var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=17797;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","47"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","31"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","10")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("17797","0","דינים העולים לדף ח.","24/02/12 14:31","א אדר","תשע&quot;ב","14:31","המכריע","ח.<br /><b>בכור לפדיון</b> – אין לו. ולעולם יישאר בקדושתו לענין שאינו נמכר באיטליז ואינו נשקל בליטרא.<br /><b>בכור שנמכר</b> – הלוקח צריך לשמור על הקדושה הנ&quot;ל גם במומו.<br /><br /><b>כהנת שנתערב וולדה בוולד שפחתה;</b><br /><b>הגדילו </b>– משחררין זה את זה. ויוכלו לישא בת חורין.<br /><b>קודם ששחררו </b>– שניהם אוכלין בתרומה (אחד כהן ואחד עבד כהן).<br />וחולקין חלק אחד בגורן (למ&quot;ד אין חולקים לעבד אלא א&quot;כ רבו עמו).<br /><br /><b>ובכורן בזה&quot;ז </b><b></b>- ירעו עד שיסתאבו וייאכלו במומן להם עצמם (דהוו ספק כהן ואין כהן מוציא מהם).<br />לל&quot;ב כלול כאן שבתמות אין מוכרין. ולר&quot;נ אף כהנים ודאים אין מוכרין.<br />(הכהן פטור מפדיון הבן ופדיון פטר חמור, אבל חייב בבכור בהמה טהורה).<br />(<b>בכורי ישראל בזה&quot;ז</b> – ירעו עד שיסתאבו, אבל ניתנין לכהן להיאכל במומן).<br /><b>ובכורן של התערובות בזמן הבית</b> – אם נפל מום, ייאכל להם עצמם. וכנ&quot;ל.<br />אם לא נפל מום, לר&quot;נ דלא זכי כהן, יבוא גזבר ויטלנו ויתננו לכהן ודאי.<br />(אם נחלוק על ר&quot;נ, יתירו להם להשהותו עד שיסתאב וייאכלו על ידם. וזה חידוש גדול לבטל מצוה דאורייתא של הקרבת בכור תם, כדי שלא יפסיד ספק זכותו. אמנם לא מצינו חולק על ר&quot;נ).<br /><br /><b>בכור תם שהוקרב</b>  - אין נאכל אלא לכהנים. והני ספיקות (לאחר שחרור) אין יכולין לאכול.<br />(<b>לעבדי כהנים</b> – להרמב&quot;ם נאכל. ועי' לח&quot;מ בדעת הראב&quot;ד. להרשב&quot;א נדרים אין נאכל. ועי' היטב הגהות הגר&quot;א אות א', ובחידושי הגרי&quot;ז כאן מה שייסד).<br /><br /><b>עיר הנידחת;</b><br /><b>בהמתה</b> – לפי חרב. <b>שללה</b> – לשריפה.<br /><b>דין עיר הנידחת</b> – רק בב&quot;ד של ע&quot;א ולא שייך בזמן הזה.<br /><b>בכור תם שבה</b> – לר&quot;נ ממועט משלל שמים. להחולק ממועט מבהמתה.<br /><b>בכור בע&quot;מ שבה </b>– להחולק על ר&quot;נ אולי נהרג. לר&quot;נ ממועט מבהמתה, כיון דקדוש לגבי איטליז.<br /><b>בהמת מעשר שבה </b>– תם ממועט משלל שמים, ובע&quot;מ מבהמתה.<br /><b>כסף מעשר שני שבה </b>– ממועט משללה (למ&quot;ד מע&quot;ש ממון גבוה).<br /><b>(פסולי המוקדשין שנפדו </b>– נשחטין באיטליז ונשקלין בליטרא, משא&quot;כ בכור ומעשר במומן).<br /><br /><b>הפקיד ממון אצל חבירו וכפר השומר ונשבע והודה </b>– משלם קרן וחומש ומביא אשם.<br /><b>הפקיד קדשים קלים </b>– <b>לריה&quot;ג </b>נוהג דין זה בכל הקדשים קלים. (שלמים בכור ומעשר).<br /><b>לל&quot;ק דבן עזאי </b>רק בשלמים ולא במעשר (דאין יכול למוכרו, לא חשיב ממונו).<br /><b>לאיב&quot;ד אליבא דבן עזאי</b> רק בבכור (ולא בשלמים דיש קדושה לגבי נסכים וכו' ולא מעשר שאין נמכר).<br />   (ואיירי בזמן הזה דומיא דשלמים וגם דהרי מביא אשם, ואיירי בתם דומיא דשלמים).<br />לר&quot;נ האי בכור היינו בכור חו&quot;ל דאינו קרב וזוכה בו כהן. (ולר&quot;ש הוי דומיא דשלמים דאם באו קריבין. <br />   וכ&quot;ש דהכי דינא לר&quot;ע דלא קריבין אפי' באו. אלא דלדידיה ל&quot;ה דומיא דשלמים).<br />(אם נחלוק על ר&quot;נ, היינו גם בכור א&quot;י דכהן זוכה בו מחיים.<br />ובבכור בע&quot;מ כ&quot;ש דנוהג דין זה, אלא דכאן איירי בתם דומיא דשלמים).<br /><b>בכור בחוץ לארץ</b> – לא קרב. ואם הביאו לארץ, לר&quot;ש קרב, ולר&quot;ע אין קרב.","199","","4447","True","True","False","","978","212.179.87.186","0","0","תמורה|ח ע&quot;א",""),new Message("17799","17797","דינים העולים לדף ח' עמ' ב","24/02/12 15:27","א אדר","תשע&quot;ב","15:27","המכריע","ח:<br /><b>כהן שממיר בכור תם </b>– לריב&quot;נ לכאורה מומר, ולר&quot;ע אין מומר. (וכנ&quot;ל ז:).<br />ולר&quot;נ היינו בבכור חו&quot;ל דהכהן זוכה (ומ&quot;מ לר&quot;ע אין ממיר מהיקישא).<br />אבל <b>בכור א&quot;י בזמן המקדש</b> – אף לריוב&quot;נ אין ממיר.<br />(<b>בכור בע&quot;מ </b>– לכ' לכו&quot;ע ממיר).<br /><b>בכור בבית ישראל קודם נתינה</b> - הישראל ממיר.<br /><b>בכור בבית כהן </b>– הישראל אינו ממיר. והכהן לת&quot;ק ממיר ולראבר&quot;ש אינו ממיר.<br />לר&quot;נ היינו רק בבכור חו&quot;ל ות&quot;ק כריב&quot;נ, אבל בכור א&quot;י מודה ת&quot;ק דאינו ממיר.<br /><br /><b>כהן שמכר בכור תם שקיבל </b>– מכור וכנ&quot;ל.<br /><b>לר' חסדא ורהבדר&quot;י</b> מותר למוכרו רק לכהן אבל לא לישראל. (וה&quot;ה אסור לישראל לקבל במתנה).<br />(לר&quot;ח שמא יטיל הישראל מום, ולרהבדר&quot;י מפני שנראה המוכר ככהן המסייע).<br /><b>לרב אשי</b> (או לתלמידיו) מותר אף לישראל (טעמא דר&quot;ח נדחה, ול&quot;ד למסייע דהוי במעות וכו').<br /><br /><b>ישראל המראה מום לחכם קודם נתינה </b>– אין מתירין אלא אם כן מביא כהן עמו.<br />   ואם ישראל זה קיבלו מכהן, מביא את המוכר.<br /><b>כהן המביא בכור להראות</b> – מביא עדים שהמום נפל מאליו. וישראל א&quot;צ.<br /><b>ישראל חייב ליטפל בבכור</b>, בדקה ל' יום ובגסה נ'.<br /><b>אמר הכהן תנהו לי בתוך הזמן</b> – אסור ליתן ואסור לכהן ליקח דנראה כמסייע.","199","","4447","True","True","False","","164","212.179.87.186","0","17797","תמורה|ח ע&quot;א",""),new Message("17938","17797","לעבדי כהנים – להרמב&quot;ם נאכל?","01/03/12 13:32","ז אדר","תשע&quot;ב","13:32","מתפעל","אם כן כיצד מסבירים לפי הרמב&quot;ם את הגמרא שהספקות הללו חייבים לחכות שיפול בו מום?<br />ולמה לא יקריבו ויאכלו שניהם ממה נפשך, אחד כהן ואחד עבד כהן.","148","","4441","True","True","False","","204","94.188.248.70","0","17797","תמורה|ח ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);