var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=17596;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("17596","0","והדרת פני זקן","15/02/12 00:18","כב שבט","תשע&quot;ב","00:18","שלמה שטרסברג","ת''ר {ויקרא יט-לב} מפני שיבה תקום יכול אפילו מפני זקן אשמאי ת''ל זקן ואין זקן אלא חכם שנאמר {במדבר יא-טז} אספה לי שבעים איש מזקני ישראל רבי יוסי הגלילי אומר אין זקן אלא מי שקנה חכמה שנאמר {משלי ח-כב} ה' קנני ראשית דרכו ...   רבי שמעון בן אלעזר אומר מנין לזקן שלא יטריח ת''ל זקן ויראת איסי בן יהודה אומר מפני שיבה תקום אפילו כל שיבה במשמע רבי יוסי הגלילי היינו תנא קמא איכא בינייהו יניק וחכים ת''ק סבר יניק וחכים לא רבי יוסי הגלילי סבר אפילו יניק וחכים <br /><br />מ''ט דרבי יוסי הגלילי אמר לך אי ס''ד כדקאמר ת''ק א''כ נכתוב רחמנא מפני שיבה זקן תקום והדרת מ''ש דפלגינהו רחמנא למימר דהאי לאו האי והאי לאו האי ש''מ אפי' יניק וחכים ו<b>ת''ק</b> משום דבעי למיסמך זקן ויראת <br /><br />ותנא קמא מ''ט אי ס''ד כדקאמר רבי יוסי הגלילי א''כ נכתוב רחמנא מפני שיבה תקום והדרת תקום והדרת פני זקן ומדלא כתב הכי ש''מ חד הוא <br /><br />הגמרא מביאה 3 שיטות בהבנת החיוב של והדרת פני זקן<br />א. ת&quot;ק החיוב הוא רק לזקן שהוא גם חכם<br />ב. ריה&quot;ג  החיוב הוא לזקן חכם או לצעיר אם הוא חכם מאוד (תוס')<br />ג. איסי בן יהודה החיוב הוא או על זקן אפילו אשמאי או על חכם אפילו אם הוא צעיר<br /><br />הגמרא מביאה קושי סגנוני על כל שיטה לת&quot;ק שהמילה שיבה מסבירה על איזה זקן מדובר (שהוא גם חכם) מדוע לא כתוב מפני שיבה זקן תקום? והגמרא עונה  שהסיבה שהמילה זקן נדחתה לסוף הפסוק זה כדי ללמד אותנו שהזקן לא יטריח בכוונה (זקן ויראת)<br /><br />הגמרא מביאה גם קושי סגנוני על שיטת ריה&quot;ג (והאמת שזה קשה גם על שיטת איסי בן יהודה) שלשיטתם שמדובר בשני אנשים שונים שצריך לקום ולהדר אותם היה צריך לכתוב מפני שיבה תקום והדרת, תקום והדרת פני זקן <b>ומשום מה כאן הגמרא לא מנסה להסביר כיצד יענה ריה&quot;ג על הקושי שיש על שיטתו<br /><br />אשמח לשמוע כיצד ניתן ליישב קושי זה וגם לנסות להבין מדוע הגמרא לט טרחה לנסות להבין כיצד ישיב ריה&quot;ג לקושי שיש על שיטתו?</b>","205","","4461","True","True","False","","1639","95.86.111.57","0","0","קידושין|לב ע&quot;ב",""),new Message("17651","17596","????","17/02/12 00:03","כד שבט","תשע&quot;ב","00:03","שלמה שטרסברג","מה אשיב לעצמי ומה לתלמידי?","205","","4459","True","True","False","","216","93.173.174.2","0","17596","קידושין|לב ע&quot;ב",""),new Message("17660","17596","נראה לומר","17/02/12 08:28","כד שבט","תשע&quot;ב","08:28","הקטן","שניסוח הפסוק כאן הוא בעצם מצב ביניים. כולם מודים שאילו היה כתוב פעמיים: מפני שיבה תקום והדרת, תקום והדרת פני זקן אז היינו אומרים שמדובר כאן בשני אנשים שונים (שיבה וזקן). כמו כן כולם מודים שאילו היה כתוב: מפני שיבה זקן תקום והדרת אז היינו אומרים שיבה וזקן היינו הך.<br /><br />המחלוקת היא איך לפרש את הפסוק כמו שהוא האם הוא מתייחס לאדם אחד או לשני אנשים שונים.<br /><br />התשובה לדעתו של ריה&quot;ג כבר נאמרה בהסבר של דבריו, לכן אין צורך לשאול שוב. ודו&quot;ק.","228","","4459","True","True","False","","191","95.86.77.196","0","17596","קידושין|לב ע&quot;ב",""),new Message("17659","17651","יתכן וזו לא קושיא אמיתית","17/02/12 05:56","כד שבט","תשע&quot;ב","05:56","קותי","כי אין לנו דוגמא שבה התורה חוזרת על שתי מילים זהות כדי להדגיש משהו .<br /><br />כך שהמקשן אינו יכול להמציא סגנון שרק אם הוא היה כתוב <b>הוא היה מקבל</b> את שיטת רבי יוסי הגלילי. ולכן רבי יוסי הגלילי פטור מלהשיב. <br /><br />יתכן ורבי יוסי הגלילי סובר שדברה תורה כלשון בני אדם לא רק בהכפלת מילה אלא גם בצימצום מילה ולכן הצעת המקשן דווקא תומכת בעמדת רבי יוסי הגלילי <br /><br />ישנן כמה דוגמאות של הכפלה וירטואלית של מילים וגם של הוצאת מילים מחוץ לסוגריים ועוד אופרציות לוגיות שמופיעים במדרשי ההלכה","217","","4459","True","True","False","","216","85.250.146.22","0","17596","קידושין|לב ע&quot;ב",""),new Message("17663","17659","אני לא מסכים לדבריך","17/02/12 09:27","כד שבט","תשע&quot;ב","09:27","שלמה שטרסברג","אם ההסבר היה דברה תורה כלשון בני אדם או הקבלה כיאסטית המסקנה הייתה שזקן ושיבה וכן תקום והדרת זה היינו אך אבל מהגמרא עולה שכולם מסכימים שזקן היינו חכם ושיבה היינו זקן בגיל ורק נחלקו האם המילה זקן באה להגדיר על איזה שיבה מדובר היינו זקן בגיל שהוא גם חכם (ת&quot;ק) או שאלו שני אנשים שונים וחיוב התורה לקום ולהדר נכון גם ביחס לזקן בגיל וגם ביחס לחכם אפילו אם הוא צעיר בגיל  (ריה&quot;ג)  אם כך הם פני הדברים נשאלת השאלה מדוע לא כפלה התורה את הציווי?<br /><br />מעבר לכך ,אם הגמרא הייתה חושבת שהשאלה אינה אמיתית או דיברה תורה בלשון בני אדם יכלה פשוט להשיב כך ולסגור את הנושא כפי שעשתה בשאלה על ת&quot;ק, כאן הגמרא לא השיבה על השאלה דבר -  ועל כך תמיהתי, גם אם נמצא הסבר מניח את הדעת שיסביר את שיטת ריה&quot;ג","205","","4459","True","True","False","","257","95.86.89.201","0","17596","קידושין|לב ע&quot;ב",""),new Message("17664","17660","אני מסכים עם הניתוח של הסוגיה אבל","17/02/12 09:33","כד שבט","תשע&quot;ב","09:33","שלמה שטרסברג","לא הבנתי את השורה האחרונה והיא המוקד כיצד ריה&quot;ג ביאר קודם איזה שהם דברים שמהם משמע שיש תשובה לשאלה מדוע לא כפלה התורה וכ' <br /><br />לשאלה על ת&quot;ק נתנה הגמרא תשובה מדוע לשיטתו על אף שיותר מתאים היה לסמוך את המילה זקן למילה שיבה שינתה התורה כדי לסמוך את הזקן לויראת כדי ללמד דין מסוים אבל בדעת ריה&quot;ג אין זכר לא בתחילת הסוגיה ולא בהמשך לדברים שיסבירו מדוע אם אכן הוא צודק בדבריו כתבה התורה את הדברים באופן הזה שנראה פחות מתאים לשיטתו","205","","4459","True","True","False","","217","95.86.89.201","0","17596","קידושין|לב ע&quot;ב",""),new Message("17669","17663","בדקתי ברפרוף מקומות נוספים","17/02/12 11:07","כד שבט","תשע&quot;ב","11:07","קותי","שנקטה הגמרא &quot;א&quot;כ נכתוב רחמנא&quot; לא דרשו מהצד השני להשיב. <br />ה-&quot;אם כן &quot; שלי לא יכול לחייב את הצד השני להגיב כי אצלי זה לא &quot;אם כן&quot;. <br /><br />&quot;א&quot;כ&quot; יכול להיות סיבה לדרוש ויכול להיות סיבה לא לקבל עמדה של השני.","217","","4459","True","True","False","","197","85.250.146.22","0","17596","קידושין|לב ע&quot;ב",""),new Message("17670","17664","ההסבר הוא כך","17/02/12 11:26","כד שבט","תשע&quot;ב","11:26","כדי","כשנתבונן בפסוק נראה שדווקא מזה יש ראיה לשיטת ריה&quot;ג. שלכאורה  שני חלקי הפסוק הפוכים: &quot;מפני שיבה תקום&quot; - כאן הקדים הנשוא לפועל, &quot;והדרת פני זקן&quot; -  וכאן הקדים הפועל לנשוא. ומדוע נכתב בצורה כזאת? על זאת ישיב ריה&quot;ג דבכוונה תחילה מוקמו הפעלים בין שני חלקי הפסוק על מנת שיקָראו למעלה ולמטה: &quot;מפני שיבה <b>תקום והדרת</b>&quot; &quot;<b>תקום והדרת</b> פני זקן&quot;.<br /><br />ועיין כעי&quot;ז בב&quot;מ (סא.): רבינא אמר: לא נשך באוכל ולא רבית בכסף צריכי קרא, דאי כתיב &quot;את כספך לא תתן לו בנשך ואכלך במרבית&quot; כדקאמרת, השתא דכתיב &quot;את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך&quot; קרי ביה הכי: &quot;את כספך לא תתן לו <b>בנשך ובמרבית</b>&quot; &quot;<b>ובנשך ובמרבית</b> לא תתן אכלך&quot;. ע&quot;כ.<br />ובסנדהרין (נט.): מ''ט דרבי חנינא בן גמליאל? קרי ביה: בשר בנפשו לא תאכל דמו בנפשו לא תאכל.<br />ועוד כזה שם (קח.): תנא דבי ר' ישמעאל: אף על נח נחתך גזר דין, אלא שמצא חן בעיני ה' שנאמר: נחמתי כי עשיתם ונח מצא חן בעיני ה' (שמילת נח משמשמת לכאן ולכאן).<br /><br />ויתכן דזה תלי בפלוגתא דתנאי בזבחים (כד:) אי מקרא נדרש לפניו ולאחריו ע&quot;ש.<br /><br />ויש עוד להאריך בזה. וע&quot;ע בחידושי הרש&quot;ש למסכתין (ערכין לג.) ובחידושיו לנזיר (סה:).<br /><br />ומ&quot;מ אין מזה קושיא על ת&quot;ק, דאיהו ס&quot;ל שסדר זה נדרש לסמיכות אחרת, להקיש הידור לקימה וקימה להידור כמפורש בדבריו. ולריה&quot;ג יתכן דתרתי שמעת מינה.","249","","4459","True","True","False","","282","109.186.59.104","0","17596","קידושין|לב ע&quot;ב",""),new Message("17673","17670","יישר כח! רק מדוע הגמרא","17/02/12 15:00","כד שבט","תשע&quot;ב","15:00","שלמה שטרסברג","ההסבר הוא נכון ויפה השאלה שנשארה היא מדוע הגמרא לא השיבה כך לשטת ריה&quot;ג והשאירה את הדבר בשאלה ללא התיחסות?","205","","4459","True","True","False","","214","95.86.89.201","0","17596","קידושין|לב ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);