var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=15348;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","45"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","29")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("15348","0","דיני השילוח עצמו","16/11/11 01:04","יט חשון","תשע"ב","01:04","המכריע","א. רב יהודה אמר באגפיה וכו', עי' גירסאות שונות על הגיליון ובמהרש"ל ובמהרש"א. והשווה שבהן שר' יהודה גם מודה להאי דרשא דמשלחי רגל, דשילוח ברגל הוא, אלא דס"ל דכיון דעיקר הילוכה הוא על ידי כנפיה, היינו רגליה, וצריכה לילך בכנפיה דוקא למסק' רש"י. ויל"ע אי לא תלש כנפיה ושילחה באופן שיכולה היתה לילך בכנפיה אבל נתרחקה מתחת ידו ברגליה, האם לא קיים שילוח לר' יהודה, ואע"פ שלא ביטל דמאי הוה ליה למיעבד, מ"מ גם לא קיים.

ב. ההוא דגזינהו לגפה. פשוט שעשה כן כדי שיוכל לתופסה, וכיון דערום הוא לזלזל במצוה מתוך שחס על כאיסר זה נגדיה ר' יהדה מכת מרדות כדלהלן. והא דא"ל רבי גדפיה לכ' הוא פלא שבינתיים יבקעו הביצים ויפריחו האפרוחים ולא יהא בהם מצות שילוח ואם יהיו אחרים אין זה קשור לשילוח זה. ואולי אחר שנתחייב לשלח לרבנן אחר שעבר הלאו תישאר מצוה זו אף ללא קשר לביצים ואפרוחין ואפילו ימותו יהא מצווה לשלח האם. ולא מסתברא. ויל"ע.

ג. ההוא דאתא לקמיה דרבא וכו'. אמר לא ידע היינו אמר רבא בליבו לכן לא כתוב אמר ליה. ובסמוך פעמיים אמר ליה ושניהם רבא אע"ג דההוא גברא לא הפסיק ביניהם, מתחילה אמר ליה רבא דילמא חד ביעתא ושוב אמר ליה רבא מתניתין היא. אלא שבאמצע ההוא ענה הן, ולא נזכר בש"ס ולכן שב לומר אמר ליה. (אולי יש לפרש שההוא ענה האי ידעי לך, כלומר אכן ידעת נכון, ורבא אמר מתניתין היא. ודוחק). ונראה דדרך התימה להטיל אחת ולכן זה נרמז בשאלת השואל. וגם נראה קצת דזה עוף משובח ויקר שאינו יודע לעוף היטב וזה ענין המצודות של רבא.

ד. יציאת רובה. הציור משונה דאיך ישלח את האם במצב זה שמיעוט ביצה בגוף האם. וכנראה יחזיק בביצה היטב ויבריח את האם ותוך כדי מעופה תינתק ממנה הביצה. ועי' בסו"פ השואל פרטים נוספים בסוגיא זו שנשמטו כאן.

ה. אסור לזכות. לכ' קצ"ב הראיה דהרי ידענו האי קרא אלא דסברנו שתקח הכוונה לקיחה ממקומם אבל לזכות תחת האם לא אסרה תורה, ור' יהודה מחדש דתקח היינו גם זכיה (בקנין יד או באופן אחר כגון חצר לבעה"ב) ומאי מייתי ראיה שנאמר וכו'.

ו. אע"ג דנפל לחצירו. הב"ח הגיה ברש"י הגהה חשובה שלא עמדה האם "מעליה" במקום עליה. וכעי"ז באמת ברש"י בעמ' הבא. ולכן כתב רש"י ביצה אחרונה דשאר ביצים ודאי עמדה ביום או לחפש מזון וכדומה ואז זכה בחצרו ואין חיוב שילוח והוי גזל גמור, ורק בזו האחרונה לא זכה ועליה נאמר דאינה מזומן וחייבת בשילוח והגזל רק מפני דרכי שלום.

ז. פירות שובכו פירש"י אפרוחין או ביצים. כנראה מהא דלא נקט אפרוחים. אבל לפי ההו"א דאגבהינהו לאפרוחים אין זה שייך בביצים רק למסק' אגבהינהו לאם. ואדרבא למסק' זה נוגע רק לביצה אחרונה לפי מש"כ רש"י לעיל. או כמה ביצים שלא עמדה מעליהן עי"ש ברש"י בעמ' הבא.","199","","4548","True","True","False","","908","212.179.87.180","0","0","חולין|קמא ע"ב",""),new Message("15360","15348","בעלון מראי מקומות","16/11/11 08:16","יט חשון","תשע"ב","08:16","המכריע","כאן - לאות ב. מביאים שם שכן כתב ערוך השולחן שכבר נתחייב ולכן משלח אף שיגדלו בינתיים.","199","","4548","True","True","False","","132","212.179.87.180","0","15348","חולין|קמא ע"ב",""),new Message("15361","15348","ג. אכן בכתי"מ נוסף: 'א"ל אִין'.","16/11/11 08:48","יט חשון","תשע"ב","08:48","דוד כוכב","בגירסת כת"י מינכן נמצאות המילים החסרות: "אמר ליה: אִין".
ולגירסא דידן י"ל שרבא לא חיכה לתשובה, אלא כיון שראהו שאינו סותר דבריו הבין שאכן כך הדבר, וענה לו. וכך מצינו לחכמים ש'מנווטים תוך כדי תנועה' לפי תגובת האנשים - במסכת פסחים דף קו ע"א: "רב אשי איקלע למחוזא, אמרו ליה: ליקדיש לן מר קידושא רבה. הבו ליה. סבר: מאי ניהו קידושא רבה? אמר: מכדי כל הברכות כולן בורא פרי הגפן אמרי ברישא, אמר בורא פרי הגפן ואגיד ביה. חזייה לההוא סבא דגחין ושתי. קרי אנפשיה (קהלת ב) החכם עיניו בראשו".

ואגב, רבא שחש לתפוס את העוף, לשיטתו במסכת בבא בתרא דף קמט ע"א שהשתדל שאיסור גיורא לא יצליח להקנות את ממונו לבנו, כדי שיזכה בו בעצמו; ובמסכת חולין דף קלג ע"א שאמר לַשַּׁמָּשׁ לזכות לו במתנת הכהונה. שהיה רבא מנצל כל הזדמנות להרויח ממון, כך היה חוסך מהזמן שנצרך לבטל מתלמודו לצורך פרנסתו. ומאמר רבי אלעזר במסכת חולין דף צא ע"א: "צדיקים שחביב עליהם ממונם יותר מגופם, וכל כך למה לפי שאין פושטין ידיהן בגזל", מתפרש אצלו אפילו בממון שטרם זכה בו אבל יכול הוא להשיגו.

ראה עוד כאן.","125","","4548","True","True","False","","120","213.151.52.182","0","15348","חולין|קמא ע"ב",""),new Message("15378","15361","יישר כח","16/11/11 15:14","יט חשון","תשע"ב","15:14","המכריע","אוסיף אצלי בלי נדר את הכתי"מ הלזה.
עם זאת עדיין אבהיר לא הבעיה שרבא המשיך מעצמו אלא שכתוב שוב אמר ליה.","199","","4548","True","True","False","","95","212.179.87.180","0","15348","חולין|קמא ע"ב",""),new Message("15379","15378","דוגמא מפרשת השבוע (בראשית כ, ט-י)","16/11/11 15:39","יט חשון","תשע"ב","15:39","דוד כוכב","וַיִּקְרָא אֲבִימֶלֶךְ לְאַבְרָהָם וַיֹּאמֶר לוֹ מֶה עָשִׂיתָ לָּנוּ וּמֶה חָטָאתִי לָךְ כִּי הֵבֵאתָ עָלַי וְעַל מַמְלַכְתִּי חֲטָאָה גְדֹלָה מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא יֵעָשׂוּ עָשִׂיתָ עִמָּדִי?!!
וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ אֶל אַבְרָהָם מָה רָאִיתָ כִּי עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה?

גם פה, באותו הדובר עצמו נאמר פעמיים רצופות ויאמר, ויאמר.
ואני מבין זאת כך, בהתחלה אבימלך נסער ומתלהם ובא בטענות. אברהם לא עונה לו, כי אין עם מי לדבר.
אחרי רגע שאבימלך נרגע קצת ושוב מדבר, והפעם שואל לעניין, עונה לו אברהם:
וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין יִרְאַת אֱלֹהִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה.

כדבר הזה נמצא בהמשך הפרשה, (בראשית כא, כה) וְהוֹכִחַ אַבְרָהָם אֶת אֲבִימֶלֶךְ עַל אֹדוֹת בְּאֵר הַמַּיִם אֲשֶׁר גָּזְלוּ עַבְדֵי אֲבִימֶלֶךְ. וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ לֹא יָדַעְתִּי מִי עָשָׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה.
עד היום אברהם לא אמר מאומה. שלא לומר דבר שאינו נשמע. אין עם מי לדבר. עכשיו אבימלך רוצה בקירבתו ובהסכם עמו - זה הזמן.

כדוגמא הראשונה רציתי לפרש גם ברבא, האמירה 'אמר ליה' פעמיים מורה על פסק זמן מסויים בין שתי האמירות.","125","","4548","True","True","False","","111","212.76.112.246","0","15348","חולין|קמא ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);