var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=18879;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","49"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("18879","0","אוֹהֲבִין בִּשְׁעַת הֲנָאָתָן","02/05/12 10:12","י אייר","תשע&quot;ב","10:12","דוד כוכב","כיצד להשיג דבר אצל השלטון?<br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=16428'>על כך כאן</a>.","125","","4380","True","True","False","","991","95.86.118.10","0","0","מעילה|יז ע&quot;ב",""),new Message("18886","18879","זאת כנראה תכונה אנושית מאוד","02/05/12 22:08","י אייר","תשע&quot;ב","22:08","קותי","בראשית פרק כז <br /><br />(ד) וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי וְהָבִיאָה לִּי וְאֹכֵלָה בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי בְּטֶרֶם אָמוּת:<br /><br />ותכונה זו כנראה הופכת את האדם ברוב המקרים לעבד על מנת לקבל פרס","217","","4380","True","True","False","","185","89.139.206.56","0","18879","מעילה|יז ע&quot;ב",""),new Message("19045","18886","מדובר בשני ענינים שונים לגמרי","08/05/12 04:33","טז אייר","תשע&quot;ב","04:33","דוד כוכב","היתכן שאב ידרוש מבנו: רצונך בברכה? חח, ממש לא בחינם! אני דורש עבורה תשלום - ארוחה טובה!<br />ואם בסתם אב כך, היתכן לחשוד בכך את יצחק אבינו?<br /><br />כוונתו של יצחק היתה שונה לגמרי.<br />הקרבת קרבן היא צורך של המקריב ולא של מקבל המנחה.<br />ואין צורך להאריך כי הדברים כבר מפורשים בכתובים, בתהלים נ:<br />(ט) לֹא אֶקַּח מִבֵּיתְךָ פָר מִמִּכְלְאֹתֶיךָ עַתּוּדִים.<br />(י) כִּי לִי כָל חַיְתוֹ יָעַר בְּהֵמוֹת בְּהַרְרֵי אָלֶף.<br />(יא) יָדַעְתִּי כָּל עוֹף הָרִים וְזִיז שָׂדַי עִמָּדִי.<br />(יב) אִם אֶרְעַב לֹא אֹמַר לָךְ כִּי לִי תֵבֵל וּמְלֹאָהּ.<br />(יג) הַאוֹכַל בְּשַׂר אַבִּירִים וְדַם עַתּוּדִים אֶשְׁתֶּה?!<br />(יד) זְבַח לֵאלֹהִים תּוֹדָה וְשַׁלֵּם לְעֶלְיוֹן נְדָרֶיךָ.<br />(טו) וּקְרָאֵנִי בְּיוֹם צָרָה אֲחַלֶּצְךָ וּתְכַבְּדֵנִי.<br /><br />האנלוגיה בין הקרבת קרבן לבורא לבין הגשת מנחה לאדם היתה ברורה להם מאוד, כמבואר בבראשית לג:<br />(ט) וַיֹּאמֶר עֵשָׂו יֶשׁ לִי רָב אָחִי יְהִי לְךָ אֲשֶׁר לָךְ.<br />(י) וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אַל נָא אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ וְלָקַחְתָּ מִנְחָתִי מִיָּדִי כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹהִים וַתִּרְצֵנִי.<br />(יא) קַח נָא אֶת בִּרְכָתִי אֲשֶׁר הֻבָאת לָךְ כִּי חַנַּנִי אֱלֹהִים וְכִי יֶשׁ לִי כֹל וַיִּפְצַר בּוֹ וַיִּקָּח.<br />יעקב משכנע את עשו. אמנם לך אין צורך במנחה. אך אני הוא הרוצה לזכות בכבוד לכבדך.<br /><br />כוונתו של יצחק היתה איפוא שהמתברך יכין את עצמו ויהיה ראוי ומוכשר לקבל את הברכה.<br />ביאור העניין בדרשת בר המצוה שלי, שבהודעה העוקבת:","125","","4374","True","True","False","","113","212.76.103.240","0","18879","מעילה|יז ע&quot;ב",""),new Message("19046","19045","דרשת בר המצוה","08/05/12 04:36","טז אייר","תשע&quot;ב","04:36","דוד כוכב","בפרשתנו, פרשת נשא נאמר הציווי שהצטוו אהרון ובניו על ברכת ב&quot;י. לכאורה מצווה זו תמוהה. הרי אם ראוים אנו לכך, והקדוש ברוך הוא רוצה לתת לנו מחסדיו - הלא הוא אינו זקוק לברכת הכהנים, ואם אין אנו ראוים לכך הרי גם הברכה לא תועיל!<br />מעין שאלה זו יכולים אנו לשאול גם כן על התפילה - מדוע עלינו להתפלל?! הרי אם רוצה הקדוש ברוך הוא לתת לנו את הטובות שאנו מבקשים - לשם מה התפילה?! ואם אין אנו ראוים לטובות אלה - האם התפילה תועיל?!<br />לענין זה גם נוגעת השאלה - בנס אסוך השמן שאלישע עשה לאשה ולשני בניה (מלכים ב' ד') - מדוע היתה צריכה האשה לשאול משכניה כלים? וכי לא יכול הקדוש ברוך הוא לעשות נס שיהיו גם כן הרבה כלים?!<br />ישנה תשובה העונה לכל השאלות האלה כאחד, והיא: אם האדם רוצה טובה מהקדוש ברוך הוא עליו קודם לבקש ולהכין את עצמו לקבלת הברכה. ולכן צריכים אנו לבקש את הברכה ע&quot;י הכהנים, עלינו לבקש את הברכה בתפילתנו, וכן בנס אסוך השמן - כל עוד היו כלים - השמן המשיך להתרבות, וכמספר הכלים - כן כמות השמן, וכשנפסקו הכלים - נפסק גם השמן.<br />וכן כתב ספר החנוך, וזה לשונו: ...ידו ברוך הוא, - פתוחה לכל שואל בהיותו מוכשר ומוכן לקבלת הטוב. (ספר החנוך, מצות ברכת כהנים בכל יום).<br />וזאת כתב גם הרמח&quot;ל לענין התפילה, בספר הדרכים, וזה לשונו: ענין התפילה הוא, כי הנה מן הסדרים שסדרה החכמה העליונה הוא, שלהיות הנבראים מקבלים שפע ממנו, יתברך, צריך שיתעוררו הם אליו, ויתקרבו לו, ויבקשו פניו, וכפי התעוררותם לו כן ימשך אליהם שפע, ואם לא יתעוררו - לא ימשך להם. (דרך ה', חלק רביעי, פרק ה' - בענין התפילה). מדברי הרמח&quot;ל האלה מתברר שהכנה זו היא התקרבות אל הקב&quot;ה, כמו שכתב: &quot;ויתקרבו לו&quot;.<br />וכתב גם כן הרמח&quot;ל - שגם אם הבקשה שבקשנו לא התמלאה - עדין יש בתפילה תועלת, וזה לשונו: ואף שלא תעשה בקשתם מפני שלא הגיע הזמן מאיזה טעם שיהיה, הנה הם עשו את שלהם, והקדוש ברוך הוא שמח בזה (מסילת ישרים פרק י&quot;ט - בביאור חלקי החסידות).<br />ואת הרעיון שצריך אדם להכין את עצמו לקבלת הטוב כתב גם המהר&quot;ל, וזה לשונו: אם המקבל מוכן - אין מניעה מצד המשפיע (כתבי המהר&quot;ל מפרג). <br />ומעין דברים אלו כתב גם רבי יהודה הלוי בספר הכוזרי, וזה לשונו: הענין האלוקי אינו חל על האדם כי אם לפי הכנת האדם, אם מעט - מעט, ואם הרבה - הרבה (ספר הכוזרי מאמר שני כ&quot;ד).<br />ובעל הבן איש חי ממשיל ענין זה לעני שאם ירצה מבעל הבית תבשיל לא יבקש כלי עם תבשיל, אלא יביא כלי משלו ובעל הבית יתן בכלי את התבשיל.<br />והוא מוסיף שיתכן והעני ימצא חן בעיני בעל הבית, ואז בעל הבית יתן לעני גם את הכלי, וזה מה שנאמר בישעיהו: &quot;וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע&quot; (ישעיה סה כד).<br />אבל הרב דסלר כתב שגם כשהקדוש ברוך הוא נותן את הטובה שאנו מבקשים עוד לפני הבקשה, הרי אין זה מתנת חינם אלא גם זה בא כהכנה מצדנו לקבלת השפע, והכנה זו היא עצם ההכנה לתפילה, שגם היא, במקרים מסוימים, מהוה כלי לקבלת השפע, כתחליף לתפילה עצמה (מכתב מאליהו חלק ג', תפילה).<br />הבן איש חי מוסיף שהמתנות הניתנות לכהנים, כגון התרומות ופדיון הבן, - הן אינן ניתנות כמתנות חינם אלא הן ניתנות בעד אותם ה&quot;כלים&quot; שנותנים הכוהנים בידנו (בן איש חי דרושים, פרשת נשא).","125","","4374","True","True","False","","147","212.76.103.240","0","18879","מעילה|יז ע&quot;ב",""),new Message("19055","19045","אין מקרא יוצא מידי פשוטו","08/05/12 07:56","טז אייר","תשע&quot;ב","07:56","קותי","עוררתני לחשוב.<br />היכן ברכת אברהם ליצחק? <br />אולי אחרי עקדה אי אפשר לברך ולהתברך<br />האם מברכת יצחק לעשו משמע  שיש להסתכן כדי לקיים מצוות כיבוד אב ואם? <br />הרי יצחק שלח את עשו לצוד וזאת סכנה. ראיתי פעם מי מהפוסקים נוגע בגדר כזה של כיבוד אב ואם.","217","","4374","True","True","False","","199","89.139.206.56","0","18879","מעילה|יז ע&quot;ב",""),new Message("19047","19046","הקדוש ברוך הוא מתאווה לתפילתן של צדיקים","08/05/12 05:05","טז אייר","תשע&quot;ב","05:05","הודו_כי_טוב","ולמה כבודו קרה לזה דרשת בר מצווה ?","207","","4374","True","True","False","","147","46.117.14.249","0","18879","מעילה|יז ע&quot;ב",""),new Message("19051","19047","כי","08/05/12 06:01","טז אייר","תשע&quot;ב","06:01","דוד כוכב","זו היתה דרשת הבר מצוה שלי, לפני ל&quot;ח שנים.","125","","4374","True","True","False","","81","212.76.103.240","0","18879","מעילה|יז ע&quot;ב",""),new Message("19057","19055","אם אברהם היה מברך את יצחק","08/05/12 09:23","טז אייר","תשע&quot;ב","09:23","הודו_כי_טוב","גם עשו היה מתברך ואברהם לא רצה בזה<br />ובענין הציד הרי כתוב על כיבוד אב ואם שאין לא שיעור ויש לה שכר גם <br />בעולם הזה וגם בעולם הבא .<br />הרי לכן אלישע בן אבויה התרעם על הבן שטיפס בהוראת האב .<br />וגם שלוחי מצווה אינם ניזוקים .","207","","4374","True","True","False","","173","46.117.14.249","0","18879","מעילה|יז ע&quot;ב",""),new Message("19058","19057","בהזדמנות שיצחק ברך את עשו","08/05/12 10:51","טז אייר","תשע&quot;ב","10:51","קותי","הוא גם בירך את כל רשעי ישראל <br />אחאב ומנשה וקצרה הרשימה מהכיל<br /><br />מה הואיל אברהם שלא בירך את עשו הרי הובטח <br />אֲנִי הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ <b>וְהָיִיתָ לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם</b> כולל עמי עשו<br /><br />גם אם אין שיעור זה לא אומר שחייב להסתכן<br /><br />שלוחי מצווה אינם ניזוקים בדבר שלא הוחזק מסוכן<br /><br />אלישע בן אבויה שאל שאלה אפיקורסית ותשובתה <br />שכר מצווה בהאי עלמא ליכא","217","","4374","True","True","False","","192","89.139.206.56","0","18879","מעילה|יז ע&quot;ב",""),new Message("19059","19058","ברכת אברהם ליצחק","08/05/12 13:34","טז אייר","תשע&quot;ב","13:34","דוד כוכב","ברכת יצחק ליעקב מהותה היתה העברת המורשת והירושה. לכן היא היתה כל כך חשובה לו.<br />אצל אברהם זה התרחש יותר בשקט: וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לְיִצְחָק (בראשית כה, ה). כל אשר לו - כולל ברכת וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ.<br /><br />אצל עשו הציד היה הכנת ארוחת בוקר, וככל סכנה שרגילים לקחת. כגון &quot;כל הדרכים בחזקת סכנה&quot; (ירושלמי מסכת ברכות פרק ד הלכה ד).<br />שליחת יוסף בדרך לאחיו היתה הרבה יותר מסוכנת. ויעקב אכן הצטער עליה זמן רב, והקפיד לא לחזור על המעשה עם בנימין.<br /><br />באשר לטענה &quot;אין מקרא יוצא מדי פשוטו&quot;. אין רמז בפשוטו של מקרא לתאר את האבות כרודפי חמדה. נהפוך הוא.","125","","4374","True","True","False","","355","212.76.103.240","0","18879","מעילה|יז ע&quot;ב",""),new Message("19065","19059","מבחינה אנושית ברכת אברהם ליצחק היתה","08/05/12 21:02","טז אייר","תשע&quot;ב","21:02","קותי","בלתי אפשרית. היות והאבות היו <b>אנשי אמת</b> אברהם לא יכול לברך את מי שניסה להעלות לעולה כחלק מעבודת ה' של עצמו. <br />וגם יצחק אינו מסוגל לקבל ברכה ממי שעקדו על גבי המזבח והוציא את המאכלת.<br /><br />פשוטו של מקרא הוא, שמי שמבקש מטעמים מבקש מטעמים! ואין זה אומר שהוא חמדן. הנאה זאת הנאה וזה לגטימי אנושי וראוי. גם כוסית ויסקי בזמן הראוי היא לגיטימית.","217","","4374","True","True","False","","196","89.139.206.56","0","18879","מעילה|יז ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);