var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=17757;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","65"),new MostViewed("107093","הגהות הגר"א ב"מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","49"),new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","48")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("17757","0","דינים העולים לדף ו","22/02/12 02:01","כט שבט","תשע"ב","02:01","המכריע","ו.
להקדיש תמימים לבדק הבית – אסור מקרא דנדבה תעשה אותו.
המקדיש – מה שעשה עשוי. לאביי דמהני, לרבא מהיקישא לבעלי מומין למזבח.

לגזול – אסור מקרא דלא תגזול.
הגוזל עצים ועשאן כלים וכדו' – תנן דקנה הכלים בשינוי ומשלם דמים.
הא דקנה, לאביי משום דמהני, לרבא מקרא דאשר גזל (ולאביי האי קרא לגזל אביו).
(וצ"ל דאף לאביי דמהני, מ"מ מהני רק לענין שלא להחזירו כמות שהוא כששינה, אבל לא לעכב ממון חבירו בידו וליפטר לגמרי ואף כשלא שינה).
ולהלן הביאו בזה פלוגתא דתנאי אי שינוי קונה (ויתכן למסק' דלרבא באמת לא קני, עי"ש).
הגוזל ונשבע – מוסיף חומש. נשבע על גזל אביו שבידו - אין מוסיף חומש.

למשכנו בעל כרחו מתוך ביתו – אסור (לא תבוא וגו'). ומותר רק ע"י שליח ב"ד.
משכנו אפילו שלא כדין – קנה המשכון, אלא דחייב להשיבו כבסמוך.
כסות יום או מחרישה – מחזירה ללוה כל יום. כסות לילה כגון כר – מחזירה כל לילה.
הא דקנה המשכון, לאביי משום דמהני, לרבא לל"ק מהשב תשיב (אפי' כמה פעמים).
(ולאביי מהאי קרא ילפינן עצם חובת ההשבה, אבל דמהני ידעינן מסברא).
לל"ב שברש"י טעמא דרבא דאיכא שני קראי השב ותשיבנו, ולאביי צריכי לכסות יום ולילה.

לקצור כל השדה בלא להניח פאה – אסור (לא תכלה פאת שדך וגו')
לא הפריש בקמה, יפריש בעמרים. לא הפריש בעמרים, יפריש מהכרי.
המפריש בכרי, קודם מירוח, א"צ לעשר והעני גם פטור. מפריש אחר מירוח, תורם ומעשר קודם שנותן.
לא הפריש עד שעשה עיסה – לת"ק לא יפריש, לר' ישמעאל יפריש.
הא דלא נפטר אם קצר הכל – לאביי מתעזוב יתירא, לרבא דמהני (ותעזוב למפקיר כרמו).
הפקר - פטור מכל מתנות עניים וממעשר.
הפקיר כרמו והשכים בעצמו ובצר – חייב בפרט ועוללות בשכחה ובפאה ופטור ממעשר.

ו:
במאי פליגי אביי ורבא;
סלקא דעתיה דרב אשי דלאביי ריבית קצוצה אין יוצאה בדיינים ולרבא יוצאה.
ודחינו לל"ק דשם פליגי בקראי, ולל"ב דאביי להדיא סובר דיוצאה.
ומסקינן; לל"ק דפליגי בשינוי קונה. ולל"ב בהני שינויי.
לרבותיו דרש"י היינו הך, והיינו דפליגי רק בטעמי הדינים ולא להלכה.
ולרש"י לל"ק פליגי בגזלן ששינה, לאביי קונה, ולרבא אין קונה.
(ועי' תוס' עמ' א' שלכ' פליגי נמי בפדה בכור או מעשר או חרמים דלאביי לא לוקה ולרבא לוקה).
ולעיל (ה' עמ' ב') עולה דלאביי מערבין דם פר ושעיר קודם קרנות המזבח ולרבא לא מערבין.

רבית קצוצה – היינו דרך הלואה.
אבק ריבית – היינו דרך מכר, אם תשלם מאוחר יותר, תוסיף על דמי המקח.
רבית קצוצה – לר"א יוצאה בדיינים לריו"ח אין יוצאה. אבק ריבית – אין יוצאה בדיינים.
היה חייב רבית (קצוצה) ד ונתן בגד שוה ה – לאביי מוציא רק ד' ולרבא ה'. (לתרוייהו יוצאה).

בעלי מומין למזבח;
עובר על הקדשתו, ועל שחיטתו, ועל זריקת דמו, ועל הקטרת מקצת אימוריו, ועל הקטרת כולן.
ולר' יוסי בר יהודה אף על קבלת דמו.
המקדיש בעל מום לשעיר המשתלח – עובר מריבויא (ועי' להלן אופנים שצריך ריבוי).

שוחט חולין בפנים – אינו בכרת דשחוטי חוץ.
שחוטי חוץ – חייב כרת, רק קדשי מזבח תמימין בחוץ.
קדשי בדק הבית, שעיר המשתלח, פרה אדומה – אין בהן משום שחוטי חוץ.","199","","4457","True","True","False","","1002","85.130.221.217","0","0","תמורה|ו ע"א",""),new Message("17780","17757","להקדיש תמימים לבדק הבית","23/02/12 06:51","ל שבט","תשע"ב","06:51","קותי","כיצד הקדישו הנשיאים שנים עשר בקר לשאת את הקרשים
קשה להאמין שהוממו לפני שהובאו
ואם תמימים היו היו צריכים לקרב למזבח
אולי התשובה נעוצה בדבר ה' למשה "קח מאיתם...."
וזאת היתה הוראה חד פעמית .","217","","4456","True","True","False","","213","85.250.178.29","0","17757","תמורה|ו ע"א",""),new Message("17782","17780","היטבת דבר","23/02/12 11:33","ל שבט","תשע"ב","11:33","כדי","שאלת כעניין והשבת כהלכה. יש רגלים לתירוצך, דמצינו שהרבה מפעולות הנשיאים היו בגדר הוראת שעה, כמו לגבי הקטרת קטורת יחיד ע"ג מזבח החיצון שאסור לדורות ובנשיאים הייתה הוראת שעה כדאיתא במנחות (נ:). וכן במנחות שם (נו.) הצריכו קרא מיוחד לסמיכת הנשיאים אע"ג דכל קרבן יחיד בעי סמיכה, משום דשעה מדורות לא ילפינן. וע"ע בחגיגה (ו.) דב"ש מיאנו למילף מנשיאים משום דאין דנין דבר הנוהג לדורות מדבר הנוהג לשעה. ועי' ברש"י זבחים (קא.) שגם המנחה של חנוכת המשכן (שקרבה באותו יום שהקריבו הנשיאים - ר"ח ניסן) שנאכלה באנינות, היה זה הדבר בגדר הוראת שעה משום שנהגה רק באותה זמן וממילא דיניה שונים.","249","","4456","True","True","False","","184","109.186.59.104","0","17757","תמורה|ו ע"א",""),new Message("17830","17780","ואפשר גם לומר בעלבתיש","27/02/12 10:14","ד אדר","תשע"ב","10:14","מתפעל","שבאמת לקחו שוורים כאלו שהיתה להם בעיה קלה, למשל בדוקין שבעין או בשפתיים או צרימה באוזן, ולא שעשו להם מום אלא שיש הרבה כאלו בעדרים.","148","","4452","True","True","False","","321","94.188.248.70","0","17757","תמורה|ו ע"א",""),new Message("17786","17782","זו קושייה מקורית מופלאה","23/02/12 13:44","ל שבט","תשע"ב","13:44","המכריע","דומני שלא דשו בה עדיין בבי מדרשא והיא מחייבת נתינת הדעת, ובלי נדר עוד חזון למועד.","199","","4456","True","True","False","","182","212.179.87.186","0","17757","תמורה|ו ע"א",""),new Message("17788","17786","מסברה","23/02/12 14:33","ל שבט","תשע"ב","14:33","דוד כוכב","י"ל,
א. לא הקדישו אלא רק הביאו, (במדבר ז, ג) וַיָּבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם לִפְנֵי ה' שֵׁשׁ עֶגְלֹת צָב וּשְׁנֵי עָשָׂר בָּקָר עֲגָלָה עַל שְׁנֵי הַנְּשִׂאִים וְשׁוֹר לְאֶחָד וַיַּקְרִיבוּ אוֹתָם לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן. ובבמדבר רבה פרשת נשא פרשה יב, יח: "ויקריבו אותם לפני המשכן מלמד שהביאום ומסרום לצבור באו ועמדו לפני המשכן ולא קבל מהם עד שנאמרה לו מפי הגבורה קח מאתם". ולפי הנ"ל מבואר, שאילו הקדישום כיצד יכלו שלא לקחת מהם.

ב. א"נ יש לפרש את המדרש להיפך, שלא קיבלו מהם משום איסור הקדשת תמימים, עד לגזירת הדיבור בהוראת שעה.

ג. טעם איסור הקדשת תמימים לבדק הבית שיש פגם במניעתם מהקרבה, שהרי אין בגופם צורך לבדק הבית. מה שאין כן בזמן המשכן שנצרכו לשוורים לעגלות. (טעם זה חזי גם לאיצטרופי ל-ב.).

ד. כיון שהביאום יחד עם העגלות מוכחא מילתא שנצרכים לעגלות, ו/או בטלות להן. ונרמז בכתוב כדברי המשך חכמה שם: "שש עגלות צב ושני עשר בקר. כתב "שני", לא "שנים עשר" כדרך הלשון, להורות שהביאו עגלה ושני בקר, עגלה ושני בקר, כדרך הזה הביאו". (גם טעם זה חזי גם לאיצטרופי ל-ב.).","125","","4456","True","True","False","","137","213.151.52.133","0","17757","תמורה|ו ע"א",""),new Message("17792","17788","לא מחוור","24/02/12 09:08","א אדר","תשע"ב","09:08","כדי","כל ההסברים דחויים מלבד הסבר ב' שהוא בעצם תירוצו של קותי. ואסביר:

מ"ש בא' שלא הקדישום, קשה לומר כן, דלשון 'מסרום לציבור' משמעו בכל מקום הקדש, כמו ביומא (לה:) ובב"מ (קיח.) ובמנחות (כא:). ומהיכ"ת לאפוקיה ממשמעותיה הכא.

ומ"ש בג' וד', נראה דזה דווקא למאן דדריש טעמא דקרא, והא אנן קיימינן השתא אליבא דר' יהודה דפליג אר"ש וס"ל דלא דרשינן טעמא דקרא, ומה שייך לתרץ כך.

לכן תבנא לדיננא דמחוורתא דב'.","249","","4455","True","True","False","","162","46.116.90.107","0","17757","תמורה|ו ע"א",""),new Message("17800","17792","לו יהי כך","25/02/12 23:45","ב אדר","תשע"ב","23:45","דוד כוכב","גם לסברתו של קותי נחוצים עדיין כל הסעיפים דלעיל.
העיקר הוא שנמצא מקור לענין במדרש.
מהקושיה בא' מוכח שהפרים בפועל לא הוקדשו. אם מרצונם (כסברת סעיף א), ואם משום דינא דידן (כסברת סעיף ב). ולמ"ד דלא דרשינן טעמא דקרא, סעיפים ג' וד' מבארים את טעם אותה הוראת שעה.","125","","4454","True","True","False","","122","95.86.78.185","0","17757","תמורה|ו ע"א",""),new Message("17835","17830","אפשר גם אפשר אבל","27/02/12 10:42","ד אדר","תשע"ב","10:42","קותי","לא רק שהשוורים יוצאים עם בעיה קלה גם הנשיאים יוצאים עם בעיה קלה
זה פשוט לא מכובד להביא משהו פגום
וכך היא באמת דעת בעלבתים אמיתיים
ולכן אין לאפיין תירוץ זה כתירוץ בעלבתיש","217","","4452","True","True","False","","147","85.250.178.29","0","17757","תמורה|ו ע"א",""),new Message("17839","17835","למה לא מכובד?","27/02/12 12:35","ד אדר","תשע"ב","12:35","מתפעל","כשלוקחים שוורים למשא, ויש להם דוקין שבעין שרק מומחה יכול לדעת שיש את המום הזה, והפגם הוא רק למזבח, אני לא רואה שום אי מכובדות.

לרוב התירוצים הפשוטים והלא מפולפלים הם האמיתיים.","148","","4452","True","True","False","","182","94.188.248.70","0","17757","תמורה|ו ע"א",""),new Message("17840","17839","וכל כך למה? (עי' מנחות סה.).","27/02/12 13:32","ד אדר","תשע"ב","13:32","כדי","נראה לי שיש איזושהי בעיה.","249","","4452","True","True","False","","138","46.116.90.107","0","17757","תמורה|ו ע"א",""),new Message("17879","17840","כדי במטותא, זיי אזוי גוט","28/02/12 14:47","ה אדר","תשע"ב","14:47","מתפעל","אולי במקום לשלוח אותי לעיין, תכתוב בשורה אחת מה כתיב שם ששייך אלינו?","148","","4451","True","True","False","","245","94.188.248.70","0","17757","תמורה|ו ע"א",""),new Message("17894","17879","בעוה"ר איני דובר יידיש. יהודית - איכשהו.","28/02/12 21:30","ה אדר","תשע"ב","21:30","כדי","מטרת ההודעה כלל לא הייתה לגופו של נידון, אלא משום שכנראה קרתה תקלה, וכל הודעה שלך נכפלה פי 3, לכן כתבתי בלשון מליצית: "וכל כך למה" ע"פ המשנה במסכת מנחות שם ששאלה למה היו כופלין כל שאלה ג' פעמים בקצירת העומר...

גוט?","249","","4451","True","True","False","","162","46.116.90.107","0","17757","תמורה|ו ע"א",""),new Message("17900","17894","השוורים בעלי מום?","29/02/12 00:58","ו אדר","תשע"ב","00:58","המכריע","וכי תעלה על דעתך לומר כדברי מתפעל ושתקו לו קותי וכדי, והלא אמרו חז"ל ששלמה הקריב שוורים אלו שהאריכו ימים עד זמנו וע"כ לא היו בעלי מומין. ונצטרך לומר כהנ"ל או דרק מסרום ללא הקדש, או א' התירוצים האחרים שנאמרו. ועדיין יל"ע.","199","","4450","True","True","False","","165","212.179.87.186","0","17757","תמורה|ו ע"א",""),new Message("17907","17894","זייער גוט","29/02/12 07:11","ו אדר","תשע"ב","07:11","מתפעל","גם מי שלא דובר יידיש, בטח מבין כמה מילים פשוטות כאלו.
זייט געזונד.","148","","4450","True","True","False","","356","94.188.248.70","0","17757","תמורה|ו ע"א",""),new Message("17902","17900","הסבר נוסף על פי דברים אלו","29/02/12 01:50","ו אדר","תשע"ב","01:50","דוד כוכב","אפשר שהטעם שנצרך שלמה להקריבם הוא דוקא משום שאכן הוקדשו בקדושת הגוף, וכסוגיין. ולכן נמנעו מקחתם. והוראת השעה שנאמרה למשה 'קח מאיתם' היתה החידוש שהותרה בהם מלאכת קודש לשעה, שעה שנמשכה זמן רב. וייעודם המתבקש שמרם מכל משמר.","125","","4450","True","True","False","","107","31.44.139.72","0","17757","תמורה|ו ע"א",""),new Message("17908","17900","יישר כח המכריע","29/02/12 07:12","ו אדר","תשע"ב","07:12","מתפעל","אמנם ניתן אולי לומר שאם כבר קרה לשוורים האלו כזה נס גדול שחיו מאות שנים, אולי גם נעשה נס פיצפון והתרפאו מהמום הקבוע שהיה להם.","148","","4450","True","True","False","","161","94.188.248.70","0","17757","תמורה|ו ע"א",""),new Message("17911","17907","תרגום מיידיש, ומ-ע' לשון חסר י"ב.","29/02/12 10:53","ו אדר","תשע"ב","10:53","דוד כוכב","כאן.","125","","4450","True","True","False","","113","31.44.139.72","0","17757","תמורה|ו ע"א",""),new Message("17927","17908","טעיתי בענין זה","01/03/12 08:42","ז אדר","תשע"ב","08:42","מתפעל","שהרי אם היו בעלי מום קבוע, אף שנתרפאו ע"י נס, הרי הם כבר היו דחויים ופסולים לעולם ועד.
אמנם אולי ניתן לחדש חידוש שאם נתרפאו, איגלאי מילתא למפרע שלא היה זה מום קבוע אלא מום עובר וממילא לא נקרא דחוי.","148","","4449","True","True","False","","162","94.188.248.70","0","17757","תמורה|ו ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82652);