var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=15668;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","64"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("15668","0","דינים העולים לדף יג-יד","29/11/11 14:43","ג כסלו","תשע"ב","14:43","המכריע","פרק הלוקח עובר פרתו

הלוקח עובר פרתו של גוי או המוכר לו – פטור מן הבכורה. (ואין רשאי למכור לו בהמה גסה).
המשתתף לו או המקבל ממנו או הנותן לו בקבלה – פטור מבכורה.
כהנים ולויים – חייבים בבכור טהורה (ופטורין רק מפדיון הבן ופטר חמור).

קנייני ישראל מישראל – לכו"ע במשיכה ולא בכסף (לר"ל מה"ת ולריו"ח מדרבנן).
קנייני ישראל מגוי או גוי מישראל (או גוי מגוי) – לר' אושעיא מעות ולא משיכה, לאמימר משיכה.
נתן מעות לגוי עבור בהמתו – לר' אושעיא קנה לגמרי וחייבת בבכורה, אע"פ שלא משך.
קיבל מעות מגוי עבור בהמתו – לר"א קנה הגוי לגמרי ופטורה מבכורה, אע"פ שלא משך.
(קרקע ועבד כנעני נקנין בכסף שטר וחזקה. עבד עברי נקנה במשיכה. ישראל נקנה לגוי בכסף).

יג:
גזל עכו"ם – י"א דמותר וי"א דאסור. הונאתו מותרת.
אמימר, אי סבר גזל עכו"ם מותר, ע"כ סבר כריו"ח שקנין ישראל במטלטלין מה"ת בכסף.
אונאה בהקדש – אין מחזיר.

הלוקח גרוטאות מגוי ומצא בהן עבודת כוכבים;
משך ללא מעות – לאמימר בפשטות קנה ואין יכול לחזור (ויל"ע מצד טעות).
לר' אושעיא לא חל ויכול לחזור. ואפי' קיבל כדיני ישראל, חוזר מצד טעות.
מעות ללא משך - לאמימר יכול לחזור. אא"כ קיבל כדיני ישראל.
לר' אושעיא חל, ויוליך הנאה לים המלח. (ויל"ע משום טעות. ויתכן דזה תלוי באביי ורבא, עיין היטב).
ואם קיבל כדיני ישראל וגם משך – קנה ואין חוזר משום טעות (לאביי מדינא ולרבא מתקנתא).
אם לא נתן ולא משך – לכו"ע אין קונה. ולרבינא אין בזה משום מחוסרי אמנה עם גוי, אף למ"ד דברים יש בהן משום מחוסרי אמנה.

יד.
קדשים שקדם מום קבוע להקדשן; (היינו קדושת דמים למזבח)
בבכורה ובמתנות - קודם פדיון, פטורין. לאחר פדיון, חייבין.
בגיזה ועבודה – לא נפדו, אסורין מדרבנן (גזירה אטו קדושת הגוף למזבח). נפדו, חייבין.
(קדשי בדק הבית – אסורין בגיזה ועבודה מדרבנן. מימרא דר"א שאינה מוכחת ממשנתינו).
חלבן – קודם פדיון, אסור. לאחר פדיון, מותר.
ולדן – נולד קודם פדיון, אין קרב, ואסור בהנאה קודם פדיון. ונפדין תמימין.
נולד לאחר פדיון, מותר, אפילו נתעבר קודם פדיון.
השוחטן בחוץ – פטור מכרת, אפילו קודם פדיון, (ואפי' כגון דוקין שבעין לר"ע). (ועי' בעמ' ב' לגבי שחטן בבמה קטנה שעובר בלא תעשה).
תמורה – אין עושין, אפילו קודם פדיון (דילפינן מקרא דרע מעיקרו אין עושה תמורה).
אם מתו קודם פדיון – יפדו (אע"ג דלכלבים, ואף למ"ד דבעינן בקדשי מזבח העמדה והערכה). (וכל שכן דאם מתו לאחר פדיון, מותרין בהנאה לכלבים).
בכור ומעשר שנולדו במומן – קדושין כקדם הקדש למום דבסמוך.

הקדישן תמימים (או בעלי מום עובר) ונפל מום קבוע;
מבכורה ומתנות – פטורין אף לאחר פדיון. ליגזז וליעבד – אסורין אף לאחר פדיון.
ולדן – נתעבר קודם פדיון, אסור בהנאה, אף אם נולד לאחר פדיון. (נתעבר לאחר פדיון, מותר).
חלבן – אסור אף לאחר פדיון.
שוחטן בחוץ – מומים גדולים שעלו לא ירדו, פטור אפילו קודם פדיון (דאין מתקבל באהל מועד).
דוקין שבעין (דלר"ע אם עלו לא ירדו), קודם פדיון, חייב כרת.
תמורה – עושין, קודם פדיון.
מתו קודם פדיון – אין נפדין (בלא העמדה) ויקברו. (רש"י פי' משום העמדה. ועי' בגמ' מצד לכלבים, אף נפדו קודם שמתו).

יד:
הקדיש זכר לדמיו – קדוש קדושת הגוף.
זובח בעלת מום בבמה קטנה בשעת היתר במות – עובר בלא תעשה.
בכור בעל מום - אין קרב אע"ג דקדוש במומו. מעשר בעל מום – אין קרב אע"ג דמתקדש כך.
תמורת בעלת מום – אין קריבה, אע"ג דמתקדשת. ולד קדשים בע"מ – אין קרב אע"ג דמתקדש.

העמדה והערכה;
לר' שמעון קדשי מזבח היו בכלל, קדשי בדק הבית לא היו בכלל. לחכמים דר"ש, עי' להלן.
בע"מ מעיקרו – לר"ש (ורבנן) א"צ העמדה והערכה, לתנא דבי לוי צריך. ואפי' חיה או עוף.","199","","4538","True","True","False","","896","212.179.87.180","0","0","בכורות|יד ע"א",""),new Message("15669","15668","גזל הגוי","29/11/11 20:51","ג כסלו","תשע"ב","20:51","יאירה","כתוב בתורה:
דברים כג כ:
לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ נֶשֶׁךְ כֶּסֶף נֶשֶׁךְ אֹכֶל נֶשֶׁךְ כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ:
מהפוסוק הזה נקבע, שאסור להשיך ישראל ולהלוות לו הלוואה בריבית.
למדנו במסכת נזיקין, שזו מחלוקת:
תוספות מסכת בבא מציעא דף פז ע"ב:
אלא למ"ד גזל כותי מותר כו' - פי' בקונטרס דפלוגתייהו בהגוזל ומאכיל (ב"ק דף קיג.) וקשיא דהתם אפילו מאן דשרי לא שרי אלא הפקעת הלואתו אבל גזילה ממש מודו כולי עלמא דאסור אלא אור"י דפלוגתייהו לקמן בהמקבל (דף קיא: ושם) דאיכא דשרי גזילתו ממש..."
ומה נקבע להלכה, מותר או אסור?","192","","4538","True","True","False","","273","46.210.101.161","0","15668","בכורות|יד ע"א",""),new Message("15681","15669","בצהל זה נקרא פקודה בלתי חוקית בעליל","29/11/11 23:44","ג כסלו","תשע"ב","23:44","הודו_כי_טוב","שדגל שחור מתנוסס מעליה

1. אתר ישיבה
2. חדרי חרדים - חזון אחרית הימים
3. לדוברי האידיש
4. תורה ועבודה
5. שולחן ערוך ויקיטקסט

כתובות אינטרנט נלוות:
שולחן ערוך","207","","4538","True","True","False","","284","46.117.14.249","0","15668","בכורות|יד ע"א",""),new Message("15687","15669","שולחן ערוך חושן משפט סימן שמח סעיף ב","30/11/11 03:02","ד כסלו","תשע"ב","03:02","דוד כוכב",""כל הגונב אפילו שוה פרוטה עובר על לאו דלא תגנובו (ויקרא יט, יא) וחייב לשלם, אחד הגונב ממון ישראל או הגונב ממון של גוים".

ובשולחן ערוך חושן משפט סימן שנט סעיף א:
"אסור לגזול או לעשוק אפילו כל שהוא, בין מישראל בין מעובד כוכבים".","125","","4537","True","True","False","","549","213.151.43.232","0","15668","בכורות|יד ע"א",""),new Message("15740","15681","לגבי הכתבה, שפורסמה ב"חדרי חרדים."","02/12/11 10:21","ו כסלו","תשע"ב","10:21","יאירה","המסקנה העיקרית המוסקת מהמאמר, כי בבית הדין פועלים לפי הצדק עם כל אדם, המבקש החלטה צודקת.","192","","4535","True","True","False","","210","95.86.85.85","0","15668","בכורות|יד ע"א",""),new Message("15688","15687","עבר וגזל עכו"ם. חייב להחזיר?","30/11/11 07:31","ד כסלו","תשע"ב","07:31","יהודי_קדום","","233","","4537","False","True","False","","122","79.183.73.52","0","15668","בכורות|יד ע"א",""),new Message("15691","15687","יש"כ","30/11/11 10:08","ד כסלו","תשע"ב","10:08","Almuaddib","","107","","4537","False","True","False","","117","81.218.141.168","0","15668","בכורות|יד ע"א",""),new Message("15699","15688","השבה לעכו"ם","30/11/11 16:11","ד כסלו","תשע"ב","16:11","המכריע","הרמב"ם בפ"א מגזילה ה"ב פוסק שחייבים להשיב.
השער המלך שם מאריך מכמה פוסקים שאין חיוב מן התורה אלא מדרבנן. וכ"ד הנתיבות ריש סימן שמח.
מנ"ח מצוה קל סוסק"א דאין חיוב השבה אבל חייב להחזיר מדין ממונו גבך.
המקנה הל' קידושין ריש סי' כח שאין חיוב השבה של החפץ רק של הדמים.

זה תמצית מאנצ"ת כרך ה עמודים תצ-תצא,ב, ואידך זיל גמור שם.","199","","4537","True","True","False","","174","212.179.87.180","0","15668","בכורות|יד ע"א",""),new Message("15705","15699","תודה לרב. שאלתי לא הייתה תמה","30/11/11 18:48","ד כסלו","תשע"ב","18:48","יהודי_קדום","בשיעור אמר אחד המשתתפים כי אלה המוסקים זיתיהם של הערבים מוצאים היתר למעשיהם בבכורות יג: ותולים מעשיהם בתוספות ד"ה כמ"ד.
ברור שהפוסקים, כפי שהביא הרב, הפוסקים שאין חיוב השבה של החפץ רק של הדמים פותחים יותר מפתח למי שרוצה לחזור בתשובה ולהשיב את הגזלה אשר גזל (מעבר לעבירות אחרות) . כפי שהבנתי מדברי המשתתף יש לפחות אחד שאינו יודע איך להשיב את שגזל.","233","","4537","True","True","False","","158","79.183.73.52","0","15668","בכורות|יד ע"א",""),new Message("15739","15699","כותב שו"ת משנה הלכות","02/12/11 10:17","ו כסלו","תשע"ב","10:17","יאירה","שו"ת משנה הלכות ח"ז סימן רע

ובעצם דין השבת אבידה לנכרי אני העני אין עני אלא בתורה בכלל ובעניני ח"מ בפרט אין מובנים לי דבריו כלל שהרי בזמנינו שיש דינא דמלכותא להחזיר אבידה מחוייב להחזיר משום דינא דמלכותא אין הבדל בין חברה ממשלתית ובין חברה פרטית של עכו"ם או ישראל כמבואר להדיא בח"מ סי' רנ"ט ס"ז. זאת אומרת דאפי' אם נאמר דבול שלא נפסל הוי כאבידה מחויב להחזירה אפילו בחברה פרטית של נכרי עכ"ל.","192","","4535","True","True","False","","284","95.86.85.85","0","15668","בכורות|יד ע"א",""),new Message("15744","15739","אבידה בגזילה נתחלף לך","02/12/11 11:11","ו כסלו","תשע"ב","11:11","המכריע","הדיון היה על השבת גזילה לא על השבת אבידה. אמנם אם דבריו נכונים לענין דינא דמלכותא הרי מהאי טעמא באמת לכאורה הוא הדין בהשבת גזילה. ובאמת יש כאן מקום עיון, איך יתכן למ"ד גזל גוי מותר, האם זה רק במקום שדנים דיני ישראל, שהרי במקום של גויים ודאי יש דינא דמלכותא להחזיר גזילות.","199","","4535","True","True","False","","172","212.179.87.180","0","15668","בכורות|יד ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);