var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=17690;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("17690","0","דינים העולים לדף ב","18/02/12 23:41","כה שבט","תשע"ב","23:41","המכריע","ב.
הכל מתפיסין בתמורה, אחד אנשים ואחד נשים. כלומר התמורה נתפסת גם על ידי נשים.
תמורה – היינו בהמת חולין תחת בהמת הקדש.
הממיר - עובר בלאו דלא ימיר, וסופג את הארבעים,
ומומר לענין דהחולין נתפס בקדושה והקדש נשאר בקדושתו.
יורש – לר"מ סומך וממיר, וסתימת משנתינו דממיר. לר"י אינו סומך ואינו ממיר.
קרבן גוי – אין בו סמיכה אפילו על ידי ישראל.
קרבן חבירו – אין בו סמיכה (דסמיכה רק על ידי בעליו).
שותפין – לר"מ כל אחד סומך. לר"י לתי' א' אין סמיכה ולתי' ב' מודה לר"מ.

ב:
עונשין שבתורה – אשה שוה לאיש.
קטן שלא הגיע לעונת נדרים – אינו מקדיש ואינו ממיר.
הגיע לעונת נדרים – מקדיש. ומספקא ליה לרמי בר חמא אם ממיר.
עונת נדרים - מבן יב. עד אז - אין נדריו נדר אפילו יודע לשם מי נדר או הקדיש.
מעונת נדרים - נבדק אם מבין לשם מי נדר והקדיש. אחר יג – אפילו אינו יודע חלין מעשיו.

גוי – נודר ונודב ומקדיש.
קרבן גוי להתכפר גוי - אין בו תמורה.
קרבן גוי להתכפר ישראל – מספקא לרמי ב"ח אם יש בו תמורה.

קרבן גויים – אין נהנים מהן, לר"ש רק מדרבנן.
והנהנה מקדשי מזבח שלו – לר"ש אינו מביא קרבן מעילה ולר"י מביא.
להתחייב עליהם משום פיגול נותר וטמא – לר"ש אין מתחייבין לר"י מתחייבין. ועי' ג.
לעשות תמורה – לר"ש אין עושין לר"י עושין.
נסכים – אין מביא בפני עצמן. וקרבנו חייב נסכים.
בקדשי בדק הבית של גוי – מועלין לכו"ע.

המקדיש כשפודה (כשנפל מום)– מוסיף חומש. אבל גאלו אחר, וכן תמורה – אין חומש.
הפריש קרבן לצורך חבירו, לענין תמורה – מתכפר עושה תמורה ולא המקדיש.
התורם משלו על של חבירו – טובת הנאה לתורם.
והיינו לקבל מישראל סלע כדי שיתן התרומה לבן בתו כהן.","199","","4457","True","True","False","","1047","212.179.87.186","0","0","תמורה|ב ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);