var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=18793;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","43"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","26")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("18793","0","... אלא רבנן מאי שנא ממחוסר זמן","27/04/12 01:19","ה אייר","תשע"ב","01:19","איתן","הקדמה - תזכורת
"שור או כשב או עז כי יוולד - והיה שבעת ימים תחת אימו" ובשבעה ימים אלו נקרא "מחוסר זמן" ואסור להקריבו. (ברייתא בתו"כ על הפסוק בפרשת אמור, הובאה בבכורות נ"ז ע"א ומקבילות).
ואף להקדישו אסור, ר' רש"י חולין פ"א רע"א ע"פ הגמ' בתמורה ז' ע"ב (סוגיית בעלי מומין) "ושור ושה שרוע וקלוט - נדבה תעשה אותו ולנדר לא ירצה" שכל שהוא בלא ירצה - אסור להקדישו. וכ"פ הרמב"ם פ"ג מאיסורי מזבח הלכה י'. רבא אף חידש, לעיל י"א ע"א בתשובה לריש לקיש, שאף אין לקנותו בכסף שהוקדש לקרבן. (לא מצאתי האם הרמב"ם פסק את זה).
כיון שאינו ראוי לפתח אהל מועד - המקריבו בחוץ (פרשת השבוע) אינו חייב כרת. זבחים קי"ב ע"ב במשנה. ולא רק ולד בן פחות משבוע אלא אף תורים שלא הגיע זמנם, ובהמה שנשחט אמה או בנה, או זב זבה יולדת מצורע או נזיר שהקריבו חטאתם או אשמם בחוץ לפני הזמן. (כל זה במשנה שם). ודעת ר' שמעון שכל אלו בלאו אך אין בו כרת. ע"ש בגמרא איזה לאו. (שם בדף קי"ד, הובא כל זה ב"אותו ואת בנו" חולין פ ע"ב - פ"א ע"א).
מאותה סיבה גם אינו נכנס לדיר להתעשר (בכורות נ"ז הנ"ל, במשנה).
ובפשטות מחוסר זמן לא רק שאסור להקדישו אלא שכלל אינו מתקדש, כ"כ רש"י בבכורות כ"א רע"ב ע"פ הברייתא בתו"כ הנ"ל.
ור' שמעון בן יהודה אליבא דרשב"י חולק וסובר שמתקדש, יליף מבכור - מה בכור קדוש קודם זמנו וקרב אחר זמנו אף מחוסר זמן קדוש קודם זמנו וקרב אחר זמנו. (בכורות כ"א, בכורות נ"ז סע"א, תמורה י"ט סע"ב) ולכן לדעתו נכנס לדיר להתעשר.
תוס' בבכורות כ"א ע"ב כתבו שגם הוא למד רק על מעשר בהמה, אבל בשאר כל הקדשים גם לר"ש אינו מתקדש. ואילו בתמורה י"ט ובזבחים קי"ד ע"ב כתבו שדעת ר"ש היא שבכל הקדשים קדוש מחוסר זמן.

כמובן ראוי לעיין בכל זה בפנים ולא להסתפק בקריאת הסיכום.
מעתה נבוא לסוגייתנו:
בשלמא ר"ש - כדקתני טעמא כל הראוי לאחר זמן הרי הוא בלא תעשה ואין בו כרת כצ"ל (שטמ"ק) והכוונה שהשוחט מחוסר זמן בחוץ עובר בלאו, א"כ הואיל והוא ראוי לאחר זמן - אזי גם לעניין מעילה יש בו קדושה,
אלא רבנן מאי שנא ממחוסר זמן
המשפט הזה לא מובן, אם לפי דברינו מחוסר זמן כלל אינו מתקדש - מנין שתהיה בו מעילה, על כרחך השאלה היא אליבא דר' שמעון בן יהודה הנ"ל אליבא דרשב"י, הסובר שמחוסר זמן מתקדש, ונכנס לדיר להתעשר. ורש"י הביאו כאן בסתמא, "קי"ל נכנס לדיר להתעשר" והכוונה לענ"ד אליבא דר"ש
ותירצה הגמרא מה שתירצה.

מלשון הרמב"ם הנ"ל, פ"ג מאיסורי מזבח ה"י, משמע שמחוסר זמן מתקדש. וייתכן שמקורו מסוגייתנו.","123","","4384","True","True","False","","1150","31.44.139.161","0","0","מעילה|יב ע"א",""),new Message("18807","18793","הפנייה לעלון "מראי מקומות"","29/04/12 02:12","ז אייר","תשע"ב","02:12","המכריע","ראה נא בפורטל שלנו בעלון מראי מקומות בעיקר באות ז שהביאו שקושייתך היא קושיית המשנה למלך בפ"ב ממעילה.
וכדאי לראות כל מה שכתבו שם באותיות ו ז.
בכלל אני ממליץ בכל לב על העלון הזה. כמעט כל מה שקשה לי אני מוצא שם ובאופן משביע רצון.","199","","4382","True","True","False","","152","212.179.87.186","0","18793","מעילה|יב ע"א",""),new Message("18855","18807","תירוצו של ה"תקנת עזרא" - מדובר בליל שמינ","30/04/12 21:33","ח אייר","תשע"ב","21:33","איתן","יישר כח.
אכן גם בסוף פ"ב ממעילה רואים ברמב"ם שהוא סובר שמחוסר זמן מתקדש. וזכיתי לכוון לקושיית המשנה למלך שם.

הם מפנים שם בעלון לשני ספרים לא מצוים, משמרות כהונה ותקנת עזרא. וחבל שלא הביאו את דבריהם.
ניסיתי לחפש, משמרות כהונה - יש שניים באתר hebrebooks,
האחד של ר' חיים הכהן די לארה, אמסטרדם תקי"ג,
השני של הרב אברהם הכהן יצחקי, ליוורנו תרכב,
בשניהם לא מצאתי.

תקנת עזרא - הרב עזרא אלטשולר, פיוטרקוב תרצ"א, ספר על מסכת מעילה ונראה שלא היניח פיסקה במסכת שלא דן בה.
תירוצו הוא שגם לדעת רבנן שאין להקדיש מחוסר זמן - זהו רק ב"שבעת ימים יהיה עם אמו", אבל מ"יום השמיני והלאה ירצה" ואפילו בליל שמיני ניתן להקדישו, כך אמר בפירוש ר' אפטוריקי (זבחים י"ב ע"א ומקבילות) וא"כ המחוסר זמן שדיברו עליו כאן הוא בליל שמיני. ע"ש.","123","","4381","True","True","False","","372","95.86.88.109","0","18793","מעילה|יב ע"א",""),new Message("18856","18855","הא לך","30/04/12 21:54","ח אייר","תשע"ב","21:54","כדי","הקישור לספר משמרות כהונה לר"א יצחקי.

זה ספר מאוד חשוב והוא נחשב כאבן היסוד לשיטת העיון הספרדי. הוא מהווה ככור המבחן להבנת הגמרא על בורייה.","249","","4381","True","True","False","","151","93.172.187.140","0","18793","מעילה|יב ע"א",""),new Message("18858","18856","זו נקודה מעניינת מאוד","30/04/12 22:46","ח אייר","תשע"ב","22:46","דוד כוכב","(סליחה על ההטיה מהנושא המרכזי של האשכול).

מהי שיטת העיון הספרדי?
מהן שיטות העיון האחרות (אולי האשכנזית)?
מה ההבדל/ים ביניהם?","125","","4381","True","True","False","","133","95.86.118.10","0","18793","מעילה|יב ע"א",""),new Message("18859","18858","מאוד מאוד","30/04/12 23:54","ח אייר","תשע"ב","23:54","כדי","אין בידי כרגע להאריך ולבאר באר היטב אודות ההבחנה בין השיטות. במיוחד ש"שיטת העיון האשכנזית" היא ממש לא אחידה והיא כה מגוונת ורבו פארותיה, במיוחד בדור האחרון שחלו שינויים מהותיים.

אמנם יש בידי להפנות למאמר חשוב שכתב הגר"מ מזוז ר"י כסא רחמים. המאמר רצוף אהבה, כל כולו מלא תוכן, בנוי לתלפיות מהמסד ועד הטפחות, מוסח היטב ומילותיו פנינים. הוא נוגע בכמה נקודות מאוד מעניינות ומביא להן דוגמאות נפלאות למכביר.
אוכל לצטט שורה אחת מתוך המאמר ע"מ למשוך לב הקורא:
"וחדשות אני מגיד ששיטת הגר"א בלימוד שכל כך הרבו לדבר עליה כותבי תולדותיו, היא בעצם השיטה הספרדית מדורי דור".
ממליץ בכל לב לקוראו מריש ועד גמירא מבלי לשייר אפילו אות אחת (ואספר עובדא דהוה בדידי - שהתחלתי לקוראו בכמה שעות מן הלילה, וכשסיימתי לקוראו מצאתי עצמי בעלות השחר...).

אולם מפאת אריכותו א"א להעתיקו כולו כאן כי קצר המצע מהשתרע. לכן אשלח לכ' אותו באישי מתוך מחשבה שאולי לו פתרונים כיצד לשתף את כל באי הפורום במאמר כולו.","249","","4381","True","True","False","","380","93.172.187.140","0","18793","מעילה|יב ע"א",""),new Message("18861","18859","פתרונים","01/05/12 01:39","ט אייר","תשע"ב","01:39","דוד כוכב","כיון שראיתי את המאמר בהודעה האישית בטרם נכנסתי לפורום ולא ידעתי מי כתבו, חיפשתי ברשת ומצאתיו כאן.

על פי האמור בציטוט לעיל זו גם שיטת הגר"א, ובהמשך המאמר כתב שבדרך זו הלכו גם רבי עקיבא איגר, ערוך השולחן, התורה תמימה, והחזון אי"ש. והדברים הלא מיוסדים על הדרכות חז"ל המפורשות, כגון בן חמש למקרא וכו', חזרה בלימוד, למיגמר והדר למיסבר ועוד.
אם כן אפשר שאין שיטות שונות, אלא רק מנהגי טעות שנשתרשו.","125","","4380","True","True","False","","158","95.86.118.10","0","18793","מעילה|יב ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);