var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=13509;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","47"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","30"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","0")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("13509","0","סיום הסוגיא דדגים","01/09/11 23:41","ב אלול","תשע&quot;א","23:41","המכריע","א.דבי ר' ישמעאל תנא וכו'. לרש&quot;י אין פלוגתא לדינא ביניהם, אלא לתנא דבי רב ילפינן מכופו&quot;כ ואעפ&quot;כ בעי' תאכלו למעט בורות להיתירא, ולתנא דבי רי&quot;ש אילו היה זה בכלל ופרט היינו מגיעים לדין זה אף בלא תאכלו ורק משום דילפי' בריבוי  ומיעוט צריכים לתאכלו כדי להתיר בורות. אמנם לתוס' יש כאן פלוגתא לדינא בחריצין המושכין מים ואינם עצורים אבל מאידך גם אינן נובעין, לתנא דבי רב שרי לדבי רי&quot;ש אסור. ועי' בשו&quot;ע דיש אוסרין ויש מתירין.<br /><br />ב. אי הכי במנא נמי. נראה כוונת הגמ' למקרה זה של ר' הונא דאי הכי אף אם סינן ביום וראה שלא פירשה למעלה מציבי וחזרה, עדיין נחוש שבכלי פירשה, דאי כוונת הגמ' ל&quot;מים שבכלים&quot; שהוזכרו על  ידי תנאים לעיל, א&quot;כ מאי אולמיה דבורות טפי מכלים, דמייתי ראיה מבורות על כלים, והא היא היא.<br /><br />ג. תניא דמסייע לך.לכ' ר&quot;ה מחדש את האיסור בפירש, וברייתא דייקא את ההיתר בלא סינן. לכ' היה לו להביא את הברייתא בלי הדיוק. ואולי ר' הונא עצמו הוא זה שענה היינו רביתיה ולזה מייתי ראיה מברייתא, דלא סיננן אפי' פירשו לדפנא דמנא שרי.<br /><br />ד. (סז:) הא באילנא גופא. לכאורה הסברא בזה דאף החולקין על שמואל וס&quot;ל דבתוך הפרי המחובר אין זה נחשב על הארץ, אבל בתוך הגזע המחובר כן נחשב על הארץ. ויל&quot;ע.<br /><br />ה. הדרנים שבבהמה. יל&quot;ע האם להסברו של רבינא הדרנים בסופו של דבר אסורין משום אבר מן החי או מדין תולעים. ואכמ&quot;ל.<br /><br />ו. הולך על גחון וכו'. לכ' תינח נחש ושלשול צריכים קרא לאסור, דאינם ממין בהמה וחיה ועוף ושרצים ואם לא נאסור הרי הן מותרים, אבל עקרב וחיפושית ונדל הריהן שרץ הארץ ומאי ס&quot;ד להתירן.<br /><br />ז. לויתן דג טהור. כבא העירו דאין זה לויתן שלנו דההוא חלק לגמרי ללא קשקשים. ובכלל יש לדון האם מכיון שהוא יונק ונושם אויר כחיות יבשה, האם בכל זאת הוא דג מבחינה הלכתית שניתר בקשקשת או מי יודע, אולי במעלי גרה ומפריס פרסה. וכמובן דמסתבר דבהלכה הוא נחשב דג ללא התחשבות במיון המקובל היום.<br />אבל עדיין צ&quot;ב דאם הנידון הוא על הלויתן הגנוז לצדיקים, וכי ס&quot;ד דהאוכל על שולחן הקב&quot;ה צריך &quot;הכשר&quot; ולשם מה הדיון אם הוא טהור.","199","","4623","True","True","False","","1003","212.76.96.60","0","0","חולין|סז ע&quot;א",""),new Message("13511","13509","ג. ברבינו גרשום, ז. במהרש&quot;א","02/09/11 00:09","ג אלול","תשע&quot;א","00:09","amdavid","ובערוך (מובא על הדף) דס&quot;ד שיוקש לנחש דכתיב לויתן נחש בריח","175","","4622","True","True","False","","172","79.181.198.154","0","13509","חולין|סז ע&quot;א",""),new Message("13512","13509","ה. למה שיאסרו מדין תולעים","02/09/11 00:24","ג אלול","תשע&quot;א","00:24","amdavid","מפשט הגמרא רש&quot;י ותוס' משמע שהדיון רק מצד איבר מן החי","175","","4622","True","True","False","","163","79.181.198.154","0","13509","חולין|סז ע&quot;א",""),new Message("13514","13509","ז. לויתן - לדעת הירושלמי דג טמא","02/09/11 01:09","ג אלול","תשע&quot;א","01:09","amdavid","וזו מחלוקת הבבלי עם הירושלמי<br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=2864878&forum_id=13043'>ויש שמסבירים</a> שיש אחד טהור ויש אחד טמא, וזה לעומת זה עשה האלוקים והם התנינים הגדולים המוזכרים בבראשית..<br /><br />הנסתרות לה' אלוקינו ו'כבוד אלהים הסתר דבר וכבוד מלכים חקור דבר'","175","","4622","True","True","False","","180","79.181.198.154","0","13509","חולין|סז ע&quot;א",""),new Message("13516","13509","ו. שרץ הארץ - איזה?","02/09/11 01:50","ג אלול","תשע&quot;א","01:50","amdavid","אם מהפסוק ויקרא יא כט-ל <br />&quot;וזה לכם הטמא בשרץ השרץ על הארץ החלד והעכבר והצב למינהו&quot; וכו'<br />הרי הם שמונת השרצים ותו לא, <br /><br />ואם מהפסוק ויקרא יא מא-מג<br />&quot;וְכָל-הַשֶּׁרֶץ, הַשֹּׁרֵץ עַל-הָאָרֶץ--שֶׁקֶץ הוּא, לֹא יֵאָכֵל.  מב כֹּל הוֹלֵךְ עַל-גָּחוֹן וְכֹל הוֹלֵךְ עַל-אַרְבַּע, עַד כָּל-מַרְבֵּה רַגְלַיִם, לְכָל-הַשֶּׁרֶץ, הַשֹּׁרֵץ עַל-הָאָרֶץ--לֹא תֹאכְלוּם, כִּי-שֶׁקֶץ הֵם.  מג אַל-תְּשַׁקְּצוּ, אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם, בְּכָל-הַשֶּׁרֶץ, הַשֹּׁרֵץ; וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם, וְנִטְמֵתֶם בָּם&quot;<br />הוא גופא עוסק בהן <b>ומפה איסורן</b>","175","","4622","True","True","False","","196","79.181.198.154","0","13509","חולין|סז ע&quot;א",""),new Message("13523","13509","דיונים בדברי א.מ. דוד","02/09/11 11:14","ג אלול","תשע&quot;א","11:14","המכריע","לאות ב. ראיתי <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/Data/UploadedFiles/DY_Item/13818-sFile.pdf'>בעלון מראי מקומות</a> שהחזו&quot;א שואל זאת, ומיישב על פי דרכו באופן מורכב, ודומני שיש מקום לתירוצי הפשוט.<br /><br />לאות ג. לא הבנתי מה מצאת בר' גרשום. זה בדיוק מה שקשה לי לפי ר' גרשום וכן הפשט הפשוט למה הגמרא מדייקת מהברייתא הא לא סיננן, הרי הברייתא עצמה ללא הדיוק היא הראיה לר' הונא. אבל בזכותך נתעוררתי לעיין בעלון החשוב מראי מקומות וראיתי שמביאים שהרי&quot;ף כנראה לא גרס את זה באמת, ועי&quot;ש בשם תו&quot;ח. והחזו&quot;א פי' כעין דבריי דזו ראיה להיינו רביתיה.<br /><br />לאות ה'. יישר כח למראה המקום החשוב שהראב&quot;ן ונכדו פירשו דזה משום אמה&quot;ח והחזו&quot;א (כנראה לא ראם, יל&quot;ע בו) מסתבר לו דהיינו מדין שרצים.<br /><br />לאות ז. לא הבנתי מה מסייע הערוך. הוא רק נותן איזה הו&quot;א מדוע לויתן יהא אסור, אבל השאלה במקומה עומדת מה ס&quot;ד דיאכיל קוב&quot;ה דברים אסורים. ואמנם המהרש&quot;א שואל זאת, ומשמע ממנו שכוונתו ליישב דס&quot;ד שהלויתן שייתן הקב&quot;ה הוא מין עוף ולכן הא טהור למרות שאין לו סנפיר וקשקשת, ולפ&quot;ז שאר לויתן שאינם עוף באמת ייתכן דאסורים, והקמ&quot;ל דהוא כן דג ובכל זאת טהור לפי שיש לו סנפיר וכו'. וכמד' דעדיין צ&quot;ב דאת מה שיתן הקב&quot;ה נאכל בהסתמך על ההכשר של הקב&quot;ה, והלויתן הבא לפנינו היום, אם עינינו הרואות דאין לו קשקשת, לא נוכל לאוכלו, ולשם מה הדרשה דלויתן דג טהור. (בזכרוני שהרב גלינסקי מספר שהחזון איש סיפר לו שרב אחד דיבר עימו על זה, ואמר לו מה אמר הרב ומה הוא עצמו אמר, אבל אני לא זוכר במדויק וזה נושא רגיש).<br /><br />ובשיטת הירושלמי, אכן לפי הפני משה אין כזה ירושלמי, והרידב&quot;ז על אתר דוחה להדיא את פי' הקרבן העדה. (הרב מבריסק כשהיו אומרין לו ראיה מהירושלמי, היה שואל מי אמר לך שזה הפשט בירושלמי, כשהיה השואל משיב למשל הפני משה, היה הרב אומר לו אז תגיד שיש לך ראיה מהפני משה, אל תגיד ראיה מירושלמי..)","199","","4622","True","True","False","","157","212.76.96.60","0","13509","חולין|סז ע&quot;א",""),new Message("13513","13512","ה. ואחרי העיון..","02/09/11 00:31","ג אלול","תשע&quot;א","00:31","amdavid","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/Data/UploadedFiles/DY_Item/13818-sFile.pdf'>מראה מקומות לעיון (סו-עב)</a> <br />אות כז (בעמוד 4)","175","","4622","True","True","False","","146","79.181.198.154","0","13509","חולין|סז ע&quot;א",""),new Message("13515","13514","על הירושלמי הנ&quot;ל","02/09/11 01:36","ג אלול","תשע&quot;א","01:36","amdavid","ראיתי שמאזכרים כך אך לא מצאתי מפורש בירושלמי שהוא טמא,<br />אלא <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=14141&st=%u05E9%u05D3%u05D2%20%u05D8%u05DE%u05D0'>זאת</a>  (בצד שמאל למעלה בקרבן העדה ד&quot;ה ומשני)<br /><br />א&quot;כ זו אינה מחלוקת מפורשת ומ&quot;מ לגבי לאכול ממנו (לאחר מיתתו) יהיה מותר לכו&quot;ע","175","","4622","True","True","False","","205","79.181.198.154","0","13509","חולין|סז ע&quot;א",""),new Message("13525","13514","לויתן זה דג ? חשבתי שזה יונק","02/09/11 13:23","ג אלול","תשע&quot;א","13:23","הודו_כי_טוב","","207","","4622","False","True","False","","167","46.117.14.249","0","13509","חולין|סז ע&quot;א",""),new Message("13540","13525","כל מיני החיות במים נקראים דגים","04/09/11 01:46","ה אלול","תשע&quot;א","01:46","דוד כוכב","גם חלזון למשל, בדברי רש&quot;י במסכת שבת דף עד ע&quot;ב:<br />&quot;צדי חלזון - לצבוע התכלת בדמו, והוא כמין דג קטן&quot;.","125","","4620","True","True","False","","115","212.76.111.6","0","13509","חולין|סז ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);