var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=18341;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","45"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","28")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("18341","0","שפחה חרופה","29/03/12 22:56","ו ניסן","תשע"ב","22:56","עם הארץ","בין אם מדובר שבא על שפחה כנענית בין עברית, מה לגבי חיוב נדה? לא ראיתי התיחסות לא בגמרא ולא במפרשים .","248","","4413","True","True","False","","957","108.132.48.30","0","0","כריתות|י ע"א",""),new Message("18343","18341","מה צורך בהתייחסות מיוחדת","30/03/12 03:29","ז ניסן","תשע"ב","03:29","המכריע","אם היא נדה הוא עובר על נדה.","199","","4412","True","True","False","","128","85.130.221.217","0","18341","כריתות|י ע"א",""),new Message("18398","18343","תוספת של הרב המכריע","03/04/12 20:48","יא ניסן","תשע"ב","20:48","הודו_כי_טוב","גויין אין בהם נדה, שנאמר דבר אל בני ישראל ולא בנות עכום.
מדרבנן אכן גזרו על כל הגויים שיהיו כזבים לכל דבריהם.
","207","","4408","True","True","False","","157","46.117.14.249","0","18341","כריתות|י ע"א",""),new Message("18401","18398","יותר מזה,","03/04/12 21:24","יא ניסן","תשע"ב","21:24","יאירה","בעילת נכרייה מהווה איסור חמור ולא שייך, שהיא לא שומרת נידה! יעוין בסוגייה מוכרת בסנהדרין פא (:)","192","","4408","True","True","False","","231","46.116.140.178","0","18341","כריתות|י ע"א",""),new Message("18404","18401","לזה היתה כוונתי","03/04/12 23:55","יא ניסן","תשע"ב","23:55","עם הארץ","אם השפחה כנענית ולא עברה טבילה הרמבם אומר חייב עליה משום נדה,שפחה,גויה וזונה ובכל מקרה זה בכרת.","248","","4408","True","True","False","","175","108.132.48.30","0","18341","כריתות|י ע"א",""),new Message("18406","18404","הרמב"ם מתכון לנשג"ז","04/04/12 02:19","יב ניסן","תשע"ב","02:19","המכריע","שהיא גזירה דרבנן. וחייב רק מכת מרדות. אבל מן התורה אם היא כנענית שלא טבלה אין בה משום נדה.

אבל כאן ודאי מדובר בכנענית שטבלה המותרת לעבד עברי, ויש בה נדה דאורייתא, ולכן פשוט שאם היא נדה עובר עליה גם משום נדה ואין צורך להזכיר זאת, כמו שלא ידונו אם היא בתולה לענין חובל בשבת וכהנה.","199","","4407","True","True","False","","175","212.179.87.186","0","18341","כריתות|י ע"א",""),new Message("18407","18406","ומה יהיה במקרה ההפוך","04/04/12 02:45","יב ניסן","תשע"ב","02:45","כדי","בנכרי שבא על בת ישראל נדה, האם תתחייב בכרת, יהיה אסור מדאורייתא עכ"פ, או אפילו זה לא?

[יש לי מקור לתשובה, ובכל זאת טבא חדא פלפלתא חריפא].","249","","4407","True","True","False","","164","93.172.160.106","0","18341","כריתות|י ע"א",""),new Message("18409","18407","כוונתו למגילה טז: ?","04/04/12 06:23","יב ניסן","תשע"ב","06:23","המכריע","בכל יום היה אותו רשע מצוי אצלה. א"כ גם בנידותה, ואעפ"כ מקשה בסנהדרין רק מפרהסיא ולא מנדה כעין התוס' כתובות ג:. אלא דיש לדון מכמה אנפי וכמובן.

גם בפשטות הדרשה בנדה לד. ולא גויים מיירי גם על זכר. אבל עדיין יל"ע בזה.","199","","4407","True","True","False","","136","212.179.87.186","0","18341","כריתות|י ע"א",""),new Message("18456","18407","מהמשנה הראשונה משמע","08/04/12 00:45","טז ניסן","תשע"ב","00:45","קותי","רק אם בא על הנדה
אם יש בו איסור כלומר ישראל יש איסור גם באשה
כאשר יש איסור ספציפי על האשה המשנה אומרת
המביאה בהמה עליה וכך היה צריך לשנות גם לגבי "נדה שבא עליה גוי "

אסתר הראתה דם לחכמים לא בגלל האיסור אלא בגלל שלא רצתה שבנה יהיה בן נדה

ראיתי בזמנו תשובה שבמקומות בהן בנות ישראל עסקו בזנות
תקנו להן טבילה בגלל ישראלים שבאו אליהן ולא בגלל הגויים","217","","4403","True","True","False","","186","85.250.147.37","0","18341","כריתות|י ע"א",""),new Message("18414","18409","אכן","04/04/12 09:54","יב ניסן","תשע"ב","09:54","כדי","כוונתי למגילה יג: דהייתה מראה דם נידה לחכמים, וכתב שם המהרש"א שרק עם מרדכי היה כן ועם אחשרוש לא יכלה להיזהר. משמע דשייך האיסור גם בו.

ומה שהביא מסנהדרין (עד:), מנ"ל דבאמת לא מקשה הגמרא גם מנדה נוסף על ביאת עכו"ם. ואע"כ דבכרת, י"ל שאינה בכלל ג"ע (וזה דלא כרש"י גיטין ו: ויש לחלק).

וזה שהביא מנדה (לד.) לא הבנתי כוונתו, דהתם מיירי לעניין טומאה, ואיסור נדה לא קשור לטומאה, כמו שהביאו האחרונים מהכוזרי, והאריך בזה הגר"י ענגיל.

ועל כולם, אומר לעיין בשו"ת בית דוד (לייטר) בסי' צב.","249","","4407","True","True","False","","188","93.172.160.106","0","18341","כריתות|י ע"א",""),new Message("18416","18414","טומאה ואיסורי ביאה","04/04/12 15:27","יב ניסן","תשע"ב","15:27","המכריע","ודאי שהם שני עניינים, אבל בכל זאת ראה נא במ"מ פ"ד ה"ד מאיסו"ב לגבי ביאת נדה גויה שהביא מקור להאי דרשה. וכפה"נ הבינו שכלול כאן דליכא בהו כלל שם נדה ואף דקרא איירי לענין טומאה מ"מ גם איסו"ב לית בהו.","199","","4407","True","True","False","","144","212.179.87.186","0","18341","כריתות|י ע"א",""),new Message("18418","18416","מתוך דף על הדף מגילה דף יג ע"ב","04/04/12 22:12","יב ניסן","תשע"ב","22:12","דוד כוכב","בגמ': שהיתה מראה דם נדה לחכמים וכו'.

הגאון האדר"ת זצ"ל בספרו עובר אורח (סי' ו') דן לגבי אי יש איסור ביאה בנדה לעכו"ם, וכותב בתו"ד:

ויש להביא ראיה לזה מהא דאמרו באסתר 'כאשר היתה באמנה אתו' מלמד שהיתה מראה דם נידה לחכמים [מגילה יג, ב]. וקשה טובא דמאי רבותא דאסתר הצדקת שלא הכשילה למרדכי באיסור נידה, אלא ודאי דעיקר הרבותא שגם לאחשוורוש לא הלכה בעת נידותה ושמרה פתחיה בביאתו, וא"כ אי ס"ד דאסור מצד הדין א"כ אינו רבותא.

אך יש לדחות דגם זה הוא מצדקותיה וחסידותיה שמסרה נפשה על זאת, שלא בכל עת היתה יכולה לומר כן שהיא נידה, ובכל זאת היתה נוהגת לשמור בזה ע"כ.

והעיר והאיר בזה ידי"נ הגאון ר' שמואל חיים דומב שליט"א (בקובץ מוריה שנה כ"ז גליון א - ג ע' נט - ס):

וצ"ע דבחי' המהרש"א שם במגילה כתב, דודאי יש איסור נדה בנבעלת לעכו"ם עיין שם. וכן מבואר בשו"ת פני יהושע ח"ב סי' מד, אלא שדן שם אם יש דינא דיהרג ואל יעבור, וראה באור גדול סי' א' (עמ' ט') שהביאו, וכן את דברי המהרש"א ומש"כ לדון בזה. וראה בשו"ת חת"ס יו"ד סי' ע"ו שאסר להכניס נערה פנויה למוסד של עכו"ם, מפני שחשודים על העריות, והיינו לכאו' משום איסור נדה, ויש לדחות. אולם יעויין בשו"ת חלקת יואב יו"ד סי' כט ובהערה שם, שהביא דברי היערות דבש דיש איסור נדה בנבעלת לעכו"ם וכתב לפקפק בזה עיין שם.

וראה מנ"ח מ"ע ל"ה בקומץ המנחה [אות י], שכתב, אמנם בגוי שבא על נדה ישראלית ודאי נראה שהיא בכרת, דבזה לא כתוב רעהו. ומשמע דהוא מדברי עצמו, וצע"ק דהא לעיל הביא דברי הפנ"י ושם כתב דיש איסור נדה בנבעלת לעכו"ם. [אמנם לא הזכיר הפנ"י דהוא משום דלא כתיב רעהו]. וע"ע במנ"ח מ"ע ת"ר אות יג, שכתב דגוי הרודף אחר נדה ניתן להצילו בנפשו, ומוכח דיש עליה איסור. [וראה שם באות י, שנסתפק ברודף אחר הנדה אם ניתן להצילו בנפשו, וראה במ"ע רצ"ו שדן לגבי יהרג ואל יעבור בנדה]. ועי' בשו"ת ר' עזריאל הילדסהיימר ח"א סי' קפ"ט, שהשואל נסתפק שם אי יש חיוב כרת וקרבן בנדה הנבעלת לעכו"ם, והוא השיבו דודאי יש איסור יעו"ש ראיותיו ויש לדון בהם. וכן נסתפק בזה בשו"ת התעוררות תשובה ח"א סי' ע"ח. [ובמהדורא החדשה הוא באהע"ז סי' מב].

ושמעתי דעובדא הוי לאחרונה במדינה אחת, שיהודיה רפורמית נישאת בנישואין אצל רביי רפורמי, לגוי שנתגייר בגיור רפורמי, ובאה לשאול ולבקש מפי רבנים שילמדוה דיני טהרת המשפחה, ונסתפקו בזה הרבנים אם ללמדה, דהרי ע"י זה מכירים כאילו בגיור וכן בנישואים, או"ד הרי בזה שילמדוה לא תעבור איסור נדה, ויש שטענו דמנלן דאיכא איסור נדה בנבעלת לעכו"ם, וכשהעלו את השאלה אי יש איסור נדה בנבעלת לעכו"ם לפני מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א, ענה דודאי איכא.","125","","4407","True","True","False","","140","95.86.109.74","0","18341","כריתות|י ע"א",""),new Message("18419","18418","המשך","04/04/12 22:13","יב ניסן","תשע"ב","22:13","דוד כוכב","וראה בשו"ת שבט הלוי (ח"ט סי' רנ"ד), נשאל באשה הנשואה לגוי המבקשת ללמוד דיני טהרת המשפחה ולטבול, האם יש ענין בכך כיון דבעלה גוי, וכתב דנשאל ע"ז כמה פעמים, ולדעתי העניה אסור לעזור לה לטבול ולטהר עם בעלה גוי, שעי"ז מחזיקים אנו לעוברי עבירה חמורה, ואי משום דהבנים הרי הם יהודים ועי"ז יהיו פגומים, בלאה"כ הם פגומים מחמת זוהמת הגוי וכו', ואם משום הא דש"ס מגילה יג, ב, דאמרו שהיתה אסתר מראה דם נדה לחכמים וטובלת לנדתה, אעפ"י שהיה זה נוגע להגוי אחשורוש, ודלא כדעת הסובר דהיה זה מפני היותה עם מרדכי הצדיק כאשר הוכיח ר"ש אלקבץ זי"ע בספר הנפלא מנות הלוי (פ"ז ע"א), לפי דעתי אין להוכיח משם כלום, דהא התם לא היה עליה לפרוש מאחשורוש מחמת הגזירה, ואסתר קרקע עולם. ואהני לן האי טעמא דלא צריכה למסור עצמה בשעת הגזרה כמו"ש תוס' סנהדרין עד, ב, אבל בנדון כעין דידן היא פושעת תמידית ואין אנו חוששים על טבילתה, ולבד זה יתכן שיהיה זה סיבה שעי"ז תפרוש מבעלה הגוי, זה הנלענ"ד כעת עכ"ל.

וצ"ע שלא הביא דברי המהרש"א, וכן שו"ת פנ"י, שדן מאסתר דיש איסור נדה, וכהמנ"ח, וכמוש"כ לעיל. ושו"ר בפירוש ר"ש אוזידא על מגילת אסתר פ"ב פ"כ שכתב דיש איסור נדה גם בנבעלת לנכרי עייש"ה. וכ"כ בפירוש "מאמר מרדכי" על מג"א (להגאון ר' שם טוב מלמד) עיין שם פ"ב פ"כ. והרב בצלאל דבליצקי שליט"א העירני לספר "שמן המור" על מג"א פ"כ פ"כ (להגאון ר' אהרן אביוב זצ"ל, תלמיד חבר למהרשד"ם) שכתב דיש איסור נדה בנבעלת לגוי, ושכ"כ ג"כ בפירוש "לקח טוב" על מג"א (למהרי"ט צהלון) שם פ"ב פ"כ.","125","","4407","True","True","False","","148","95.86.109.74","0","18341","כריתות|י ע"א",""),new Message("18420","18419","יישר כח! ושאלה - כל זה מתוך "דף על דף"?","04/04/12 22:26","יב ניסן","תשע"ב","22:26","כדי","","249","","4407","False","True","False","","121","93.172.160.106","0","18341","כריתות|י ע"א",""),new Message("18422","18420","כן - הכל העתקה","04/04/12 22:46","יב ניסן","תשע"ב","22:46","דוד כוכב","מתוך פרויקט השו"ת גירסה 20, שצפויה להמכר אחר הפסח.

וכאן, בהברובוקס.","125","","4407","True","True","False","","129","95.86.109.74","0","18341","כריתות|י ע"א",""),new Message("18458","18456","אי משום הא לא אריא","08/04/12 01:29","טז ניסן","תשע"ב","01:29","כדי","הנה במה ששנה בא על הנדה כלל הוא והיא באיסור נדה (כמו כל העריות), ונפק"ל מהנפשות העושות לחייב שניהם. וא"כ לא יוסיף כלום אם ישנה 'גוי שבא על הנדה' אף אי נימא דאית ביה כרת, משום דהכרת הוא עליה, וכבר שנה כרת דידה.
ולא דמי להביאה הבהמה עליה שהוא שם איסור אחר.

וא"א לומר דהראתה הדם לחכמים משום פגם שכבר פגום ועומד הוא, דהא קיי"ל דגוי ועבד הבא על בת ישראל נהי דהולד כשר, פגום מיהא הוי (עי' יבמות מה. וקידושין סח: ועי' ברש"ש בקידושין ע.). ואדרבה בבן הנדה לא מצינו להדיא בש"ס דנקרא פגום, ועי' ביבמות ס. ובשו"ע אה"ע סי' ד סי"ג ובאחרונים שם, ותראה דפשוט דפגימתו קילא טפי מבן גוי.

ועוד והוא העיקר, דהראיה היא מדברי המהרש"א שם שלא יכלה ליזהר מאחשרוש כו', עיין למעלה.

אם אתה מתכווין לדברי העקידה שהובאו במהרש"ם ח"ז (סי' קד), שם לא נזכר להדיא משום גויים. ועי' בשו"ת הריב"ש (סי' תכה).","249","","4403","True","True","False","","171","93.172.138.231","0","18341","כריתות|י ע"א",""),new Message("18510","18458","בשערי תשובה לא משמע שקילא טפי","09/04/12 23:40","יז ניסן","תשע"ב","23:40","קותי","וראוי היה שתתאמץ שלא יהיה בן נדה
ספר שערי תשובה לרבינו יונה שער ג

קכה ויש בחייבי כריתות אשר גורם לזרעו מוקש רע ושחיתות, לבד מאשר אחרית הזרע להכרית, והוא הבא על הנדה, וההוא יקרא זרע מרעים, כי יהיה תיו העזות על מצחו בעודו בחיים חייתו, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (מסכת כלה רבתי פרק ב): עז פנים הלא הוא בן אשה נדה. ויהיו עונות הבן על עצמות האב, כי הוא עולל לנפשו להיות פושע מבטן, ואוי לרשע רע כי שחת לו, והכרת תכרת נפשו ונפש אשתו, וזרעו בליעל כלו נכרת, והאשה הנה היא בנדת טומאתה, גם אם טהרה מזובה וספרה לה שבעת ימים כמשפט, כל זמן שלא טבלה במקורי מים או מי נהר ומעיין אשר בו ארבעים סאה. גמטריא לדבר: ההולכים לא"ט (ישעיה ח, ו).

אם היה כדבריך רבנו יונה לא היה נמנע מלציין לאיסור כרת בגוי הבא על הנידה
מדובר באירוע לא בלתי שכיח","217","","4402","True","True","False","","156","85.250.147.37","0","18341","כריתות|י ע"א",""),new Message("18518","18510","אחר המחילה, אין לדברים הבנה.","10/04/12 10:34","יח ניסן","תשע"ב","10:34","כדי","א. לית מאן דפליג דיש פגם בבן הנדה, ואנא נפשאי כתבתי זאת בתגובה הקודמת והערתי מקורם של דברים בשו"ע ובאחרונים שם, וכוונתי בין היתר לדברי הגאון שם שציין לההיא דמסכת כלה. רק אמרנו שאם באנו לדרג את ערך הפגם, יגדל זה של הנולד מגוי.

ב. עיקר הראייה הייתה מדברי המהרש"א שמבואר להדיא בדבריו ששייך איסור נדה בגוי, וכתב שלא יכלה ליזהר בזה עם אחשורוש.

ג. אם נניח שיש איסור נידה בגוי, למה שיציין זאת רבינו יונה בפירוש כאן, וכי הוא בא לפרט כאן את כל פרטי האיסור. כאן מגמתו להראות חומרת האיסור וגודל קלקולו, וממילא נשמע דלמ"ד שם בגוי יש את האיסור - יש את הפגם.","249","","4401","True","True","False","","167","93.172.10.147","0","18341","כריתות|י ע"א",""),new Message("18519","18518","אומר לך מה קשה לי שדבר מהותי","10/04/12 11:10","יח ניסן","תשע"ב","11:10","קותי","כל כך ולא נדיר כל כך מסתתר במהרש"א ליודעי חן
ואינו מוזכר במפורש בספרי הפסיקה ובשו"ת

אז אני משאיר אז זה אצלי בצ"ח = צריך חיפוש

ובע"ה כאשר ה' יגלה עיני לכאן ולכאן אדווח","217","","4401","True","True","False","","126","85.250.170.79","0","18341","כריתות|י ע"א",""),new Message("18520","18519","בתגובות הקודמות ציינתי לשו"ת בית דוד.","10/04/12 11:11","יח ניסן","תשע"ב","11:11","כדי","","249","","4401","False","True","False","","116","93.172.10.147","0","18341","כריתות|י ע"א",""),new Message("18521","18520","חן חן עכשיו ראיתי","10/04/12 11:38","יח ניסן","תשע"ב","11:38","קותי","","217","","4401","False","True","False","","119","85.250.170.79","0","18341","כריתות|י ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);