var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=2083;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","48"),new MostViewed("107157","הגהות הגר&quot;א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","29"),new MostViewed("107177","הערה ברש״י","שמואל דוד","16/05/24 05:35","595","20")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("2083","0","פרועי ראש","05/05/10 23:39","כא אייר","תש&quot;ע","23:39","דוד כוכב","וכך פסק הרמב&quot;ם הלכות ביאת המקדש א, ח <br />&quot;כהן שגדל שערו אסור לו להכנס מן המזבח ולפנים ואם נכנס ועבד חייב מיתה בידי שמים&quot;.<br />כלומר שפירוש פרועי ראש, מגודלי שער. <br />כאמור אצל הכהנים (יחזקאל מד, כ) וְרֹאשָׁם לֹא יְגַלֵּחוּ וּפֶרַע לֹא יְשַׁלֵּחוּ.<br />וכאמור אצל נזיר - (במדבר ו, ה) גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ.<br /><br />אולם הפריעה האמורה אצל אשה, פירושה גילוי ראש.<br />וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה (במדבר ה, יח).<br />&quot;וראשה פרוע&quot; (מסכת כתובות ב משניות א' וי', ופרק ז משנה ו) <br />&quot;פרע ראש האשה בשוק&quot; (מסכת בבא קמא ח משנה ו).<br /><br />מה פירוש הפריעה האמורה אצל מצורע? (ולדעת הרי&quot;ץ גיאת גם באָבֵל, והרמב&quot;ן חולק).<br />במסכת מועד קטן דף טו. <br />&quot;(ויקרא יג, מה) וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ - אין פריעה אלא גידול שער, דברי רבי אליעזר. <br />רבי עקיבא אומר: נאמרה הוייה בראש ונאמרה הוייה בבגד, מה הוייה האמורה בבגד - דבר שחוץ מגופו, אף הוייה בראש - דבר שחוץ מגופו. <br />מאי לאו - אתפילין? - אמר רב פפא: לא, אכומתא וסודרא&quot;.<br /><br />לדעת רבי אליעזר, הפירוש כמו בכהנים.<br />ולדעת רבי עקיבא כמו באשה - גילוי הראש, כלומר שלא יחבוש כובע מכובד.<br /><br />כיצד יתכן שלאותו שורש תהיינה שתי משמעויות שונות?<br />על כך הרחיב בשו&quot;ת שרידי אש חלק א סימן עח. והוא כותב:<br />&quot;חוקרי הלשון האחרונים בדקו ומצאו, כי מלה זו מוצאה משרשים שונים. <br />השורש האחד הונח למושג הפריקה, פריקת עול או פריקת מועקה וסייג, ובמובן זה הוא בא בערבית בפעל פרע (בנקודה על העי&quot;ן), או למושג הגילוי והסרת המכסה, ובמובן זה הוא בא בסורית וגם בשפת התלמוד...<br />והשורש השני הונח למושג גידול השער. במובן זה הוא בא בערבית בפועל פרע (בלא נקודה על העין) ומשמעותו, מי שמגדל שער ראשו, או, ביתר דיוק, מי שמניח לשער ראשו שיגדל...<br />ולפיכך כל מקום שבו באה מלת פרע בתורה אפשר לפרשו רק באחד משני פנים הנ&quot;ל...<br />אולם במקום שבאה מלת פרע בקשר עם הראש, אז אי אפשר שלא לראות בה את השורש העברי השני הנ&quot;ל, במובן של גידול שער&quot;.","125","","5125","True","True","False","","1034","213.151.46.131","0","0","סנהדרין|פג ע&quot;א","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82837);