var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=20430;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","48"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","31")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("20430","0","הערות לדף נו","17/07/12 12:27","כז תמוז","תשע"ב","12:27","המכריע","א. וחוזר ונבלע. וכ"ה ע"כ במי רגליים כדפירש"י. ובזה יש לפרש דמה שאמרו סילון החוזק מביא לידי הדרוקן (או ירקון), לאו היינו במתאפק בעלמא אלא בעוצר עצמו עד כדי שחוזר ונבלע.

ב. אמר ריש לקיש שרץ שיבש וכו'. לכאורה יש לתמוה מדוע אין דינו של ר"ל מוכח להדיא במשנה הסמוכה, דהא רבי שמעון מיירי שם רק בשרץ כדמבואר בסוגיא בעמ' ב', וקאמר דנמצא יבש מטמא למפרע וכו', ואילו יבש היה טהור גם בשלם, א"כ היה לדון שם כדין כל הטומאות כשעת מציאתן ולטהר לגמרי, וע"כ משכח"ל יבש דמטמא וע"כ היינו בשלם. וצל"ע.

ג. מטמאין לחין. "זב" דכתיב. בגמרות החדשות הדפיסו "זוב". וזה נכון. ומ"ש כיחו וניעו ורוקו דכתיב כי ירוק כעין רוק, לכאורה הכוונה רוק פשיטא דהיינו לח, אלא כיון דכיחו וניעו ילפי מקרא דרוק הוו כוותיה, וא"כ עיקר הדרשא היא לכיחו וניעו, וא"כ היה נכון להגיה "וכי" עם ויו אחר שמזה הלימוד לכיחו וניעו.

ד. שכבת זרע הראויה להזריע. עי' תוס' דסגי מין הראוי להזריע ולכן לא איכפת לן דאינו יורה כעת כחץ. ולכאורה צ"ב דא"כ גם יבש הוא מין הראוי להזריע. וע"כ כוונתם לחלק שהא דאינו יורה אינו שינוי בגוף הש"ז רק במציאות חיצונית שאינו במצב של יורה משא"כ יבש נשתנה מצבו והוי כמין אחר. ויל"ע אי באופן דיכול לשרות ולחזור, קאי גם על ש"ז, וגם הוא יחזור להיות ראוי להזריע מצד עצמו, או באמת כבר נשננה לגמרי ועליו לא קאי יכול לשרות. ויל"ע.

ה. (נו:) אי נמי דאישתכח בגומא. כלומר נפ"מ הפוכה. ובמק"א (בכתבים על סוכה) הבאתי להוכיח ממקומות רבים דדרך הש"ס לנסות להביא תמיד נפ"מ לב' הצדדים, ואם אמרו רק לצד אחד ולא אמרו נפ"מ מתבקשת לצד שני, זו ראיה שזה לא נכון. כמו בתוס' ע"ז לגבי בישולי נכרים. ואכמ"ל בזה ורשמתי רק למזכרת בעלמא.

ו. פיסקא וכן הכתם. נראה דפיסקא זו היא ט"ס דהא בסמוך פשיט לה מר"מ אתרוייהו כאחד, על מבוי ועל כתם. ומהאי טעמא מחקו התוס' אפילו תיבות איבעיא לן.

ז. הא דפשטו ש"מ חזקתו בדוק, לא קאי על רבי דסליק מיניה, אלא אחר שסיים להביא כל הברייתא חזר להביא ראיה מר"מ דזו סתימת המשנה ועלה קמיבעיא לן.","199","","4304","True","True","False","","982","212.179.87.186","0","0","נידה|נו ע"א",""),new Message("20433","20430","ל-ב.","17/07/12 15:49","כז תמוז","תשע"ב","15:49","כדי","עי' בחידושי הרש"ש במשנה. ומ"ש היעב"ץ צ"ע, וכמו שהרגיש הוא עצמו.

ולפי חילוק הרש"ש דיש שיעורים ביובש, ניחא הא דאמר בגמ' דיבש מתפורר במים, וא"כ היכי משכחת לה כלל לדין הבדיקה במשנה לעיל (נד:). וא"א לומר דבאמת הבדיקה לא קאי אשרץ, וכמו שמוכח מרש"י (נו. ד"ה יהודה). וגם דוחק לומר דאחר שמתפורר הבדיקה היא בחלקי השרץ עצמם. אולם לחילוק הרש"ש ניחא, די"ל דלא מתפורר אלא שרץ שאינו יבש כ"כ.","249","","4304","True","True","False","","228","93.172.28.230","0","20430","נידה|נו ע"א",""),new Message("20446","20433","בדברי הרש"ש","18/07/12 00:46","כח תמוז","תשע"ב","00:46","המכריע","קודם כל כמו תמיד, יישר כח על המ"מ הנפלאים.

אם בתירוץ השני הרש"ש מתכוון לומר דאולי אין חילוק בין יבש ליבש, וא"כ ע"כ תירוצו השני הוא הנכון דמתני' בשלדו קיימת, א"כ קמה קושייתי וגם ניצבה מדוע לא הוכיחו מכאן לדינא דר"ל.","199","","4303","True","True","False","","157","85.130.221.217","0","20430","נידה|נו ע"א",""),new Message("20448","20446","עוד ממנו - הוא מתרושש והון רב נמצא","18/07/12 01:43","כח תמוז","תשע"ב","01:43","כדי","בהגהותיו.

ידוע מה שהשריש בברכות (כו.) עפ"ד הרמב"ן בתורת האדם שמצינו הרבה מקומות שהיו יכולים להביא ברייתא ולומר תניא כוותיה ולא אמרו. ע"ש. ובאמת, כ"כ עוד הרמב"ן ובחידושי הר"ן בב"ב (יא:). והרש"ש עצמו השתמש בזה עשרות פעמים בחידושיו על הש"ס, כמו בגיטין (ח.) וב"מ (נג:) ועוד.

ולא התפניתי לבדוק האם אפשר לומר כן גם כאשר יש סיוע ממשנה.

ועכ"פ, גם אם נאמר שא"א לומר כך אמתני', נראה דל"ק, דנהי דאחר דאמר ר"ל דינו, מצינן לפרש המשנה כפשוטה מבלי להיכנס לדוחקים, וכתירוץ השני של הרש"ש, מ"מ כיוון דאפשר לידחק גם כתירוץ הראשון, לא מצי לאיתויי מינה סיוע גמור לר"ל. אלא אחר שדינו של ר"ל אמת הוא, שוב א"צ לכל זה ואתי כפשוטו. וק"ל.","249","","4303","True","True","False","","233","109.186.13.41","0","20430","נידה|נו ע"א",""),new Message("20454","20448","ובכל זאת","18/07/12 04:40","כח תמוז","תשע"ב","04:40","המכריע","לחשבון הזה רמזתי באומרי אם כוונת הרש"ש בתירוצו השני לומר שאי תימא שהתירוץ הראשון לא נכון.

ולגוף הטענה לענ"ד אף אם נאמר שאפשר להביא משנה ולא מביאים עדיין תמוה כאן, שתמהו על ר"ל ממתני' הקודמת לחין ולא יבישין, והביאו ממרחק לחמם מברייתא דרשב"י, בזמן שהיה עליהם לשאול סתירה מסיפא דמשנה זו גופא גם ללא ר"ל, וע"כ דיש אופן דמטמא יבש, ור"ל רק מסייע לכיוון של התשובה ולא על ר"ל תלונתם.","199","","4303","True","True","False","","161","85.130.221.217","0","20430","נידה|נו ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);