var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=20787;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","43"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","26")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("20787","0","שאלות הבהרה בדף ב'","31/07/12 23:27","יב אב","תשע&quot;ב","23:27","אלעד סטופל","אודה למשתתפי הפורום, על מתן תשובות לכמה שאלות שעלו בראשי בעקבות לימוד דף ב:<br /><br />1. שאלת המשנה &quot;מאיתי קורין את שמע בערבין&quot; - האם הכוונה לשלוש פרשיות ק&quot;ש או רק לשתי פרשיות ראשונות? בפשטות נראה שהכוונה רק לשתי פרשיות ראשונות, שכן רק בהן נאמר &quot;ובשכבך ובקומך&quot;.<br /><br />2. הגמרא שואלת מדוע לא ישנה שחרית ברישא ומתרצת ששנה ערבית ברישא משום שלומדים זאת מהפסוק &quot;ובשכבך ובקומך&quot; או מהפסוק &quot;ויהי ערב ויהי בוקר&quot;, ולכאורה לא מובן מה ה&quot;א של הגמרא, והרי היום מתחיל מהערב, ולכן אך טבעי שיתחיל מהערב. אמנם בתוס' הסביר שהכוונה היא כמו בתמיד של בוקר, אבל עדיין לא ברורה לי הה&quot;א.<br /><br />3. הגמרא אומרת שהתנא התחיל בזמן ק&quot;ש של ערבית, לאחר מכן דיבר על זמן ק&quot;ש של שחרית, עסק בברכות ק&quot;ש של שחרית, וחזר בסוף דבריו לערבית וסיים בברכות ק&quot;ש של ערבית. לכאורה לא ברור הסדר. נראה שאם במשנה העוסקת בברכות ק&quot;ש היה מתחיל בברכות של הערב ולאחר מכן דן בברכות של הבוקר, אז היה סדר יותר טוב שכן המשנה הראשונה עוסקת בזמן ק&quot;ש של עברית, השניה בזמן ק&quot;ש של שחרית, ואיידי דתנא זמן ק&quot;ש של שחרית וערבית, בא לבאר ברכות ק&quot;ש של ערב ולאחר מכן של בוקר וכפי שהגמרא מסבירה מדוע תני ערבית ברישא.<br /><br />4. &quot;ובא השמש וטהר&quot; - ביאת שמשתו מעכבתו מלאכול בתרומה ואין כפרתו מעכבתו מלאכול בתרומה. מדוע הגמרא לא מציינת גם הסיפא של הפסוק &quot;ואחר יאכל מן הקודשים&quot;, שכן גם מהסיפא של הפסוק נלמד הדין של הגמרא.<br /><br />5. חידה: מדוע נאמר &quot;מאימתי קורין&quot; ולא נאמר &quot;מאימתי קורא&quot;, ובענין זה הרי ציין במשנה בהמשך &quot;בשחר מברך&quot; בלשון יחיד ולא בלשון רבים?! (הגר&quot;א משיב על כך ב&quot;שנות אליהו&quot;).<br /><br />ברכה והצלחה,<br /><br />נזכה בעזרת ה' ללמוד וללמד, לשמור ולעשות ולקיים, ולכוון לאמיתה של תורה.<br /><br />אלעד","282","","4289","True","True","False","","1360","95.86.70.236","0","0","ברכות|ב ע&quot;א",""),new Message("20789","20787","תשובות","01/08/12 00:10","יג אב","תשע&quot;ב","00:10","כדי","1. הנה מדרבנן לכו&quot;ע צריך לקרוא כל הג' פרשות כדאיתא רפ&quot;ב. ונחלקו הראשונים בחובת המצווה מדאורייתא: י&quot;א דאין כלל מצווה מדאורייתא לקרות את שמע (וידועים בזה דברי השאג&quot;א וכו'), וי&quot;א דסגי בפסוק ראשון, וי&quot;א דפרשה ראשונה מדאורייתא, וי&quot;א אף שנייה, וי&quot;א שכל הג' פרשות מדאורייתא.<br /><br />2. אע&quot;ג דדי לנו בדברי התוס', יל&quot;פ עוד דקשיא ליה דהו&quot;ל למפתח ביום משום &quot;פתח דבריך יאיר&quot; כדאיתא ריש פסחים.<br /><br />3. תמיד ההקשר בגמ' הוא בצורת שרשור שהחוליא הבאה צריכה להיות קשורה לקודמתה.<br /><br />4. זו דרך הש&quot;ס בכל מקום, עי' ברש&quot;י לקמן (ה:) ד&quot;ה וצפונך, ובמגילה (יג:) ד&quot;ה איתי וד&quot;ה שנאמר, וכן במקומות אין מספר. ולא רק בפסוקים אלא גם בפיסקאות מהמשנה, בד&quot;כ ההתייחסות בגמ' הוא לנאמר ב&quot;וכו' &quot;.<br /><br />5. ע&quot;פ ירושלמי דבק&quot;ש א&quot;א להוציא הרבים ידי חובה, אבל בברכות ק&quot;ש אפשר. וד&quot;ז לא כ&quot;כ פשוט ואכמ&quot;ל.","249","","4288","True","True","False","","236","79.182.198.208","0","20787","ברכות|ב ע&quot;א",""),new Message("20845","20789","תבורך על התשובות המחכימות והמאירות","03/08/12 00:10","טו אב","תשע&quot;ב","00:10","אלעד סטופל","","282","","4286","False","True","False","","100","213.151.35.9","0","20787","ברכות|ב ע&quot;א",""),new Message("20960","20789","תוספת ל-4.","05/08/12 10:04","יז אב","תשע&quot;ב","10:04","כדי","שוב נזכרתי מדברי שו&quot;ת שאילת יעב&quot;ץ ח&quot;א (סי' פא) שכתב בעניין זה: <br />ואם תאמר שאסור לקרותן (את הפסוקים שבש&quot;ס) ככתבן משום דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרן בע&quot;פ, אי הכי מאי איריא קריאת השם ית', אפי' כל שאר הפסוק יאסר בע&quot;פ .ואפשר דסלקא אדעתיה דלא נאסר לקרות פסוק על פה, אלא כשגומרו. וקרוב הדבר, שהרי אנו רואין שנהגו בכך בתלמוד ופוסקים שכשצריכין להביא פסוק, אין כותבין כולו וכותבין תיבת וגו', שנראה מזה שנזהרו שלא לגומרו, מפני זה שאמרנו ולא שהיה קשה עליהם להאריך. עכ&quot;ל. וע&quot;ש.<br /><br />וכ&quot;ת א&quot;כ למה לא ציטטו רק את המילים הנוגעות לעניין, י&quot;ל שנוח לו יותר לצטט את ראש הפסוק משום שעל ידו יוכלו לדעת בנקל באיזה פסוק מדובר.","249","","4284","True","True","False","","286","109.65.241.254","0","20787","ברכות|ב ע&quot;א",""),new Message("20979","20789","4. בדרך כלל הגמרא מביאה את תחילת הפסוק","05/08/12 14:44","יז אב","תשע&quot;ב","14:44","maruvka","אפילו אם הלימוד הוא מסופו. הנחת העבודה היא שאם הגעת ללמוד גמרא, אתה כבר מכיר את הפסוקים.<br />דוגמא ידוע ומפורסמת:<br />אין טוב אלא תורה שנאמר, &quot;כי לקח טוב נתתי לכם&quot; אולם ברור שהלימוד הוא מהמשך הפסוק במשלי &quot; כי לקח טוב, נתתי לכם; תורתי, אל-תעזובו.&quot;","93","","4284","True","True","False","","115","68.173.94.207","0","20787","ברכות|ב ע&quot;א",""),new Message("20964","20960","אבל","05/08/12 10:29","יז אב","תשע&quot;ב","10:29","דוד כוכב","דעת הגר&quot;א שדברים שבכתב וכו' אמור רק בדברים שצריך להוציא ידי חובה,  כדברי התוספות במסכת תמורה דף יד ע&quot;ב: &quot;דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם בעל פה - וא&quot;ת היכי קאמרינן מזמורים על פה וי&quot;ל דאין להקפיד רק מה שכתוב בחומש אמנם קשה היכי קרינן ויושע וקריאת שמע וי&quot;ל דאין להקפיד אלא בדבר שמוציא אחרים ידי חובתן&quot;.<br /><br />לא מצאנו חילוק בין פסוק שלם למקצתו בדין שרטוט במסכת גיטין דף ז ע&quot;א.<br /><br />לבעלי התלמוד לא היה קשה להאריך. המקצרים הם המעתיקים.","125","","4284","True","True","False","","190","95.86.116.250","0","20787","ברכות|ב ע&quot;א",""),new Message("20973","20960","עוד הסבר ל-4","05/08/12 13:13","יז אב","תשע&quot;ב","13:13","השכל הישר","יתכן שהגמ' העדיפה לא להביר את סיום הפסוק &quot;ואחר יאכל מן הקודשים&quot;, כי כאן מדברים על תרומה, ואם נביא את זה נצטרך להסביר שפה 'קדשים' הכוונה לתרומה, ולכן הגמ' העדיפה &quot;להעלים&quot; את הפרט הזה וכשתלמד דין זה במקומו תראה שזו הכוונה ואת ההוכחה לכך.<br />נ. ב. אין לפני גמרא של עוז והדר, אבל נדמה לי שבהגהות שלהם הביאו נוסח שבו אכן מופיעות המילים הללו.","292","","4284","True","True","False","","85","79.183.155.121","0","20787","ברכות|ב ע&quot;א",""),new Message("20965","20964","נו באמת...","05/08/12 10:37","יז אב","תשע&quot;ב","10:37","כדי","גברא אגברא קא רמית? הלא ידוע לך שיש קרוב לעשר שיטות בדין זה בראשונים, ומה מקשה.<br /><br />ומה שהקשה מגיטין ו: (כצ&quot;ל) הוא עצמו נדרש לזה בהמשך ומפרק לה שפיר, ואני העתקתי רק הנוגע לעניין.","249","","4284","True","True","False","","171","109.65.241.254","0","20787","ברכות|ב ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);