var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=14287;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","67"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("14287","0","בסוגיא דנחש וסימן","02/10/11 09:53","ד תשרי","תשע&quot;ב","09:53","המכריע","לפינתו של המכריע. מחוור רישא. (בדרך צחות. דף זה נזדמן ביום א' דר&quot;ה. ויש לרמוז בו, יתיב אמברא, המעבר בין השנה המסתיימת לנכנסת, מחוור רישא, לובן דחסד בריש שתא, נפל מיניה אסיק תרין, ירמוז למה שראו חכמים לחלק הראש לשנים).<br /><br />כמה הערות בסוגיא דנחש וסימן – א. אמר רב יומא טבא. נלמד ביו&quot;ט דר&quot;ה. והיה יו&quot;ט לו לפי שניצל הוא ובני ביתו מאיסור. ב. מש&quot;כ רש&quot;י סעודת רשות בתו לע&quot;ה, דוגמא בעלמא, אבל רב חנן חתניה דרב לא היה ע&quot;ה. ועכ&quot;פ לא היתה כעת שעת נישואין. ג. שמואל בדיק בספרא, לא נתפרש. לכ' הייינו פתח לראות מה נזדמן לו, וכמדומה שמצינו כן בגמרא. ד. אליעזר עבד אברהם. אברהם נזכר באריכות בקריאת התורה . ה. אע&quot;פ שאין נחש יש סימן. נלמד בריש שתא יומא דסימנא.<br /><br />לפסקי רש&quot;י. ד&quot;ה רב הונא. פסק דבשר שנתעלם מן העין מותר, דלא כרב.","199","","4596","True","True","False","","945","212.179.87.180","0","0","חולין|צה ע&quot;ב",""),new Message("14292","14287","שמואל בדיק בספרא","02/10/11 21:10","ד תשרי","תשע&quot;ב","21:10","דוד כוכב","מקור לגורל הגר&quot;א, וב&quot;אגרות הקודש&quot;.<br /><br />פעם ראיתי על השולחן בבית מדרש ספר אגרות קודש. פתחתי לראות כיצד יש בו ממש, יצא בענין הרחקה מעניני ניחושים וכדומה.<br />עכשיו אני בבעיה, ממ&quot;נ.","125","","4596","True","True","False","","271","95.86.105.71","0","14287","חולין|צה ע&quot;ב",""),new Message("14480","14287","הגרעק&quot;א מציין לרד&quot;ק","09/10/11 08:13","יא תשרי","תשע&quot;ב","08:13","מתפעל","בשמואל א' י&quot;ד<br /><br />יש לו שם אריכות לבאר שגם אליעזר וגם יהונתן לא עשו נחש אלא סימן כשם שרב ושמואל ורבי יוחנן עשו לעצמם סימנים.<br /><br />אמנם לא הבנתי ברור מה המודד מתי זה רק סימן ומותר ומתי זה נחש ואסור.<br /><br />בפשטות מהגמרא היה ניתן ללמוד שנחש זה כאשר האדם אכן תולה את פעולותיו על פי הסימן שיקרה. וסימן זה רק כשלא מחליט בדעתו ללכת לפי הסימן בדוקא. סתם רוצה לקבל חיזוק להחלטתו אבל גם אם הסימן לא יעלה יפה, לא בהכרח ישמע לסימן ולכן זה לא נחש.","148","","4589","True","True","False","","232","94.188.248.70","0","14287","חולין|צה ע&quot;ב",""),new Message("14294","14292","האם זכור לך","02/10/11 21:17","ד תשרי","תשע&quot;ב","21:17","המכריע","או למי מהלומדים כאן, היכן מצינו בש&quot;ס בדיקה כזו שחיפשו בספר ונהגו לפי מה שנזדמן, כמו שמצינו פעמים רבות שאמרו לינוקא אקרי לי פסוקך.","199","","4596","True","True","False","","235","212.179.87.180","0","14287","חולין|צה ע&quot;ב",""),new Message("14297","14294","מעט דומה","02/10/11 21:27","ד תשרי","תשע&quot;ב","21:27","דוד כוכב","חוץ מהמפורש כאן בשמואל.<br /><br />מעט דומה לזה:<br /><br />במסכת ברכות דף נו ע&quot;א <br />&quot;בהדי דקא סליק נפל סיפרא מיניה, אשכחיה רבא וחזא דהוה כתיב ביה: כל החלומות הולכין אחר הפה&quot;.<br /><br />ושם: &quot;וא&quot;ו דפטר חמור ודאי גהיט מתפילך&quot;.<br /><br />ובמסכת שבת דף קמז ע&quot;ב:<br />&quot;קם למיקרי בספרא, בעא למיקרא (שמות יב) החדש הזה לכם, אמר: החרש היה לבם&quot;.","125","","4596","True","True","False","","168","95.86.105.71","0","14287","חולין|צה ע&quot;ב",""),new Message("14298","14294","ובמסכת גיטין דף נו ע&quot;א","02/10/11 21:34","ד תשרי","תשע&quot;ב","21:34","דוד כוכב","<span class='bordeaux'><b>כי קאתי, שדא גירא למזרח אתא נפל בירושלים, למערב - אתא נפל בירושלים, לארבע רוחות השמים - אתא נפל בירושלים.</b></span><br />ורק אח&quot;כ מיד:<br /><span class='bordeaux'><b>א&quot;ל לינוקא: פסוק לי פסוקיך, אמר ליה: (יחזקאל כה) ונתתי את נקמתי באדום ביד עמי ישראל וגו'.</b></span>","125","","4596","True","True","False","","127","95.86.105.71","0","14287","חולין|צה ע&quot;ב",""),new Message("23155","14294","בחלוף שנה תמימה מיום ליום ומחודש לחודש","20/09/12 11:02","ד תשרי","תשע&quot;ג","11:02","כדי","מרן החיד&quot;א בשיורי ברכה (יו&quot;ד סי' קעט ס&quot;ק ו) העיד שכך המנהג והביא לזה סמך ממדרש, וז&quot;ל:<br /><br />כתב מהריק&quot;ש לעיל על דין ד', נ&quot;ל דלכ&quot;ע מותר לפתוח בתורה לראות הפסוק העולה, כי היא חיינו, וכמו שמצינו ביאשיה (יומא נב:) שעשה מעשה על שמצא ספר תורה גלול באותו פסוק, וכן עמא דבר. עכ&quot;ל.<br />והנה אמרו בילקוט משלי סימן רי&quot;ט, אם בקשת ליטול עצה מן התורה הוי נוטל. וכן בדוד הוא אומר בפקודך אשיחה. עכ&quot;ל. ומשמע דליטול עצה מן התורה אפשר דבכלל הוי הא לפתוח בתורה לראות פסוק המזדמן. ומצאתי בקונטריס כתיבת יד להרב מהר&quot;ר אליהו הכהן ז&quot;ל (בעל שבט מוסר וכו') שכתב וז&quot;ל, קבלתי מרבותי כשהיו רוצים לעשות איזה דבר והיו מסופקים אם לעשותו אם לאו, היו נוטלים חומש או ארבעה ועשרים, והיו פותחים אותו ורואים בראש הדף מה פסוק היה מוצא, וכפי מה שמראה היו עושים, ונמצא שהיו מתיעצים עם התורה כדת מה לעשות בכל עניניהם, וזה עצמו רומז מאמרם ז&quot;ל ליטול עצה מן התורה, דמורה התר לעשות כך, ואין זה בכלל משתמש בתורה. עכ&quot;ל. ועוד אפשר דרז&quot;ל הורו בזה דהגם שאמרו בספריה אין שואלים בגורלות, דכתיב (תהלים יח, יג) תמים תהיה, כגון זו שרי. ודוק הטב. עכ&quot;ל השיו&quot;ב.<br /><br /><br />ובשו&quot;ת חיים שאל ח&quot;ב (סי' לח אות מא), הביא בקצרה מה שכתב בשיו&quot;ב, והוסיף:<br /><br />ואחר זמן ראיתי בספר מעשה רקח בתחילתו בחידושי הראשונים ושם נאמר משם הרמב&quot;ם שאין ראוי לפתוח חומש על דרך גורלות הגוים, וש&quot;ץ שעשה זה אין לבטלו ממינויו ולא להכותו. עכ&quot;ל. וכאשר ירדוף הקורא יסבור שהוא נגד דברי הגדולים הנזכרים. אמנם נראה דמ&quot;ש הרמב&quot;ם הוא על ש&quot;ץ שחוזר על הבתים ועושה גורל לנשים והאנשים הנגשים כדרך הגוי שמחזרין על הפתחים בדפין ועושין גורל ובמציאות זה כתב הרמב&quot;ם שהוא אסור. ואולם הרוצה לימלך בתורה בינו לבין עצמו מותר. ודמי למאי דאמרינן בכמה דוכתי שהיו הראשונים אומרים לתנוק פסוק לי פסוקך. והכי חזינא לרבנן קשישאי שפותחים הספר בצר להם כמו גורל. ע&quot;כ.","249","","4242","True","True","False","","295","79.177.235.69","0","14287","חולין|צה ע&quot;ב",""),new Message("14313","14297","לא קשור","03/10/11 10:45","ה תשרי","תשע&quot;ב","10:45","המכריע","סיפרא דנפל לאו  בהכרח ספר קדוש היה, ועכ&quot;פ במקרה נפתח ולא פתחוהו לשם בדיקה. ואו דפטר חמור,מה קשור בכלל, על פי חלום שיער בר הדיא שכך קורה בתפיליו של רבא, כנראה לא ירדתי לסוף דעתך בזה.<br />וכן עובדא דראב&quot;ע מספרים איך נשתכח תלמודו ונוכחו בכך כשבא לקרוא. יש שרוצים  שם לפרש שלא לחינם יצא החרש היה לבם להורות על טמטום הלב לפורשים מן התורה. אבל עדייו זה לא זה.<br />וכן בהודעה הבאה אפרט בנפרד.","199","","4595","True","True","False","","213","212.179.87.180","0","14287","חולין|צה ע&quot;ב",""),new Message("14314","14298","גם זה לא קשור","03/10/11 10:48","ה תשרי","תשע&quot;ב","10:48","המכריע","פסוק לי פסוקך יש הרבה מאד. מחפשים אנו בש&quot;ס עובדה שאירעה עם יהודי שהביט בספר בתור סימן לדעת מה יעשה ישראל, כנאמר כאן על שמואל. וכל זה איננו שווה לי. אם זה כל מה שיש - הרי שאין. אבל אני דומני שיש כן, אלא שאימת הדין ולחץ ימי הסיכוי לבינונים עם עוד כמה טירדות המה בעוכריי כעת.","199","","4595","True","True","False","","170","212.179.87.180","0","14287","חולין|צה ע&quot;ב",""),new Message("14319","14313","רק מעט דומה","03/10/11 12:05","ה תשרי","תשע&quot;ב","12:05","דוד כוכב","כפי שכתבתי, אלו אכן רק ענינים דומים.<br />א. ספר נפתח, וראה זה פלא - בדיוק במיקום הרלוונטי.<br />ב. שינוי בכיתוב - במיקום המביע עניין רלוונטי.<br />ג. קרא בספר - ובדיוק במקום שמורה על מצבו העגום - החרשות הנובעת מהעדר חידוש.<br />ד. ניחוש בזריקת חץ - והפעם לא בספר שהוא בעל מילים ומשמעות - ואעפ&quot;כ מורה על הכיוון הנכון.<br /><br />ההמשך - 'פסוק לי פסוקך' כמנהג רבי יוחנן, מופיע הרבה מאוד בחז&quot;ל ולגבי דורות רבים, כבר ממרדכי. ואגב כמעט תמיד פסקו פסוק בנ&quot;ך, כשיטת הרמב&quot;ם והשו&quot;ע שמלמדים בת&quot;ת תורה שבכתב כולה. ודברי רבא במסכת קידושין דף ל ע&quot;א: &quot;מקרא - זו תורה&quot; באו לשלול את ההבנה שמקרא זו קריאת הא&quot;ב.<br /><br />גורל הגר&quot;א מוזכר בשו&quot;ת הרמב&quot;ם סימן קעב:<br />&quot;שאלה: ויורנו בדבר מי שפותח בספרי תורה &lt;יותר מדויק בחומשים, וידר&gt; על דרך הגורל, האם זה מותר אם לאו, ביחוד מאחר שאותו האיש שליח צבור והוא בא אל גויים וערלים &lt;ר&quot;ל מוסלמים ונוצרים&gt; לפתוח להם ולהטיל להם (גורל) ונתפרסם בזה אצלם. ולפעמים יצאה מזה תועלת. האם זה מותר לו? ואין עליו בזה בושה ואין לצבור עליו תרעומת ולא חלול השם. והאם יוסר בגלל זה ממינויו אם לאו? יורנו הדרתו הקדושה ושכרו כפול מ&quot;ה. <br />התשובה: מונעים אותו מלעשות כך לגוים, לפי שבזה חילול &lt;[עי' ה' עכו&quot;ם פי&quot;א ה&quot;ה שמן הדין מותר לשאול לתינוק איזה פסוק אתה לומד דרך גורל, ועי' קטע האגרת מן הגניזה אצל מאן ח&quot;ב ע' ש&quot;ז שורה י&quot;ד: וראיתי בספר תורה ויצא מזלי רע שאיני נצלחת וכו', פ&quot;ן]&gt; אבל לא יוסר (ממינויו) ולא ייענש. וכתב משה&quot;. <br /><br />משמעות דבריו לכאורה שאין מונעים לעשות כך ליהודים.","125","","4595","True","True","False","","358","95.86.105.71","0","14287","חולין|צה ע&quot;ב",""),new Message("14532","14480","גם אני לא זוכר שימוש בספר לשם כך","10/10/11 01:52","יב תשרי","תשע&quot;ב","01:52","איתן","הספר שנפל בברכות נ&quot;ו הוא ספרו של בר הדיא פותר החלומות.<br />אני לא זוכר במקורות שימוש בספר, וכמובן &quot;לא זוכר&quot;, כמו &quot;לא ראיתי&quot; - אינו ראיה,  אלא רק &quot;פסוק לי פסוקך&quot;.","123","","4588","True","True","False","","185","213.151.54.144","0","14287","חולין|צה ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);