var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=12927;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","44"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("12927","0","&quot;לא שמיע לי כלומר לא סבירא לי&quot;","18/08/11 13:51","יח אב","תשע&quot;א","13:51","שיננא","<span class='darkYellow'><b>אמר אמימר: הלכתא חוששין לספק דרוסה.<br />א''ל רב אשי לאמימר: האי דרב מאי? <br />א''ל: לא שמיע לי, כלומר לא סבירא לי. </b></span><br /><br />מה בדיוק ענה אמימר? מה המילים שהוא הוציא מפיו?<br />ובמילים אחרות: האם המילים &quot;כלומר לא סבירא לי&quot; לא יצאו מפיו של אמימר?","146","","4636","True","True","False","","992","77.127.123.20","0","0","חולין|נג ע&quot;א",""),new Message("12929","12927","זו פרשנות התלמוד","18/08/11 15:46","יח אב","תשע&quot;א","15:46","דוד כוכב","לא שמיע לי = לא משמע לי כך.<br /><br />ובמקומות אחרים הפרשנים הם שביארו לשון דומה לזו:<br />במסכת נדה דף נב ע&quot;ב: &quot;כלכול זה - איני יודע מהו&quot;.<br />רש&quot;י: &quot;איני יודע מהו - כלומר לא סבירא לי&quot;.<br />רשב&quot;ם מסכת בבא בתרא דף פב ע&quot;ב: &quot;אנא לא ידענא - כלומר לא סבירא לי&quot;.","125","","4636","True","True","False","","124","31.44.141.114","0","12927","חולין|נג ע&quot;א",""),new Message("12937","12927","עוד בענין זה","18/08/11 21:52","יח אב","תשע&quot;א","21:52","הראל","ראה <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=13712'>במאמרו של הרב שמשי</a> בסעיף 6 שליקט בקצרה דעות שונות. <br /><br /><br />וראה מה שהבאתי <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=2627'>כאן</a> בעבר (בחלק השני של ההודעה).<br />[וכתוספת לאמור שם: במאמר המוזכר שם, עמד א' כהן על כך שיש &quot;כלומר&quot; שמתפקד כטעם/נימוק ולא כפירוש, היינו שבא לפרש את מגמת התופעה (כמו &quot;ללמדך&quot;), ויש &quot;כלומר&quot; שכוונתו שזה פירוש.<br />ולאור בחינת המקורות השונים בחז&quot;ל העלה שם השערה שה&quot;כלומר&quot; הקדום מתפקד כאפשרות הראשונה, וה&quot;כלומר&quot; המאוחר מתפקד כאפשרות השניה.]","46","","4636","True","True","False","","318","77.127.123.20","0","12927","חולין|נג ע&quot;א",""),new Message("12942","12937","הרחבת העניין","19/08/11 10:43","יט אב","תשע&quot;א","10:43","הראל","פרופ' אבינועם כהן שלח אלי את הדברים הבאים:<br /><br />הביטוי מופיע כ-10 פעמים, וכולם במקרים שונים, והשכיח ביותר הוא אצל רב אשי כשואל ואמימר כמשיב.<br /><br />הבעיות:<br /><br />א.  ה&quot;כלומר&quot; לא מתאים, כיון שלאורך כל התלמוד &quot;לא שמיע לי&quot; פירושו: לא הגיע לידיעתי,  לא שמעתי עד כה. <br />כגון: <br />[1] גיטין דף ז עמוד א <br />אמר רב אשי: אנא <span class='darkYellow'><b>לא שמיעא לי </b></span>הא דרבה בר בר חנה, <span class='darkYellow'><b>וקיימתיה </b></span>מסברא&quot;; <br />[2] שבת דף סא עמוד א <br />אמר ליה אביי: דילמא רבי יוחנן הא מתניתא לא הוה שמיע ליה? ואי הוה שמיע ליה - הוה הדר ביה. ואי נמי שמיע ליה, וקסבר: אין הלכה כאותה משנה&quot;.  <br /><br />מדוע אפוא יאמר אמימר &quot;<span class='darkYellow'><b>כלומר </b></span>לא סבירא לי&quot; אם יכול היה לומר בפשטות: &quot;<span class='darkYellow'><b>ולא </b></span>סבירא לי&quot;? <br /><br />ב. בכמה מקומות יוצא שלמרות שאמר &quot;לא שמיע לי&quot; ידע גם ידע אודות ההלכה שכביכול לא שמע עליה (ראה במאמרי בתרביץ נג, תשמ&quot;ד, עמ' 468). גם שאלת רב אשי בכמה מקומות לאמימר &quot;הא דרב מאי&quot;, או &quot;הא דרב נחמן מאי&quot;, מעידה על כך שידע, וגם לשוונו: &quot;הלכתא&quot;, בפיהם של אמוראים בתלמוד מעידה ברוב המקרים שבא להכריע בין בני פלוגתא. ואכן השאלה מוזרה: מה פירוש שאלת רב אשי: מה תעשה עם דעת רב נחמן או עם דעת רב, הרי אמימר פשוט חלוק עליו, או סבור כבן הפלוגתא שלו! <br /><br />משמע שלפי המסורת שהיתה כבר בזמנם, ציפו ממנו לפסוק כרב (באיסורי) או כרב נחמן (בדיני) (ב&quot;ב יב ע&quot;ב), ולכן שאלו רב אשי: מה תעשה עם הכלל שהיה צריך לפסוק כמותם? בקיצור, השאלה הופנתה כלפי מי שפסק בניגוד למקובל, בניגוד לכללי הפסק, או נגד אמורא קדום (שנהגו שלא לחלוק עליו).<br /><br />אמימר חפץ היה <span class='darkYellow'><b>לעמוד על שלו </b></span>(אכן, מחקרים על אמימר מראים אצלו עצמאות הלכתית מיוחדת!) , ולכן שיערתי שבמקומות אלו, הוא נתן ל&quot;לא שמיע לי&quot; משמעות שונה, וענה בדרך מתחמקת: [כאילו] לא שמיע לי, היינו, פטור אותי מלהשיב על שאלתך.<br /><br />עורכי התלמוד הבינו שבמקומות אלו <span class='darkYellow'><b>בלבד </b></span>מובנו של הביטוי אינו כבכל מקום אחר בתלמוד, ולכן הוסיפו עבור הקורא: &quot;כלומר לא סבירא לי&quot; שהוא אכן הפירוש הנכון לפי כוונת אמימר.<br /><br />ומנין שלא אמימר עצמו הוסיף את ה&quot;כלומר ל&quot;ס לי&quot;? ראשית, אמימר נהג כבוד ברב. אילולא חשש לכבודו של רב היה אומר ישירות: &quot;הא דרב <span class='darkYellow'><b>לא סבירא לי</b></span>&quot; .<br /><br />אולי ניתן לדמות זאת לדרכם של אנשים ביחסי עבודה כיום: &quot;עשה כרצונך, אך דע לך שאני לא ראיתי ולא שמעתי&quot;.<br /> <br />שנית, וזו ראיה טובה יותר: <br />בתקופת המשנה והתלמוד משמעות ה&quot;כלומר&quot; היתה שונה מזו שבימינו. בכל הספרות התלמודית והמדרשית לא תמצא אלא כ-20 &quot;כלומר&quot; בפי תנאים או אמוראים. באף אחד מהם לא תמצא שזה פירוש הטכסט, <br />כגון: <br />[1] קהלת רבה (וילנא) פרשה ה <br />תני בשם <span class='darkYellow'><b>רבי מאיר</b></span> כשאדם בא לעולם ידיו הן קפוצות <span class='darkYellow'><b>כלומר </b></span>כל העולם כלו שלי הוא אני נוחלו וכשהוא נפטר מן העולם ידיו הן פשוטות <span class='darkYellow'><b>כלומר </b></span>לא נחלתי מן העוה&quot;ז כלום,  <br />[2] בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת תולדות פרשה סה <br />למה הוא מושלה בחזיר, אלא מה חזיר הזה בשעה שהוא רובץ הוא <span class='darkYellow'><b>מיפשט את טלפיו </b></span><span class='darkYellow'><b>כלומר </b></span>שאני טהור, כך מלכות הרשעה הזו גוזלת וחומסת נראת <span class='darkYellow'><b>כאילו </b></span>מצעת בימה. <br /> רואים שזהו אינו פירוש לטכסט הזקוק לביאור, אלא ביאור לתכליתה של תופעה איזושהי הידועה לכולם; זה אינו פשט אלא דרש על דרך הסימליות, והכלומר פירושו : כמו לומר, כאילו לומר, כאילו להודיע ברבים. (על מאפיינים נוספים של  ה&quot;כלומר הקדום&quot;, ראה מאמרי <span class='darkYellow'><b>במלאת</b></span>, כרך ב, תשמ&quot;ה)","46","","4635","True","True","False","","349","77.127.49.198","0","12927","חולין|נג ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82528);