var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=16693;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","41"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","24")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("16693","0","מה הרעיון בכלל של תרומת "ערכין"?","14/01/12 22:02","יט טבת","תשע"ב","22:02","שיננא","בשביל מה בעצם באה פרשת ערכין לעולם?
הרי אם אדם רוצה לתרום תרומה - אז שיתרום!
מה ראתה התורה צורך לקבוע ערך לכל קבוצת גיל ומין?
האם מדובר כאן כביכול על סך של תרומה מומלצת?

והערה נוספת - שאולי היא תוצאה של השאלה הנ"ל:
הלואי והיינו יודעים כמה אנשים/אחוזים בכלל תרמו בדרך זו [ואם המספר נמוך, זה אולי רק מחזק את תמיהתי הנ"ל].","146","","4488","True","True","False","","1872","84.228.161.213","0","0","ערכין|ב ע"א",""),new Message("16696","16693","מהעובדה שהתורה קבעה ערך כספי","14/01/12 23:30","יט טבת","תשע"ב","23:30","יהודי_קדום","קבוע ומוחלט לאדם מישראל ע"פ גיל ומין מוכח שאין כאן עניין בגובה/סך התרומה, שהרי אם האדם רצה רק לתרום יכול הוא להגיד במקום: "ערך פלוני עלי", "אני מעלה תרומה בסך חמשת שקלים בשקל הקודש".
בקביעת "ערכין" התורה מראה שיש לגוף האדם קדושה (שצריכה פדיון המועבר לבדק הבית) .

התועלת לאדם מ"ערכין": אדם יכול להחיל קודש על עצמו (נפשו) ואז יחול עליו דין ערכין המחייב פדיון מן הקדושה שחלה - והיופי הוא שהתורה מראה שלנפש אין ערך כספי אלא יש קדושה.

כ"ז ב"ערכין".

בנדר כשאומר אדם:"דמי עלי" הרי שמין אותו כעבד בשוק ולא "בערכך נפשות". כאן זו כן הערכה כספית התלויה בשערי "בורסת העבדים", טיב העבד וכו'.","233","","4488","True","True","False","","209","79.177.151.141","0","16693","ערכין|ב ע"א",""),new Message("16701","16693","הרעיון","15/01/12 02:08","כ טבת","תשע"ב","02:08","דוד כוכב","דומה לקרבן.
אדם רוצה למסור נפשו לה'. זה בלתי אפשרי הוא נותן תחליף. או נפש תחת נפש. או תרומה כערכו.
התרומה כערכו תתכן בשלשה אופנים:
א. או שיאמדו את מחירו כעבד.
ב. או שיתרום כמשקל גופו, משקל של כסף או זהב.
ג. או שיתן את המחיר הממוצע של ערך בני אדם במינו בקבוצת גילו.
היתרון באופן האחרון שהוא מוחלט ובלתי ניתן לעירעור שגיאה ומנפולציות. וחוסך את טרחת השומא והשקילה.

הראיות לכך שזהו הערך המקובל לאותה קבוצת גיל:
בבמדבר יח, טז
וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ.
במדבר ג מו-מז
וְאֵת פְּדוּיֵי הַשְּׁלֹשָׁה וְהַשִּׁבְעִים וְהַמָּאתָיִם הָעֹדְפִים עַל הַלְוִיִּם מִבְּכוֹר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְלָקַחְתָּ חֲמֵשֶׁת חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים לַגֻּלְגֹּלֶת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ תִּקָּח עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשָּׁקֶל.

שמות פרק כא, לב
אִם עֶבֶד יִגַּח הַשּׁוֹר אוֹ אָמָה כֶּסֶף שְׁלשִׁים שְׁקָלִים יִתֵּן לַאדֹנָיו.
וכתב החזקוני:
"כסף שלשים שקלים - כפי ערך נקבה מבת עשרים שנה עד בת ששים, דעבד ואשה כי הדדי נינהו דגמר לה לה מאשה".
וכ"כ הספורנו:
"כסף שלשים שקלים. כערך הנקבה, כי כמוה ענין העבד בקיום המצוות כדאיתא בחגיגה פרק קמא".

מדרש תנחומא פרשת וישב סימן ב:
"עמדו מכרוהו בעשרים כסף לכל אחד מהם שני כסף לקנות מנעלים לרגליהם, וכי תעלה על דעתך שנער יפה כמותו נמכר בעשרים כסף, אלא כיון שהושלך לבור מתוך פחד נחשים ועקרבים שבו נשתנה זיו פניו וברח ממנו דמו ונעשו פניו ירוקות לפיכך מכרוהו בעשרים כסף בעבור נעלים".
פירוש, ששוויו היה צריך להיות לפחות שלושים כשווי סתם עבד.
ובחזקוני על בראשית פרק לז, כח
"בעשרים כסף - וכי אדם יפה כיוסף לא נמכר אלא בדבר מועט כזה, אלא מחמת שהוריקו פניו בבור מחמת הנחשים לא מכרוהו יותר, וכל אחד מהשבטים נטל שני כספים לחלקו לקנות לחם מנעלים שנאמר על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעלים. ד"א בעשרים כסף שכך קצב זה כתוב בפרשה כדכתיב ואם מבן חמש שנים ועד בן עשרים שנה והיה ערכך הזכר עשרים שקלים, ויוסף לא הגיע לכלל עשרים באותו פרק כדכתיב ויוסף בן שבע עשרה שנה היה רועה את אחיו בצאן".
פירוש הראשון הוא כתנחומא, ולפירוש השני שוויו כערכו עכשיו.


מעשים שהיו, באופן השני:
בתוספתא מסכת ערכין (צוקרמאנדל) פרק ג הלכה א (ובמסכת ערכין דף יט ע"א):
"מעשה באימא של רימטיא שהיתה בתה חולה ואמרה אם תעמוד בתי מחוליה אתן משקלה בזהב עמדה מחליה עלתה לירשלם ושקלתה זהב".
ובספרא בחוקותי פרשה ב פרק ו:
"אמרו עליו על דואג בן יוסף שמת והניח בן קטן לאמו והיתה מודדהו בטפחים בכל שנה ונותנת משקלו זהב לשמים".","125","","4487","True","True","False","","255","212.76.102.85","0","16693","ערכין|ב ע"א",""),new Message("16731","16701","איזה תנחומא?! משהו משהו!!","15/01/12 14:50","כ טבת","תשע"ב","14:50","קותי","אין ספק חז"ל היו אמיצים לא פחדו מאיש
התיאור של יוסף הנזרק לבור מציג את העניין במלוא עוצמתו

בודאי שמת לב שכאשר יוסף נזרק לבור ב-'וישב' התורה לא מספרת לנו שהוא בכלל הגיב בעצם התורה משחזרת בדייקנות את את הסיטואציה מנקודת ראות של האחים אוזניהם היו אטומות

רק ב-'מקץ' כאשר באו עליהם צרות הם נזכרים "בהתחננו אלינו"

לגופו של עניין הערכין
התורה נתנה מוצא גם לאנשים עם תגובות הזויות מבחינת לבל ידח ממנו נידח לא מצאנו מי מגדולי ישראל שהעריך","217","","4487","True","True","False","","215","89.139.223.100","0","16693","ערכין|ב ע"א",""),new Message("16737","16731","למה אתה מתכוון באומרך "בתגובות חזויות" ?","15/01/12 18:05","כ טבת","תשע"ב","18:05","הודו_כי_טוב","","207","","4487","False","True","False","","156","46.117.14.249","0","16693","ערכין|ב ע"א",""),new Message("16739","16737","דיינו במה שחייבה התורה אם זה לא","15/01/12 18:43","כ טבת","תשע"ב","18:43","קותי","מספיק לאדם? אז הוא הזוי.
והתורה נתנה לו פתח לממש משוגתו בדרך של היתר.

כל ענייני הממון אין להם כל משמעות כלפי שמים
שהרי מנה הקדש נפדה על שווה פרוטה
שור שנגח שור של הקדש פטור.

אז מה זה הולך ונותן ערכו לשמים? שיפרנס עניים ומסכנים.","217","","4487","True","True","False","","233","89.139.223.100","0","16693","ערכין|ב ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);