var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=1762;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","53"),new MostViewed("107157","הגהות הגר&quot;א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","35"),new MostViewed("107163","הגהות הגר&quot;א בבא מציעא עו","אוריאל שלמוני","14/05/24 18:18","605","25")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("1762","0","משמעות קָדֵשׁ וּקְדֵשָׁה","06/04/10 14:31","כב ניסן","תש&quot;ע","14:31","דוד כוכב","&quot;למדנו עונש בין לשוכב בין לנשכב, אזהרה מניין? - תלמוד לומר (ויקרא י&quot;ח) ובכל בהמה לא תתן שכבתך לטמאה בה. <br />למדנו אזהרה לשוכב, לנשכב מניין? (רש&quot;י: זכר שנרבע לבהמה). תלמוד לומר (דברים כג, יח) לֹא יִהְיֶה קָדֵשׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, ואומר (מלכים א יד, כד) וְגַם קָדֵשׁ הָיָה בָאָרֶץ {עָשׂוּ כְּכֹל הַתּוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוֹרִישׁ ה' מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל}&quot;.<br />פירש רש&quot;י: כתועבות הגוים - האי נמי מתועבותיהם הוא, דכתיב בפרשת עריות (ויקרא יח, כז) כי את כל התועבות האלה עשו אנשי הארץ.<br />כלומר שקָדֵשׁ כאן פירושו הנשכב לפני בהמה. כלשון (בראשית לח, כא) אַיֵּה הַקְּדֵשָׁה הִוא בָעֵינַיִם עַל הַדָּרֶךְ. <br />דברי הגמרא שנויים גם במכילתא משפטים מסכתא דנזיקין פרשה יז.<br />גם רבי עקיבא, לא מצאנו שנחלק על עצם האיסור, אלא על מקור הלימוד ומנין הלאוים.<br /><br />במקומות אחרים מצאנו שאיסור קָדֵשׁ (וּקְדֵשָׁה) עוסק באיסורים אחרים.<br /><br />במשכב זכור:<br />במסכת כריתות דף ג. <br />&quot;אמר ר' אבהו: הבא על הזכור והביא זכור עליו, לר' ישמעאל דמפיק ליה מתרתי קראי (ויקרא י&quot;ח) מואת זכר לא תשכב (דברים כ&quot;ג) ומולא יהיה קדש מבני ישראל...&quot;.<br />וכך עולה גם ממדרש תנאים לדברים לב, טז.<br /><br />באיסור בת ישראל לעבד כנעני:<br />בתרגום אונקלוס דברים כג, יח <br />&quot;לא תהי אתתא מבנת ישראל לגבר עבד, ולא יסב גוברא מבני ישראל אתא אמא&quot;.<br />הרמב&quot;ם בהלכות איסורי ביאה יב, יג הביא את דברי התרגום, אך משמע שפירש שזו אסמכתא, שכן &quot;מפורש בתורה שהאדון נותן שפחה כנענית לעבדו העברי והיא מותרת לו שנאמר אם אדוניו יתן לו אשה&quot; (רמב&quot;ם שם הלכה יא). אולם הר&quot;ן ועוד דחו ראיה זו וסוברים שעבד עברי אינו בכלל האיסור.","125","","5155","True","True","False","","987","84.228.135.103","0","0","סנהדרין|נד ע&quot;ב",""),new Message("1763","1762","המשך","06/04/10 14:31","כב ניסן","תש&quot;ע","14:31","דוד כוכב","באיסור פנויה:<br />ספרי דברים פרשת כי תצא פיסקא רס (ובמדרש תנאים לדברים כג, יח) <br />&quot;לא תהיה קדשה זו אזהרה למופנה שנאמר (בראשי' לח כא) לא היתה בזה קדשה&quot;.<br />וכן פסק הרמב&quot;ם בהלכות אישות א, ד<br />&quot;קודם מתן תורה, היה אדם פוגע אישה בשוק... ובועל אותה על אם הדרך והולך לו; וזו היא הנקראת קדשה. משניתנה התורה, נאסרה הקדשה - שנאמר &quot;לא תהיה קדשה, מבנות ישראל&quot; (דברים כג,יח); לפיכך כל הבועל אישה לשם זנות, בלא קידושין - לוקה מן התורה, מפני שבעל קדשה&quot;.<br />מסכת סנהדרין דף פב. <br />&quot;כי חלל יהודה קדש ה' - זו זונה (רש&quot;י: מופקרת ואפילו ישראלית), וכן הוא אומר (דברים כ&quot;ג) לא תהיה קדשה מבנות ישראל&quot;.<br />תרגום ירושלמי דברים כג, יח <br />&quot;לָא תֶהֱוֵי נַפְקַת בְּרָא מִבְּנַתְהוֹן דְּבֵית יִשְׂרָאֵל וְלָא יֶהֱוֵי נְפַק בַּר מִן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;.<br />אבן עזרא דברים כג, טז <br />&quot;ואני לא אבין טעם הקדשה. וכאשר נחפשה היטב טעם המלה, אז היא ידועה שהיא מזומנה לכל עובר ושב. והעד: איה הקדשה (ברא' לח, כא). אם כן יהיה קדש כמעשה המצרים. והמבין יבין&quot;.<br />רש&quot;י דברים כג, יח <br />&quot;לא תהיה קדשה - מופקרת, מקודשת ומזומנת לזנות. ולא יהיה קדש - מזומן למשכב זכר. ואונקלוס תרגם לא תהא אתתא מבנת ישראל לגבר עבדא, שאף זו מופקרת לבעילת זנות היא, מאחר שאין קדושין תופסין לו בה&quot;.<br />משמע מדבריו שאין סתירה, והפסוק יכול לעסוק בכל נבעלת ונבעל באיסור. ומסתבר שגם נכרית בכלל, כמשמע בכמה מקומות שהיא באיסור תורה.<br /><br />כאן פירשו רש&quot;י ואבן עזרא ששורש 'קדש' משמעותו יחוד.<br />ניתן להבין שהמפקירה עצמה רק לאדם אחד, אינה בכלל הלאו. אולם קשה 'מאי פסקא'? הרי כמו שאשה רשאית להנשא להתגרש ושוב להנשא לאנשים רבים, כך זונה תוכל בכל יום להתיחד לאדם אחר.<br />אלא שגם לפירוש זה היחוד לאדם אחד הוא רק בקנין בפני עדים המפרסמים אותו לכולם. והמפקירה עצמה באין קנין, ממילא היא מזומנת לזנות.<br /><br />ובדברים פרק כב פסוק ט פירש רש&quot;י<br />&quot;פן תקדש - כתרגומו תסתאב. כל דבר הנתעב על האדם, בין לשבח כגון הקדש, בין לגנאי כגון איסור, נופל בו לשון קדש, כמו (ישעיה סה, ה) אל תגע בי כי קדשתיך&quot;.<br />בדומה לכך יש לפרש ש'קדש' הוא לשון איסור, או אל המקדיש או לאחרים.<br />משמעות זו מתאימה יותר עבור כל האיסורים הנ&quot;ל.","125","","5155","True","True","False","","187","84.228.135.103","0","1762","סנהדרין|נד ע&quot;ב",""),new Message("1804","1763","בהקשר לטענה דלעיל","10/04/10 23:21","כו ניסן","תש&quot;ע","23:21","דוד כוכב","שיחוד אשה לאיש יתכן רק בקנין בפני עדים המפרסמים אותו לכולם.<br /><br />כך הדין אפילו בעבדים.<br />   במסכת סנהדרין דף נח: <br />&quot;כי אתא רב דימי אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא: בן נח שייחד שפחה לעבדו ובא עליה - נהרג עליה. <br />מאימת? - אמר רב נחמן: מדקראו לה רביתא דפלניא. <br />מאימת התרתה? - אמר רב הונא: משפרעה ראשה בשוק&quot;. <br />   ולשון הרמב&quot;ם הלכות מלכים ט, ח <br />&quot;בן נח שייחד שפחה לעבדו ובא עליה, הרי זה נהרג עליה משום אשת חבירו, ואינו חייב עליה עד שיפשט הדבר ואמרו לה העם זו דבית עבד פלוני, ומאימתי תחזור להתירה משיפרישנה מעבדו ויפרע ראשה בשוק&quot;. <br />   לשון הגמרא &quot;מדקראו לה&quot; פירש הרמב&quot;ם &quot;שיפשט הדבר ואמרו לה העם&quot;, כלומר שהעם קוראים לה, והדבר מפורסם בציבור.<br />גם לשון &quot;בשוק&quot; דייקא, שהוא בפרהסיא.<br /><br />וסברת הענין מבוארת במסכת קידושין דף סה: <br />&quot;המקדש בעד אחד... רב כהנא אמר: אין חוששין לקידושיו...<br />אמר ליה רב אשי לרב כהנא: מאי דעתיך? דילפת דבר דבר מממון, אי מה להלן הודאת בעל דין כמאה עדים דמי, אף כאן הודאת בעל דין כמאה עדים דמי! א&quot;ל: התם לא קא חייב לאחריני, הכא קא חייב לאחריני&quot;.<br />   כלומר, שקנין בממון הוא ענין בין הנותן למקבל, לכן הודאתם מחייבת.<br />אולם יחוד אשה לאיש הוא ענין לכו&quot;ע, לכן אותו קנין שנלמד מממון, צריך להיות באופן שעומד להתפרסם.","125","","5151","True","True","False","","114","95.86.94.174","0","1762","סנהדרין|נד ע&quot;ב","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82860);