var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=17420;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("17420","0","מדוע שמו חז"ל בפיו של חוני תפיסה אנוכית","06/02/12 23:30","יג שבט","תשע"ב","23:30","שלמה שטרסברג",""פעם אחת היה מהלך בדרך, ראה אדם אחד שהוא נוטע חרוב. אמר לו: זה לכמה שנים טוען פירות? אמר לו לשבעים שנה. אמר לו: כלום ברי לך שתחיה שבעים שנה ותאכל ממנו? אמר לו: אני מצאתי את העולם בחרובים, כשם שנטעו אבותי לי כך אטע אני לבני"

למשהו יש רעיון מדוע בחרו חז"ל להכניס לפיו של חוני תפיסת עולם אנוכית וכ' היה יותר מתאים לכאורה שחוני ייצג את תפיסת העולם המראה את ערך הנטיעה כנתינה ונתינה לדורות שאחריו וכ'","205","","4470","True","True","False","","1502","213.151.44.7","0","0","תענית|כג ע"א",""),new Message("17422","17420","למה שמו בפיו ? זה לא הוא בעצמו אמר ?","07/02/12 00:12","יד שבט","תשע"ב","00:12","הודו_כי_טוב","כמדומני הוא למד בדרך הקשה מאוד
שלא טוב היות האדם לבדו
נדמה לי שבהמשך כתוב שהוא נרדם והתעורר אחרי 70 שנה
פגש את נכדו של אותו האיש
ואחר כך איש לא הכיר אותו ביקש רחמים ונח ליה .","207","","4469","True","True","False","","178","46.117.14.249","0","17420","תענית|כג ע"א",""),new Message("17432","17420","למה תפיסה אנוכית?","07/02/12 09:54","יד שבט","תשע"ב","09:54","Almuaddib","חוני לא אמר לא לא לנטוע משום שהעץ לא יניב פירות בחייו, אלא תמה כלפי התנהגותו של האיש - ולמעשה הזמין ממנו את התשובה שהוא דואג לדורות שאחריו, ושהוא עוסק בישובו של עולם, בפועל.

לו חוני לא היה שואל, אלא היה מביע דעה שלילית על המעשה, או אף חושב בינו לבינו כך, היה מקום לשאלתך, אלא שלא זה המקרה שם! חוני שואל - וזכור כיצד הסיפור מתחיל - כל ימי הייתי תמה מתי יבוא פסוק זה ואקיימנו ואכמ"ל.","107","","4469","True","True","False","","181","81.218.141.168","0","17420","תענית|כג ע"א",""),new Message("17434","17420","אם יורשה לי לבאר בדרך דרש","07/02/12 11:24","יד שבט","תשע"ב","11:24","כדי","אמנם כך ממש היה מעשה, אך אפשר לפרש שכל תהלוכתו של חוני בזה הייתה ללמד לעצמו לקח ומוסר בענייני דשמיא, וכדלהלן.
הנה במדרש (ויק"ר סי' כב סי' ב) איתא: אוהב מצוות לא ישבע מצוות, ואהב בהמון וגו', שכל מי שהומה ומהמה אחר המצוות, ומצוה קבועה לדורות אין לו, מה הנאה יש לו. תדע לך שהוא כן, שהרי משה כמה מצוות וצדקות עשה וכמה מעשים טובים היו בידו ויש לו מצוה קבועה לדורות, הדא הוא דכתיב: אז יבדיל משה. עכ"ל.
וביאר בהקדמה לשו"ת דברי מלכיאל ח"א, דהנה לכאורה מצינו שתי הדרכות סותרות בחז"ל: מצד אחד אמרו בסוכה (מט:) דאפילו מצוות שדרכן לעשותן בפרהסיא, אמרה תורה "והצנע לכת". ומאידך מבואר בתשובת הרשב"א הידועה (סי' תקפא) דאדם העושה מצווה רשאי לפרסם עצמו, וכתב כן ע"פ מדרש פרשת בהר.
וכתב הדברי מלכיאל ליישב ע"פ המדרש הנ"ל, דבאמת במצווה הידועה לכל, בזה אמרו והצנע לכת. אך במצווה שרופפת בידי העם וע"י שיראו אותו עושה אותה, ממנו ילמדו וכן יעשו גם אחרים, בזה טוב לעשותה בפרהסיא, שע"י כך הרי הוא מזכה את הרבים, וזהו בגדר מצווה הקבועה לדורות, שגם אחרי מותו עדיין ממשיכה מצוותו להכות גלים ולעשות פירות ופירי פירות, והכל בזכות זה שעשה המצווה בפרסום לעין כל.
וא"כ יש לפרש גם המו"מ דכאן בדרך זו, אף דבאמת האדם המשיב היה אדם פשוט והשיב לו מצד ענייני דעלמא, אך חוני רצה ללמוד מזה לענייני עבודת ה' (וכידוע דרכו של הר"י סלנטר). שהוא שאלו למה נוטע אילן זה אם לא יהנה ממנו, ומעיקרא קסבר שעדיף לעשות מצווה בצינעא כהך דסוכה (מט:) וההנאה לעצמו. והוא השיבו שיש גם צד ליהנות לדורות הבאים, ובזה האיר עיניו שגם בענייני מצוות לעיתים עדיף לעשותן בפרהסיא על מנת לזכות את הדורות הבאים, וכאמור.

וקצת ראיה שכל שאלותיו לא היו רק לתהות על מעשה האיש אלא גם ובעיקר לעצמו, מכך ששאלו בתחילה "עד כמה שנין טעין", שהרי ברייתא מפורשת היא בבכורות (ח.) שחרוב טוען הפירות לע' שנים, ומסתמא ידעה לההיא ברייתא (ועי' בשיטמ"ק פ"ק דכתובות ובשו"ת הרמ"ע סי' כה ובשו"ת יוסף אומץ סי' מו. ועי' רש"י חולן יג: וברשב"ם פסחים קא: ובתוס' ב"ב כב. ובתוס' מנחות ו: ועוד ועוד. ודו"ק היטב כי קצרתי), אלא ע"כ שכל מגמתו הייתה לאלף לעצמו חכמה ומוסר ורק כדי להיכנס עמו בדברים שאלו כן בתחילה.","249","","4469","True","True","False","","319","46.116.54.174","0","17420","תענית|כג ע"א",""),new Message("17437","17420","להלן דוגמא נוספת כעין זו","07/02/12 17:03","יד שבט","תשע"ב","17:03","קותי","ואיני בטוח שאין היא לגיטימית
תלמוד בבלי מסכת גיטין דף מז עמוד א

כי נח נפשיה שבק קבא דמוריקא, קרא אנפשיה: +תהלים מ"ט+ ועזבו לאחרים חילם.

וכבר אמר שלמה המלך בחכמתו

קהלת פרק ב
(כה) כִּי מִי יֹאכַל וּמִי יָחוּשׁ חוּץ מִמֶּנִּי:
(כו) כִּי לְאָדָם שֶׁטּוֹב לְפָנָיו נָתַן חָכְמָה וְדַעַת וְשִׂמְחָה וְלַחוֹטֶא נָתַן עִנְיָן לֶאֱסוֹף וְלִכְנוֹס לָתֵת לְטוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים גַּם זֶה הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ:","217","","4469","True","True","False","","215","85.250.133.152","0","17420","תענית|כג ע"א",""),new Message("17430","17422","לומר שתפיסה אנוכית היתה מחשבתו של הצדיק?","07/02/12 09:41","יד שבט","תשע"ב","09:41","שלמה שטרסברג","היא הנותנת תפיסת עולם אנוכית שאינה מסוגלת לראות שאדם יעמול למען הזולת וכל מה שעושה זה רק אם הוא יזכה לאכול מהפרות אינה ראויה אף לא לאדם מהשורה וודאי וודאי לחוני המעגל שהיה צדיק יסוד עולם שכל מה שמבקש מהקב"ה ה' נותן לו צדיק שכל ימיו עמל וטרח ופעל למען עם ישראל שהוא תפיסת עולמו שהאדם דואג רק לעצמו זה דבר שקשה להעלות אפילו בתור הו"א","205","","4469","True","True","False","","226","213.151.44.7","0","17420","תענית|כג ע"א",""),new Message("17472","17437","ופליגא ר"ש לקיש אדרבי יוחנן","08/02/12 05:00","טו שבט","תשע"ב","05:00","דוד כוכב","במסכת כתובות דף נב ע"ב:

אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי: מפני מה התקינו כתובת בנין דכרין? כדי שיקפוץ אדם ויכתוב לבתו כבנו. ומי איכא מידי, דרחמנא אמר ברא לירות ברתא לא תירות, ואתו רבנן ומתקני דתירות ברתא? הא נמי דאורייתא הוא, דכתיב: (ירמיהו כ"ט) קחו נשים והולידו בנים ובנות וקחו לבניכם נשים ואת בנותיכם תנו לאנשים, בשלמא בנים בידיה קיימי, אלא בנתיה מי קיימן בידיה? הא קא משמע לן, דנלבשה וניכסה וניתיב לה מידי, כי היכי דקפצי עלה ואתו נסבי לה.

כלומר שיש מצווה מהתורה להוריש לבניו, וגם יש מצווה מדברי קבלה השקולים לדברי תורה שיוריש גם לבנותיו, ועל ידי כך מסייע בידן להנשא.

וכדי שלא יחלוק ר"ש לקיש ארשב"י יש לפרש שאינו חולק, ורק לימד לעצמו את מוסר הפסוק (תהלים מט, יא) כִּי יִרְאֶה חֲכָמִים יָמוּתוּ יַחַד כְּסִיל וָבַעַר יֹאבֵדוּ וְעָזְבוּ לַאֲחֵרִים חֵילָם, שחל גם עליו. וקצת לא משמע כך ברש"י.","125","","4468","True","True","False","","146","212.76.122.153","0","17420","תענית|כג ע"א",""),new Message("17483","17472","בוא נחזיק טובה לתורתנו הקדושה","08/02/12 11:32","טו שבט","תשע"ב","11:32","קותי","שנתנה מדך כף רגל לכל הדעות (פסיכולוגיות) של האדם
כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות.","217","","4468","True","True","False","","175","85.250.133.152","0","17420","תענית|כג ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);