var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=20840;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","43"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","27")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("20840","0","שאלה קשה על פשט הגמרא","02/08/12 14:29","יד אב","תשע"ב","14:29","שאינו יודע לשאול","אמר מר משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן.
מכדי כהנים אימת קא אכלי תרומה משעת צאת הכוכבים לתני משעת צאת הכוכבים.
מלתא אגב אורחיה קמשמע לן כהנים אימת קא אכלי בתרומה משעת צאת הכוכבים
והא קמשמע לן דכפרה לא מעכבא
כדתניא ובא השמש וטהר ביאת שמשו מעכבתו מלאכול בתרומה ואין כפרתו מעכבתו מלאכול בתרומה.
וממאי דהאי ובא השמש ביאת השמש והאי וטהר טהר יומא דילמא ביאת אורו הוא ומאי וטהר טהר גברא
אמר רבה בר רב שילא א''כ לימא קרא ויטהר מאי וטהר טהר יומא כדאמרי אינשי איערב שמשא ואדכי יומא
אני לא מבין מדוע הגמרא מציע אפשרות לשני ביאורים במילה "וטהר",
הרי לכאורה הרבה יותר פשוט ללמוד כך:
"ובא השמש וטהר" - יש שתי אפשרויות:
1. ביאת השמש, ואז האיש יהיה טהור.
2. ביאת אורו, ואז האיש יהיה טהור.
מדוע הגמרא אומרת שאם אפשרות 1 היא הנכונה אז "וטהר" זה "טהר יומא", ואילו אם אפשרות 2 היא הנכונה אז "וטהר" זה "טהר גברא"?
(ברור לי שזה הכרחי, כי על בסיס זה באה הוכחת רבה בר רב שילא, אך אני לא מבין מדוע הא בהא תליא ומה הקשר בכלל).
וחוץ מזה, מסקנת הגמרא ש"וטהר" זה "טהר יומא", אך מצד שני ברור לכל שפשט הפסוק זה "טהר גברא" - אז איך דוחקים כל כך בלשון הפסוק?","48","","4287","True","True","False","","1542","84.228.3.25","0","0","ברכות|ב ע"א",""),new Message("20847","20840","ובא השמש = שקיעה","03/08/12 00:23","טו אב","תשע"ב","00:23","דוד כוכב","ביאת השמש היא שקיעת גלגל החמה בלבד.
אמנם פירוש הפשט בפסוק הוא ש-וטהר עולה על האיש, שהוא נעשה באותו רגע טהור, אולם הדרשה ההלכתית לומדת ממילת 'וטהר' דבר נוסף, משום שמילת וטהר מיותרת - די היה בהמשך הפסוק: וְאַחַר יֹאכַל מִן הַקֳּדָשִׁים. ודרשו שאין די בשקיעה החמה אלא צריך להמתין לצאת הכוכבים, כאשר שקע גם אור השמש ונתנקה כולו.","125","","4286","True","True","False","","368","212.76.122.165","0","20840","ברכות|ב ע"א",""),new Message("20920","20840","אולי כדברי רש"י על 'והנה רחל באה'","05/08/12 00:19","יז אב","תשע"ב","00:19","אש תמיד","כלומר ובא השמש אינו מצב עכשווי אלא כשתבוא השמש ואם כן המלה וטהר- נגמר כנל, ולכן חייבים לומר שהולך על היום, אך אם היה מדובר על הבנ"א שם אנחנו צריכים להשתמש בל' עתיד ויטהר,","287","","4284","True","True","False","","188","84.110.177.127","0","20840","ברכות|ב ע"א",""),new Message("22693","20840","אני מציע שיעיין כבודו במאמר הבא:","05/09/12 11:43","יח אלול","תשע"ב","11:43","יהודי_קדום","ניקוד מילת ויטהר ברכות ב ע"ב","233","","4253","True","True","False","","212","109.64.148.147","0","20840","ברכות|ב ע"א",""),new Message("38134","20840","מה ההבדל בין יום ללילה","25/12/14 11:40","ג טבת","תשע"ה","11:40","אור חדש","כדאי לעיין כאן","458","","3412","True","True","False","","166","31.44.130.64","0","20840","ברכות|ב ע"א",""),new Message("38211","20840","לשורש טה"ר משמעות נוספת שעמדה בפני הגמרא","29/12/14 11:23","ז טבת","תשע"ה","11:23","Almuaddib","המלה צהרים בארמית טיהרא. שורש זה קיים גם בערבית, גם בארמית - ולכן גם בעברית יש מקום לשאול האם מדובר בטהר גברא או טהר יומא - כמו במקומות אחרים טהר טיהרא.","107","","3408","True","True","False","","242","195.200.205.133","0","20840","ברכות|ב ע"א",""),new Message("20860","20847","לא מצאתי בדבריך קצה חוט לתשובות לשאלותיי","03/08/12 07:54","טו אב","תשע"ב","07:54","שאינו יודע לשאול","","48","","4286","False","True","False","","308","84.229.240.83","0","20840","ברכות|ב ע"א",""),new Message("20863","20860","מקוה שתבין עכשיו טוב יותר","03/08/12 08:28","טו אב","תשע"ב","08:28","אלף בית רשי","כשמפרשים בא השמש כביאת אורו אי אפשר לומר "וטהר" האיש כי לא היה סברא לומר שעצם זריחת השמש בבוקר האדם יהפוך אוטמטית ובאופן פסיבי לטהור ואז נוכל להותיר את המילה וטהר על כנה, מפני שבבוקר האדם אמור להשלים שלב נוסף בתהליך בהקרבת קרבנותיו ואז התורה הייתה צריכה לכתוב "ויטהר" מה שאין כן כשבא השמש פירושו שהשמש הולכת ישם מקום לשני אפשרויות למילה וטהר, אחת היום נטהר = נגמר או האדם נטהר כי כרגע לא נותר לו לעשות במהלך הלילה שום פעולה אקטיבית","278","","4286","True","True","False","","413","70.52.25.102","0","20840","ברכות|ב ע"א",""),new Message("20876","20860","אוסיף לבאר","03/08/12 11:21","טו אב","תשע"ב","11:21","דוד כוכב","כששהגמרא אומרת "טהר גברא" אין הכוונה כפי הפשט - שיהיה טהור, אלא כוונתה - שיקריב את קרבנו.
את הפירוש וטהר - שיהיה טהור, הגמרא שללה מראש, כי לפירוש זה המילת 'וטהר' מיותרת.
מעתה, שתי האפשרויות הן:
1. ובא השמש = ביאת השמש, ואז 'וטהר' = צאת הכוכבים.
2. 'וטהר' = האיש יקריב את קרבנו. וכיון שהקרבה היא ביום ממילא השלב הכתוב לפני כן: ובא השמש כולל אפילו את ביאת אורו = צאת הכוכבים, או הזריחה לרש"י.
אני מקוה שעכשיו יותר ברור.","125","","4286","True","True","False","","322","212.76.122.165","0","20840","ברכות|ב ע"א",""),new Message("20986","20920","ממש ממש לא !!!!!","05/08/12 17:20","יז אב","תשע"ב","17:20","הקיר","לפועל "בוא" במקרא יש כמה משמעויות.
אני רגילים למשמעות שמשמשת אותנו בעברית המדוברת שלנו, כמו "בוא הנה", שמתורגם לאנגלית כ-"Come here".
אבל, במקרא בכלל, ובתורה בפרט, לרוב, המשמעות של הפועל "בוא" היא "להיכנס" (באנגלית: "To enter", ולא "To come").
כל מי שרגיל ב"שנים מקרא ואחד תרגום" יודע שאונקלוס מקפיד מאוד על ההבחנה הנ"ל. לכן, בכל מקום ש"בוא" משמש במשמעות של "להיכנס", אונקלוס משתמש בפועל הארמי "עול". ואילו במקרים המעטים (יחסית) ש"בוא" משמש במשמעות של "To come" אונקלוס משתמש בפועל הארמי "אתי".
כעת לענייננו: התרגום של "ובא השמש וטהר" הוא כמובן: "וּכְמֵיעַל שִׁמְשָׁא, וְיִדְכֵּי", משורש "עול", שכן המשמעות של "ביאת השמש" היא כניסת השמש מתחת לאופק המערבי, בזמן השקיעה. זאת לעומת "צאת השמש" = הזריחה.
לעומת זאת, "והנה רחל בתו באה עם הצאן" מתורגם: "וְהָא רָחֵל בְּרַתֵּיהּ, אָתְיָא עִם עָנָא", במשמעות של "To come".","273","","4284","True","True","False","","190","82.166.159.246","0","20840","ברכות|ב ע"א",""),new Message("22680","20986","קהלת א,ה","05/09/12 10:22","יח אלול","תשע"ב","10:22","נתיבות השס","וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ וְאֶל מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם.","61","","4253","True","True","False","","198","212.143.161.235","0","20840","ברכות|ב ע"א",""),new Message("22685","22680","ובא השמש = כניסת השמש מתחת לאופק המערבי","05/09/12 10:58","יח אלול","תשע"ב","10:58","הקיר","","273","","4253","False","True","False","","158","82.166.159.246","0","20840","ברכות|ב ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);