var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=15349;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("15349","0","למען ייטב לך והארכת ימים","16/11/11 01:11","יט חשון","תשע&quot;ב","01:11","המכריע","א. בשיטת ר' יעקב עי' במהרש&quot;א דהוא חולק על סוגיות בבלי וירושלמי, דאמרינן מקור לאלו אוכל פירותיהן בעוה&quot;ז והקרן לעוה&quot;ב, ועל כיבוד אב ואם מובא המקור מהאי קרא, וע&quot;כ פירושו טובה ואריכות ימים א' לזה וא' לבא, ור' יעקב דפליג באמת צ&quot;ב מדוע הכפילות. ועוד צ&quot;ב מנין לו תחיית המתים אולי היינו לעולם הבא הוא עולם הנשמות ולא דובר כלל על תחיית המתים. ושתי השאלות מתרצות זו את זו והיינו ייטב לך לעוה&quot;ב והארכת ימים בעולם תחיית המתים. והמהרש&quot;א מסביר שם בטוב טעם על פי הסוגיא בקידושין דמצוות אלו המנויות במשנת אלו דברים הן גם ב&quot;א לחבירו, ומגיע שכר גם לגוף וגם לנפש יחד ולכן גם בעוה&quot;ז, (וגם לנפש לבדה בעוה&quot;ב), אבל ר' יעקב שמכח מעשה החליט שבעוה&quot;ז ליכא שכר מצוה, אבל מודה דבעינן גם לגוף עם הנפש, וגם לנפש לבדה, ע&quot;כ בתחיית המתים יהנו שניהם יחדיו דומיא דעוה&quot;ז לדידן, ובעוה&quot;ב רק הנפש, וזהו טעם הכפילות. (עי&quot;ש עוד לבאר לגבי שילוח הקן דאין בה טוב לבריות ואכמ&quot;ל).<br /><br />ב. בחזרתם שאני. לכ' צ&quot;ב דלגבי שילוח הקן היה זה חזירתו אבל כיבוד אב עוד לא נסתיים עד שיביא הגוזלות לאביו. <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/Data/UploadedFiles/DY_Item/14525-sFile.pdf'>ובעלון מראי מקומות</a> הביא מפנ&quot;י קידושין שחזר בו בחזירתו והחליט לא להביא לאביו, ובשם תורי&quot;ד שם דזרק לו הגוזלות מהגג.<br /><br />ג. כי האי מעשה חזא. משמע הלשון שלא היה זה אותו מעשה שראו יחדיו, אלא מעשה אחר, והוא פלא שנזדמן לסב ונכד לראות בדיוק סיפור נדיר שכזה, והוא מכבשונו של עולם.<br /><br />ד. ארשום למזכרת שבסיום המסכת באור ליט מרחשון אמרתי (אחר דברי המהרש&quot;א הנ&quot;ל), שראוי להזכיר את גדולי מרביצי התורה זכר צדיקים לברכה שנסתלקו מעמנו בתכיפות במרוצת לימוד המסכת (ואולי קצת בתקופה שקדמה) הלא הם (מאלו שאני זוכר) זקן ראשי הישיבות באירופה הרב קופלמן זצ&quot;ל ראש ישיבת לוצרן וזקן ראשי הישיבות בארה&quot;ב הרב שטיין ראש ישיבת טלז וזקן ראשי הישיבות בבני ברק מו&quot;ר הגאון ר' מיכל  יהודה ליפקוביץ זצ&quot;ל וא' מזקני ראשי הישיבות בירושלים הרב סרנא ראש ישיבת חברון גאולה, והצדיק רבי אלעזר זצ&quot;ל שנרצח באופן מזעזע, ולאחר הפסקה בימי האלול והחגים שוב הוכינו בירח אחד עם הרב אונגרישר ר&quot;י בית מדרש עליון במונסי והרב שוורצמן ר&quot;י בית התלמוד והאחרון הכביד ראש הישיבה הגדולה בתבל הרב פינקל זצ&quot;ל (שהיה סמל ליגיעת התורה והחזקתה מתוך יסורים לא יאומנו). הלא דבר הוא והקב&quot;ה תובע מעימנו.<br /><br />ואף שאין איתנו יודע עד מה לומר לציבור מה בדיוק נדרש והעיקר לגבי כל יחיד שיידע מרת נפשו מה עליו לתקן לעצמו, אבל לגבי ציבור מורים גדולי ישראל לעורר בכל ההספדים על ענייני קדושה, צניעות לנשים, והתרחקות מתקשורת קלוקלת המזמנת בלחיצת כפתור את כל הדיוטא התחתונה לשולחן המחשב וכדומה, ומי יאמר זיכיתי ליבי ואין אפוטרופוס לעריות. וסימנא מילתא שנזדמן הכל בלימוד סדר קדשים שכולו בעניני קדושת הקרבנות ואף מסכת חולין עניינה קידוש המאכלות, ולא לחינם הלכות מאכלות הן בספר קדושה להרמב&quot;ם. על כן לאחיו יאמר חזק ונתחזק בענייני הקדושה להרחיק מן הכיעור והדומה לו, כל אחד לעצמו ולמי שדבריו נשמעין אצלו. וה' יגדור פרצות עמינו ברוח ובגשם ויחיש גאולה ופדות לכלל ולפרט. אכי&quot;ר.<br /><br />                           הדרן עלך מסכת חולין ובריך רחמנא דסייען","199","","4551","True","True","False","","916","212.179.87.180","0","0","חולין|קמב ע&quot;א",""),new Message("15362","15349","ג. מעשי אבות סימן לבנים","16/11/11 09:00","יט חשון","תשע&quot;ב","09:00","דוד כוכב","בפרשת שבוע הבא, תולדות, יש כמה מעשים שנכפלו ביצחק אחר שהיו דוגמתן באברהם. רעב, לקיחת אשתו, בארות.<br /><br />וברש&quot;י בראשית לז, ב: &quot;וכל מה שאירע ליעקב אירע ליוסף, זה נשטם וזה נשטם, זה אחיו מבקש להרגו וזה אחיו מבקשים להרגו, וכן הרבה בבראשית רבה (פד ו)&quot;.<br /><br /><br />ובני בנים הריהם כבנים:<br /><br />במסכת תענית דף כג ע&quot;א:<br />&quot;אבא חלקיה בר בריה דחוני המעגל הוה, וכי מצטריך עלמא למיטרא הוו משדרי רבנן לגביה ובעי רחמי, ואתי מיטרא&quot;.<br /><br />במסכת תענית דף כג ע&quot;ב :<br />&quot;חנן הנחבא בר ברתיה דחוני המעגל הוה. כי מצטריך עלמא למיטרא הוו משדרי רבנן ינוקי דבי רב לגביה&quot;.<br /><br /><br />כל הזוכר, נא להזכיר פה דוגמות נוספות.","125","","4551","True","True","False","","149","213.151.52.182","0","15349","חולין|קמב ע&quot;א",""),new Message("15363","15349","ישר כח על דברי החיזוק לסיום המסכת","16/11/11 09:13","יט חשון","תשע&quot;ב","09:13","שיננא","","146","","4551","False","True","False","","157","84.228.206.201","0","15349","חולין|קמב ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);