var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=18361;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","44"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("18361","0","דינים העולים לדף יא עמ' ב'","02/04/12 02:13","י ניסן","תשע&quot;ב","02:13","המכריע","יא:<br /><b>עד א' אומר לו אכלת חלב והוא שותק </b>– חייב חטאת.<br /><b>ע&quot;א אומר אכל וע&quot;א אומר לא אכל, וכן אשה נגד אשה, והוא שותק</b>– מביא אשם תלוי.<br /><b>ע&quot;א אומר לו והוא מכחיש</b> – פטור.<br /><b>שנים אומרים לו והוא שותק</b> – חייב. <br /><b>שנים אומרים לו והוא מכחיש</b> – לר&quot;מ חייב לחכמים פטור. (עי' להלן ספק בטעם רבנן ונפ&quot;מ).<br /><b>אמרו לו שנים אכלת והוא אומר מזיד הייתי</b> – לכו&quot;ע פטור.<br /><br /><b>אכל שני כזית חלב בהעלם אחד</b> – חייב רק אחת, דאין כאן ידיעות מחלקות.<br /><b>אכל פיגול ונותר חלב ודם בהעלם אחד</b> – חייב ד' חטאות.<br /><b>אכל שני חצאי זיתים בהעלם אחד</b> – ממין אחד, חייב. משני  מינין, פטור. (ועי' להלן יב:).<br /><br />האשה שהלך בעלה למדינת הים;<br /><b>באו שנים ואמרו לה מת, ואינה צריכה רשות ב&quot;ד ונישאת</b> - בא בעלה מותרת לחזור לו.<br /><b>נישאת ברשות ב&quot;ד על פי ע&quot;א</b> – בא בעלה תצא מזה ומזה.","199","","4408","True","True","False","","951","85.130.221.217","0","0","כריתות|יא ע&quot;ב",""),new Message("18362","18361","האומר מזיד הייתי פטור מדוע?","02/04/12 03:57","י ניסן","תשע&quot;ב","03:57","קותי","רש&quot;י אומר מתוך שיכול לשקר ולומר מזיד הייתי<br />הרי הוא משים עצמו רשע<br />האם הכלל הזה הוא רק בהלכות עדות? <br />וכאן מדובר מחוץ לבית הדין<br />מכל מקום הוא מוציא שם רע על עצמו","217","","4408","True","True","False","","161","85.250.147.37","0","18361","כריתות|יא ע&quot;ב",""),new Message("18363","18362","אני מבין את לשון רש&quot;י הקדוש שונה:","02/04/12 05:14","י ניסן","תשע&quot;ב","05:14","יהודי_קדום","&quot;אם היה רוצה לפטור עצמו בשקר היה יכול לומר מזיד היה ומזיד פטור&quot;.<br />לשון זו אינה משימה את האיש כרשע אלא מתארת מצב: אם יטען &quot;מזיד הייתי&quot; כנגד טענת העדים (קראו מחשבותיו?!) יצא שטענת העדים תואמת את טענתו ולכן יהא פטור מחטאת. שהרי השאלה היסודית היא האם העדים יכולים לחייבו חטאת בטענתו כמזיד? והתשובה היא לא מהסיבה הפשוטה שחטאת יביא רק השוגג ועל המזיד יחול דין אחר. אבל חטאת אין.","233","","4408","True","True","False","","134","79.177.161.73","0","18361","כריתות|יא ע&quot;ב",""),new Message("18368","18362","לענ&quot;ד, שתי תשובות בדבר","02/04/12 10:31","י ניסן","תשע&quot;ב","10:31","Almuaddib","ראשית - הדיון כאן הוא בחיוב החטאת, ואם נתמקד בצד הממוני בלבד - לא תהיה שאלה כלל. לאדם יש טענת מיגו, ולכן נאמין לו כאן.<br /><br />אבל השאלה שלך עולה לשאלה כללית יותר: מה הגדר של &quot;אין אדם משים עצמו רשע&quot;, והאם הוא חל גם כאן, בדבר זה.<br /><br />ולגבי זה - אנחנו נמצאים במחלוקות, מהתנאים ועד הראשונים.<br /><br />בסנהדרין (ט:) וביבמות (כה.) למדנו כי אדם לא נאמן להעיד על עצמו שעבר עבירה ולחייב את עצמו קנס, מלקות או ליפסל לעדות. <br /><br />על המשנה ביבמות פ&quot;ב מ&quot;ט כתב הרמב&quot;ם:<br />&quot;כלל הוא אצלינו <u>אין אדם משים את עצמו רשע</u>. ולפיכך אם אמר הרגתיו תנשא אשתו, אלא שהוא עצמו לא ישאנה, וזה גזרה, שאם כן כל מי שחשק באשת איש יהרוג בעלה כדי שישאנה. <u>ור' יהודה אומר אדם משים את עצמו רשע </u>ולפיכך אם אמר הרגתיו לא תנשא אשתו. ואמרו הרגנוהו, אין כוונתו בכך שאני הייתי מכלל הורגיו דהינו הרגנוהו הינו הרגתיו, אלא כוונתו בכך אני הייתי עם הורגיו. ואין הלכה כר' יהודה.&quot;<br /><br />אם כן אנו רואים כי לשיטת רבי יהודה - אדם משים עצמו רשע. בהמשך - בדף יב., נראה שלשיטת רבי יהודה אדם נאמן לגבי עצמו יותר ממאה עדים - והדברים משתלבים.<br /><br />את הנימוק למי שחולק, וקובע כי אין אדם משים עצמו רשע - נמצא בהסברו של רש&quot;י את דברי רבא ביבמות: &quot;אדם קרוב אצל עצמו ואין אדם משים עצמו רשע&quot; - שלפי רש&quot;י, החלק הראשון בדברי רבא, מסביר את השני.<br /><br />אם כן, לשיטת רבי יהודה אדם משים עצמו רשע, וככתוב בבריתא שהוזכרה לעיל - מודים חכמים לרבי יהודה בחלבים, לכן אין תימה שלשיטתם - אדם משים עצמו רשע בעניין זה.<br /><br />עד כאן - לעניין מחלוקת תנאים.<br /><br />מדברי התוספות בבבא מציעא (ג: ד&quot;ה מה אם) עולה כי העקרון של אין אדם משים עצמו רשע - עקרון כללי הוא, ורחב יותר מדברי רש&quot;י - כלומר, לא נובע רק מפסול קרובים. ההבדל בא לידי ביטוי ביתר שאת בסוף דברי התוספות, מהם רואים כי כשהאדם מעיד על עצמו שלא לצורך הגדרתו כרשע - הדברים יתקבלו - למרות שקרבתו כלפי עצמו אינה שונה, ולא כעולה מרש&quot;י.<br /><br />============<br /><br />אם נסכם, מכאן שתי תשובות לשאלתך.<br /><br />הראשונה - במקרה דנן יכול אדם לשים עצמו רשע, שכן חכמים מודים לרבי יהודה בחלבים.<br /><br />השניה - לדברי רש&quot;י, אין כאן עניין של קרבה הפוסלת לעדות, משום שמדובר במיגו, יכול היה לטעון טענה טובה יותר, וטענה זו לא היתה נפסלת משום שאין המדובר בעדות.","107","","4408","True","True","False","","174","81.218.141.168","0","18361","כריתות|יא ע&quot;ב",""),new Message("18364","18363","אני מתקשה בשני דברים","02/04/12 07:29","י ניסן","תשע&quot;ב","07:29","קותי","האחד כאשר אומר מזיד הייתי <br />מדוע נאמין לו כאשר משים עצמו רשע? האם צריך לדון אותו לכף זכות? האם צריך לתלות שכבר עשה תשובה?<br />אני מבין שיש בעיה גם לצד השני אם הוא באמת מזיד כיצד יביא חולין לעזרה? <br />השני כאשר מכחיש את העדים<br />הרי הוא נפטר בגלל שיכול לשקר משמע שמותר לשקר ואין בכך איסור אחרת זה לא יכול להיות בסיס לפטור אותו מקורבן היות והוא נפטר בגלל שיכול לטעון מזיד הייתי הרי הוא כמזיד והכחשתו אינה כלום<br />גם כאן קיימת הבעיה כיצד נחייבו הרי נביא אותו להביא חולין לעזרה","217","","4408","True","True","False","","175","85.250.147.37","0","18361","כריתות|יא ע&quot;ב",""),new Message("18366","18364","זו אכן סברת רבי מאיר","02/04/12 08:01","י ניסן","תשע&quot;ב","08:01","דוד כוכב","כדברי הגמרא בהמשך.<br /><br />ואילו לחכמים, הנח בצד את הודאתו. כיצד העדים יכולים לחייבו קרבן, ואולי באמת מזיד היה?<br />אם יאמר מזיד הייתי אכן לא נאמין לו לפוסלו לעדות. אבל גם לאפשר לו להביא קרבן אי אפשר, וכי קיימת ראיה שהיה שוגג?","125","","4408","True","True","False","","107","95.86.109.107","0","18361","כריתות|יא ע&quot;ב",""),new Message("18367","18364","אמירת ״מזיד אני״ באופן הפשוט תבוא אחר","02/04/12 09:04","י ניסן","תשע&quot;ב","09:04","יהודי_קדום","אמירת ״מזיד אני״ באופן הפשוט תבוא אחרי עדות העדים ועל כן  מקבלים  דבריו כשיטען ״לא אכלתי״ שאומרם  כעדות על <b>מעשיו</b> ואינו משים <b>עצמו </b>רשע כלל ועיקר. אכן ברקע דבריו תמיד  נראה את המיגו שיכול וכו׳. ועוד שנחיל עליו את הכלל שאדם נאמן על עצמו יותר ממאה איש ולענ״ד אף אם בידי העדים ״ראיות חותכות״ השוללות טענת מזיד מצידו עדיין הוא נאמן על עצמו וכו׳.","233","","4408","True","True","False","","140","79.177.161.73","0","18361","כריתות|יא ע&quot;ב",""),new Message("18379","18368","ועל מה שהביא מיבמות כה: אולי","02/04/12 23:31","י ניסן","תשע&quot;ב","23:31","יהודי_קדום","כדאי להוסיף לעניין &quot;אין אדם משים עצמו רשע&quot; להביא את התוס' משם שכתבו <br />&quot;<b>ואין אדם משים עצמו רשע </b> היינו לפסול את עצמו אבל נאמן הוא לומר גבי אכילת חלב מזיד הייתי כדאמר בכריתות (דף י״ב.) דאין לנו לכופו להביא חולין לעזרה לפי דבריו&quot; .<br />משמע מהתוס' לענ&quot;ד שכן מאמינים לו שעשה <b>מעשה רשע</b> וזה שאין אדם משים עצמו רשע נאמר רק לענין לפסול את עצמו שהרי אם בהיותו כשר לעדות  יאמר &quot;מזיד הייתי&quot; וכיון שאינו יכול לפסול את עצמו ממילא יתחייב בקרבן אזי  לא ניתן לחייבו להביא קרבן כי לטענתו קרבן זה הוא חולין בעזרה ואינו רוצה לעבור עבירה חמורה זו. כלומר התוס' אומרים שכיון שכוונתו טובה מאמינים לו שפטור מקרבן אבל אם היה ברור שכל כוונתו היא לפסול את עצמו לא היה נאמן.<br /><b>נראה לי גם</b>  לגבי הסברו את רש&quot;י הקדוש שאולי יש לדייק ולומר שלרש&quot;י הקדוש יהא נאמן תמיד אפילו כשאין כוונתו לטובה כל עוד אינו פוסל את עצמו ע&quot;י אמירת &quot;מזיד הייתי&quot; טענה שאינה צריכה דין עדות הואיל וכבר הוא פסול לעדות.","233","","4408","True","True","False","","139","79.177.161.73","0","18361","כריתות|יא ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82528);