16/08/11 00:40","טז אב","תשע&quot;א","00:40","דוד כוכב","'מוזר לומר שהחכם מצרף דעתו ומכריע מדין רבים'.<br /><br />אבל יש לפרש כך:<br />אמנם רבא יכל לומר בפשטות שהוא חולק על רב, וכדרכו לחלוק על רב במסכתות כתובות דף קב ע&quot;ב; גיטין דף יג ע&quot;ב; בבא קמא דף קו ע&quot;א; בבא מציעא דף טז ע&quot;ב; וסנהדרין דף עב ע&quot;א:<br />&quot;אמר רבא: מסתברא מילתא דרב - ב...<br />והאלהים, אמר רב אפילו...&quot;.<br /><br />אבל רבא העדיף לנסח את דבריו באופן שיבואר למה גם חכמים אחרים אמורים לפסוק כמותו. לכן הוא מזכיר שרב ששת קאי כוותיה, ויחד הם רוב.<br /><br />(טעם ההבדל בין רבא עצמו לאחרים הוא, שחכם הסבור כשיטה מסויימת פוסק כדעתו, כדברי רבא עצמו במסכת בבא בתרא דף קלא ע&quot;א: &quot;דאין לדיין אלא מה שעיניו רואות&quot;. אבל חכם אחר המסופק כמי הלכה, הולך אחר הכללים - יחיד ורבים, דאורייתא ודרבנן, וכו'. וכך כתב בש&quot;ך פלפול בהנהגת הוראות באיסור והיתר (בסוף סי' רמב) ובס&quot;ק ד' שם).<br /><br /><br />ובפירוש דברי המסילת ישרים &quot;אִם טַעְמוֹ נִרְאֶה&quot; - נראה שאין הכוונה שמסתבר לפוסק טעמיה. במקרה כזה ודאי שמחוייב לפסוק מדינא כוותיה, ולא להחמיר בלבד. אלא הכונה שיש מקום לסברת אותו יחיד. ולאפוקי ממקום שסברתו נראית דחויה, שאז אין ענין אפילו להחמיר כמותו.<br />וכדברי הרמב&quot;ן בהקדמתו למלחמות השם  על הרי&quot;ף:<br />&quot;כי יודע כל לומד תלמודנו שאין במחלוקת מפרשיו ראיות גמורות ולא ברוב קושיות חלוטות שאין בחכמה הזאת מופת ברור כגון חשבוני התשבורות ונסיוני התכונה&quot;.<br />כלומר שרבא לא חלק על רב משום שהיתה לו קושיה מתמטית הדוחה לגמרי את דברי רב. אילו היתה קושיה כזו הוא היה אומרה, ואז, אם לא היה נמצא תירוץ, לא היה מקום אפילו להחמיר כרב. אלא הוא חלק על רב כי מסתבר היה לו אחרת. אבל עדין טעמו של רב &quot;נראה&quot;, כלומר שיש לו מקום.","125","","4642","True","True","False","","110","95.86.108.160","0","12827","חולין|מט ע&quot;א",""),new Message("12849","12833","אולי נשמט הקטע במסילת ישרים","16/08/11 03:54","טז אב","תשע&quot;א","03:54","קותי","כי אין דומה המשל לנמשל <br />אם יאכל את כל הצלחות ודאי ימות <br />אבל בספק איסור עדיין ישאר בצד המותר <br />עדיין מותר להחמיר אך לא מטעם הנמשל אלא לפי המובא במסילת ישרים שבידנו<br />אוי לי אם אומר ואולי אם לא אומר <br />אבל התורה הבדילה בין סכנה לאיסור <br />הרודף אחר הנערה מצילים אותה בנפשו<br />והרודף אחר הבהמה אין מצילים אותו בנפשו להפרישו מהעבירה וכן לשבת וכו'<br />המבט הרחב של התורה מביא בחשבון שגם אם עבר על איסור במזיד  יש תשובה   אולי קשה מאוד אבל יש! <br />בעוד שאכילת סכנה יכולה להיות סופנית ואין לה תקנה <br />בכל זאת אפשר להטעים את גרסתך <br />אנשים שלא אכלו איסור בזמן רעב למרות שהיה מותר ואולי חובה לאכול<br />נמנעו בגלל שנקעה נפשם מהאיסור והרגישו שממש ימותו אם יאכלו","217","","4642","True","True","False","","175","85.250.155.70","0","12827","חולין|מט ע&quot;א",""),new Message("12851","12849","כדאי לקרוא את הפרק במקור","16/08/11 10:57","טז אב","תשע&quot;א","10:57","המכריע","פרק יד, ועדיף מתחילת פרק יג, ולראות באופן יסודי את ענין הפרישות במשנת הלוצאטו. לא כדאי לומר כאן סברות כרס בענין אשר כזה. בכל אופן אני לא רואה טעם לדון בזה בפורום של הדף מעבר למובאה קצרה הקשורה לנושא. ועם הרב קותי הסליחה.","199","","4642","True","True","False","","148","213.151.58.49","0","12827","חולין|מט ע&quot;א",""),new Message("12858","12851","שאלה","16/08/11 11:42","טז אב","תשע&quot;א","11:42","נחמן","אולי הביטוי &quot;במשנת הלוצאטו&quot; מצוי אצל פרופסורים למחשבת ישראל אבל אינו ראוי שיישמע על פה קדוש של ת&quot;ח מופלג כמעכ&quot;ת?","182","","4642","True","True","False","","126","82.242.204.206","0","12827","חולין|מט ע&quot;א",""),new Message("12877","12851","כמובן שקראתי את הפרק פעמיים לפני","16/08/11 16:37","טז אב","תשע&quot;א","16:37","קותי","שהעזתי לענות <br />עכשיו אקרא גם את פרק י&quot;ג כעצתך<br />ואכן לא צריך לחרוג מגבולות הדף <br />לשם הגילוי הנאות איני רב לא בתואר ולא בידיעות","217","","4642","True","True","False","","157","85.250.155.70","0","12827","חולין|מט ע&quot;א",""),new Message("12869","12858","[ללא נושא]","16/08/11 13:19","טז אב","תשע&quot;א","13:19","המכריע","תודה על המחמאות (הנבובות משהו), אבל כך אומר הרב דסלר בספריו בקביעות, כן באור יחזקאל, וכך שמעתי עשרות פעמים מפי הגר&quot;ח פרידלנדר זצ&quot;ל ומהג&quot;ר דוד פוברסקי ועוד.<br /><br />בכל אופן ר' נחמן המשך נא לעמוד על המשמר, זה חשוב מאד. ואילולא כך ראיתי אצל קדושי עליון היית צודק.","199","","4642","True","True","False","","146","213.151.58.49","0","12827","חולין|מט ע&quot;א",""),new Message("12882","12877","ולוואי הייתי נוהג כמוך. כה לחי!","16/08/11 20:04","טז אב","תשע&quot;א","20:04","המכריע","כאמור; משיב דבר בטרם ישמע - אוולת היא לו וכלימה.","199","","4642","True","True","False","","122","213.151.58.49","0","12827","חולין|מט ע&quot;א",""),new Message("12950","12943","כוונתו","19/08/11 15:18","יט אב","תשע&quot;א","15:18","המכריע","ישנן שתי אפשרויות. לכאורה בא רש&quot;י להסביר מדוע נקט כהנים והרי ההיתר לכולי עלמא. ומיישב דניתנה לכהנים ומ&quot;מ עדיין לא היה תופס זה, אלא דמקדים זאת כדי לומר ישמעאל כהנא מסייע כהני.<br />אפשרות נוספת דקשה לו קושיית התוס' ד&quot;ה שאמר שלמסק' אי&quot;ז ר' ישמעאל עצמו, והכוונה דהיתה קבלה בידו  - נקיט לה, משום ר' ישמעאל אל שיתברר שהיתה כאן טעות ואמרו אבותיו דר' ישמעאל.","199","","4639","True","True","False","","130","213.151.57.252","0","12827","חולין|מט ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82611);