var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=15487;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("15487","0","דינים העולים בדף ד-ו","21/11/11 14:32","כד חשון","תשע&quot;ב","14:32","המכריע","ד.<br />(לויים פטורין מפטר חמור גם אם אין להם שה, ופטורין מפדיון הבן גם פחותין מבני חדש).<br />לויה (וכהנת) שילדה – בנה פטור מפדיון הבן.<br />ד:<br />בשה אחד פודין בכורות הרבה, שקונים מהכהן וחוזר ופודה בו.<br />(בכורות קדשו במצרים כשנאמר קדש לי, ובמדבר מפקידתן בשנה שניה ומכניסתן לארץ לכו&quot;ע. אבל משנה שניה עד סוף המדבר, לר&quot;ל לא קדשו ולריו&quot;ח קדשו).<br />ה: <br />(רק פטרי חמור מתקדשין, מגזיה&quot;כ כמובא להלן בסוף העמוד, וטעמא יש לומר לפי שסייעו את ישראל ביציאתן ממצרים).<br />פרה שילדה כמין חמור (וכן כשב ועז) – פטורין מבכורה (הן מפטר חמור והן מבכורה דטהורה).<br />	ועי' להלן ו. לגבי מקצת סימנין.<br />חמור שילדה כמין סוס – פטורה. (ועי' להלן לגבי מקצת סימנין).<br />(לגבי אכילה – היוצא מטמא טמא, והיוצא מטהור טהור).<br />רחל שילדה כמין עז ועז שילדה כמין רחל – פטורה, ואם יש מקצת סימנין חייבת (ליתן לכהן ואין קרב, כנ&quot;ל ג:). ולהלן ו: פליג ר' שמעון ובעי ראשו ורובו דומה לאמו.<br />(לכ' יל&quot;ע פרה שילדה כמין רחל או עז ויש מקצת סימנין, ומשמע להלן דודאי מהני).<br />אימורי בכור שור כשב ועז – קריבין למזבח, כמפורש במקרא (ואי אפשר ללומדם זה מזה).<br />פטרי סוסים וגמלים – אין מתקדשין כלל, ואין צריכין שום פדיון.<br />ו.<br />פרה שילדה כמין חמור ויש בו מקצת סימנין – בעיא דאיפשטא דמתקדשת. (ולר' שמעון דבעי ראשו ורובו אפילו ברחל שילדה עז כ&quot;ש הכא).<br />(פרה שילדה כמין רחל או עז – משמע דפשוט דקדוש במקצת סימנין, וכ&quot;ש הוא מכמין חמור).<br />חמור שילדה כמין סוס ויש בו מקצת סימנין – בעיא דלא איפשטא.<br />פרה שילדה כמין סוס ויש בו מקצת סימנין – בעיא דלא איפשטא.<br />טמא היוצא מטהור לענין אכילה – לרבנן טהור, ולר' שמעון טמא עד שיהא ראשו ורובו דומה לאמו. (אבל מקצת סימנין פשטינן להלן דלא מהני).<br />חלב מינקת טהורה – מותר באכילה, (ואע&quot;ג דדמי לאבר מהחי, ואע&quot;ג דהוא דם שנעכר לחד מ&quot;ד).<br />חלב טמאה – אסור. (אע&quot;ג דטהורה נמי חידוש וס&quot;ד דאין כלול בהטמאים).<br />(בשר בחלב – אסור באכילה ובבישול, ולרבנן דר&quot;ש אף בהנאה).<br />(דברי ר' שמעון לענין בכורה ולענין אכילה הובאו לעיל במקומם).","199","","4548","True","True","False","","882","212.179.87.180","0","0","בכורות|ד ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);