var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=16304;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("16304","0","דינים העולים לדף מו","31/12/11 20:59","ה טבת","תשע&quot;ב","20:59","המכריע","הנושא נשים בעבירה (גרושה וחלוצה), פסול עד שידירנה הנאה. נודר ועובד יורד ומגרש.<br />למ&quot;ד צריך לפרט את הנדר, א&quot;צ להדירו ברבים וכדו'.<br />למ&quot;ד א&quot;צ לפרט את הנדר, צריך להדירו ברבים. <br />ולמ&quot;ד נדר שהודר ברבים יש לו הפרה (אם סובר א&quot;צ לפרט), מדירין על דעת רבים.<br />(לצורך מצוה, מתירין אפילו נדר שהודר על דעת רבים).<br />המטמא למתים, פסול עד שיקבל עליו שלא יהא מטמא למתים. וסגי קבלה וא&quot;צ לנדור.<br /><br /><b>הדרן עלך פרק מומין אלו</b><br /><span class='bordeaux'><b>פרק יש בכור</b></span><br />יש בכור לנחלה ולא לכהן, לכהן ולא לנחלה, לנחלה ולכהן, לא לנחלה ולא לכהן.<br />לנחלה (ירושת פי שנים) תלוי באב, ובעינן מי שהלב דוה עליו, <br />   ולכהן (ליתן ה' סלעים בפדיונו) תלוי בפטר רחם של האם.<br /><br />נפל שיצא ראשו חי – הבא אחריו בכור לנחלה ולא לכהן. (הראשון אין הלב דוה עליו אבל פוטר רחם).<br />   ומשכחת לה באופן שהנפל הוציא ראשו והחזירו ויצא התאום הבן קיימא. <br />בן ט' שיצא ראשו מת (והחזירו) – התאום הבא אחריו בכור לנחלה ולא לכהן.<br />בן ט' שיצא ראשו חי – הבא אחריו אינו בכור אף לנחלה, אף אם הראשון מת אחר שהוציא ראשו.<br />המפלת כמין בהמה חיה ועוף – הבא אחריו בכור לנחלה,<br />   ולכהן, לר&quot;מ השני אינו בכור לכהן, ולחכמים הוי בכור אף לכהן. (ולעיל מודו בצורת אדם).<br />המפלת סנדל או שליא או שפיר מרוקם או כולו מחותך – הבא אחריהם בכור לנחלה ולא לכהן.<br />יצא רק ראשו מחותך – הבא אחריו בכור אף לכהן. (רש&quot;י ועי' תוס' דיש חולקים).<br /><br />לא היו לו בנים ונשא אשה שכבר ילדה – הראשון שלו בכור לנחלה ולא לכהן.<br />נשא אשה שילדה בעודה גויה או שפחה – לת&quot;ק כנ&quot;ל, לר' יוסי בכור אף לכהן.<br />היו לו בנים ונשא אשה שלא ילדה – בכור לכהן ולא לנחלה.<br />נתגיירה או נשתחררה מעוברת עם בעלה וילדה – בכור לכהן ולא לנחלה (אינו יורש כלל).<br />ילדה היא וכהנת או היא ולויה או היא ואשה שכבר ילדה ונתערבו הוולדות –<br />   בעלה נותן ה' סלעים לכהן, אבל מספק אין נוחל כלל (אלא בהרשאה).<br />ספק בן ט' לראשון או בן ז' לאחרון – בכור לכהן (ויפדה עצמו) ולא לנחלה כלל.<br /><br />מו:<br /><br />יציאת ראש – הוי לידה. וקיי&quot;ל דגם בנפלים ושמואל איתותב.<br />ולכן מתני' דיצא ראש הנפל, הבא אחריו אינו בכור לכהן, הוא כפשוטו ואין הכוונה יצא גם רובו.<br />יציאת ראש, הוי לידה גם באדם וגם בבהמה. ובאדם סגי רוב ראשו דהיינו פדחתו (מצחו).<br />עובר בהמה שהוציא ראש והחזיר – אינו ניתר בשחיטת אמו.<br />עובר אדם שהוציא רוב ראשו והחזיר – מחשבין ימי טומאה וטהרה לאמו מאז.<br />והיינו ביוצא כדרכו דרך ראשו. אבל יוצא דרך מרגלותיו, עד שייצא רובו לא נחשב ילוד.<br /><br />יציאת הפדחת – נחשבת לידה בכל מקום. (לפטור הבא אחריו מכהן, ולחשבון טומאת לידה).<br />(בתוס' הביאו ממנשה בנדה לזקוק ליבום, לפטור מיבום, לחייב ההורגו ועוד).<br />נכרית שיצאה פדחת ולדה ונתגיירה – אין נותנין לה ימי ומאה וטהרה ופטורה מקרבן לידה.<br />לנחלה – לריש לקיש לא סגי פדחת ובעינן פנים, לריו&quot;ח סגי פדחת.<br />לעדות אשה – בעינן פדחת ופרצוף פנים עם החוטם. (או מקרא דהכרת פנים או חומרא דעריות).<br />לעדות אשה – כשר עד מפי עד, מפי אשה או עבד או שפחה.","199","","4508","True","True","False","","913","85.130.221.217","0","0","בכורות|מו ע&quot;א",""),new Message("16315","16304","עוד שאלה לכבוד הרב המכריע.","31/12/11 21:43","ה טבת","תשע&quot;ב","21:43","יאירה","למה בכור לנחלה צריך לקבל בירושה רכוש כפול משאר היורשים?<br />למה בכור לנחלה זכה ליחס מיוחד?","192","","4508","True","True","False","","274","46.210.120.237","0","16304","בכורות|מו ע&quot;א",""),new Message("16323","16315","ראשית אונו","31/12/11 23:03","ה טבת","תשע&quot;ב","23:03","הודו_כי_טוב","","207","","4508","False","True","False","","150","46.117.14.249","0","16304","בכורות|מו ע&quot;א",""),new Message("16325","16315","&quot;משפט הבכורה&quot;","01/01/12 00:03","ו טבת","תשע&quot;ב","00:03","איתן","יאירה,<br />אני חושב שהתשובה היא בתחום התמחותך - ענייני לשון:<br />כתוב בתורה &quot;כי הוא ראשית אונו לו משפט הבכורה&quot;, מבחינתנו היום זה גזירת הכתוב, אבל מלשון התורה נראה שזה היה מובן מאליו עד כדי כך שאין צורך להסביר, &quot;משפט הבכורה&quot; משמע דבר שכולם יודעים מכירים ומבינים, ורק התורה טורחת להדגיש שיגיע לבן הנכון.<br />ירושה בכלל קרויה בפרשת פינחס &quot;והיתה לבני ישראל ל<b>חוקת משפט</b>&quot;, ושם נמצאים כל דיני ירושה פרט ל&quot;משפט הבכורה&quot;. אינני יודע מה המשמעות של זה.<br /><br />אגב אני לא בטוח שגם במקומות אחרים בתורה יש למילה &quot;משפט&quot; אותה משמעות, לדוגמא ב &quot;משפט הכהנים מאת העם&quot; (הזרוע והלחיים והקיבה) אני לא בטוח שהכוונה ל&quot;הלכה ידועה ומפורסמת&quot; כמו שאני שומע בביטוי &quot;משפט הבכורה&quot;. אבל אדרבה החכימי אתנו.<br /><br />אני מצרף קישור ל<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/kiteze/akl.html'>מאמר של ד&quot;ר אלכסנדר קליין</a>, בגלל שני דברים, האחד - הצעה מעניינת שהוא מציג שהציע הרב הרצוג בזמן קום המדינה, והשני - בהערה מס' 10 יש מראי מקומות לאנציקלופדיה העברית והמקראית, האם מישהו יכול לצלם את הכתוב שם? בהנחה, או אולי בתקווה, שאפשר לסמוך על הכתוב שם, ושהם הסתמכו על ממצאים משמעותיים - אולי אפשר ללמוד משהו על מנהגי עמים אחרים בזמן מתן תורה, והאם התורה שינתה את הנוהג המקובל או לא.","123","","4507","True","True","False","","565","213.151.54.225","0","16304","בכורות|מו ע&quot;א",""),new Message("16324","16323","מאי כולי האי? ואם זאת בת אז מה?","31/12/11 23:15","ה טבת","תשע&quot;ב","23:15","קותי","","217","","4508","False","True","False","","141","89.139.223.100","0","16304","בכורות|מו ע&quot;א",""),new Message("16394","16324","זה התורה והגמרא אומרת","02/01/12 14:03","ז טבת","תשע&quot;ב","14:03","הודו_כי_טוב","לא המצאות שלי כל אלה וכאלה","207","","4506","True","True","False","","141","46.117.14.249","0","16304","בכורות|מו ע&quot;א",""),new Message("16327","16325","המשך","01/01/12 01:53","ו טבת","תשע&quot;ב","01:53","דוד כוכב","המשך בכיוון דבריו של איתן.<br />אצל האבות היה פשוט שהבכור הוא ממלא מקום אביו, יורש את הירושה וממשיך את המורשת. אצל בני יעקב התחדש שכל הבנים יכולים לאחוז מעשי אבותיהם בידיהם, ואעפ&quot;כ, עדיין הבכור ניכר כממשיך העיקרי.","125","","4507","True","True","False","","129","213.151.63.233","0","16304","בכורות|מו ע&quot;א",""),new Message("16398","16325","חוקת משפט מופיע פעמיים","02/01/12 16:23","ז טבת","תשע&quot;ב","16:23","קותי","פעם בענייני ירושה ופעם בהמשך במדבר בסוף פרשת רוצח בשגגה וגואל הדם<br /><br />לא מצאתי מופעים נוספים. המפרשים אינם מרחיבים את הדיבור למה הכוונה.  <br /><br />בעקבות הקישור המקרי שעלה, נזכרתי בשאלה שהיתה לי פעם שקושר את שתי הפרשות<br /><br />כל הקודם לירושה קודם לגאולת הדם (כמדומני שכך ראיתי)<br />כאשר יש רק בנות ורק הן יורשות האם הן בהכרח גואל הדם?","217","","4506","True","True","False","","144","89.139.223.100","0","16304","בכורות|מו ע&quot;א",""),new Message("16329","16327","טעמי המצוות","01/01/12 08:08","ו טבת","תשע&quot;ב","08:08","המכריע","אני כמובן סך הכל העתקתי את הדינים מהסוגיא. עצם הדיון שייך לנושא הידוע של טעמי המצוות. יש לעיין במורה נבוכים בחינוך ובכל המומחים לנושאים אלו. זה לא בתחום התענינותי. אני הייתי אומר שהבכור הוא שפן הנסיונות להורות של ההורים והוא סובל ממכת בכורות מגיע לו פיצוי. זה קצת בהומור.<br /><br />האמת כמו שכבר כתבו הבכור לוקח על עצמו את תפקיד האחראי. מצינו בגמרא שגדול האחים לובש ומתכסה משל אחים מכיון שהוא מוציא ומביא את עניניהם בפני השלטונות וכדומה. עצם הנתינה הזו לבכור, מעמידה אותו במקום האחראי הזה. והוא ישמש כתובת לכל אחיו וכתף לצרה ולבעיה. וכדומה. וזה באמת מחייב שליטה על נתח יותר גדול מהרכוש. בסופו של דבר זה יחזור אליהם בדרך זו או אחרת. וגם הוא ימשיך במפעליו הציבוריים של האב והמשפחה, וזה גם מחייב לתת לו יותר שליטה על הברז. ועוד על דרך זו. דומני שבחוקה האנגלית הבכור יורש את כל הירושה ולאחרים אין כמעט כלום.<br /><br />סוף דבר זה למי שצריך טעם. יותר טוב לסמוך על שכל התורה ולקבל את כל דבריה גם אם לא מבינים. וזה נחוץ יותר כשנבוא לדון על הדרת נשים מהירושה.","199","","4507","True","True","False","","175","85.130.221.217","0","16304","בכורות|מו ע&quot;א",""),new Message("16356","16327","עד שתמצא הסיבה להעביר למישהו אחר","01/01/12 13:53","ו טבת","תשע&quot;ב","13:53","קותי","האם יעקב אבינו החשיב את עניין הבכורה או לא?<br />מחד הוא קנה את הבכורה <br />מאידך העביר את הבכורה השלטונית מראובן ליהודה אולי ליוסף?<br />         העביר את הבכורה ממנשה לאפרים <br />באופן נדיר מאוד התורה אינה מסתפקת בתיאור המעשה אלא גם מתייחסת אליו <br />כדבר הפסוק בראשית פרק מח <br /><br />(כ) וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמוֹר בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה <b>וַיָּשֶׂם אֶת אֶפְרַיִם לִפְנֵי מְנַשֶּׁה</b> <br />מה טיב ההתייחסות למעשה בפליאה? בשבח? בתמיהה? <br /><br />בניגוד לאברהם ובניגוד ליצחק יעקב לא השאיר צוואה קניינית על רכושו <br />כך שממנו לא ניתן ללמוד ענייני ירושה","217","","4507","True","True","False","","161","89.139.223.100","0","16304","בכורות|מו ע&quot;א",""),new Message("16369","16329","בענין ג' המילים האחרונות","01/01/12 21:57","ו טבת","תשע&quot;ב","21:57","דוד כוכב","במסכת כתובות דף נב ע&quot;ב <br /><span class='lightYellow'><b>אתו רבנן ומתקני דתירות ברתא?<br />הא נמי דאורייתא הוא.</b></span><br />ירושת האשה בזמן נישואיה.","125","","4507","True","True","False","","114","31.44.139.93","0","16304","בכורות|מו ע&quot;א",""),new Message("16360","16356","אם זה יעזור בדיון,","01/01/12 14:32","ו טבת","תשע&quot;ב","14:32","כדי","הנה לשון הרמב&quot;ן בפרשת תולדות: ויתכן כי פי השנים בבכורה ממשפטי התורה לא היה כן לפנים רק לנחול מעלת האב ושררתו שיהיה לו כבוד ומעלה על צעירו ולכן היה אומר ליצחק אני בנך בכורך (להלן כז לב) לומר כי הוא הבכור הראוי להתברך וכן כי זה הבכור שים ימינך על ראשו (להלן מח יח) להקדימו בברכה ואולי היה נוטל גם בנחלה יותר מעט כי דין פי שנים מחדוש משפט התורה. ע&quot;כ.<br /><br />ועי' בבכורות (יט.) הך דלא ביכרה שביח טפי, וע&quot;ש בתוס'. ואולי עניין זה שייך אף באדם, שהראשון לבטן מזגו יותר מעולה מהבאים אחריו.","249","","4507","True","True","False","","173","46.116.96.209","0","16304","בכורות|מו ע&quot;א",""),new Message("16370","16356","אדרבה","01/01/12 22:21","ו טבת","תשע&quot;ב","22:21","דוד כוכב","יש זהות בין מעשי יעקב כיורש וכמוריש.<br />מעלת הבכורה אינה מתנה בלבד אלא ייעוד.<br />כשם שיעקב עמל כדי לקנותה, כך הוא הנחילה דוקא לראוי לה.<br />וכיון שראובן למרות היותו רֵאשִׁית אוֹנִי נפסל ממנה משום יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז, זכו בה יהודה במלכות, לוי בעבודה, ויוסף בכפל שבטים לכן בכפל ירושה בהורשת הארץ.<br />גם אפרים היה ראוי לברכה יותר ממנשה.<br /><br />גם מעלת בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל אינה פריווילגיה אלא יעוד מחייב.<br /><br />מדברי עשו הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת וְלָמָּה זֶּה לִי בְּכֹרָה אתה למד שאילולא היה הולך למות היתה לו תועלת בבכורה, הרי שבכורה זו ענינה היה גם ירושה.<br /><br />ובהנ&quot;ל מבואר כיצד קנה יעקב את הבכורה, למה לא נחשבה לדבר שלא בא לעולם. שאין בבכורה ירושה בלבד לעתיד לבא, אלא מעלה עומדת וקיימת.<br /><br />בדומה לדברי הרמב&quot;ן שהביא הרב כדי, כתב גם הבית הלוי על הפסוק (בראשית כה, לא) מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ לִי:<br /><span class='lightYellow'><b>וענין הבכור לפי הנראה היה אז רק לענין מעלה ולקום על שם אביו. והנה הכתוב אמר (בראשית כא) כי ביצחק יקרא לך זרע ודרשו ביצחק ולא כל יצחק, וזהו האוחז מעשיו יהיה מיוחס להקרא בנו.</b></span>","125","","4507","True","True","False","","108","31.44.139.93","0","16304","בכורות|מו ע&quot;א",""),new Message("16372","16370","הערות","01/01/12 23:32","ו טבת","תשע&quot;ב","23:32","איתן","הערות<br /><br />לגבי טעמא דקרא - אל הרב המכריע<br />כידוע ר' שמעון דורש טעמא דקרא. (ב&quot;מ קט&quot;ו ע&quot;א. ועוד) פירוש, הוא לומד מזה הלכות. כגון שם שאלמנה עשירה מותר למשכנה. ואילו רבנן אינם דורשים טעמא דקרא. אבל, כתב המרדכי סוף פרק הגוזל (ב&quot;ק דף נ&quot;ה לאחר הרי&quot;ף, אמצע טור שמאל) - בדבר תמוה גם רבנן דורשים. והוא מביא מספר דוגמאות, כגון מה שאמר רבה &quot;מפני מה אמרה תורה מודה במקצת הטענה יישבע&quot;, (שם בגמ', וכן בתחילת בבא מציעא), או מדוע האמינה התורה עד אחד בסוטה, ודוגמאות נוספות.<br />אנחנו אולי לא בדרגה שיכולים לדרוש ולהוציא הלכות, אבל יש בהחלט מקום לנסות להבין. &quot;כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את כל החוקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה&quot;.<br /><br />מה היו זכויות הבכור לפני מתן תורה<br />אני הפניתי לעיל לאנציקלופדיות המנסות לתאר מה היה בעולם העתיק. אני לא ראיתי אותן בפנים, לא עוד אלא שכבר עברו שנים רבות מאז שנכתבו האנציקלופדיות הללו, ואולי התחדשו דברים בנקודה זו.<br />מהמעט ששוטטתי באתרי האינטרנט אני מתרשם שלא נמצא מידע רב על זכויות של בכור בעולם העתיק. אולי מעמד, לא זכויות. אם אני צודק אז זה בהחלט משתלב עם השערותיהם של הרמב&quot;ן וה&quot;בית הלוי&quot; בנושא. אבל בנתיים כל זה אוסף של השערות, אולי מי מבין הגולשים יתנדב לחפש לנו משהו אצל המומחים לכך. כולל לא רק מה הם אומרים אלא גם על מה הם מסתמכים (כדי שנוכל לדעת עד כמה דבריהם מבוססים).<br /><br />פרשת נחלות ומשפט הבכורה<br />הזכרתי לעיל שהתורה הפרידה בין משפט הבכורה לבין פרשת הנחלות. לענ&quot;ד זה יכול להיות בגלל המגבלות הרבות שמגבילה התורה את דין הבכור, כגון שהבכור מקבל פי שניים רק במה שהיה מוחזק לאביו בשעת מותו ולא במה שראוי לבוא אח&quot;כ, וכגון מה שהזכרנו לפני יומים-שלושה שאם יש שניים שאנו מסופקים מי הבכור - הם יכולים לתת הרשאה מול שאר האחים רק אם הוכרו אי-פעם, אבל לא אם היה ספק מתחילת לידתם, ובבבא בתרא לומדים זאת מפסוק, וכן דוקא זכר מלידה אבל טומטום שנקרע אינו מקבל פי שניים, ועד הגבלות שונות שיש ושייכות רק לבכור ולא שאר היורשים.","123","","4507","True","True","False","","174","95.86.101.77","0","16304","בכורות|מו ע&quot;א",""),new Message("16374","16370","כלומר הבכורה הופכת לבחירה","01/01/12 23:54","ו טבת","תשע&quot;ב","23:54","קותי","השאלה המקורית היתה מדוע הבכור יורש פי שנים?<br />למעשה אפשר לומר שהתורה המשיכה גם בזה את גמישות בין בחירה לבכורה <br />וקבעה כלל בכורה שניתן לשינוי תוך מגבלות קלות לפי בחירת המוריש<br />ובמרחב הזה גם מי שאינן יורשות יכולות למצוא מנוח.<br /><br />בעולם המושגים הדמוקרטי והשוויוני בו אנו חיים בו כולם יכולים עניין הבכורה לא מוצא הד מיוחד בלבנו בשביל הגילוי הנאות אני בכור.","217","","4507","True","True","False","","161","89.139.223.100","0","16304","בכורות|מו ע&quot;א",""),new Message("16396","16394","נכון התורה אמרה ראשית אונו אבל","02/01/12 16:13","ז טבת","תשע&quot;ב","16:13","קותי","מה המשמעות של ראשית אונו?<br />ולו במובן המילולי <br />אם נולדה בת זה לא ראשית אונו ?<br />מדוע התוצאה קובעת שזה ראשית אונו ?<br />הרי אין לאדם כל השפעה על מין הילוד <br /><br />בעקבות שאלתך עלה בדעתי רעיון הזוי ש-&quot;אונו&quot; הכוונה כמו במשנה כותבים את אונו במובן של שטר<br />אולי הכוונה למשהו סמלי שאומרים לו הנה עכשיו השדות שלך הם באמת שלך כי בנך הוא שטר או הבטחה להמשך אחזקתך בשדה <br /><br />כמו משהו ( ולגארי) שהייתי שומע בילדותי שכאשר נולד בן היו אומרים לאבא נו עכשיו יש לך קדיש <br />אולי צריך להעביר לפורום ענייני לשון שיביאו רעיונות ומידע מה זה אונו בעולם העתיק <br />יום טוב ומבורך","217","","4506","True","True","False","","634","89.139.223.100","0","16304","בכורות|מו ע&quot;א",""),new Message("16399","16398","יש מצווה לגאולת דם?","02/01/12 16:29","ז טבת","תשע&quot;ב","16:29","Almuaddib","","107","","4506","False","True","False","","114","81.218.141.168","0","16304","בכורות|מו ע&quot;א",""),new Message("16404","16399","ראה א&quot;ת אולי אפשר להחליט שכן","02/01/12 17:01","ז טבת","תשע&quot;ב","17:01","קותי","בכל מקרה יש לו תפקיד מסויים האם תפקיד זה גם מיועד לגואלת דם?","217","","4506","True","True","False","","134","89.139.223.100","0","16304","בכורות|מו ע&quot;א",""),new Message("16424","16399","עיין  מכות  י&quot;ב. דעת ריה&quot;ג","02/01/12 20:32","ז טבת","תשע&quot;ב","20:32","שלמה שטרסברג","ת''ר {במדבר לה-כז} ורצח גואל הדם את הרוצח מצוה ביד גואל הדם אין גואל הדם רשות ביד כל אדם דברי רבי יוסי הגלילי ר' עקיבא אומר רשות ביד גואל הדם וכל אדם חייבין עליו","205","","4506","True","True","False","","222","213.151.49.171","0","16304","בכורות|מו ע&quot;א",""),new Message("16407","16404","אני מנסה להבין את כוונתך בעניין גאולת דם","02/01/12 17:05","ז טבת","תשע&quot;ב","17:05","Almuaddib","מצווה אינני מכיר. אתה מכיר מונח כמו &quot;תפקיד&quot;?<br /><br />אם אין ציווי על מישהו להיות גואל דם, האם יש בכלל &quot;תפקיד&quot; כזה?<br /><br /><br />מי קובע מיהו בכלל גואל הדם?<br /><br />האם אדם צריך לגאול את דם אחיו? אחותו? דודו מצד אמו? סב-גיסתו?<br /><br /><br />מיהו &quot;גואל הדם&quot;?","107","","4506","True","True","False","","163","81.218.141.168","0","16304","בכורות|מו ע&quot;א",""),new Message("16409","16407","אין לי כל כוונה יצאתי נבוך מקריאת הערך","02/01/12 17:12","ז טבת","תשע&quot;ב","17:12","קותי","עברו כ-2500 שנה מאז השימוש האחרון בערי מקלט","217","","4506","True","True","False","","144","89.139.223.100","0","16304","בכורות|מו ע&quot;א",""),new Message("16452","16409","דרכה של אשה","03/01/12 00:53","ח טבת","תשע&quot;ב","00:53","דוד כוכב","מסכת קידושין דף ב ע&quot;ב:<br />&quot;דרכו של איש לעשות מלחמה ואין דרכה של אשה לעשות מלחמה&quot;.<br /><br />ובכלל זה:<br /><span class='bordeaux'><b>ספר החינוך מצוה תרג</b></span><br /><span class='lightYellow'><b>מצוה לזכור מה שעשה עמלק לישראל בצאתם ממצרים </b></span><br /><span class='darkYellow'><b>ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן, בזכרים כי להם לעשות המלחמה ונקמת האויב, לא לנשים.</b></span><br /><br />מסתבר שה&quot;ה לענין גאולת הדם.","125","","4505","True","True","False","","108","213.151.62.73","0","16304","בכורות|מו ע&quot;א",""),new Message("16466","16424","גישתו של רבי עקיבא עיקבית","03/01/12 04:59","ח טבת","תשע&quot;ב","04:59","קותי","כבר האשימוהו <br />תלמוד בבלי מסכת מכות דף ז עמוד א <br /><br />מתני'. .. סנהדרין ההורגת אחד בשבוע - נקראת חובלנית; רבי אליעזר בן עזריה אומר: אחד לשבעים שנה. רבי טרפון ורבי עקיבא אומרים: אילו היינו בסנהדרין - לא נהרג אדם מעולם; רשב&quot;ג אומר: <b>אף הן מרבין שופכי דמים בישראל. </b>","217","","4505","True","True","False","","278","89.139.223.100","0","16304","בכורות|מו ע&quot;א",""),new Message("16465","16452","יפה. אבל הסברה צריכה חיזוק שהרי","03/01/12 04:54","ח טבת","תשע&quot;ב","04:54","קותי","מצאנו נשים הורגות ולאו דווקא ללא הצלחה<br />יעל אשת חבר הקיני, עתליה , ואחזה במבושיו<br />לכן מדוע לא, אם חם לבבה?<br />אם היא נהרגה היש גואל לדמה? כמובן שכן!<br />אם היא הרגה האם נהרגת ע&quot;י גואל הדם? נראה שכן<br />אז מדוע שהיא לא תהייה גואל הדם?<br />אם בנה נעשה גואל דמה מדוע היא לא תעשה גואלת דמו?  <br /><br />יתכן ופרשת גואל הדם נאמרה בלשון זכר ליד פרשת נחלאות כמדומני(?) בגלל שקרקע היתה הסיכסוך השכיח שמוביל למעשי רצח <br /><br />יתכן וצריך להשקיף על דיני התורה שנשים אינן נוטלות חלק בארץ ואינן יורשות (עיקר הירושה אם היתה היתה מקרקעין). כהוצאה של הנשים ממעגל האלימות<br /><br />דיני גואל הדם, וכדומה צריכים להבדק מנקודת ראות של יצירת מאזן אימה בין השחקנים (כמו בתורת המשחקים). זה בעצם לא שונה מעביד איניש דינא לנפשיה.<br />כדי להביא רוצח למשפט התורה ולחייבו בדין זאת משימה בלתי אפשרית<br />לכן התורה איפשרה איום מובנה שכל רוצח חייב לחשוש ממנו ובכך יחשוב פעמיים","217","","4505","True","True","False","","209","89.139.223.100","0","16304","בכורות|מו ע&quot;א",""),new Message("16476","16465","יוצאת מן הכלל","03/01/12 12:18","ח טבת","תשע&quot;ב","12:18","דוד כוכב","אינה מלמדת על הכלל.<br /><br />ובמדרש משלי פרשה לא, יט:<br /><span class='lightYellow'><b>ידיה שלחה בכישור. זו יעל שלא הרגה את סיסרא בכלי זיין, אלא ביתד בכח ידיה, ומפני מה לא הרגתו בכלי זיין, לקיים מה שנאמר לא יהיה כלי גבר על אשה (דברים כב ה).</b></span><br /><br />על בסיס מדרש זה נוסדה ה'תוספתא' שבתרגום יונתן לשופטים פרק ה, כו:<br /><span class='darkYellow'><b>טבתא יעל אתת חבר שלמאה דקימת מה דכתיב בספר אוריתא דמשה לא יהוי תקון זין דגבר על אתתא ולא יתקן גבר בתקוני אתתא אלהן ידהא לסכתא אושיטת וימינא לארזפתא דנפחין.</b></span><br /><br />את ההבחנה שזו 'תוספתא' שמעתי מהרב פר' יואל אליצור.","125","","4505","True","True","False","","130","213.151.62.73","0","16304","בכורות|מו ע&quot;א",""),new Message("16477","16466","יפה.","03/01/12 12:19","ח טבת","תשע&quot;ב","12:19","דוד כוכב","","125","","4505","False","True","False","","82","213.151.62.73","0","16304","בכורות|מו ע&quot;א",""),new Message("16478","16466","דוקא כאן, ריה&quot;ג הוא המרבה שופכי דמים","03/01/12 14:25","ח טבת","תשע&quot;ב","14:25","Almuaddib","תן דעתך, שהוא מתיר לכל אחד &quot;לזכות&quot; ב&quot;מצוות&quot; גאולת הדם, ואכמ&quot;ל.","107","","4505","True","True","False","","146","81.218.141.168","0","16304","בכורות|מו ע&quot;א",""),new Message("16587","16476","דרשה במקומה עומדת","08/01/12 22:24","יג טבת","תשע&quot;ב","22:24","קותי","אבל מפשט הפסוקים נובע שפשוט<br />לא היו להם כלי נשק ולכן מחצה מוחו ביתד. <br />רלב&quot;ג שופטים פרק ה פסוק ח <br /><br />(ח) יבחר אלהים חדשים - פי' בו כי בעת שבחר ישראל בע&quot;ג שהם אלהים חדשים אז היתה להם המלחמה בשערים ולא יכלו לצאת לחוץ ואפשר לפרש כי הש&quot;י בחר דברים חדשים להשלים זה הנס והוא שכבר משך לב סיסרא וחילו להלחם עם ברק בשערי ישראל במקום שהיה ראוי ליפול שם לפי מה שסבב הש&quot;י אשר עמקו מחשבותיו והנה באמת לא נצחו ישראל זאת המלחמה בכחם ועוצם ידם <b>כי לא היו להם כלי זין כי אם לאנשים מועטים עד שבכל ישראל לא היה מגן ורומח בארבעים אלף ולזה הוא מבואר כי בעשרת אלפים איש שעלו מבני נפתלי ומבני זבולן לא היו כלי זיין כי אם לאנשים מועטים:<br /></b><br /><br />באותם ימים נשים לא נלחמו אז בשביל מה לאסור עליהן לשאת כלי נשק? <br /><br />הפסוקים לפני ואחרי, לא יהיה כלי גבר וכו', כולם עוסקים בהליכה בדרך<br />וכנראה שגם פסוק זה עוסק בסיטוציה של הליכה בדרך. אחרת הפסוק תלוש מההקשר. <br />כאשר אדם יוצא ממקומו בו הוא מוכר הוא יכול להרשות לעצמו דברים שונים אם יחליף את זהותו. ולכן התורה אוסרת על האדם להתחפש וללבוש זהות אחרת כדי שלא יסתבך יכשל ויכשיל אחרים.","217","","4500","True","True","False","","204","89.139.223.100","0","16304","בכורות|מו ע&quot;א",""),new Message("16671","16478","חוצפה.","12/01/12 22:17","יז טבת","תשע&quot;ב","22:17","נחמן","","182","","4496","False","True","False","","166","82.242.204.206","0","16304","בכורות|מו ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);