var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=17805;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("17805","0","לא יחליפנו ולא ימיר","26/02/12 10:08","ג אדר","תשע"ב","10:08","מתפעל",""והא מימר דלאו שניתק לעשה הוא ולקי דתנן לא שאדם רשאי להמיר אלא שאם המיר מומר וסופג את הארבעים הוי להו תרי לאוי וחד עשה ולא אתי חד עשה ועקר תרי לאוי".

א: אם יש תרי לאווי, למה שלא יספוג שמונים? ואולי צריך ללמוד בגמרא דלא אתי עשה ועקר תרי לאווי, אבל לאו אחד זה כן עוקר ונשאר הלאו השני ולכן סופג 40.

ב: מהו כאן הקום ועשה בתמורה? האם עצם זה שהבהמה מתקדשת בקדושת קרבן, זה עצמו העשה? זה משונה כי מצות עשה בפשטות התורה מצוה לאדם לעשות משהו וכאן לא עושה כלום. ואולי כוונת הגמרא שהעשה מתקיים כאשר הממיר מביא את התמורה לקרבן, אז הוא מקיים רצון התורה שהתמורה גם היא תהיה קדושה. ואז באמת עושה מעשה בידיים. אמנם נראה שהתוספות לא למד כך וזה לשונו:
'דגבי תמורה לקי בלאו הניתק לעשה משום דאינו מקיים העשה בידים '.

ויתכן שיש הכרח לזה שהרי הגמרא במכות ט"ז ע"א אומרת שביטול העשה בלאו הניתק לעשה יש רק שני מקרים. זאת ועוד אחרת. ולכאורה אם העשה כאן זה להביא את התמורה, אז יש לנו עוד דוגמא של ביטול העשה אם ישחט את התמורה בחוץ יבטל מעצמו את העשה.

אמנם מסברא זה קשה להבין, אדם עושה פעולה של עבירה, הוא ממיר, ובפעולה זו הוא עושה גם מצות עשה? היעלה על הדעת?","148","","4450","True","True","False","","1019","213.8.188.152","0","0","תמורה|ד ע"ב",""),new Message("17812","17805","לשאלה א'","26/02/12 14:20","ג אדר","תשע"ב","14:20","amdavid","ראה כאן

וראה גם ביוסף דעת בשני החלקים בדף ד בסוגיה

ושאלתך השניה קשורה לנ"ל ומתבארת מתוך כך ג"כ עיין שם.

ובפשטות, כמו שכתבת בעצמך, עצם הוראת התורה שגם התמורה קודש היא היא מצות העשה - לקדש התמורה. ועוד אפשר לומר שהתורה מורה שגם הקרבן עצמו לא ייצא לחולין ע"י המרה אלא יישאר קודש.
או שהעשה כולל שני הדברים "והיה 1. הוא 2. ותמורתו יהיה קודש".
ואולי אפ"ל - כמבואר בדברי תוספות שהבאת שמשונה עשה זה משאר עשין, שאין כאן שום קום עשה בידיים - שהעשה אינו על האדם הממיר אלא על הציבור, כיצד לנהוג באדם זה (מלקות) ובתמורותיו (לקדשם).","175","","4450","True","True","False","","189","80.178.239.20","0","17805","תמורה|ד ע"ב",""),new Message("17819","17812","תודה, לגבי ציבור","27/02/12 07:41","ד אדר","תשע"ב","07:41","מתפעל","קשה לומר סברא כזו שקרבן יחיד של אדם יהיה שייך לציבור ושהציבור ידאג לתמורה.
מה הקשר לציבור?","148","","4449","True","True","False","","135","94.188.248.70","0","17805","תמורה|ד ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);