var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=19029;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("19029","0","קינים פרקים א-ב, סיכום מאתר לימוד יומי","07/05/12 16:17","טו אייר","תשע"ב","16:17","לימוד יומי","מצ"ב קישור ישיר לסיכום פרקים א' וב' ממסכת קינים, אתר לימוד יומי.

לחץ כאן","252","","4379","True","True","False","","1122","192.116.211.181","0","0","קנים|כב ע"א",""),new Message("19033","19029","האם יש צורך לתקן בסיכום משנה א","07/05/12 19:07","טו אייר","תשע"ב","19:07","יהודי_קדום","בהסבר המובא שם:

"
הנ"ל המובא כך:
*
"קן" הוא שם נרדף לצמד ציפורים. בכל מקום שהתורה מטילה חובה על אדם להקריב ציפורים, עליו להביא "קן", דהיינו צמד ציפורים, ואחת קרבה עולה ואחת קרבה לחטאת.
*
לעומת זאת, כאשר אדם מביא לבית המקדש קן לא משום שהתורה חייבתו אלא משום שקיבל על עצמו (שאמר "הרי עלי קן", או "הרי זו קן"), גם אז עליו להביא שתי ציפורים, אך שתיהן קרבות כעולה.
"


את התיקונים כלהלן:

1. (שאמר "הרי עלי קן", או "הרי זו קן"), נוסח המשנה אינו "הרי עלי קן" וכן לא "הרי זו קן".

2. נוסח זה מכיל גם לשון נדר "הרי עלי עולה" וגם לשון נדבה "הרי זו עולה" (שיניתי את המקור בסיכום מקן לעולה) ביחס ל"משום שקיבל על עצמו" - ולא כדאי לצרפם - בנדר יש אחריות בנדבה לא.

3. מהסיכום משתמע כאילו אדם יכול לידור או לנדב רק קן - ולא היא הכמות לנדר ולנדבה היא בין אחד לכל כמות כרצונו ואמנם נכון הוא שכולם עולה.

מפסיק באמצע ויוצא למלא חובתי לבוראי.","233","","4379","True","True","False","","152","79.177.146.173","0","19029","קנים|כב ע"א",""),new Message("19035","19029","ונראה שיש לתקן עוד:","07/05/12 21:35","טו אייר","תשע"ב","21:35","יהודי_קדום","למשל על משנה ב' כתוב : "התערבו חטאת עוף ועולת עוף, ואינו מבחין מי חטאת ומי עולה, ימותו, ...." .
ניסוח זה מטעה: "עולת עוף" כאן היא מספר עופות שניתנו נדבה/נדר ומספרם כלשהוא וברור שאינם באים מקן חובה. ועוד דכשל מחשבתי זה אפשרי אצל הלומד ייגרם הואיל וכתב קודם: "[יצוין שניתן להביא לנדבה גם ציפור אחת ולאו דווקא קן, אך במסכת זו ההתייחסות היא לאדם שהתנדב קן]" .

גם הניסוח החוזר " ואינו מבחין מי חטאת ומי עולה" לענ"ד מיותר. אם מבחין הרי וכו'.

וכן הניסוח (המודגש) : " התערבו חטאת עוף ועולת עוף, ואינו מבחין מי חטאת ומי עולה, ימותו, שהרי אינו יכול להקריב למעלה מחוט הסקרא שמא חטאת היא, ולא למטה מחוט הסקרא שמא עולה היא".
ואמנם נכון הוא שהסיבה "אינו יכול להקריב למעלה מחוט הסקרא שמא חטאת היא, ולא למטה מחוט הסקרא שמא עולה היא" אך כדאי לציין שימותו זו האפשרות היחידה מאחר שאין כאן פדיון ואין כאן ביטול ברוב.
רק עד כאן קראתי.","233","","4379","True","True","False","","135","79.177.146.173","0","19029","קנים|כב ע"א",""),new Message("19036","19029","ונראה לענ"ד שיש להעיר ולהרחיב:","07/05/12 22:05","טו אייר","תשע"ב","22:05","יהודי_קדום","(עדיין משנה ב')

כתוב: "*

ציפור חטאת שנתערבה ב"קן סתומה" (ונמצא שלפנינו שלוש ציפורים, אחת ודאי חטאת ועוד שתים "סתומות" הממתינות להחלטת הכהן איזו לחטאת ואיזו לעולה), והתערבו באופן שלא ניתן לזהות, יקריב הכהן אחת לחטאת (שהרי ממה נפשך: אם היא החטאת שעפה לקן, מה טוב. ואם לא, הרי הוא מחליט כעת שהיא חטאת). אך את השניה והשלישית אינו יכול להקריב (כי להקריב כעולה אינו יכול, שמא לוקח את ציפור החטאת, ולהקריב כחטאת אינו יכול, שמא לוקח את בן זוגו של הציפור שקודם הקריב כחטאת, ואז אינו יכול להקריב גם אותו לחטאת). *

אין להבין את המשנה בצורתה זו כאילו המדובר בקן סתומה אחת אלא יש להביאה בצורה רחבה וכללית יותר לפחות כך:

חטאת אחת שנתערבה במספר קיני חובה סתומות. לדוגמא קלה נקח שני קיני חובה סתומות (אך התהליך נכון לכל מספר קיני חובה סתומות שהביא אותו/ה מקריב).

ונמצא שלפנינו חמש ציפורים (הנקראות פרידות וביחיד - פרידה) , שלוש חטאת ושתי עולות (חחחעע). על מקרה כגון זה אומרת המשנה "אין כשר אלא כמנין חטאות שבחובה" היינו במקרה זה שתיים כי לכל חישוב (מאחר וחטאת נתערבה בשני הקינים (של אותו מביא אשה או איש) הרי או ששתיים אלה הם שתי החטאות של המביא או שזו החטאת עצמה שנתערבה והשניה ברור שהיא חובה.

חטאת נוספת אי אפשר שהרי בחובה אין שלוש חטאות אלא רק שתיים.
להקריב עולה אינו רשאי כי אולי זו החטאת שנתערבה.

וכן על זה הדרך ביותר קיני חובה וגם "וכן עולה שנתערבה" וכו'","233","","4379","True","True","False","","170","79.177.146.173","0","19029","קנים|כב ע"א",""),new Message("19034","19033","תודה רבה! תוקן בהתאם להערותיך","07/05/12 20:14","טו אייר","תשע"ב","20:14","לימוד יומי","","252","","4379","False","True","False","","128","109.253.37.177","0","19029","קנים|כב ע"א",""),new Message("19041","19035","מסכים חלקית...","08/05/12 01:14","טז אייר","תשע"ב","01:14","לימוד יומי","נלך עם ההערות לפי הסדר:

א) כל תערובת של עולת עוף עם חטאת עוף (בין אם התערב קן עם קן ובין אם נתערב יחיד עם יחיד וכו'), דינם למיתה, ולכן כתבתי בניסוח כללי זה. אם לא הבינותי נכון, אשמח להסבר.

ב) לגבי הערת הניסוח החוזר- נכון, אך לא קריטי בעיני. תודה בכל אופן.

ג) לגבי הוספת הנימוקים ל"ימותו"- יתוקן בהקדם.","252","","4378","True","True","False","","136","176.13.150.57","0","19029","קנים|כב ע"א",""),new Message("19037","19036","נסחפתי... הדברים מובאים בעיקרם בהמשך","07/05/12 22:10","טו אייר","תשע"ב","22:10","יהודי_קדום","הסיכום.","233","","4379","True","True","False","","103","79.177.146.173","0","19029","קנים|כב ע"א",""),new Message("19039","19037","הצעות לתיקונים נוספים","07/05/12 23:31","טו אייר","תשע"ב","23:31","המכריע","א. חטאת בהמה למעלה מחוט הסקרא, אין זה בדקדוק אלא מקום הזאתה בקרנות ממש, ראה בכל הפרשנים שהדגישו זאת.

ב. הסימן הוא (ע)ע-ע ט-ט, כך במפרש, והיינו (מלבד עולה למעלה) חטאת למטה.

ג. מה שכתוב שהבעלים יכולים להחליט, אין זה אלא בשעת לקיחת העופות. אם לקחן סתומות שוב אין הן מתפרשות אלא בעשיית הכהן.","199","","4379","True","True","False","","183","85.130.221.217","0","19029","קנים|כב ע"א",""),new Message("19042","19039","תודה, יתוקן","08/05/12 01:15","טז אייר","תשע"ב","01:15","לימוד יומי","","252","","4378","False","True","False","","99","176.13.150.57","0","19029","קנים|כב ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);