var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=13024;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("13024","0","מה הסברה ל"כל יתר כנטול דמי"?","22/08/11 21:34","כב אב","תשע"א","21:34","שאינו יודע לשאול","","48","","4637","False","True","False","","1321","77.127.14.89","0","0","חולין|נח ע"ב",""),new Message("13025","13024","קידרא דבי שותפי","22/08/11 21:51","כב אב","תשע"א","21:51","המכריע","לא חמימא ולא קרירא.
כשיש שני איברים , אף אחד מהם אינו ממלא את תפקידו כראוי, זה פגם בתהליך היווצרותן.","199","","4637","True","True","False","","198","213.151.55.208","0","13024","חולין|נח ע"ב",""),new Message("13029","13024","יתר כנטול כלומר כחתוך ונקוב באותו מקום","23/08/11 00:16","כג אב","תשע"א","00:16","amdavid","וממילא נהיה טריפה - אם נקוב או חתוך באותו מקום עושה טריפה

ראה כאן (10 שורות מלמטה "ורמב"ן ז"ל כתב..")","175","","4636","True","True","False","","265","109.64.206.112","0","13024","חולין|נח ע"ב",""),new Message("13042","13024","למה צריכה להיות סברה?","23/08/11 09:42","כג אב","תשע"א","09:42","Almuaddib","יתכן שבעל הלכה זו מתאר את המציאות הפיזיולוגית של בעלי חיים כפי שהיא מוכרת - יתר כנטול דמי.","107","","4636","True","True","False","","195","81.218.141.168","0","13024","חולין|נח ע"ב",""),new Message("13094","13024","חידוש הרשב"א","24/08/11 13:54","כד אב","תשע"א","13:54","לומד","בשו"ת הרשב"א שדן לגבי טריפות והובא בקישור להלן
כתב הרשב"א בענין יתר כנטול "ועוד אני אומר שלא אמרו שהיתרת זו אינה חיה. אלא כך אמרו שכך קבל משה מסיני שהיתרת כנטול. וכל שאילו ינטל אינו חי שנים עשר חודש אפילו מעתה שלא נטל טריפה כאילו נטל. ואף על פי שהוא מרבה כחול ימים עם יתרונו". ולכאורה זו שיטה נוספת מלבד שיטת רש"י שעל ידי היתר נחשב כאילו ניטל אבר הדומה לו [ולכן בקנה מבית הכוסות לכרס הוי טריפה שהרי זה כניטל חלק ממערכת העיכול], ומלבד שיטת הרמב"ן שנחשב כנעקר ממקומו ועל ידי עקירתו נעשה נקב המטריף, ואילו לדברי הרשב"א אין כאן דבר המונע חיותו, אלא היא הלמ"מ שיחשב כנטול","193","","4635","True","True","False","","123","109.226.35.5","0","13024","חולין|נח ע"ב",""),new Message("13038","13029","מעניין מאוד, ישר כח","23/08/11 05:11","כג אב","תשע"א","05:11","דוד כוכב","","125","","4636","False","True","False","","121","31.44.128.212","0","13024","חולין|נח ע"ב",""),new Message("13098","13094","היכן המחלוקת?","24/08/11 14:19","כד אב","תשע"א","14:19","המכריע","בעניותי איני רואה כאן שום פלוגתא. רש"י לא נכנס לזה אם יכול לחיות או לא. רש"י רק הביא את גדר הדין שיתר כאילו נטול, שזה אומר שכל אבר שאילו יינטל דינו טריפה (לאפוקי טחול וכליות ודומיהן) כשהוא יתר הוא טריפה. הרמב"ן והרשב"א הגדירו קצת יותר אם זה כאילו חסר או כאילו ניקב וכדומה. אבל כל זה כאילו. והרשב"א הזה הוסיף לבאר דברים ברורים שזו גזיה"כ ואפילו יחיה. ונפ"מ למעשה שאם יהיה ספק יתר לא נוכל לברר זאת על ידי השהייתו יב חדש. ודוק.","199","","4635","True","True","False","","180","95.86.111.92","0","13024","חולין|נח ע"ב",""),new Message("13103","13098","דברי רש"י","24/08/11 14:29","כד אב","תשע"א","14:29","לומד","רש"י כתב בבאור ההאי גובתא היוצא במי כסי לכרס, שטעם הטריפות הוא מפני שנחשב כאילו ניטל אחד מבני המעים כנגדו

ומוכח שכל הטריפות היא משום שנחסר חלק אחר מבני המעים, ואילו לדעת הרמב"ן אין צריך לכך אלא מכיון שניטל הקנה הזה ניקבו בני המעים ודו"ק
והרמב"ן עצמו בד"ה וחסר דייק בדברי רש"י שאין הם כדבריו","193","","4635","True","True","False","","120","109.226.35.5","0","13024","חולין|נח ע"ב",""),new Message("13106","13103","כלומר","24/08/11 14:42","כד אב","תשע"א","14:42","המכריע","רש"י אינו כהרמב"ן בפרט מסויים. אבל גם רש"י וגם הרמב"ן מודים שזה רק כאילו ושהוא יכול לחיות והרשב"א הזה הוא השלמה לדברי שניהם ולא שיטה מחודשת.
אגב הרשב"א במקור כותב שזה או מדין נטול (כרש") או מדין ניקב ונפסק (תמצית הרמב"ו ושיטת עצמו במקום אחר).","199","","4635","True","True","False","","177","31.44.141.128","0","13024","חולין|נח ע"ב",""),new Message("13112","13106","קישור בנושא","24/08/11 15:33","כד אב","תשע"א","15:33","amdavid","דף יומיומי","175","","4635","True","True","False","","181","79.179.215.174","0","13024","חולין|נח ע"ב",""),new Message("13117","13106","[ללא נושא]","24/08/11 17:25","כד אב","תשע"א","17:25","לומד","מנין שלדברי רש"י והרמב"ן היא יכולה לחיות אדרבה ה"כאילו" הוא רק מפני שהאבר לא ניטל, אלא נידון כניטל, והרי היא כנקובה ממש שאינה יכולה לחיות, או שהיא כנטולת אבר חיוני שאינה יכולה לחיות","193","","4635","True","True","False","","120","109.226.35.5","0","13024","חולין|נח ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);