var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=14916;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("14916","0","בסוגיא דשוחט בהמה לעכו&quot;ם","26/10/11 02:43","כח תשרי","תשע&quot;ב","02:43","המכריע","א.צריכין מחשבה. לכ' צריך ביאור הא תינח טמאה לעכו&quot;ם דעכו&quot;ם יאכלנה הוי מחשבה, אבל עכו&quot;ם השוחט טהורה לישראל, נהי דמעשה השחיטה יש בו כח משום דמצינו שחיטה בטהורה, אבל הרי סוף סוף אסור הישראל לאכול משחיטת עכו&quot;ם ומה משמעות יש למחשבתו זו.<br /><br />ואגב כל ההיכי תימצי של דין זה אינה שכיחה במציאות כלל, שהרי בלאו הכי מיד תהפוך לנבילה בגמר הפירכוס, ותטמא טומאה חמורה, וכל הנפ&quot;מ הוא שבדקות אלו של הפירכוס יספיק לבוא עליו מים ממקום אחר, וגם לקבל טומאה משרץ ולחזור ולנגוע באוכלין. (וצריך שבאופן תיאורטי תהיה אפשרות להספיק לקוצצו לחתיכות שכולן פחותות מכזית קודם גמר הפירכוס כדלהלן).<br /><br />ב. סופו לטמא טומאה חמורה. ראה רש&quot;י שרמז ג' חומרות, השתא מטמא רק אוכלין וסופו לטמא גם אדם וכלים, השתא כביצה וסופו כזית, השתא מגע וסופו גם משא.<br /><br />ג. (קכא:) ומי אמר חזקיה. עי' רש&quot;י. וכוונתו שאין סתירה ישירה מדבריו, אלא שאם מסביר את הברייתא שמעמידה את המשנה הרי סבר את המשנה עצמה שאיננה מתה, וס&quot;ד דע&quot;כ חיה וא&quot;כ מדוע אמר שאין בה אבר מהחי.<br /><br />ד. דתני רב אושעיא וכו'. סדר הדינים. מנה כאן ישראל בטמאה וגוי בטהורה, ובכל אחת מהן מנה שנים ואחד ונחירה. וקצ&quot;ב מדוע לא חיבר אחד ונחירה, הרי דינם שוה ומאותו הטעם. ואח&quot;כ מביא עוד חילוק בין שחיטת ישראל לעכו&quot;ם, שגמר שחיטה ע&quot;י ישראל כשירה ולהיפך בעכו&quot;ם. ושוב מביא עצה טובה לרוצה לאכול כעין אבר מהחי. והראיה לר' יוחנן היא מהדין הראשון ממש (ישראל בטמאה בשנים, שאסור לגוי משום אבר מהחי) אלא שדרך הש&quot;ס להביא הברייתא בשלימותה.<br /> <br />ואגב יל&quot;ע אי חזקיה חלוק גם לענין  טומאת אבר מהחי כנבילה.<br /><br />ה. הרוצה לאכול מבהמה קודם שתצא נפשה. אי משום בריאות כדלהלן (וכן פירש&quot;י לג.) או שרוצה לטעום אבר מהחי בהיתר כעובדא דילתא (קט:). והכוונה שרוצה לאכול מאבר שנחתך קודם שיצאה נפשה, שהרי בסמוך מתירין לו לאכול רק אחר יציאת נפשה. ומ&quot;מ סגי לבריאות כה&quot;ג, וכן היינו ממש ענינו של אבר מהחי שנותר באיסורו גם לאחר מיתת הבהמה.<br /> <br />והא דשרי לעכו&quot;ם ולעיל אמרינן דאסור לבני נח, כבר ביאר רש&quot;י דהיינו דלעיל מיירי בטמאה או טהורה ששחטה עכו&quot;ם דאסור לישראל, אבל כאן בטהורה לישראל ומי איכא מידי, וזה דלא כר' אחא בר יעקב לעיל לג. <br /><br />ולכאורה מולחו משום שמכניסו לקדירה, וכ&quot;כ תוס' לג. אבל אם רוצה לאוכלה חיה א&quot;צ למליחה, וקצת רחוק שיספיק לבשל קודם יציאת הנפש, ועי' לג. דפירש&quot;י דלכן נקט בית השחיטה משום דשייך להספיק קודם שתצא נפשה דשם לא בעי הפשט, וא&quot;כ וכי לבשל יש זמן ולהפשיט לא. (אמנם זה י&quot;ל דיש זמן רק לבשל ולא להפשיט ולבשל). ואולי לכן כתבו התוס' שם צלי ודחקו לחדש דכה&quot;ג אף צלי בעי מליחה. ויל&quot;ע. (ואגב בזכרוני שיש בגמרא באיזה מקום דבשר מבית השחיטה משיב נפש וזכרוני כעת בכזיב).","199","","4573","True","True","False","","910","212.179.87.180","0","0","חולין|קכא ע&quot;א",""),new Message("14925","14916","לסעיף ג'","26/10/11 08:29","כח תשרי","תשע&quot;ב","08:29","יהודי_קדום","נ&quot;ל ליישב דלחזקיה הכא אין ספק ששפיר שחיט.<br />שהרי בכל זמן שמפרכסת ומסופקים אי שחיט שפיר או לא מעיקרא מוקמינן לה אחזקת איבר מן החי הכא (ג')  אין ספק ששפיר שחיט.","233","","4573","True","True","False","","125","79.176.232.19","0","14916","חולין|קכא ע&quot;א",""),new Message("14931","14916","לסיפא של ה.","26/10/11 08:52","כח תשרי","תשע&quot;ב","08:52","יהודי_קדום","אולי כוונתו לדף מו: &quot;... הוה חשיב ליה ורבי שמעון מטביל ליה דאף על גב דלאו בשר הוא קאכיל ליה משום בריאותא דקסבר נשמה תלויה בו כדקי''ל ברכות (דף מד:) כל נפש <b>משיב נפש </b>וכדאמרינן (לעיל דף לג.) הרוצה שיבריא חותך כזית בשר קודם שתצא נפשה...&quot; ?","233","","4573","True","True","False","","132","79.176.232.19","0","14916","חולין|קכא ע&quot;א",""),new Message("14933","14916","לסעיף א.","26/10/11 09:20","כח תשרי","תשע&quot;ב","09:20","יהודי_קדום","על  &quot;.אבל הרי סוף סוף אסור הישראל לאכול משחיטת עכו&quot;ם ומה משמעות יש למחשבתו זו.?&quot;  נראה לי ליישב שחשיבה זו אמנם לא מועילת לחשיבה כאוכלין ממש שהרי שחיטת עכו&quot;ם של טהורה לכ&quot;ע לא הויא אוכל <b>כמזון </b>לישראל אך הוי אוכלין <b>לקבל טומאה </b>בין שחיטה למיתה היינו כשמפרכסת .","233","","4573","True","True","False","","131","79.176.232.19","0","14916","חולין|קכא ע&quot;א",""),new Message("14934","14931","הזכרתני","26/10/11 09:27","כח תשרי","תשע&quot;ב","09:27","המכריע","לעיל מו. רש&quot;י מביא זאת בפירושו השני דהוי אכל כבד משום בריאותא, ורש&quot;י מקשר זאת לגמרא בברכות, ושולח להא דסוגיין דהרוצה שיבריא, רק דברי רש&quot;י קצת סתומים והיה מקום להבין דמביא מסוגיין רק שבשר שניטל בשעת פירכוס חשיב נפש משום שעדיין לא יצאה נפשה של הבהמה, אמנם המעיין בברכות מו שם מדובר להדיא על עונקא כלומר על בשר מבית הצוואר ומבואר שם משום דקרוב לנפש, וא&quot;כ כוונת רש&quot;י לפרש דנוטל מבית השחיטה בדוקא מפני שקרוב ללב ולמעיים כמו שפירש בברכות, וא&quot;כ זה באמת קצת סותר לפירושו בדף לג שענין הנטילה מבית השחיטה היא משום המהירות לאור זה שאין צורך בהפשט.<br /><br />עכ&quot;פ כוונתי היתה לסוגיא הזו בברכות, והתעצלתי קצת לחפשה.<br /><br />ובדרך אגב ארשה לעצמי לבקשך לבאר כוונתך בתירוצך על חזקיה, פשוט לא הבנתי מה אתה מתכוון.","199","","4573","True","True","False","","167","212.179.87.180","0","14916","חולין|קכא ע&quot;א",""),new Message("14935","14933","לא ניתן להפרדה","26/10/11 09:31","כח תשרי","תשע&quot;ב","09:31","המכריע","זה נחשב אוכל לקבל טומאה כי זה נחשב אוכל, ומדוע זה נחשב במקרה הזה אוכל, מפני שהגוי חשב בשעת שחיטתו את הטמאה להאכילה לישראל, וזו התימה מה משמעות למחשבת גוי להאכיל לישראל בזמן שהישראל לא יוכל &quot;להענות&quot; ולזרום עם מחשבה זו.<br />אולי באמת יש לבדוק מחדש את ההנחה, נניח שיחשוב להאכיל לפלוני ואינו יודע שפלוני אין  לו שיניים לאכול בשר, האם המחשבה לא תשווי אוכלא? אם כן אולי מדובר באופן שהגוי לא יודע שהישראל אסור לאכול משחיטתו ואתי שפיר.","199","","4573","True","True","False","","167","212.179.87.180","0","14916","חולין|קכא ע&quot;א",""),new Message("14936","14934","כוונתי בתשובה ל ג.","26/10/11 10:29","כח תשרי","תשע&quot;ב","10:29","יהודי_קדום","בשאלתו הוא מעמיד &quot;...<span class='bordeaux'><b>שאם </b></span>מסביר את הברייתא שמעמידה את המשנה הרי סבר את המשנה עצמה <b>שאיננה מתה</b>, וס&quot;ד דע&quot;כ <span class='lightYellow'><b>חיה </b></span>וא&quot;כ <b>מדוע אמר שאין בה אבר מהחי</b>.&quot;<br /><br />ההדגשות מפרשין את כיוון התפיסה שלי את השאלה &quot;מדוע אמר שאין בה אבר מהחי?&quot;.<br /><br />על כרחי אני חייב לקבוע שמדובר במפרכסת טהורה וגם <span class='lightYellow'><b>ששפיר נשחטה </b></span> ולכן מותרת לישראל בגמר שחיטה זו ולעכו&quot;ם רק בגמר מיתה ממש שלפני כן אסורה לב&quot;נ באמה&quot;ח.<br />והאי כרבי זירא:  &quot;יצתה מכלל חיה ולכלל מתה לא באת&quot;. <br />ועוד: מנטילת חתיכה מבית השחיטה ע&quot;י ישראל עוד כשמפרכסת  (בשוטף יפה יפה וכו' ואוכלה בגמר מיתה ממש) לא הוי לישראל אמה&quot;ח מה שאין כן לב&quot;נ וזאת לא אמרינן לגבי ישראל אא&quot;כ בידוע בוודאות שנשחטה שפיר .<br /><br />וצ&quot;ע נוסף.","233","","4573","True","True","False","","126","79.176.232.19","0","14916","חולין|קכא ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);