var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=14791;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","35"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("14791","0","דף קט"ו ע"ב עד אמצע העמוד הבא...","22/10/11 20:49","כד תשרי","תשע"ב","20:49","אליהו","ראשית- יישר כח גדול לכל הכותבים. אני משוטט פה כבר כמה שנים, אם כי לא כותב, אבל נהנה מהשיח פה ומכל האתר- חילכם לאוריתא.

התפלאתי שלא ראיתי התייחסות למהלך בקט"ו ע"ב על שלושה מלמדים וכדו', שלכאורה נוגד את ההגיון הפשוט, ואת דרך הלימוד המקובלת בכל שאר הש"ס.
למשל- א) יוצא שלימוד של שלושה מלמדים חזק יותר משל שניים, והרי בד"כ אם צריך יותר מלמדים, ההוכחה רעועה יותר.
ב) מה זה משנה כמה מלמדים יש? 2, 3, או 100, אם אני מוצא דוגמא אחת של דבר המותר באכילה ואסור בהנאה, ההוכחה מX מלמדים, ואפילו 100, אינה חזקה..
ג) בכלל לא היה לי- הגמ' אומרת שכאן אלו 3 מלמדים, ולא "במה הצד", אבל יש "במה הצד" ו"חזר הדין", אלא שבמקום להמשיך איתם, הביאו פס' שלישי.
ד) דבר נוסף שלא הבנתי- את ההגיון מתי להשתמש בפירכת "כל דהו", ומתי להשתמש ב"קולא וחומרא"..
(אח"כ הלכתי לעיין קצת בשוטנשטיין, נראה לי שכתב שגם הראשונים התקשו בזה, אך איני זוכר אם הביא תשובה ברורה)
אם יש למישהו סיכום בהיר ומדויק על הסוגיה- אשמח לראות..
תודה מראש, ושבוע טוב","57","","4573","True","True","False","","784","213.151.42.129","0","0","חולין|קטו ע"ב",""),new Message("14819","14791","אין מלמדים","23/10/11 11:06","כה תשרי","תשע"ב","11:06","המכריע","תשובה חלקית בינתיים, עד שיבוא אליהו (מקוצר פנאי וחיבור אינטרנט לקוי הפועל רק לעיתים מגוחמות).
(אגב. מלמדים זה במלעיל? ראה כרטיס הביקור..)

א-ב) אין מלמדים הכוונה מלמדים ההיפך. וההיגיון הוא. אילו התורה היתה רוצה שנלמד בנין אב מהפסוק האחד הרי אחד מספיק. מדוע גילתה זאת במקום שני ללמדך שאלו יוצאים מהכלל. כשהא כותבת זאת פעם שלישית, אמנם לפי ההגיון הנ"ל עדיין יש לומר שהכתובים הם יוצאים מהכלל ויש יוצא מהכלל שלישי ואין ברירה אלא לכותבו. אלא שכאן בא הערך של חזקה, כלומר דבר שנתקלת בו ג' פעמים סביר שהוא כלל ולא מקרה, וכלל זה גובר על המהלך הקודם. ובכל מקרה הכללים האלו נמסרו בסיני.

אם ראית אדם עושה מעשה שטות אחד זה יכול להיות עם הסבר. שנים עדיין יש שני הסברים. שלוש - יותר מסתבר שיש תירוץ אחד לכל השלושה, דהיינו שהוא שוטה מאשר לומר שיש שלושה תירוצים שונים. ולכן זה לא ענין של "זקיקות להוכחות".

ג) כאן לא היה אפשר לעשות חזר הדין עם כל השלושה, רק עם שנים, והשלישי הוא רק עוד מקור שבו אסור בהנאה, ולכן לא מהני פירכא כל דהו. שזה נמסר רק בבמה הצד של חזר הדין.

ד) לא ממש היגיון. כלל מסיני. ה"גדר" הוא; לימוד ממקום אחד הוא עוצמתי ולפורכו צריך קל או חומר. לימוד ממקורות משותפים חלוש יותר וסגי פירכא כל דהו.","199","","4572","True","True","False","","196","212.179.87.180","0","14791","חולין|קטו ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);