var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=14353;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","33")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("14353","0","ישראל אומרים שירה","04/10/11 15:51","ו תשרי","תשע"ב","15:51","מתפעל",""שישראל אומרים שירה בכל שעה ומלאכי השרת אין אומרים שירה אלא פעם אחת ביום ".

מה הכוונה שאנחנו אומרים שירה בכל שעה?","148","","4591","True","True","False","","876","94.188.248.70","0","0","חולין|צא ע"ב",""),new Message("14354","14353","'אלוהים' - דיינים","04/10/11 15:55","ו תשרי","תשע"ב","15:55","מתפעל",""כי שרית [עם אלהים ועם אנשים] אמר רבה רמז רמז לו שעתידים שני שרים לצאת ממנו ראש גולה שבבבל ונשיא שבארץ ישראל"

רש"י: "שרית עם אלהים. נשיא שבארץ ישראל שסמוכים הם ונקראים אלהים עד האלהים יבא דבר שניהם (שמות כב) ועם אנשים ראש הגולה".

קצת פלא שרש"י הלך לפסוק הזה ולא הביא פסוק קודם, גם הוא מדבר על דיינים: "ונקרב בעל הבית אל האלוהים".

ושאלה: האם באמת המילה 'אלוהים' בשני פסוקים אלו נחשבת חול ולא קודש?","148","","4591","True","True","False","","618","94.188.248.70","0","14353","חולין|צא ע"ב",""),new Message("14356","14353","שירה","04/10/11 16:15","ו תשרי","תשע"ב","16:15","המכריע","יכולים לומר בכל שעה אבל מלאכים מוגבלים לזמן אחד קבוע. והם גם באמת אומרים מאה ברכות ועוד.","199","","4591","True","True","False","","157","212.179.87.180","0","14353","חולין|צא ע"ב",""),new Message("14358","14354","אלוקים","04/10/11 16:17","ו תשרי","תשע"ב","16:17","המכריע","בכתיבת סת"ם זה חול.
עם זאת, יש נוהגים לומר אלוקים בשעת הלימוד, מכיון שהטעם שנקראים דיינים אלהים י"א מפני שאלוקים ניצב בעדתם. (מובן שהפשט הפשוט זה שאל' זה שר ושופט כמו נתתיך אל' לפרעה).","199","","4591","True","True","False","","186","212.179.87.180","0","14353","חולין|צא ע"ב",""),new Message("14361","14354","אמנם","04/10/11 16:45","ו תשרי","תשע"ב","16:45","דוד כוכב","במסכת סנהדרין דף נו ע"ב הוזכר הפסוק הראשון:
"אלהים זו דינין - דכתיב (שמות כ"ב) ונקרב בעל הבית אל האלהים".

אבל בפסוק "עד האלהים יבא דבר שניהם" מבואר יותר שמדובר בדיינים. כי לולא פסוק זה היינו עלולים לפרש את הפסוק "ונקרב בעל הבית אל האלהים אם לא שלח ידו" - העוסק בשבועה, שנשבע לפני ה', בבית הכנסת, אך ללא דיינים.

שמות אלו הם חול.","125","","4591","True","True","False","","146","95.86.118.224","0","14353","חולין|צא ע"ב",""),new Message("14363","14356","איזו שירה","04/10/11 20:16","ו תשרי","תשע"ב","20:16","מתפעל","יכולים לומר כל שעה?

חשבתי אולי שהכוונה שאחד יושב בזכרון משה או באיצקוביץ ועונה בקדושה של כל מנין קדוש קדוש.
או שאולי הכוונה שיום אחד אתה מתפלל וותיקין ואומר את הקדוש בשעה מוקדמת, ויום אחד אתה קם קצת יותר מאוחר ואומר את הקדושה בשעה יותר מאוחרת. לנו אין זמן קבוע.","148","","4591","True","True","False","","215","213.151.61.189","0","14353","חולין|צא ע"ב",""),new Message("14364","14363","לשון סדר רב עמרם גאון","04/10/11 21:59","ו תשרי","תשע"ב","21:59","דוד כוכב","שישראל אומרים שירה בכל שעה שירצו.

והובא באוצר המדרשים.","125","","4591","True","True","False","","115","95.86.118.224","0","14353","חולין|צא ע"ב",""),new Message("14368","14364","יישר כח - אבל מה הכוונה?","05/10/11 08:41","ז תשרי","תשע"ב","08:41","מתפעל","איזה שירה? אז ישיר משה? האזינו? קדוש קדוש?
האם כל תפילה נקראת שירה?

ובכלל, המלאכים שאומרים קדוש קדוש, למה זה נקרא שירה?

מה הופך טקסט לשירה?","148","","4590","True","True","False","","198","94.188.248.70","0","14353","חולין|צא ע"ב",""),new Message("14369","14368","משמעות שיר","05/10/11 10:13","ז תשרי","תשע"ב","10:13","דוד כוכב","הרש"ר הירש בתחילת שירת הים מפרש ששיר הוא החצנה של מחשבות ורגשות שהתעוררו בלב פנימה, הבעה נלהבת חיצונית המגלה את שבליבו של האדם.

יתכן ששיר הוא חרוז.
הן חרוזים של מחרוזת - תכשיט, הנקרא גם כן שיר - במסכת שבת פרק ה משנה א: בַּמֶּה בְּהֵמָה יוֹצְאָה וּבַמָּה אֵינָהּ יוֹצְאָה. יוֹצֵא הַגָּמָל בְּאַפְסָר... וְסוּס בְּשֵׁיר, וְכָל בַּעֲלֵי הַשֵּׁיר יוֹצְאִים בַּשֵּׁיר וְנִמְשָׁכִים בַּשֵּׁיר.
והן חרוזים של שיר - פיוט.","125","","4590","True","True","False","","157","95.86.118.224","0","14353","חולין|צא ע"ב",""),new Message("14373","14369","בא נשאל כך","05/10/11 11:49","ז תשרי","תשע"ב","11:49","מתפעל","יבוא אדם וישיר לקב"ה:
"הקב"ה אנחנו אוהבים אותך" טילללללם ננננם.
אז לכאורה הוא שר לקב"ה. נכון?
האם זאת כוונת הגמרא שאנחנו יכולים לשיר בכל עת?
אני הבנתי ששירה כאן לא בכללי, כאן בגמרא הכוונה בדוקא לקדוש קדוש קדוש ה' צבקות מלא כל הארץ כבודו. מה שהמלאכים שרים.
מה אתה אומר?","148","","4590","True","True","False","","237","94.188.248.70","0","14353","חולין|צא ע"ב",""),new Message("14385","14373","אז כך,","05/10/11 21:59","ז תשרי","תשע"ב","21:59","דוד כוכב","לכאורה פירש כדבריך בשו"ת חוות יאיר סימן רכה:
"ישראל אומרים שירה בכל שעה והכוונה דאם כבר התפללו ואמרו קדושה והלך יחיד לבה"כ אחר מצי למיהדר ולענות קדושה בהדייהו ואפילו טובא זימנא וכל היום".

אבל המשך אותה ברייתא שבגמרא:
"וישראל מזכירין את השם אחר שתי תיבות, שנאמר: (דברים ו') שמע ישראל ה' וגו', ומלאכי השרת אין מזכירין את השם אלא לאחר ג' תיבות".
ופירש רש"י:
"אחר שתי תיבות - שמע ישראל ה' וגו'.
ומלאכים אין מזכירים את השם - בשירתם עד לאחר שלש תיבות קדוש קדוש קדוש ה'".
ואם במלאכים מדובר פה בשירתם, גם ההשואה לישראל היא בשירתם, הוי אומר שגם קריאת שמע בכלל שירה היא.

ובשו"ת משנה הלכות חלק טז סימן יד פירש שמה שאומרים שירה בכל רגע היינו שמקיימים בכל רגע מצוות לא תעשה - שלא עוברים על איסורים, ונחשב הדבר כמו מצוות בפועל.

גם המהר"ל בחדושי אגדות למסכת חולין חלק רביעי עמוד קט ל, פירש "שירתם תמיד באין הפסק". כלומר בכל עת ממש, ולא בכל עת שירצו.

אבל גם לשון הילקוט שמעוני בפרשת ואתחנן רמז תתלו:
"שישראל אומרים שירה בכל עת ובכל שעה שירצו".
ולשון זו בדיוק נמצאת גם ברוקח,ובספר כד הקמח לרבינו בחיי.","125","","4590","True","True","False","","123","95.86.81.153","0","14353","חולין|צא ע"ב",""),new Message("14392","14385","יישר כח על המקורות","06/10/11 08:13","ח תשרי","תשע"ב","08:13","מתפעל","המשנה הלכות לא כל כך מובן. לקיים מצוות זה נקרא לומר שירה?


לגבי המהר"ל והילקוט, ניתן לומר שגם הם מדברים על אמירת קדושה, וזה באמת בכל עת שירצו עשרה לעמוד ולהתפלל, יכולים. אמנם בפשטות כוונתם לא על קדושה.
אולי כל תפילה או אמירת תהלים.","148","","4589","True","True","False","","192","94.188.248.70","0","14353","חולין|צא ע"ב",""),new Message("14395","14392","לעילוי נשמת המשנה הלכות","06/10/11 08:34","ח תשרי","תשע"ב","08:34","המכריע","שנמצאים כעת בימי האבילות עליו זצ"ל. הלא הוא הגאון רבי מנשה קליין (המכונה הקטן) אב"ד אונגוואר.","199","","4589","True","True","False","","154","212.179.87.180","0","14353","חולין|צא ע"ב",""),new Message("14399","14395","אכן אכן","06/10/11 12:11","ח תשרי","תשע"ב","12:11","דוד כוכב","גם בדעתי עלה לרגע לציין זאת.
הוא בעצמו היה חותם בכינוי "מנשה הקטן", קליין פירושו "קטן" בלשון אשכנז. בני משפחת קטן עִבְרְתּוּ את שמם שהיה קליין.
בשנים האחרונות הוא התגורר ברמות שבירושלים.","125","","4589","True","True","False","","113","95.86.81.153","0","14353","חולין|צא ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);