var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=17640;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("17640","0","מה כוונת רש"י בד"ה ואפילו אם תמצא לומר..","16/02/12 13:35","כג שבט","תשע"ב","13:35","שיננא","רש"י:
ואפילו אם תמצא לומר קטן עביד תמורה כו'. רבותא אתא לאשמועינן ולא משום דאיתיה הכי:

נדמה לי שיש כלל פסיקה שאומר שכאשר הגמרא משתמשת במונח "ואם תמצא לומר", הרי שלהלכה כך יש לפסוק (((היינו: שכך הגמרא בעצם התכוונה לפסוק? היכן כלל זה מובא?))).

אם רש"י הכיר כלל זה:
מדוע פירש כאן את כוונת הגמרא באופן חריג מבכל המקומות? [למה כאן הגמרא לא התכוונה לפסוק, בעוד בשאר המקומות מונח זה מבטא פסיקה של הגמרא?]

אם רש"י לא הכיר כלל זה:
מדוע נחת דווקא כאן לפרש מה שפירש?
הרי המשמעות הפשוטה (בלי שנכיר את הכלל הנ"ל) זה כפי שרש"י פירש, וכך צריך להיות בכל שאר ההופעות של מונח זה - אז מדוע רש"י נזכר רק כעת לציין זאת?","146","","4460","True","True","False","","1077","84.228.133.224","0","0","תמורה|ב ע"ב",""),new Message("17650","17640","הלכה כ"אם תימצי לומר"?","16/02/12 23:14","כג שבט","תשע"ב","23:14","יוסף שמשי","1.
הכלל שיש לפסוק כ"אם תימצי לומר" מקובל על הרמב"ם ומופיע הרבה פעמים בנושאי הכלים.

למשל: כסף משנה הלכות ביכורים פרק יב הלכה יח : פרה שילדה כמין חמור וכו'. משנה פ"ק דבכורות (דף ה':). ומ"ש ואם יש בו מקצת סימני חמור חייב בבכורה. שם בעיא דאיפשיטא באם תימצי לומר ופסק באת"ל כמנהגו.
וכן ברא"ש, קידושין, פרק א, סימן ז

הרא"ש חולק:
יד מלאכי כללי הפוסקים כללי רש"י ותוספות והרא"ש: אפילו לדעת הרא"ש ודעמיה דאם תמצי לומר לאו פשיטותא...

2.
בסוגייתנו גורסים "ואפילו אם תימצי לומר" [הגבות הב"ח, ומהר"י קורקוס על הרמב"ם - תמורה פ"ג ה"ח - שבסוגייתנו נשאר בספק ולא פשט מהלשון של "אם תימצי לומר"]","195","","4460","True","True","False","","121","94.159.172.72","0","17640","תמורה|ב ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);