var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=19299;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","69"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","55"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","48")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("19299","0","הערות למדות דף לו","22/05/12 01:25","א סיון","תשע&quot;ב","01:25","המכריע","א. מ&quot;ד. נפגמה אחת מהן היא פסולה וכולן כשירות. עי' רא&quot;ש דמסלקין וכו', משמע דבעוד האבנים הפגומות מחוברות אכן אין להקריב בכל המזבח, וראה דרשת המכילתא המובאת בדבריו. וא&quot;כ משמע דהוה סלקא דעתן לומר דגם אחרי חלוץ את האבנים הפגומות יישאר כל המזבח פסול ויוצרכו להחליף את כל אבניו, ולכ' צ&quot;ב מדוע הו&quot;א לומר כן, וכי אבן שהיתה במזבח ונשארה שלימה תיפסל לעולם משום שהיתה מחוברת בזמן שהמזבח היה פסול. ואולי מדין דחייה הוה אתינן עלה, ויל&quot;ע.<br /><br />ב. רבי אומר כל ע&quot;ש מלבנין וכו'. משמע מהרא&quot;ש דלשיטתו לא היו מסיידין כלל, וכ&quot;כ בסמוך להדיא דמסיידין בכף של עץ אתאן לת&quot;ק. ולכ' מנא לי הלפרש כן ומדוע לא נפרש דרבי לטפויי אתא דמלבד הסיוד הדו שנתי היה גם ניקיון שבועי.<br /><br />ג. שהברזל נברא לקצר וכו'. ידוע שישנו מנהג המובא בפוסקים לסלק הסכין בעת ברהמ&quot;ז משם האי טעמא שהשולחן דומה למזבח. (מלבד הטעם הנוסף). ולכאורה לפי זה היה צריך לסלק כל כלי ברזל כגון הכפות. (יש אמנם שנהגו לסלק הכל אבל כמדומה שלא מהאי טעמא, אלא מצד כלים ריקים שיש בהם אחיזה וכו' והם מסלקים לאו דוקא כלי מתכת).<br /><br />ד. מ&quot;ה. ואונקליות של ברזל היו תלויין בהן. לכאורה הכוונה בעמודין ולא ברביעי הארז. וג' סדרים היינו מצדדי דרום מזרח וצפון ולא במערב משום שאין תולין בהמה שחוטה מול המערב.<br /><br />ה. מ&quot;ו. הכיור היה בין האולם ולמזבח. משנתינו מפרנסת את הר הבית ממזרחו למערבו ואכן כאן מקום הכיור. אמנם במקראות בפרשיות המשכן יש כמה מקומות שהתורה מסדרת ממערב למזרח, מלבד כשהיא מגיעה אצל הכיור, שהיא מדלגת עליו ומונה את המזבח ואז חוזרת שוב מערבה לכיור. וכך בכל המקומות ללא יוצא מהכלל. ואמר בזה הגרי&quot;ז מבריסק זצ&quot;ל שהיה דין שמקום הכיור הוא &quot;בין אהל מועד ובין המזבח&quot; ואילו יניחו את הכיור טרם המזבח עדיין אין זה מקומו, רק אחר הנחת המזבח במקומו, נקרא המקום בין אהל מועד ובין המזבח (&quot;יש בו חלות שם בין האהל למזבח&quot; בלשון בריסק) ורק אז ניתן להניח שם את הכיור.<br /><br />ו. אמה אמה ורובד ג'. לכאורה המעלה העליונה מד' המעלות (לפ&quot;א ברא&quot;ש) שלפני הרובד היתה באותו המפלס עם הרובד, ובעצם ראו שם רובד של ד' אמות, אלא שאמה ראשונה היתה המעלה וההמשך הרובד, ורק שינוי השם איכא בינייהו.<br /><br />עוד יל&quot;ע אי המעלה התחילה ממש צמוד למזבח, א&quot;כ המקיף את המזבח כשהיה מגיע למערב היה צריך לעלות על המעלה ולשוב לרדת ממנה בסיומה.<br /><br />ז. מ&quot;ח. כדי שלא יבעט. אפשר דנקטו לשון זו משום דהיה דומה בצורתו לארי.","199","","4362","True","True","False","","1133","212.179.87.186","0","0","מדות|לו ע&quot;א",""),new Message("19301","19299","יש קצת קושיה","22/05/12 02:58","א סיון","תשע&quot;ב","02:58","דוד כוכב","מסעיף א' על סעיף ה', שאם איתא, כשנפסל המזבח צריך להוציא את הכיור ולהציבו שוב.<br /><br />אמנם לא מצאנו לימוד לחובת מקום הכיור, ומלשון המשנה &quot;הכיור <b>היה </b>בין האולם ולמזבח&quot; קצת משמע שאינו מעכב אלא שכך שמוהו (לעומת לשון המשנה הבאה למשל &quot;פתחו של אולם גובהו ארבעים אמה ורחבו עשרים אמה&quot;, משמע שכך הדין).<br />וכן משמע לשון הברייתא במסכת זבחים דף נט ע&quot;א &quot;היכן היה נותנו? בין האולם ולמזבח וכו'&quot;.<br /><br />ובלחם משנה הלכות תמידין ומוספין פרק ב הלכה ח כתב דאפשר דקבלה היא כך דיהיה הכיור באותו מקום.<br /><br />וטעם שסדר ציווי הדיבור את הכיור לבסוף משום שסידרם כחשיבותם, ואין הכיור צורך עבודה עצמה אלא משמש למשמשים.","125","","4362","True","True","False","","112","95.86.90.20","0","19299","מדות|לו ע&quot;א",""),new Message("19306","19301","קצת תירוץ","22/05/12 11:33","א סיון","תשע&quot;ב","11:33","המכריע","הכ&quot;מ כמדומה מדבר על מקומו המדויק של הכיור שיהא משוך. עצם מקומו בין האולם ולמזבח, זיל קרי בי רב הוא. הנידון שם דזו המשיכה מוכרחת רק לפי ריה&quot;ג וכמו שהביא הרא&quot;ש כאן, והרמב&quot;ם שפוסק כולו מזבח או רובו בדרום אין לו הכרח מן המקראות למשוך את הכיור לצפון, ועל זה כתב הכ&quot;מ דזה היה קבלה לכו&quot;ע אלא דלריה&quot;ג זה גם מוכח מהמקראות. <br /><br />ממילא לעניות דעתי אין מקום לדקדוקים מלשונות היה לעומת גובהו. ובכל מקרה אני לא הייתי בונה על זה. (אפשר גם לדייק היה, חייב להיות, גובהו, כך היה במציאות...). עכ&quot;פ איני מומחה כזה גדול בלה&quot;ק ככבודו, אבל דומני שעכ&quot;פ אין משם קושיא, זה טוב רק לסייע לדבר נכון, לכל היותר.<br /><br />מה שתירץ תירוץ נוסף על קושיית הגרי&quot;ז, אפשר דיש לזה מקום לכשעצמו. רק יש לבדוק את כל הרשימה, האם הפרוכת חשובה מהמנורה והשולחן, והם מן מזבח הזהב, והמסך יותר מהמזבח החיצון וכדומה.<br /><br />ומה שדן בתחילת הדברים באמת יל&quot;ע לדברי מרן הגרי&quot;ז. ואולי יתכן דאחר שנקבע שם מזבח פעם אחת שוב חל בו שם בין האולם ולמזבח באופן ששוב לא יפקע אף אם ייפסל המזבח לפי שעה.<br /><br />(אם כבודו יאריך בתגובה, אז אתנצל מראש על משיכת ידי מלכתוב עוד כאן, &quot;לפי שקשה עלי קש נידף של ויכוחים יותר מקורת בית הבד&quot; ואסתפק בלרשום אצלי מה שיתחייב לשנות או להוסיף לעניות דעתי, ובמיוחד שכנראה קרב ובא היום בו לא תהיה לי גישה לכאן).","199","","4362","True","True","False","","181","212.179.87.186","0","19299","מדות|לו ע&quot;א",""),new Message("19308","19306","אם בכיור עסקינן אז מה היתה צורתו?","22/05/12 11:51","א סיון","תשע&quot;ב","11:51","קותי","עגול או כתיבה?<br />ממה שעשוהו ממראות הצובאות ויכלו לראות עצמן (כמדומני במדרש רבה) משמע <br />שהיה כתיבה. אחרת לא ניתן להשתקף  בו.","217","","4362","True","True","False","","158","85.250.185.244","0","19299","מדות|לו ע&quot;א",""),new Message("19309","19308","ראה כאן","22/05/12 12:08","א סיון","תשע&quot;ב","12:08","לינקוש","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/content.aspx?PageId=118'>פה</a>","58","","4362","True","True","False","","134","77.126.105.90","0","19299","מדות|לו ע&quot;א",""),new Message("19310","19309","מנין שהיה עגול?","22/05/12 15:44","א סיון","תשע&quot;ב","15:44","קותי","","217","","4362","False","True","False","","129","85.250.185.244","0","19299","מדות|לו ע&quot;א",""),new Message("19316","19310","עיין רשי דברי הימים א","22/05/12 19:22","א סיון","תשע&quot;ב","19:22","עם הארץ","כח, יט","248","","4362","True","True","False","","164","108.132.146.77","0","19299","מדות|לו ע&quot;א",""),new Message("19324","19316","לא הבנתי מה הרמז ברש&quot;י","23/05/12 03:26","ב סיון","תשע&quot;ב","03:26","קותי","להלן פסוקים על מעשה הכיור<br />שמות פרק לח <br /><br />(ח) <b>וַיַּעַשׂ </b>אֵת הַכִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וְאֵת כַּנּוֹ נְחֹשֶׁת <b>בְּמַרְאֹת הַצֹּבְאֹת </b>אֲשֶׁר צָבְאוּ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד: <br /><br /><br />רש&quot;י שמות פרשת ויקהל פרק לח פסוק ח <br /><br /><b>ותדע לך, שהן מראות ממש,</b> <br /><br />ולכן נוכל לפרש כמו ותעש צפורניה כלומר ציפו את הכיור במראות הצובאות כמו שהן ולא שזה הותך והפך לחומר גלם ליציקת הכיור או אופן עיבוד אחר <br /><br />למעשה אין במשכן כלי עגול אז למה שהכיור יהיה עגול? <br />מי אמר שהיה כולו נחושת? אולי היה מעץ וציפו אותו במראות הצובאות","217","","4361","True","True","False","","201","85.250.185.244","0","19299","מדות|לו ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82611);