var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=16558;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("16558","0","תפקיד המפצים","08/01/12 00:55","יג טבת","תשע&quot;ב","00:55","דוד כוכב","לשם מה לדעת הרמב&quot;ם שם אבוה דשמואל את אותם המפצים? משום הטיט כדעת רש&quot;י, לצניעות כדעת ר&quot;ת, או לתכלית שלישית?<br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=15148'>על כך כאן</a>.","125","","4500","True","True","False","","938","95.86.125.158","0","0","בכורות|נה ע&quot;ב",""),new Message("16572","16558","מלכתחילה לא היה צריך להיות שום קושי!","08/01/12 13:38","יג טבת","תשע&quot;ב","13:38","יהודי_קדום","אין סתירה כלל בדברי הרמב&quot;ם ומלכתחילה לא היה צריך להיות שום קושי!<br />מדובר בשני מפצים שונים למטרות שונות.<br /><b>1.</b>	הלכה זו עוסקת בחששותיה של אשה שעלולים לגרום לה שלא תיטבול כדין  ולא בדיני מקווה –  נמל כשר לטבילה מלכתחילה.<br /> ממה שפסק הרמב&quot;ם [הלכות מקוואות  א, יא]  משמע שנמל כשר לטבילה לכתחילה <b>ולא שייך בו זוחלין ונוטפין </b>אלא רק שלמעשה אשה עלולה לחוש לצניעותה ולא תטבול כדין <i>(&quot;לפי שמצויים שם בני אדם וממהרת לטבול משום ביעתן דאינשי&quot;</i> ראה עוד תוס' בכורות נה: ד&quot;ה <i>'ומפצי ביומי תשרי'</i>) וכך לא תעלה לה הטבילה.<br /> פתרונו של הרמב&quot;ם לבנות לה מפץ כדי להפיס דעתה של האשה וכך תיטבול כדין.<br />גם בהמשך אותה הלכה מביא הרמב&quot;ם חשש נוסף של האשה:<i> &quot;... ולא תטבול על גבי כלי חרס או סל וכיוצא בהן מפני שמפחדת ולא תעלה לה טבילה&quot; (&quot;משום דבעיתא דלמא נפלה ולא טבלה שפיר&quot; שם.) </i>. [להלכה: עברה וטבלה כשהיא עומדת עליהם – עלתה לה טבילה].<br />.<br />מכאן שהקמת המפץ בהלכה זו [הלכות מקוואות  א, יא] אינה קשורה ואינה מלמדת כלל לחיוב העמדת מפץ כפי המובא בהלכות מקוואות בפרק ט הלכה יג .<br /><br /><b>2. </b> בפרק ט הלכה יג  פוסק הרמב&quot;ם בדין טבילה במים זוחלין ומנטפין <span class='bordeaux'><b>מן המעיין</b></span> וכך הרמב&quot;ם כותב  &quot; ... ואם <span class='bordeaux'><b>רבו</b></span> הנוטפים על הזוחלין וכן אם רבו מי גשמים על מי הנהר אינן מטהרין בזוחלין אלא באשבורן לפיכך צריך להקיף מפץ וכיוצא בו באותו <b>הנהר המעורב</b> עד שיקוו המים ויטבול בהן&quot;  <br /><br />השיטה שב&quot;סתירה&quot; זו מזכירה לי שיש שיטה בדוקה להאריך ימים: אכול כדור בשר אחד ליום במשך מאה שנים.","233","","4500","True","True","False","","192","79.177.162.211","0","16558","בכורות|נה ע&quot;ב",""),new Message("16585","16558","הודעת כב' שתשובתי נכונה צריכה לבוא כאן","08/01/12 21:39","יג טבת","תשע&quot;ב","21:39","יהודי_קדום","ובטעות הוא רשמה ב&quot;<span class='lightYellow'><b>האם אין כאן סתירה?</b></span>&quot; (וגם שם אראה שכב' לא הבין נכון את מה שכתבתי).","233","","4500","True","True","False","","128","79.177.162.211","0","16558","בכורות|נה ע&quot;ב",""),new Message("16664","16558","לא הבנתי בדיוק,","12/01/12 17:27","יז טבת","תשע&quot;ב","17:27","יאירה","מדובר כאן במחצלות. האם אפשר להסתייע במחצלות לשם העמדת מים במקוואות?","192","","4496","True","True","False","","215","89.139.15.65","0","16558","בכורות|נה ע&quot;ב",""),new Message("16574","16572","המפץ אצל אבוה דשמואל","08/01/12 15:02","יג טבת","תשע&quot;ב","15:02","יהודי_קדום","מיועד לבניה בנהרות. שלדעת אבוה דשמואל בכל הנהרות (להוציא בפרת בימי תשרי ) בהם ייתכן שמי הגשמים ירבו על מי הזוחלין  - שאז הם מבטלים את הזוחלין -במצב כזה לא תעלה טבילה ולכן  בנה לבנותיו מפץ שיצר מקוה במי הנהר.","233","","4500","True","True","False","","171","79.177.162.211","0","16558","בכורות|נה ע&quot;ב",""),new Message("16579","16574","האם אין כאן סתירה?","08/01/12 19:56","יג טבת","תשע&quot;ב","19:56","דוד כוכב","כתבת שבפרת בימי תשרי <b>לא </b>ייתכן שמי הגשמים ירבו על מי הזוחלין, אז למה נאמר בגמרא שאבוה דשמואל עשה מפצים <b>דוקא </b>בימי תשרי?<br /><br />לעניין הערתך הראשונה:<br />אכן אין שום סתירה בין שתי ההלכות שכתב הרמב&quot;ם.<br />הקושיה היא על מקור הדין, כפי שהביא הכסף משנה. שלכאורה נראה משני ההלכות, כאילו פירש הרמב&quot;ם את הגמרא שלנו בשני אופנים שונים.","125","","4500","True","True","False","","137","95.86.125.158","0","16558","בכורות|נה ע&quot;ב",""),new Message("16589","16579","לא. אין סתירה דברי מדויקים:","08/01/12 23:11","יג טבת","תשע&quot;ב","23:11","יהודי_קדום","פשט דברי משתמע מהסיפא שלהם: אבוה דשמואל בנה &quot;מפץ שיצר <span class='bordeaux'><b>מקוה </b></span>במי הנהר&quot; (כמובן ביומי דניסן). <br />כב' כותב לי &quot;כתבת שבפרת בימי תשרי לא ייתכן שמי הגשמים ירבו על מי הזוחלין&quot; ולא מצאתי. במקרה כזה נהוג לומר: &quot;משתמע מדבריך... וכדו' וזה אקבל.<br /><br />מה שכתבתי <span class='lightYellow'><b>(&quot;להוציא בפרת בימי תשרי&quot;) </b></span>אומר שלאבוה דשמואל כן תעלה טבילה לבנותיו בפרת בימי תשרי בשיטת <span class='bordeaux'><b>המפצים לרגלי בנותיו </b></span>כדי שהטיט לא יהא חציצה בטבילתן. ברור ששיטה <span class='bordeaux'><b>זו אינה שיטת המקוה.</b></span>  וזה  מה שכתבתי (&quot;להוציא בפרת בימי תשרי&quot;).","233","","4500","True","True","False","","172","79.177.162.211","0","16558","בכורות|נה ע&quot;ב",""),new Message("16594","16579","כב' כותב:","09/01/12 10:09","יד טבת","תשע&quot;ב","10:09","יהודי_קדום","&quot;לעניין הערתך הראשונה:&quot; לא כתבתי שום הערה! אנא יבהיר כב' לאן מופנים דבריו.","233","","4499","True","True","False","","127","79.177.162.211","0","16558","בכורות|נה ע&quot;ב",""),new Message("16596","16579","לענין מה שכתב הרב דוד כוכב","09/01/12 18:39","יד טבת","תשע&quot;ב","18:39","יהודי_קדום","&quot; לעניין הערתך הראשונה:&quot;<br />ב&quot;<span class='lightYellow'><b>האם אין כאן סתירה</b></span>?&quot; כבוד הרב התכוון למה שכתבתי ב &quot;<span class='lightYellow'><b>מלכתחילה לא היה צריך להיות שום קושי! </b></span>&quot;.","233","","4499","True","True","False","","155","79.177.162.211","0","16558","בכורות|נה ע&quot;ב",""),new Message("16595","16589","כדבריך כאן אכן כתבתי גם אני","09/01/12 13:47","יד טבת","תשע&quot;ב","13:47","דוד כוכב","לאמור,<br />מפצי אבוה דשמואל נעשו בתשרי, ולא היו לצורך העמדת מי הנהר.<br />והמפצים הנוספים שהזכיר הרמב&quot;ם לצורך העמדת המים, נעשים דוקא בניסן.","125","","4499","True","True","False","","138","95.86.125.158","0","16558","בכורות|נה ע&quot;ב",""),new Message("16602","16596","בדיוק","10/01/12 02:23","טו טבת","תשע&quot;ב","02:23","דוד כוכב","","125","","4498","False","True","False","","89","95.86.125.158","0","16558","בכורות|נה ע&quot;ב",""),new Message("16666","16664","כן","12/01/12 20:40","יז טבת","תשע&quot;ב","20:40","דוד כוכב","מדובר בנהר זורם, ולא עמוק מדאי בשפתו.<br />נועצים באדמה את קצות הקנים האגודים במחצלת, וכך בונים כעין קירות של מחצלות הבולמים את סחף המים.<br />המים התחומים בין אותן מחצלות עומדים במקומם, ונקראים &quot;מקוה&quot;.","125","","4496","True","True","False","","79","95.86.126.60","0","16558","בכורות|נה ע&quot;ב",""),new Message("16673","16664","מפץ ומחצלת דומים אך שונים","12/01/12 23:18","יז טבת","תשע&quot;ב","23:18","יהודי_קדום","לצערי אני צריך להתארגן למחר ואיני פנוי להפנות למקורות אך זה ודאי. אם איני טועה המפץ רך יותר ממחצלת. בע&quot;ה מחר.","233","","4496","True","True","False","","160","79.177.151.141","0","16558","בכורות|נה ע&quot;ב",""),new Message("16676","16673","כך כתב גם בשטיינזלץ","13/01/12 00:51","יח טבת","תשע&quot;ב","00:51","דוד כוכב","","125","","4495","False","True","False","","92","95.86.126.60","0","16558","בכורות|נה ע&quot;ב",""),new Message("16683","16673","אכן כך נמצא","13/01/12 09:28","יח טבת","תשע&quot;ב","09:28","יאירה","פירוש המשנה לרמב&quot;ם מסכת כלים כד י<br />&quot;... כבר הבטחנו לעיל בפרק עשרים לבאר את המפץ ודיניו במקום זה. ואומר, כי האריגים הפשוטים הנארגים מן החלף והקנים והגומא וההוצין וקלפי האילנות וזמורותיהן הדקין וכיוצא בכך הן הנקראין מפץ...&quot;<br /><br />רש&quot;י כתובות סד ע&quot;ב <br />מפץ - רך ממחצלת.","192","","4495","True","True","False","","240","89.139.15.65","0","16558","בכורות|נה ע&quot;ב",""),new Message("16684","16673","יישר כוח על המקור וחיזוק דבריי, ועוד יש","13/01/12 10:00","יח טבת","תשע&quot;ב","10:00","יהודי_קדום","להבין כיצד נבנה המקוה ומהו השימוש למפץ ומהו השימוש למחצלת. נראה שמפץ ייקרא גם מחצלת (בכורות נה: תוס' ד&quot;ה ומפצי ביומי תשרי&quot; ... <i>ור״ת מפרש ומפצי משום צניעות שהנהרות קטנים בימי תשרי <span class='bordeaux'><b>ופורס להו מפצים </b></span>שלא יראו אותן כדי שלא תמהרנה לטבול מפני הבושת&quot;)  </i>לפי המקורות שלהלן גם יש להניח שהמקוה נבנה ע&quot;י מפץ  <span class='bordeaux'><b>ביומי ניסן </b></span>לא ע&quot;י מחצלת (שכאמור גם נקראה מפץ)  (המחצלת שימשה בעיקר, כנראה, כמדרס לטבילה בנהר ממש  <span class='bordeaux'><b>ביומי דתשרי </b></span> ויש שגם כוילון לשמירת הצניעות) אלא ע&quot;י מפץ שהקיף את המים שנקוו , בעיקר מחוץ לגדות הנהר או על שפתו [רש&quot;י הקדוש: בכורות נה: ד&quot;ה &quot;מקוה ביומי ניסן&quot; וכן ד&quot;ה <i>&quot; ומפצי ביומי תשרי&quot;. של מים מכונסין או סמוך לנהר וממשיך לתוכן מי הנהר וטובלות שם (שבת סה.: ואינן טובלות בנהר&quot;</i> מובן שמפץ יכול ליצור מקוה רק אם הזוחלין רבו מהנוטפין שמקוה מטהר בכה&quot;ג כמעיין המטהר בזוחלין ואיני חושב שמחצלת יכולה למלא תפקיד זה . (&quot;ומפצי ביומי תשרי&quot;, והרמב&quot;ם שהבאתי לעיל בתגובתי הראשונה)  ובכפוף למחלוקת רב ושמואל אי נהרות מיטהרין בזוחלין משום שיש עליהם דין מעיין או שאינן מיטהרין אלא  באשבורן משום שיש עליהן דין מי גשמים או מי תמצית והן נוטפין כדאמרינן במס׳ מקואות פ״ה מ״ה הזוחלין כמעיין ונוטפין כמקוה.. וצ&quot;ע.","233","","4495","True","True","False","","468","79.177.151.141","0","16558","בכורות|נה ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);