var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=16986;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","76"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","69"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","62")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("16986","0","שירה בר"ה וביוה"כ","23/01/12 11:51","כח טבת","תשע"ב","11:51","כדי","כתבו התוס': פסק: אמרו מלאכי השרת מפני מה אין ישראל אומרים שירה לפניך בר''ה וביום הכיפורים. אבל לא קאמר 'מפני מה אין אנו אומרים שירה', משמע שמלאכי השרת אומרים שירה. ולכך אומר ר''י, דבר''ה וביום הכיפורים אין לדלג והחיות ישוררו וכרובים יפארו. ע"כ.
ולענ"ד אינה הוכחה, דבחולין (צא:) אמרינן דאין מלאכי השרת אומרים שירה למעלה עד שיאמרו ישראל למטה כו'. [ועי' כעי"ז בשמו"ר פכ"ג סי' ז, אלא דאיתא שם הטעם דקודמין בשר ודם, משום שהם בני תמותה *), וע"כ פליג אגמרא דילן דמוכיח מינה דחביבין ישראל]. וא"כ בר"ה ויוה"כ דישראל לא אומרים שירה, אה"נ שגם למה"ש לא ניתנת רשות לומר.
והיעב"ץ כתב בהגהותיו כאן על התוס' שאין ראייתם ראייה, וציין למה שכתב בספרו לחם שמים בפ"ד דר"ה מ"ו. ויגעתי ולא מצאתי שדיבר שם בזה. ואולי כיוון למ"ש.

___________

*) ויש לדון בזה מהא דגיטין (כח:) דלשמא ימות חיישינן. ועי' בנדרים (י.) דלא יאמר לה' חטאת. ועי' ביומא (לט.) בדעת ר' ישמעאל, וע"ש בתו"י ובתוס' רא"ש ובריטב"א. ועי' גם בפת"ע ובגליוני הש"ס שם. ועי' שו"ת חקרי לב (סי' קה).","249","","4486","True","True","False","","1064","93.172.19.62","0","0","ערכין|י ע"ב",""),new Message("16996","16986","זו שאלת החות יאיר","23/01/12 16:29","כח טבת","תשע"ב","16:29","המכריע","בסי' רכה. ועי"ש דמחלק בין הלל לקדושה (הבקיאות באדיבות "שערי ערכין").

ואיידי דעסיקנא בזה אביא ביאור נפלא שראיתי בכתב יד תלמיד הגר"א בשמו (ושמעתי שיש מייחסים זאת גם להחת"ס).

הגמרא אומרת בחולין שם שישראל מזכירין את השם אחר שתי תיבות שמע ישראל, ואילו מלאכי השרת אין מזכירין אלא לאחר ג' תיבות קדוש קדוש קדוש.

ואמר הגר"א שיש ארבע מצוות שעניינם הקשר עם הקב"ה. א. תורה, שקוב"ה ואורייתא חד, ועוד הרבה מאמרים כעין זה. ב. הודאה להקב"ה, מוכרחים לחשוב על הבורא כדי להודות, שלא כמצוות אחרות שניתן לעשותן מעשה קוף בעלמא. ג. ייחוד הבורא, הכרזה שה' אחד, המתקיימת על ידינו באמירת שמע, וכעין זה כל ענייני שבח הבורא ית', שזה מחייב העמקה והתבוננות במהותו ית'. ד. מצות אהבת הבורא. שכמובן כל כולה הרגש כלפי הבורא.

בכל ארבע אלו מצינו שישראל מזכירים שם אחרי ב' תיבות. א. תורה - מתחילה בראשית ברא - אלוקים. ב. ההודאה המצויה היא הברכות. ברוך אתה - ה'. ג. ייחוד הבורא ושבחו. כבר אמרו שם; שמע ישראל - ה'. ד. מצות אהבת הבורא נמסרה במילים; ואהבת את - ה'. אלא שבגמרא הביאו רק את שמע ישראל, מכיון שההשוואה למלאכים אפשרית רק בתחום השבח. אבל שאר הדברים אין בהם. אין המלאכים לומדים תורה ולא שייך בהם הודאה ולא אהבה.

בקריאת שמע מקיימים ייחודו, מזכירים מצות אהבה. שמע היא גם פרשה בתורה (ואסור לגלות לע"ה מה שאסור). ואנו מקדימים ברכות קריאת שמע ומקיימים בזה גם הודאה.

ורמזוהו אנשי כנסת הגדולה בסוף הברכה וקרבתנו מלכינו לשמך הגדול סלה - חביבותינו ניכרת על ידי קירובינו לשמך, הזכרתו אחרי שתי תיבות בשונה ממלאכי השרת. באמת - בתורה הנקראת אמת. להודות לך - בברכות. ולייחדך - בקריאת שמע. באהבה - הסבר מיותר.","199","","4486","True","True","False","","260","212.179.87.180","0","16986","ערכין|י ע"ב",""),new Message("16999","16996","ייישר כח. אלא","23/01/12 19:13","כח טבת","תשע"ב","19:13","כדי","שמה שרצה להטמין ברמ"ז ההיא דמנחות, הוא ללא צורך, ואדרבה איפכא הו"ל למיעבד, דקיי"ל כרבא לגבי ר' יוחנן כדכתב הש"ך ביו"ד ברסי' רמו ושכ"ד הרמ"א. וכ"ד הגחיד"א בברכ"י שם.","249","","4486","True","True","False","","179","93.172.19.62","0","16986","ערכין|י ע"ב",""),new Message("17025","16999","ולכאורה","24/01/12 03:52","כט טבת","תשע"ב","03:52","דוד כוכב","י"ל שזו ה'מחלוקת' בין הגישה ה'ליטאית' להאדיר רק ת"ח מופלגים, לבין שיטת הבעש"ט להדגיש גם את חשיבות פשוטי ישראל שאינם כ"כ בני תורה.
עי"ל שזו המחלוקת הראשונה בתנאים, אם יהי ביתך בית ועד לחכמים, או שיהיו עניים בני ביתך. ואין עני אלא בדעת.
ויש משמעות בתחילת איכה רבה שלא טוב עשו בני ציון היקרים, שהיו מתבדלים מפשוטי העם. וי"ל שהיה להם לנהוג כיוסי בן יוחנן מרא דאתרא.","125","","4485","True","True","False","","122","95.86.121.156","0","16986","ערכין|י ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82645);