var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=16474;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("16474","0","משמעויות שונות באותה לשון","03/01/12 12:01","ח טבת","תשע&quot;ב","12:01","דוד כוכב","האם לכל מילה או ביטוי יש רק משמעות אחת?<br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=15109'>על כך כאן</a>.","125","","4504","True","True","False","","808","213.151.62.73","0","0","בכורות|נ ע&quot;א",""),new Message("16480","16474","כבר כתבו כן התוס' בפירוש","03/01/12 16:06","ח טבת","תשע&quot;ב","16:06","כדי","עיין בתוס' קידושין (לג.) שיש שתי משמעויות ללשון 'רשאי' -חייב ויכול. וכ&quot;כ בתוס' בכורות (כח.) [ולא ציינוהו המציינים שם]. ועי' בחי' הרש&quot;ש (ב&quot;מ קג:).<br />ואעיקרא, עי' בתוס' ב&quot;ב (יא:) שכתבו כן. ובתוס' שם (קלה:) כתבו: ואע&quot;ג דנקט הכא כלישנא דלקמן, מ&quot;מ לא איירי בחד גוונא. ע&quot;כ. וכ&quot;כ ש&quot;ר שם. וכ&quot;כ הרשב&quot;א בב&quot;ב (קנב.).<br />והר&quot;ן בנדרים (עח:) כתב כן להדיא: ודכוותה אשכחן בהש''ס טובא תרי גווני בחד לישנא. ע&quot;כ.<br />ויש עוד מה להוסיף בעניין זה, אך דומה שכבר יצאנו יד&quot;ח.","249","","4504","True","True","False","","154","89.139.54.27","0","16474","בכורות|נ ע&quot;א",""),new Message("16502","16474","אני מקלס דבריך בלשון חכמים","03/01/12 22:39","ח טבת","תשע&quot;ב","22:39","קותי","&quot;לפיכך אנחנו חייבים להודות להלל לשבח לפאר לרומם להדר <b>לברך לעלה ולקלס</b> למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הנסים האלו&quot; (תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קטז, עמוד ב).<br /><br /><b>ולא בלשון תורה </b>!<br /><br />תהלים פרק מד <br /><br />(יד) תְּשִׂימֵנוּ חֶרְפָּה לִשְׁכֵנֵינוּ <b>לַעַג וָקֶלֶס</b> לִסְבִיבוֹתֵינוּ:<br /><br />חוששני שגם במקרא נמצא מילים במשמעות והיפוכה <br /><br />תורה אמיתית חייבת להיות רב משמעית כמו המציאות עצמה <br /><br />גם המדע הוא רב משמעי וחידתי <br /><br />והאדם נזר הבריאה חייב להכיל את כל הניגודים","217","","4504","True","True","False","","186","89.139.223.100","0","16474","בכורות|נ ע&quot;א",""),new Message("16496","16480","אכן","03/01/12 21:36","ח טבת","תשע&quot;ב","21:36","דוד כוכב","יש בעלמא מילים וביטויים שיש להם מספר משמעויות, למשל <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1717'>ג' משמעויות למילה ערוה</a>.<br />פה, למרות שלא הדגשתי זאת מספיק בכותרת, רציתי יותר להתרכז במשמעויות השונות שסיבתן שינוי המקום או הזמן דוקא.<br /><br />דוקא רצוי היה להכין רשימה מלאה ככל הניתן של המילים והביטויים בעלי המשמעות הכפולה, למען יוכל המתעניין להכנס ולחפש.","125","","4504","True","True","False","","100","213.151.62.73","0","16474","בכורות|נ ע&quot;א",""),new Message("16499","16496","אם כן, יותר היה לרב להביא","03/01/12 22:00","ח טבת","תשע&quot;ב","22:00","כדי","מנדרים (מט:) לעניין המילה 'מבושל' אי משמעה דווקא בישול או גם צלי, דתלי במנהג המקומות. וכן כה&quot;ג בחולין (סו.). ועי' בפסחים (ג.) בחלוקת המקומות במילה 'לילה' (כאן זו דוגמה הפוכה - משמעות אחת לשתי מילים, לפי מנהג המקומות).","249","","4504","True","True","False","","149","89.139.54.27","0","16474","בכורות|נ ע&quot;א",""),new Message("16500","16499","יפה!","03/01/12 22:33","ח טבת","תשע&quot;ב","22:33","דוד כוכב","אם כי בנדרים מט (בע&quot;א) מדובר בלשון בנ&quot;א ולא במשמעות שונה הנמצאת בספרים.<br /><br />ודוגמא נוספת המילה מס-מסים בעיקרה היא שעבוד (ויש פרשנים החולקים), ונתגלגלה כבר במקרא לתשלום כסף דוקא.","125","","4504","True","True","False","","95","213.151.62.73","0","16474","בכורות|נ ע&quot;א",""),new Message("16506","16502","המילה קלס אינה זהה בשתי הלשונות","03/01/12 23:58","ח טבת","תשע&quot;ב","23:58","כדי","אין הבדל בשורש ק.ל.ס בין לשון חכמים ללשון תורה. כלומר, אלו לא מהמילים הזהות שחל שינוי במשמעותן, אלא השינוי במשמעות נובע מהשוני בניקוד.<br />עי' בתוס' סנהדרין (סד.) ובמהר&quot;ם שם, שמבואר כן.","249","","4504","True","True","False","","141","89.139.54.27","0","16474","בכורות|נ ע&quot;א",""),new Message("16515","16506","חוששני שאין דבריך מדוייקים","04/01/12 12:41","ט טבת","תשע&quot;ב","12:41","Almuaddib","מצאנו בתנ&quot;ך את השורש קל&quot;ס במשמעות אחת בלבד, אך לפחות בשלושה בניינים שונים:<br /><br />1. לעג וקלס<br /><br />2. בבניין פיעל - כמו ביחזקאל טז: ולא היית כזונה לקלס אתנן<br /><br />3. בבניין התפעל - כמו הנערים באלישע - ויתקלסו.<br /><br /><br /><br />בלשון חכמים, במשמעות אחרת, אנו מוצאים גם בניין שני וגם התפעל. הניקוד בבנינים - זהה.<br /><br /><br />אלא שדומני כי את המעבר במשמעות יש לחפש לו בהפיכת משמעות של שורש שמי, אלא בהשפעה היוונית על לשון החכמים, והרמז לדברים אלו - הגדי המקולס.<br /><br />בר-אשר, למשל, מזהה בלי פקפוק את מקורו של הפועל קילס בלשון חכמים, כהשפעה יוונית. גזירת פועל עברי משם העצם המופשט היווני kalos - שבח.<br /><br />כלומר, אין המדובר באותו השורש, אלא בגזירת פועל חדש ממלה משפה זרה, עד שמתקבל שורש חדש שמקורו אינו שמי, ואין כל קשר בינו לבין הפועל המקורי, בלשון התנ&quot;ך.<br /><br />פעלים רבים נוצרו בצורה זו. למשל, לספוג, שהגיע אלינו גם הוא משם העצם היווני sfogos, לשם העצם עברי ומשם קצרה הדרך לגיור מלא, יצירת שורש עברי ופועל.<br /><br />טילפנת אליו כבר?","107","","4503","True","True","False","","201","192.114.91.245","0","16474","בכורות|נ ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);